וועגן פדיון הבן אין ספר פרי צדיק לסעודת פדיון הבן - אות א ושמעתי בשם הרב הקדוש ר"מ זצוק"ל שאמר בשם רבותינו הקדושים זצוקללה"ה דסעודת פדיון הבן כפ"ד תעניות והמכוון שיכולים לתקן בו מה שמתקנים על ידי פ"ד תעניות עיי"ש ער ברענגט עס בכלל נישט פון של"ה הק'
ביז אין קרעשטמע דארף מען אויך א טרונק בראנפן, וויאזוי געט מען זיך א עצה? מען קען עס האבן ביי די אידישע וועלט...!
פויער האט געשריבן:
וועגן פדיון הבן אין ספר פרי צדיק לסעודת פדיון הבן - אות א ושמעתי בשם הרב הקדוש ר"מ זצוק"ל שאמר בשם רבותינו הקדושים זצוקללה"ה דסעודת פדיון הבן כפ"ד תעניות והמכוון שיכולים לתקן בו מה שמתקנים על ידי פ"ד תעניות עיי"ש ער ברענגט עס בכלל נישט פון של"ה הק'
שעכוח הרב פויער. איך האב איינמאל געהאט געוויזען דעם שטיקעל ר' צדוק פאר א פראמינענטער רב וואס האט אמאל ביי א פדיון הבן זיך נישט איידעל אויסגעדרוקט וועגען די פ"ד תעניתים בשם דער של"ה. ער האט דענמלטס געזאג אז עס איז בכלל נישט דא אזוי אזאך. זיין שפראך האט מיך זייער פארדראסען.
איך האב איהם דערנאך געוויזען אזעס שטייט יא, נישט בשם דער של"ה, אבעראן אויסגעראכטער זאך איז עס נישט!
בנוגע דעם ענין פון פ"ד תעניתים, וויל איך מעתיק זיין מספר אילנא דחיי, פרשת במדבר, וז"ל:
ויקח משה את כסף הפדיום, אמר דודי הק' זצ"ל מנעשכיז (בעסה"ק תולדות יצחק)שהעולם טועים במה שיאמרו שמה שאומרים שסעודת פדיון הבן נחשבת כפ"ד תעניתים נמצא באיזה ילקוט או מדרש, שאין נמצא כזה בשום מקום, רקהוא נובע מאמרי פיו של אביו, הוא אא"ז הקוה"ט מוהר"ם זצ"ל מנעשכיז זי"עשאמר שבכל התורה כתיב כסף הפדיום ורק כאן כתיב כסף הפדיום, שהוא אותיות פ"ד יום לרמז ע"ז. וכו' עיי"ש.
שמערי בערי האט געשריבן:
בנוגע דעם ענין פון פ"ד תעניתים, וויל איך מעתיק זיין מספר אילנא דחיי, פרשת במדבר, וז"ל: ... רקהוא נובע מאמרי פיו של אביו, הוא אא"ז הקוה"ט מוהר"ם זצ"ל מנעשכיז זי"ע
און פרי צדיק פון ר' צדוק הכהן פון לובלין זצ"ל סוף פרשת בא איז דא עטליכע בלעטער 'לסעודת פדיון הבן' ער ברענגט דארט אויך בשם ר"מ מנעשכיז זי"ע, אזוי וויא שמערי האט מעתיק געווען פונעם אילנא דחיי
דער אבן עזרא ברענגט א דיעה אז די מקור פון ה' סלעים ביי פדיון הבן לערנט זיך פון די פסוק במדבר פרק ג פסוק מה קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי יְקֹוָק: און דער אבן עזרא רופט זיי אן מכחישים מיטן טענה אז ביי די לוויים איז דאס געווען א באזונדערע מצוה און סהאט קיין שייכות ניט מיט פדיון הבן. נאר די טעם פון ה' סלעים ביי פדיון הבן איז אזוי מקובל. אט איז אן אויסצוג פונעם לשון הראב"ע אבן עזרא במדבר פרק ג קח את הלוים פעם אחרת,כאילו אמר כאשר תקח את הלוים יהיו העודפים פדוים, ונסמכה מלת פדויי אל המספר, וכמוהו רביםיש מכחישים אמרו מזה נלמוד, כי פדיון כל בכור חמשת שקלים. ואינה ראיה, כי זאת מצוה בפני עצמה, והאמת דברי קבלה: לכאורה איז דא שווער א מוראדיקע קשיא ווייל די מקור פון ה' סלעים פאר פדוין הבן איז א בפירושע פסוק אין פרשת קרח במדבר פרק יח וּפְדוּיָו מִבֶּן חֹדֶשׁ תִּפְדֶּה בְּעֶרְכְּךָ כֶּסֶףחֲמֵשֶׁת שְׁקָלִיםבְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ עֶשְׂרִים גֵּרָה הוּא:
קען איינער מסביר זיין וואס דער אבן עזרא וויל דא?
