אידישע וועלט פארומס

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ מיטוואך יוני 12, 2024 5:38 pm

וואס איז געווען דער מנהג אים אובערלאנד און ז' קהילות אנבאלאנגט די מילכיגעס שבועות ? ביי נאכט צו צומארגנס ? און פאר'ן כרפס - רעטטיך צו קארטאפפעל ?

פלעגט מען זאגן 13 קדישים ?

וואן שטאמט דער מנהג נישט צו זאגן די 13 קדישים ?

מיין זיידע וואס איז געווען פון פ"ב פלעגט עסן ביי נאכט

itsi האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 13, 2024 4:14 am

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ מיטוואך יוני 12, 2024 5:38 pm

וואס איז געווען דער מנהג אים אובערלאנד און ז' קהילות אנבאלאנגט די מילכיגעס שבועות ? ביי נאכט צו צומארגנס ? און פאר'ן כרפס - רעטטיך צו קארטאפפעל ?

פלעגט מען זאגן 13 קדישים ?

וואן שטאמט דער מנהג נישט צו זאגן די 13 קדישים ?

מיין זיידע וואס איז געווען פון פ"ב פלעגט עסן ביי נאכט

נו, און וואס האט דער זיידע גענוצט פסח אויפדינאכט פארן כרפס ?

itsi האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 13, 2024 4:14 am

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ מיטוואך יוני 12, 2024 5:38 pm

וואס איז געווען דער מנהג אים אובערלאנד און ז' קהילות אנבאלאנגט די מילכיגעס שבועות ? ביי נאכט צו צומארגנס ? און פאר'ן כרפס - רעטטיך צו קארטאפפעל ?

פלעגט מען זאגן 13 קדישים ?

וואן שטאמט דער מנהג נישט צו זאגן די 13 קדישים ?

מיין זיידע וואס איז געווען פון פ"ב פלעגט עסן ביי נאכט

מנהג אויבערלאנד. וכן נהג החת’’ס זי’’ע.

בעניין שאילה בשלום אישה, ראיתי מכתבי גדולי עולם שקצת הפתיעוני והנני מביאם :

א. במכתב לדוד אשתו ר' שמחה בונים איגר אב"ד מטרסדורף, כותב הרב ח"ס וז"ל שלום וכו' למחו' הרב הגאון... מוהר"ר בונם נ"י אב"ד ור"מ דק"ק מ"ד יע"א ולנוות ביתו(!) וכו' עיי' החתם סופר ותלמידיו ערך ר' שמואל גינז
ב. ר' ישראל קערט-פריעדמאן דיין בווערבא שבסלובקיה, מתלמידי הח"ס ואבי ר' דוד פריעדמאנן אב"ד צעהלים ז"ל כותב בסוף מכתבו לר' עזריאל הילדעסהיימער וז"ל דברי עבדו הק' ישראל פריעדמאן, ד"ש להרבנית הצדקתולכב"ב ולכל בני הישיבה. עי' החתם סופר ותלמידיו ערך ר' ישראל קערט עיי' מכתב בפקסימיליה...

אולי מסירת ד"ש לאישה לא הויא כשאילת "מה שלום האישה ? " ... לא יודע...

לויט'ן אויבערלענדישע נוסח איז איינגעפירט צו זאגן במה מדליקין פרייטיג צו נאכט נאך ברכה מעין שבע. וואו קען זיין אז אין ק"ק דושינסקיא וועמענס ערשטן רב האט געשטאמט פון גאלאנטא איז איינגעפירט צו זאגן במה מדליקין פאר מעריב כמנהג פולין ?

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ זונטאג אוגוסט 04, 2024 2:06 pm

לויט'ן אויבערלענדישע נוסח איז איינגעפירט צו זאגן במה מדליקין פרייטיג צו נאכט נאך ברכה מעין שבע. וואו קען זיין אז אין ק"ק דושינסקיא וועמענס ערשטן רב האט געשטאמט פון גאלאנטא איז איינגעפירט צו זאגן במה מדליקין פאר מעריב כמנהג פולין ?

דוכט זיך אז מנהג פולין איז אויכעט צו זאגן נאך ברכה מעין שבע

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ זונטאג אקטאבער 06, 2024 6:09 am

אין אויבערלענדישן לוח חודש בחודשו להרב קינסטליכער ז"ל, שטייט געשריעבן אז דער מנהג איז בב' דר"ה הן צו זאגן שהחיינו ביי די תקיעות דמיושב און הן צו לייגן א פרוכט פארן בעל תוקע.

