
הרב אברבנאל: "ולכן בתחלת הבריאה שלא היו בני אדם אוכלים כי אם מהצמחים ושותים מים היו חייהם ארוכים יותר וכאשר בא נח והותר לו אכילת הבשר והוא הוסיף שתיית היין קצרו ימי חייהם עד הגבול אשר
אנחנו בו היום הזה" (ספר מעייני הישועה מעיין ה תמר ג).
"שהיה זה לפי שאדם היה בגן עדן מקום העצים והפירות היותר נבחרים שאפשר, כמו שאמר 'ויצמח ה' א-לוקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל', ונאמר לו 'מכל עץ הגן אכול תאכל'. אבל נח ובניו כשיצאו מן התיבה לא היה להם לאכול לא עשב הארץ ולא עץ פרי. ואם היו מייחלים לאכול עד שיזרעו שדות ויטעו כרמים ימותו ברעב, התיר להם
אכילת הבשר והותרה השאלה" (הרב אברבנאל בפירושו לבראשית ט, א).
"והיותר נכון אצלי בדרוש הזה הוא שנאסר הבשר לאדם מפני שלמותו, ושהותר לנח ובניו מפני רשעת טבעם וביאור זה הוא כי הזנת האדם בצמחים היא טובה ונאותה מאוד [...] אמנם מזון הבשר הוא בהפך כל זה כי הוא מוליד דם רותח אדומיים, נוטה ומוכן לאכזריות וחמה והתגברות בזדון, והוא מוכן להתעפש ומביא מהרה אל המות , מלבד מה שאמרו
בהריגת בעלי חיים למוד האכזריות ושפיכות דם חינם.
וברצות ה' לישר דרכי אדם הראשון להדריכו במעגלי צדק והגעתו לשלמותו ציוה עליו שיתפרנס מהצמחים היותר שלמים אשר יש בהם פרי עץ זורע זרע ולא שיאכל בשר [...] וכאשר החל האדם לרוב והרעו מאבותם והשחית כל בשר את דרכו, אע"פ שהיה ניזון מן הצמחים ולא מן הבשר, עד שנתחייבו כליה בימי דור המבול, ראה ה' יתברך שלא הייתה ההנהגה הטובה אשר נתן לאדם מועילה בהם כפי תכונתם, ולכן התיר
הבשר לנח ולזרעו.
כאומר: אכלו מה שתרצו בן מן הצמחים בן מן הבשר, 'כירק עשב נתתי לכם את כל', לפי שכבר אין תקנה ברוע תכונתכם שתתוקן ע"י ההנהגה כי אם ע"י עונש". עד כאן לשון הרב (הרב אברבנאל בפירושו לדברים יד).

הרב אברבנאל: "ולכן בתחלת הבריאה שלא היו בני אדם אוכלים כי אם מהצמחים ושותים מים היו חייהם ארוכים יותר וכאשר בא נח והותר לו אכילת הבשר והוא הוסיף שתיית היין קצרו ימי חייהם עד הגבול אשר
אנחנו בו היום הזה" (ספר מעייני הישועה מעיין ה תמר ג).
"שהיה זה לפי שאדם היה בגן עדן מקום העצים והפירות היותר נבחרים שאפשר, כמו שאמר 'ויצמח ה' א-לוקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל', ונאמר לו 'מכל עץ הגן אכול תאכל'. אבל נח ובניו כשיצאו מן התיבה לא היה להם לאכול לא עשב הארץ ולא עץ פרי. ואם היו מייחלים לאכול עד שיזרעו שדות ויטעו כרמים ימותו ברעב, התיר להם
אכילת הבשר והותרה השאלה" (הרב אברבנאל בפירושו לבראשית ט, א).
"והיותר נכון אצלי בדרוש הזה הוא שנאסר הבשר לאדם מפני שלמותו, ושהותר לנח ובניו מפני רשעת טבעם וביאור זה הוא כי הזנת האדם בצמחים היא טובה ונאותה מאוד [...] אמנם מזון הבשר הוא בהפך כל זה כי הוא מוליד דם רותח אדומיים, נוטה ומוכן לאכזריות וחמה והתגברות בזדון, והוא מוכן להתעפש ומביא מהרה אל המות , מלבד מה שאמרו
בהריגת בעלי חיים למוד האכזריות ושפיכות דם חינם.
וברצות ה' לישר דרכי אדם הראשון להדריכו במעגלי צדק והגעתו לשלמותו ציוה עליו שיתפרנס מהצמחים היותר שלמים אשר יש בהם פרי עץ זורע זרע ולא שיאכל בשר [...] וכאשר החל האדם לרוב והרעו מאבותם והשחית כל בשר את דרכו, אע"פ שהיה ניזון מן הצמחים ולא מן הבשר, עד שנתחייבו כליה בימי דור המבול, ראה ה' יתברך שלא הייתה ההנהגה הטובה אשר נתן לאדם מועילה בהם כפי תכונתם, ולכן התיר
הבשר לנח ולזרעו.
כאומר: אכלו מה שתרצו בן מן הצמחים בן מן הבשר, 'כירק עשב נתתי לכם את כל', לפי שכבר אין תקנה ברוע תכונתכם שתתוקן ע"י ההנהגה כי אם ע"י עונש". עד כאן לשון הרב (הרב אברבנאל בפירושו לדברים יד).