מיר האבן גאר גאר א הערליכן פשט קודם לאמיר פרובירן צו א צווייטער ק'ען זיך דא אנייצע גיבן.
אמר החכם: מי שזורע את השנאה יקצור את החרטה. אחרית קטטה חרטה. המתן מעט ולא תתחרט ! (ס' חסידים פ"ח)
איך האב היינט געמאכט א SEARCH אויף אוצר החכמה און עס איז ארויף געקומען עטליכע תירוצים. רוב ענטפערן די תירוץ. ונראה דהתם כתיב ופדויו מכן חודש תפדה "בערכך" כסף חמשת שקלים ומשמע דהיינו לבן חודש שערכו לגבי דיני ערכין הוא חמשת שקלים אמרה תורה דגם לענין פדיון הבכור דינו חמשת שקלים ולפי זה היה אפשר לומר שהיכא שנפדה בהיותו יותר מבן חמש שנים יהיו דמי פדיונו כמו דמי ערכו לגכי ערכין ומנלן שפדיונו הוא חמשת שקלים..ועל זה היו שחשבו ללמוד מכאן לכל בכור אף למעלה מבן חמש שנים שדינו הוא רק ה' שקלים ולא יותר דכמו שבפדיוןהלויים אף שהיו יותר מבן חמש שנים פדיונם היה רק חמשת שקלים כמו כן כל בכור גם כשהוא יותר מבן חמש שנים פדיונו חמשת שקלים ועל זה אמר האבן עזרא שאין מכאן ראיה כי זאת מצוה בפני עצמה והרי זה מדברי קכלה שאין צריך יותר.
עניני פדיון הבן בספרי עצי התמרים אבני צדק חיו"ד סימן קכ"ב וקכ"ו קדושת יו"ט (מהדורת עצי תמרים) בליקוטים עמ"ס פסחים, והדרכות והנהגות בחיו"ד הל' פדיון הבן, ושו"ת סימן כ' חידושי תורה -ארץ ישראל-פ' בלק- דרוש לסיום פסחים (במהדו"ת הוא תורה האחרונה של הכרך קרח-בלק) חידושי תורה -פתיחות - פ' בחוקותי - דרוש לסיום פסחים שו"ת דברי יואל חלק אהע"ז סימן קיח אות כ"א ועיין בפתחי שערים מהר"א ט"ב -ימים נוראים תשס"ז-בדרשת שבת שובה פלפול בסוגיא דתופס לבעל חוב
היינט צופרי האב איך געלערענט סימן מו דארט רעדט די טורי זהב וועגן א ברכה אשר קדש עיבר במעי אמו וואס מען מאכט ביי פדיון הבן, אזוי ווי איך האב ב"ה א בת תחילה סימן יפה, בין איך נישט באקאנט מיט דעם, ווייסט איינער וואס די מנהג איז? זענען דא כהנים וועלכע מאכן דעם אשר קדש עיבר במעי אמו?
שוין א לאנגע צייט איז מיר שווער א הערה אויב ל"א פאלט אויף שבת שטייט אז מען מאכט דעם פדיון הבן נאך שבת הגם אז מען וואלט געקענט מאכען דעם פדיון פרייטיק אז עס זאל חל זיין אויף שבת שרייבט דער תרוה"ד אז מען קען נישט וועגען די ברכה ווייל ווען וועסטו מאכען די ברכה מיין שוועריגקייט איז אז מיר טרעפען נישט אז די ברכת המצוות זאל זיין אויף די חלות פון די פעולת המצוה נאר זי גייט אויף די מעשה גרידא אויף דאס וואס דער מענטש טוט ממילא אויב אזוי איז די מעשה מצוה דער קבלת הקנין וואס ער מאכט פרייטיק איז פארוואס מאכט ער נישט די ברכה דעמאלס? וצל"ע טובא...