איך האב געוואלט וויסן צי עס איז דא חסידישע פלעצער וואס פירן זיך אזוי אויכעט און צו רוב אויבערלענדישע קהילות האבן זיך אזוי געפירט ב' דר"ה.

סיי אין אויבערלאנד און סיי ביי די חסידים מאכט מען א שהחיינו די 2'טע טאג, ביי די ספרדים מאכט מען נישט די 2'טע טאג ביי תקיעת שופר נאר ביי קידוש

Purple Water bottle האט געשריבן: ↑ מאנטאג אקטאבער 07, 2024 12:05 pm

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ זונטאג אקטאבער 06, 2024 6:09 am

אין אויבערלענדישן לוח חודש בחודשו להרב קינסטליכער ז"ל, שטייט געשריעבן אז דער מנהג איז בב' דר"ה הן צו זאגן שהחיינו ביי די תקיעות דמיושב און הן צו לייגן א פרוכט פארן בעל תוקע.

איך האב געוואלט וויסן צי עס איז דא חסידישע פלעצער וואס פירן זיך אזוי אויכעט און צו רוב אויבערלענדישע קהילות האבן זיך אזוי געפירט ב' דר"ה.

סיי אין אויבערלאנד און סיי ביי די חסידים מאכט מען א שהחיינו די 2'טע טאג, ביי די ספרדים מאכט מען נישט די 2'טע טאג ביי תקיעת שופר נאר ביי קידוש

איך האב געזעהן אין מחזור רעדעלהיים און אין סידור עבודת ישראל (בער) פון קהילות אשכנז (יעקיש), דארטן איז מבואר אז אין אשכנז זאגן נאר אייניגע קהילות שהחיינו בב' דר"ה כמבואר בהמהרי"ל. ועיי' ספר מהרי"ל (מנהגים) הל' שופר סי' וי"ו, וז"ל :

מהר"י סג"ל היה מברך ברוך א"ה וכו' אשר וכו' לשמוע בקול שופר. זמן. וכדאיקלע יום ראשון בשבת, מברכינן זמן בשני, הואיל ואין תוקעין בראשון. אכן כששניהם בחול, מברכין זמן בראשון ולא בשני.

און דאס איז אפשר די סיבת המנהג אין א פאר קהילות אים אויבערלאנד צו לייגן א פרי פאר'ן תוקע לצאת ידי שניהם, מצד אחד דער פארצייטישער אשכנזישער מהרי"ל וואס פלעגט נישט זאגן און מצד שני דער פוילישער רמ"א וואס פסקנ'ט יא צו זאגן

אין בעלזא האט מען גענוצט א נייע טיכל צו איינוויקלען די שופרות, און מכוון געווען דערויף מיט'ן שהחיינו.

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ מאנטאג אקטאבער 07, 2024 2:37 pm

Purple Water bottle האט געשריבן: ↑ מאנטאג אקטאבער 07, 2024 12:05 pm

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ זונטאג אקטאבער 06, 2024 6:09 am

אין אויבערלענדישן לוח חודש בחודשו להרב קינסטליכער ז"ל, שטייט געשריעבן אז דער מנהג איז בב' דר"ה הן צו זאגן שהחיינו ביי די תקיעות דמיושב און הן צו לייגן א פרוכט פארן בעל תוקע.

איך האב געוואלט וויסן צי עס איז דא חסידישע פלעצער וואס פירן זיך אזוי אויכעט און צו רוב אויבערלענדישע קהילות האבן זיך אזוי געפירט ב' דר"ה.

סיי אין אויבערלאנד און סיי ביי די חסידים מאכט מען א שהחיינו די 2'טע טאג, ביי די ספרדים מאכט מען נישט די 2'טע טאג ביי תקיעת שופר נאר ביי קידוש

איך האב געזעהן אין מחזור רעדעלהיים און אין סידור עבודת ישראל (בער) פון קהילות אשכנז (יעקיש), דארטן איז מבואר אז אין אשכנז זאגן נאר אייניגע קהילות שהחיינו בב' דר"ה כמבואר בהמהרי"ל. ועיי' ספר מהרי"ל (מנהגים) הל' שופר סי' וי"ו, וז"ל :

מהר"י סג"ל היה מברך ברוך א"ה וכו' אשר וכו' לשמוע בקול שופר. זמן. וכדאיקלע יום ראשון בשבת, מברכינן זמן בשני, הואיל ואין תוקעין בראשון. אכן כששניהם בחול, מברכין זמן בראשון ולא בשני.

