ימים שהאבל אינו מתפלל לפני העמוד
אויב איינער קען צוצייכענען אויב עס איז שוין דא אן אשכול ביטע שמעלצן:
איך וואלט געוואלט האבן א ליקוט פון אלע מנהגים ביטע ארויסהעלפן
דיסקלעימער: דאס איז וויאזוי איך האב אויפגעכאפט - אויב מאך איך א טעות ביטע פאררעכטן, ובזה החלי:
ימים שהאבל אינו מתפלל לפני העמוד
המנהג שאָבֶל עובר לפני התיבה הובא ברמ"א בהלכות אבלות (יו"ד סימן שעו סע' ד) וז"ל: "והאבלים אומרים קדיש אפילו בשבת ויום טוב. אבל לא נהגו להתפלל [לפני העמוד] בשבת ויום טוב, אף על פי שאין איסור בדבר. אבל בימות החול, מי שיודע להתפלל, יתפלל. ויותר מועיל מקדיש יתום, שלא נתקן אלא לקטנים".
והנה הרמ"א קיצר בדבריו, והזכיר שהאבל אינו עובר לפני התיבה בשבתות וימים טובים בלבד. ולא נודע מה הדין בזמנים אחרים, כגון: בימי חול המועד, אסרו חג, חנוכה ופורים. ערבי שבתות וחגים, וראשי חודשים - האם האבל עובר בימים אלו לפני התיבה, כבכל יום חול, או לא.
אין א טאג וואס מ'זאגט הלל , למשל ר"ח וימי חנוכה ופורים:
עשרת ימי תשובה ווערט געברענגט אין מטה אפרים (סי' תקפא סעי' כג) חילק בין עשרת ימי תשובה, שאין אבל עובר בהם לפני העמוד, לבין ימי חודש אלול: "אָבֶל תוך י"ב חודש אחר אביו ואמו, או תוך שלושים יום אחר שאר קרובים, יכול להיות ש"ץ בימי הסליחות שקודם ראש השנה. אבל בעשרת ימי תשובה יש נוהגין שאין האבל אומר סליחות ואינו עובר לפני התיבה. ומכל מקום בהרבה מקומות נהגו שאין האבל אומר סליחות לפני ראש השנה, ואינו עובר לפני התיבה כל היום בעשרת ימי תשובה, וכל מקום יחזיק במנהגו".
המשנה ברורה (סי' תקפא ס"ק ז) הכריע לדינא כדעת הנודע ביהודה: "אָבֶל תוך י"ב חודש אחר אביו ואמו [או תוך שלושים יום אחר שאר קרובים], אסור לעבור לפני התיבה בראש השנה ויום הכיפורים, דהא דינם כרגלים לכל מילי[ואף על פי שלא אומרים הלל בראש השנה ויום הכיפורים]. אבל בימי הסליחות, אפילו בערב ראש השנה ועשרת ימי תשובה, מותר [ובדליכא חזן אחר שרי אפילו בראש השנה ויום הכיפורים]".
מוצאי ראש השנה (ויו"כ): האב איך געהערט איז דא א עקסטערע ענין אז די יאר זאל זיך גוט אנהייבן (אינו יודע מקורו) צוליב דעם דאווענט נישט אן אבל פאר'ן עמוד מוצאי ר"ה אין ק"ק סאטמאר.
נאך מער האב איך געהערט אז ר' ישראל חיים מנשה פר"מ ראב"ד פלעגט נישט לאזן אן אבל צוגיין צום עמוד צו מעריב מוצאי יו"כ, מעגליך צוליב דעם טעם אדער אפשר צוליב וואס מוצאי יו"כ איז א יו"ט .
איך וואלט געוואלט האבן א ליקוט פון אלע מנהגים ביטע ארויסהעלפן
דיסקלעימער: דאס איז וויאזוי איך האב אויפגעכאפט - אויב מאך איך א טעות ביטע פאררעכטן, ובזה החלי:
ימים שהאבל אינו מתפלל לפני העמוד
המנהג שאָבֶל עובר לפני התיבה הובא ברמ"א בהלכות אבלות (יו"ד סימן שעו סע' ד) וז"ל: "והאבלים אומרים קדיש אפילו בשבת ויום טוב. אבל לא נהגו להתפלל [לפני העמוד] בשבת ויום טוב, אף על פי שאין איסור בדבר. אבל בימות החול, מי שיודע להתפלל, יתפלל. ויותר מועיל מקדיש יתום, שלא נתקן אלא לקטנים".
והנה הרמ"א קיצר בדבריו, והזכיר שהאבל אינו עובר לפני התיבה בשבתות וימים טובים בלבד. ולא נודע מה הדין בזמנים אחרים, כגון: בימי חול המועד, אסרו חג, חנוכה ופורים. ערבי שבתות וחגים, וראשי חודשים - האם האבל עובר בימים אלו לפני התיבה, כבכל יום חול, או לא.
אין א טאג וואס מ'זאגט הלל , למשל ר"ח וימי חנוכה ופורים:
- אין ק"ק סאטמאר דאווענט נישט אן אבל פארן עמוד גאנץ שחרית (מנחה מעריב ווענט זיך יעדער איינער)
אין ק"ק באבוב דאווענט מען ביז הלל און ביי הלל נעמט איינער איבער
עשרת ימי תשובה ווערט געברענגט אין מטה אפרים (סי' תקפא סעי' כג) חילק בין עשרת ימי תשובה, שאין אבל עובר בהם לפני העמוד, לבין ימי חודש אלול: "אָבֶל תוך י"ב חודש אחר אביו ואמו, או תוך שלושים יום אחר שאר קרובים, יכול להיות ש"ץ בימי הסליחות שקודם ראש השנה. אבל בעשרת ימי תשובה יש נוהגין שאין האבל אומר סליחות ואינו עובר לפני התיבה. ומכל מקום בהרבה מקומות נהגו שאין האבל אומר סליחות לפני ראש השנה, ואינו עובר לפני התיבה כל היום בעשרת ימי תשובה, וכל מקום יחזיק במנהגו".
המשנה ברורה (סי' תקפא ס"ק ז) הכריע לדינא כדעת הנודע ביהודה: "אָבֶל תוך י"ב חודש אחר אביו ואמו [או תוך שלושים יום אחר שאר קרובים], אסור לעבור לפני התיבה בראש השנה ויום הכיפורים, דהא דינם כרגלים לכל מילי[ואף על פי שלא אומרים הלל בראש השנה ויום הכיפורים]. אבל בימי הסליחות, אפילו בערב ראש השנה ועשרת ימי תשובה, מותר [ובדליכא חזן אחר שרי אפילו בראש השנה ויום הכיפורים]".
מוצאי ראש השנה (ויו"כ): האב איך געהערט איז דא א עקסטערע ענין אז די יאר זאל זיך גוט אנהייבן (אינו יודע מקורו) צוליב דעם דאווענט נישט אן אבל פאר'ן עמוד מוצאי ר"ה אין ק"ק סאטמאר.
נאך מער האב איך געהערט אז ר' ישראל חיים מנשה פר"מ ראב"ד פלעגט נישט לאזן אן אבל צוגיין צום עמוד צו מעריב מוצאי יו"כ, מעגליך צוליב דעם טעם אדער אפשר צוליב וואס מוצאי יו"כ איז א יו"ט .
ווי גרינטליכער די קוועטש
איז אלס זאפטיגער איז צו קענען געניסן פון איר
