Re:
איינס האט געשריבן:חוח בין השושנים האט געשריבן:אביונה האט געשריבן: אזוי ווי דער טיטול 'איתן אדונינו' איז אריין אין די 'מליצות' לענגווידזש, כאטשע לויטן מקור [אין תפלת ר"ה, עוד יזכר לנו וגו'], מיינט עס גאר עפעס אנדערש, און עס איז בכלל נישט מחובר....
נאר 'איתן' איז פארט א לשון פון חוזק, כדאיתא בגמ' ר"ה
און ווער רעדט נאך פונם טיטל 'צנא מלא ספרי'.
פירש"י: הי צנא מלא סיפרי - אינו אלא כסל שמילאוהו ספרים, ואין מבין מה בתוכה.
בענין זה מהאדמור מליובאוויטש
שיחת י' שבט תשט"ו כ"א בליל ג' דחוה"מ סוכות תשט"ז, וז"ל שם:
"והענין בזה:
כאשר אדם לומד תורה רק משום שברצונו לצבור לעצמו "נכסים" של ידיעת התורה, או משום שהוא נהנה מהענין השכלי שבתורה, ותו לא, והיינו, שהוא מפריד את התורה שאין לה שייכות כלל להפעולה בעולם – לימוד כזה אינו תכלית ענין התורה, ובכך אין האדם ממלא את תפקידו.
– (כ"ק אדמו"ר שליט"א חייך ואמר:) בשנים האחרונות משתמשים בתואר "צנא מלא ספרי", שכן, התואר "הרב הגאון", כותבים על כל אחד, ואילו על גאון אמיתי מוסיפים התואר "צנא מלא ספרי"!
אך האמת היא, ש"צנא מלא ספרי" הוא מילת גידוף ("אַ זידל וואָרט"), אלא שמשום-מה – אינני יודע אם "למרבה המזל" או להיפך ("צי צום גליק צי ניט צום גליק") – אין יודעים מכך:
הביטוי "צנא מלא ספרי" כפי שמופיע לראשונה, פירושו, ש"אינו אלא כסל שמילאוהו ספרים ואין מבין מה בתוכה" – לא הספרים יודעים אודות הסל, ולא הסל יודע אודות הספרים... אלא הספרים נשארים לעצמם, והסל לעצמו.
ולכן, בשעה שרצו לקנטר ("זידלען") אדם שהיתה לו שייכות לספרים, היו קוראים אותו בשם "צנא מלא ספרי" – ש"אינו אלא כסל שמילאוהו ספרים", ומלבד זאת אין לו כל שייכות אליהם. עכ"ל
זייער אינטערסאנט ווי אזוי האט זיך דאס אבער געטוישט
האב איך דאס באקומען אין אישי
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=43
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=44