און דאס איז אפשר די סיבת המנהג אין א פאר קהילות אים אויבערלאנד צו לייגן א פרי פאר'ן תוקע לצאת ידי שניהם, מצד אחד דער פארצייטישער אשכנזישער מהרי"ל וואס פלעגט נישט זאגן און מצד שני דער פוילישער רמ"א וואס פסקנ'ט יא צו זאגן

דער מהרי"ל ומהר"ם ס"ל זענען ביידע געווען פון ריינוס. אין טשעכיע-עסטרייך פון וואו די אויבערלענדער שטאמען האט מען בדיעבד געמאכט א שהחיינו בכל אופן, לכתחילה האט מען מוסיף געווען א שהחיינו. אין וויען לייגט מען א פרי חדש אויפן באלעמער און הרה"ק מדעברעצין פלעגט אנטון א בגד חדש צו תקיעות שופר.

מסתמא האט געשריבן: ↑ מאנטאג אקטאבער 07, 2024 4:30 pm

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ מאנטאג אקטאבער 07, 2024 2:37 pm

Purple Water bottle האט געשריבן: ↑ מאנטאג אקטאבער 07, 2024 12:05 pm

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ זונטאג אקטאבער 06, 2024 6:09 am

אין אויבערלענדישן לוח חודש בחודשו להרב קינסטליכער ז"ל, שטייט געשריעבן אז דער מנהג איז בב' דר"ה הן צו זאגן שהחיינו ביי די תקיעות דמיושב און הן צו לייגן א פרוכט פארן בעל תוקע.

איך האב געוואלט וויסן צי עס איז דא חסידישע פלעצער וואס פירן זיך אזוי אויכעט און צו רוב אויבערלענדישע קהילות האבן זיך אזוי געפירט ב' דר"ה.

סיי אין אויבערלאנד און סיי ביי די חסידים מאכט מען א שהחיינו די 2'טע טאג, ביי די ספרדים מאכט מען נישט די 2'טע טאג ביי תקיעת שופר נאר ביי קידוש

איך האב געזעהן אין מחזור רעדעלהיים און אין סידור עבודת ישראל (בער) פון קהילות אשכנז (יעקיש), דארטן איז מבואר אז אין אשכנז זאגן נאר אייניגע קהילות שהחיינו בב' דר"ה כמבואר בהמהרי"ל. ועיי' ספר מהרי"ל (מנהגים) הל' שופר סי' וי"ו, וז"ל :

מהר"י סג"ל היה מברך ברוך א"ה וכו' אשר וכו' לשמוע בקול שופר. זמן. וכדאיקלע יום ראשון בשבת, מברכינן זמן בשני, הואיל ואין תוקעין בראשון. אכן כששניהם בחול, מברכין זמן בראשון ולא בשני.

און דאס איז אפשר די סיבת המנהג אין א פאר קהילות אים אויבערלאנד צו לייגן א פרי פאר'ן תוקע לצאת ידי שניהם, מצד אחד דער פארצייטישער אשכנזישער מהרי"ל וואס פלעגט נישט זאגן און מצד שני דער פוילישער רמ"א וואס פסקנ'ט יא צו זאגן

דער מהרי"ל ומהר"ם ס"ל זענען ביידע געווען פון ריינוס. אין טשעכיע-עסטרייך פון וואו די אויבערלענדער שטאמען האט מען בדיעבד געמאכט א שהחיינו בכל אופן, לכתחילה האט מען מוסיף געווען א שהחיינו. אין וויען לייגט מען א פרי חדש אויפן באלעמער און הרה"ק מדעברעצין פלעגט אנטון א בגד חדש צו תקיעות שופר.

איר מיינט אז אין די צייטן פון מהרי"ל האבין גלייכצייטיג געלעבט אין טשעכיען-עסטרייך פוסקי' וועלכע האבין געהאלטן יא צו זאגן שהחיינו דלא כמהרי"ל ?

ואגב, וועלכע ראשונים האבין געלעבט אין טשעכיען אויסטרייך ביי די תקופה פון מהרי"ל ?

בדרך אגב, ווילל איך צולייגן נאך אן אינטערעסאנטע נוקדה'לע : אין בער סידור שטייט אז אין ריינוס - ובפשטות דלא כטשעכיען-עסטרייך - איז איינגעפירט ביי די תקיעות ש"ר פון תשר"ת דמיושב צו בלאזין בב' נשימות אפי' לכתחילה (כדעת ר"ת)

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ דינסטאג אקטאבער 08, 2024 1:23 am

מסתמא האט געשריבן: ↑ מאנטאג אקטאבער 07, 2024 4:30 pm

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ מאנטאג אקטאבער 07, 2024 2:37 pm

Purple Water bottle האט געשריבן: ↑ מאנטאג אקטאבער 07, 2024 12:05 pm

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ זונטאג אקטאבער 06, 2024 6:09 am

אין אויבערלענדישן לוח חודש בחודשו להרב קינסטליכער ז"ל, שטייט געשריעבן אז דער מנהג איז בב' דר"ה הן צו זאגן שהחיינו ביי די תקיעות דמיושב און הן צו לייגן א פרוכט פארן בעל תוקע.

איך האב געוואלט וויסן צי עס איז דא חסידישע פלעצער וואס פירן זיך אזוי אויכעט און צו רוב אויבערלענדישע קהילות האבן זיך אזוי געפירט ב' דר"ה.

סיי אין אויבערלאנד און סיי ביי די חסידים מאכט מען א שהחיינו די 2'טע טאג, ביי די ספרדים מאכט מען נישט די 2'טע טאג ביי תקיעת שופר נאר ביי קידוש

איך האב געזעהן אין מחזור רעדעלהיים און אין סידור עבודת ישראל (בער) פון קהילות אשכנז (יעקיש), דארטן איז מבואר אז אין אשכנז זאגן נאר אייניגע קהילות שהחיינו בב' דר"ה כמבואר בהמהרי"ל. ועיי' ספר מהרי"ל (מנהגים) הל' שופר סי' וי"ו, וז"ל :

מהר"י סג"ל היה מברך ברוך א"ה וכו' אשר וכו' לשמוע בקול שופר. זמן. וכדאיקלע יום ראשון בשבת, מברכינן זמן בשני, הואיל ואין תוקעין בראשון. אכן כששניהם בחול, מברכין זמן בראשון ולא בשני.

און דאס איז אפשר די סיבת המנהג אין א פאר קהילות אים אויבערלאנד צו לייגן א פרי פאר'ן תוקע לצאת ידי שניהם, מצד אחד דער פארצייטישער אשכנזישער מהרי"ל וואס פלעגט נישט זאגן און מצד שני דער פוילישער רמ"א וואס פסקנ'ט יא צו זאגן

דער מהרי"ל ומהר"ם ס"ל זענען ביידע געווען פון ריינוס. אין טשעכיע-עסטרייך פון וואו די אויבערלענדער שטאמען האט מען בדיעבד געמאכט א שהחיינו בכל אופן, לכתחילה האט מען מוסיף געווען א שהחיינו. אין וויען לייגט מען א פרי חדש אויפן באלעמער און הרה"ק מדעברעצין פלעגט אנטון א בגד חדש צו תקיעות שופר.

איר מיינט אז אין די צייטן פון מהרי"ל האבין גלייכצייטיג געלעבט אין טשעכיען-עסטרייך פוסקי' וועלכע האבין געהאלטן יא צו זאגן שהחיינו דלא כמהרי"ל ?

ואגב, וועלכע ראשונים האבין געלעבט אין טשעכיען אויסטרייך ביי די תקופה פון מהרי"ל ?

דא האט איר פון מיינע מגילת סתרים א ברוכטייל פון די ארבעט וואס דארף נאך נאכקומען אבער משום אל תמנע טובה געב איך אייך מיין דערווייל ציזאמענגענומענע-ציווארפענע חומר (וואס?) בחפץ לב

הר”י הלבן רבי יצחק מביהם, רבי יצחק מפראג, או רבי יצחק מרנשפורק.נולד וגדל בפראג שבבוהמיה בסביבות ה'תת"ע. אחיו היה הנוסע רבי פתחיה מרגנשבורג. נסע לצרפת, ללמוד תורה מפי רבנו תם שב לעירו פראג, ולבסוף עבר אל רגנשבורג שבגרמניה
ידוע לנו על בן אחד של רבי יצחק הלבן, רבי יעקבהנזכר בהגהות מיימוניות ובטור. הוא מוזכר פעם אחת בשמו המלא ב"אור זרוע"בתוספת הכינוי "מורי", וכנראה שהיה רבו של ה"אור זרוע". מלשונה של השאלה שם נראה שגר או ישב זמן מה בבוהמיה. חכם בשם רבי יעקב בן רבי יצחק שישב בעיר גראן (Gran) בהונגריה נזכר אף הוא ב"אור זרוע"וייתכן שהוא רבי יעקב בן ר"י הלבן. הוא נקרא שם "אדוני ר' יעקב ב"ר יצחק, בר אוריין ובר אבהן".

רבי אברהם בן עזריאל ערוגת הבשם נולד כנראה בבוהמיה, ולמד בפראג מפי רבי אליעזר בן יצחק מביהם, מתלמידי רבנו תם. , נסע לרגנשבורג ולמד שם מפי רבי ברוך בן יצחק מרגנשבורג ור”י החסיד ככל הנראה נדד גם לצרפת ושמע שם תורה מפי ר"י הזקן. היה ראש ישיבה במולדתו בוהמיה, ושם למד אצלו בין השאר רבי יצחק מווינה, בעל אור זרוע.

רבי יצחק בן משה מווינה, הידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע. מוצאו של רבי יצחק הוא בבוהמיה, המכונה בפיו גם "ארץ כנען". למד בביהם, בוירצבורג, ברעגענסבורג, בצרפת ממש למד ושימש אצל כל חכמי דורו. המרה”ם מרוטנבורג היה מתלמידיו.

רבי אברהם קלויזנר (? - ה'קס"ט/ה'ק"ע; מכונה גם מהרא"ק) שימש כרב, וככל הנראה גם כראש ישיבה בווינה במאה ה-14. על פי עדות תלמידו רבי אייזיק מטירנא המהרא"ק חיבר הגהות לספר מנהגים קדום יותר המסודר לפי לוח השנה החל מראש חודש אלול. בנוסף חיבר המהרא"ק ספר העוסק בהלכות שחיטה ובדיקה. תלמידיו המהר"י טירנא והמהרי"ל חיברו את ספרי המנהגים המפורסמים והמשפיעים ביותר במאות השנים שלאחר מכן, בשניהם מובא רבות מתורתו של רבם המובהק, המהרא"ק.

ספר המנהגים עליו חיבר רבי אברהם את הגהותיו הוא ככל הנראה קובץ קדום שקיבץ מנהגים מאזור צרפת ואשכנז לאורך כמה מאות שנים שבהן נוספו הגהות על ידי רבנים שונים, על חלק מהתוכן חתום חיים פלטיאל (בתוספת כינויים שונים, "הבחור/תולעת/רבי"), אליו מיוחס התוכן עליו חוברו הגהות המהרא"ק, אך לעיתים רבות מובאים דבריו של רבי חיים בצורה ויכוחית ואף סותרת תוכן קודם

רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד,
גדל בווינה, ושם למד עם המהרי"ל אצל רבי שלום מנוישטט, רבו המובהק של המהרי"ל. בהמשך למד אצל רבי אברהם קלויזנר, רבו המובהק של רבי יצחק אייזיק, ורבי אהרן בלומלין. הוא עצמו השתמש רק בכינוי אייזיק ולא בשמו העברי, כמקובל בתקופה.
חיבר רבי יצחק את "ספר המנהגים" שבזכותו הוא מוכר. בחיבור סיכם בעיקר את מנהגי יהודי אוסטריה, ואזורים אחרים במרכז אירופה כהונגריה ובוהמיה, לפי מה שלמד מרבותיו. מטרתו הכללית של הספר היא לשמש מדריך לבא בשערי בית הכנסת ולהתמצא במהלך התפילה.

רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) בקירוב, מריבור - ה'ר"כ (1460), וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו,
ר' ישראל נולד בשנת ה'ק"ן (1390) ברגנסבורג, גרמניה לר' פתחיה, שהיה נכדו של רבי ישראל מקרמז', מחבר הגהות אשר"י. השם "איסרלן" היה שמו השימושי, בעוד שבשם "ישראל" הוא נקרא בעיקר בעת עלייה לתורה. תחילה התחנך אצל אחי אמו ר' אהרן בלומלין בקרמס ובוינה, עד ל"גזרת וינה" בשנת ה'ק"ף, שבהן נאסר דודו, ולאחר מכן נהרג. אמו של ר' ישראל הוצאה להורג גם היא בגזרות הללו, בט' בניסן ה'קפ"א. לאחר מכן למד, לפי חלק מהדעות, אצל רבי עוזר משלזיה בשווידניץ, שהיה תלמיד תלמידו של מהר"ם מרוטנבורג, ולפי כמה דעות למד גם אצל מהרי"ל. התיישב באוסטריה, שם קיבל על עצמו את עול הרבנות. תחילה כיהן כרבה של העיר ברנו, שנקראה בפי היהודים "ברונא". לאחר מכן נתמנה לרבה של מרבורג ולבסוף כיהן כרבה של וינר נוישטאדט, שם עמד בראשות הישיבה המקומית

ראשוני יהודי אויבערלאנד הגיעו לאחר שהקיסר לעאופאלד הראשון גירש את יהודי עסטרייך ב-1670 למספרם. המגורשים התקבלו על ידי פאול עסטערהאזי, נסיך גאלאנטא, שנתן להם כתב חסות ואפשר להם לייסד "שבע קהילות" בנחלותיו. יהדות אויבערלאנד גדלה באופן משמעותי לאחר החלת צו קיסרי שהגביל את מספר המשפחות היהודיות שניתן להן להתגורר בבעהעמען ל-8,541, ול-5,106 במעהרען. החוק נותר בתוקף, בשינויים קלים, עד 1848. מרבית היהודים שנאלצו לעזוב את הארצות הללו פנו לאונגארן.

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 13, 2024 10:11 am

itsi האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 13, 2024 4:14 am

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ מיטוואך יוני 12, 2024 5:38 pm

וואס איז געווען דער מנהג אים אובערלאנד און ז' קהילות אנבאלאנגט די מילכיגעס שבועות ? ביי נאכט צו צומארגנס ? און פאר'ן כרפס - רעטטיך צו קארטאפפעל ?

פלעגט מען זאגן 13 קדישים ?

וואן שטאמט דער מנהג נישט צו זאגן די 13 קדישים ?

מיין זיידע וואס איז געווען פון פ"ב פלעגט עסן ביי נאכט

נו, און וואס האט דער זיידע גענוצט פסח אויפדינאכט פארן כרפס ?

צעלא בלע"ז
דא אין א"י רופט מען עס "שורש"

מסתמא האט געשריבן: ↑ דינסטאג אקטאבער 08, 2024 5:26 pm

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ דינסטאג אקטאבער 08, 2024 1:23 am

מסתמא האט געשריבן: ↑ מאנטאג אקטאבער 07, 2024 4:30 pm

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ מאנטאג אקטאבער 07, 2024 2:37 pm

Purple Water bottle האט געשריבן: ↑ מאנטאג אקטאבער 07, 2024 12:05 pm

סיי אין אויבערלאנד און סיי ביי די חסידים מאכט מען א שהחיינו די 2'טע טאג, ביי די ספרדים מאכט מען נישט די 2'טע טאג ביי תקיעת שופר נאר ביי קידוש

איך האב געזעהן אין מחזור רעדעלהיים און אין סידור עבודת ישראל (בער) פון קהילות אשכנז (יעקיש), דארטן איז מבואר אז אין אשכנז זאגן נאר אייניגע קהילות שהחיינו בב' דר"ה כמבואר בהמהרי"ל. ועיי' ספר מהרי"ל (מנהגים) הל' שופר סי' וי"ו, וז"ל :

מהר"י סג"ל היה מברך ברוך א"ה וכו' אשר וכו' לשמוע בקול שופר. זמן. וכדאיקלע יום ראשון בשבת, מברכינן זמן בשני, הואיל ואין תוקעין בראשון. אכן כששניהם בחול, מברכין זמן בראשון ולא בשני.

און דאס איז אפשר די סיבת המנהג אין א פאר קהילות אים אויבערלאנד צו לייגן א פרי פאר'ן תוקע לצאת ידי שניהם, מצד אחד דער פארצייטישער אשכנזישער מהרי"ל וואס פלעגט נישט זאגן און מצד שני דער פוילישער רמ"א וואס פסקנ'ט יא צו זאגן

דער מהרי"ל ומהר"ם ס"ל זענען ביידע געווען פון ריינוס. אין טשעכיע-עסטרייך פון וואו די אויבערלענדער שטאמען האט מען בדיעבד געמאכט א שהחיינו בכל אופן, לכתחילה האט מען מוסיף געווען א שהחיינו. אין וויען לייגט מען א פרי חדש אויפן באלעמער און הרה"ק מדעברעצין פלעגט אנטון א בגד חדש צו תקיעות שופר.

איר מיינט אז אין די צייטן פון מהרי"ל האבין גלייכצייטיג געלעבט אין טשעכיען-עסטרייך פוסקי' וועלכע האבין געהאלטן יא צו זאגן שהחיינו דלא כמהרי"ל ?

ואגב, וועלכע ראשונים האבין געלעבט אין טשעכיען אויסטרייך ביי די תקופה פון מהרי"ל ?

דא האט איר פון מיינע מגילת סתרים א ברוכטייל פון די ארבעט וואס דארף נאך נאכקומען אבער משום אל תמנע טובה געב איך אייך מיין דערווייל ציזאמענגענומענע-ציווארפענע חומר (וואס?) בחפץ לב

הר”י הלבן רבי יצחק מביהם, רבי יצחק מפראג, או רבי יצחק מרנשפורק.נולד וגדל בפראג שבבוהמיה בסביבות ה'תת"ע. אחיו היה הנוסע רבי פתחיה מרגנשבורג. נסע לצרפת, ללמוד תורה מפי רבנו תם שב לעירו פראג, ולבסוף עבר אל רגנשבורג שבגרמניה
ידוע לנו על בן אחד של רבי יצחק הלבן, רבי יעקבהנזכר בהגהות מיימוניות ובטור. הוא מוזכר פעם אחת בשמו המלא ב"אור זרוע"בתוספת הכינוי "מורי", וכנראה שהיה רבו של ה"אור זרוע". מלשונה של השאלה שם נראה שגר או ישב זמן מה בבוהמיה. חכם בשם רבי יעקב בן רבי יצחק שישב בעיר גראן (Gran) בהונגריה נזכר אף הוא ב"אור זרוע"וייתכן שהוא רבי יעקב בן ר"י הלבן. הוא נקרא שם "אדוני ר' יעקב ב"ר יצחק, בר אוריין ובר אבהן".

רבי אברהם בן עזריאל ערוגת הבשם נולד כנראה בבוהמיה, ולמד בפראג מפי רבי אליעזר בן יצחק מביהם, מתלמידי רבנו תם. , נסע לרגנשבורג ולמד שם מפי רבי ברוך בן יצחק מרגנשבורג ור”י החסיד ככל הנראה נדד גם לצרפת ושמע שם תורה מפי ר"י הזקן. היה ראש ישיבה במולדתו בוהמיה, ושם למד אצלו בין השאר רבי יצחק מווינה, בעל אור זרוע.

רבי יצחק בן משה מווינה, הידוע גם בשמו רבי יצחק אור זרוע. מוצאו של רבי יצחק הוא בבוהמיה, המכונה בפיו גם "ארץ כנען". למד בביהם, בוירצבורג, ברעגענסבורג, בצרפת ממש למד ושימש אצל כל חכמי דורו. המרה”ם מרוטנבורג היה מתלמידיו.

רבי אברהם קלויזנר (? - ה'קס"ט/ה'ק"ע; מכונה גם מהרא"ק) שימש כרב, וככל הנראה גם כראש ישיבה בווינה במאה ה-14. על פי עדות תלמידו רבי אייזיק מטירנא המהרא"ק חיבר הגהות לספר מנהגים קדום יותר המסודר לפי לוח השנה החל מראש חודש אלול. בנוסף חיבר המהרא"ק ספר העוסק בהלכות שחיטה ובדיקה. תלמידיו המהר"י טירנא והמהרי"ל חיברו את ספרי המנהגים המפורסמים והמשפיעים ביותר במאות השנים שלאחר מכן, בשניהם מובא רבות מתורתו של רבם המובהק, המהרא"ק.

ספר המנהגים עליו חיבר רבי אברהם את הגהותיו הוא ככל הנראה קובץ קדום שקיבץ מנהגים מאזור צרפת ואשכנז לאורך כמה מאות שנים שבהן נוספו הגהות על ידי רבנים שונים, על חלק מהתוכן חתום חיים פלטיאל (בתוספת כינויים שונים, "הבחור/תולעת/רבי"), אליו מיוחס התוכן עליו חוברו הגהות המהרא"ק, אך לעיתים רבות מובאים דבריו של רבי חיים בצורה ויכוחית ואף סותרת תוכן קודם

רבי יצחק אייזיק מטירנא (? – סביבות ה'קפ"ה, 1425) מגדולי אשכנז בימי הביניים, מחבר "ספר המנהגים" שהשפיע מאוד על נוסח אשכנז המזרחי ועל ארחות יהדות מזרח אירופה לעתיד,
גדל בווינה, ושם למד עם המהרי"ל אצל רבי שלום מנוישטט, רבו המובהק של המהרי"ל. בהמשך למד אצל רבי אברהם קלויזנר, רבו המובהק של רבי יצחק אייזיק, ורבי אהרן בלומלין. הוא עצמו השתמש רק בכינוי אייזיק ולא בשמו העברי, כמקובל בתקופה.
חיבר רבי יצחק את "ספר המנהגים" שבזכותו הוא מוכר. בחיבור סיכם בעיקר את מנהגי יהודי אוסטריה, ואזורים אחרים במרכז אירופה כהונגריה ובוהמיה, לפי מה שלמד מרבותיו. מטרתו הכללית של הספר היא לשמש מדריך לבא בשערי בית הכנסת ולהתמצא במהלך התפילה.

רבי ישראל איסֶרלן בן פתחיה אשכנזי (מהרא"י; ה'ק"ן (1390) בקירוב, מריבור - ה'ר"כ (1460), וינר נוישטאדט), המכונה "תרומת הדשן" על-שם ספרו,
ר' ישראל נולד בשנת ה'ק"ן (1390) ברגנסבורג, גרמניה לר' פתחיה, שהיה נכדו של רבי ישראל מקרמז', מחבר הגהות אשר"י. השם "איסרלן" היה שמו השימושי, בעוד שבשם "ישראל" הוא נקרא בעיקר בעת עלייה לתורה. תחילה התחנך אצל אחי אמו ר' אהרן בלומלין בקרמס ובוינה, עד ל"גזרת וינה" בשנת ה'ק"ף, שבהן נאסר דודו, ולאחר מכן נהרג. אמו של ר' ישראל הוצאה להורג גם היא בגזרות הללו, בט' בניסן ה'קפ"א. לאחר מכן למד, לפי חלק מהדעות, אצל רבי עוזר משלזיה בשווידניץ, שהיה תלמיד תלמידו של מהר"ם מרוטנבורג, ולפי כמה דעות למד גם אצל מהרי"ל. התיישב באוסטריה, שם קיבל על עצמו את עול הרבנות. תחילה כיהן כרבה של העיר ברנו, שנקראה בפי היהודים "ברונא". לאחר מכן נתמנה לרבה של מרבורג ולבסוף כיהן כרבה של וינר נוישטאדט, שם עמד בראשות הישיבה המקומית

ראשוני יהודי אויבערלאנד הגיעו לאחר שהקיסר לעאופאלד הראשון גירש את יהודי עסטרייך ב-1670 למספרם. המגורשים התקבלו על ידי פאול עסטערהאזי, נסיך גאלאנטא, שנתן להם כתב חסות ואפשר להם לייסד "שבע קהילות" בנחלותיו. יהדות אויבערלאנד גדלה באופן משמעותי לאחר החלת צו קיסרי שהגביל את מספר המשפחות היהודיות שניתן להן להתגורר בבעהעמען ל-8,541, ול-5,106 במעהרען. החוק נותר בתוקף, בשינויים קלים, עד 1848. מרבית היהודים שנאלצו לעזוב את הארצות הללו פנו לאונגארן.

ייש"כ !

עכ"פ מבואר אז א פאר פוסקי טשעיכען - עסטרייך האבין צאמגעלערנט מיטן מהרי"ל אין דרום-אשכנז. זייער אינטערעסאנט

אוראייניקל האט געשריבן: ↑ מאנטאג אקטאבער 07, 2024 3:07 pm

אין בעלזא האט מען גענוצט א נייע טיכל צו איינוויקלען די שופרות, און מכוון געווען דערויף מיט'ן שהחיינו.

רביה"ק מסאטמאר זי"ע האט אנגעטוהן א נייע טאשטיכל ביי תקיעת שופר דעם צווייטן טאג