אידישע וועלט פארומס

און נאכמער אפילו און די יאר וואס עס געפאלט אום פרייטאג, וואס לויט אים איז אין מסרגין, איז מען יא מסרג בט״ו און עס איז דא א ליידיגע שבת צווישן זכור און פרה

הבוחר בטוב האט געשריבן: יישר כח הרב המשחפש בהמחפש,

דף ל. כתנאי מסרגין לשבתות דברי ר"י הנשיא רשב"א אומר אין מסרגין אמר רשב"א אימצי אני אומר אין מסרגין בזמן שחל להיות בע"ש אבל בזמן שחל להיות בתוך השבת מקדים וכו'

קומט אויס זייער מחלוקה איז נאר בחל בע"ש, איז אביסל אינטערסאנט די לשון הברייתא, מסרגין לשבתות דברי ר"י איז נישט שטענדיג ווייל בחל ר"ח בשבת עצמו לכו"ע אין מסרגין, רשב"א אומר אין מסרגין איז אויך נישט שטענדיג ווי ער זאגט אליין אימתי, איז וואס כאפט די ברייתא אן סתמא מסרגין לשבתות, געווענליך אין א פאל פון א מח' מיט א אימתי איז דער ערשטער האלט זיין שיטה לעולם, און דער בעל פלוגתא איז מסביר אז ער קרוגט נאר אין א ספעציפישע פאל.

למשל דא וואלט פונקט אזוי געקענט שטיין פארקערט אין מסרגין לשבתות דברי רשב"א ר"י הנשיא אומר מסרגין אמר ר"י הנשיא אימתי אני אומר מסרגין בזמן שחל בע"ש אבל בחל בשבת עצמו אין מסרגין.

כ'האף כ'אב קלאר מסביר גווען וואס עס שטערט מיר

קודם דארף מען גוט ארויסהאבן בכלל וואס איז די פשט פון "אימתי", פארוואס האט די תנא קודם געזאגט בכלליות און נאכדעם געדארפט זאגן אימתי וכו'. נאכדעם וואס מען וועט קענען גיט די כללים וועט מען הערשט קענען אנהויבן צו מעיין זיין די פשט פון די גמרא.
עי' בספר בית אהרן מהרב אהרן מגיד ז"ל על כללי הש"ס שמאריך שם יותר ממאה עמודים בכללי של "אימתי".
וחפשתי כאן בראשונים ואחרונים ולעת עתה לא מצאתי מי שמסביר הגמ' בעומק - ואולי בגמ' מתיבתא ימצא ביאור.

דרשות לסיום מסכת מגילה

נאך א דרשה

גלאזער האט געשריבן: לט מלקות הוא פירוש חז"ל בהדאורייתא, לא שביצרו
גזירת שמא יעבירנו הוא שוא"ת

גם קריאת המגילה בי"א ובי"ב הוא שוא"ת (לכאורה).

הערינג מיט ברוינפען האט געשריבן:

גלאזער האט געשריבן: לט מלקות הוא פירוש חז"ל בהדאורייתא, לא שביצרו
גזירת שמא יעבירנו הוא שוא"ת

גם קריאת המגילה בי"א ובי"ב הוא שוא"ת (לכאורה).

אם אמרו שמפני איזה גזירה לא יקראו המגילה בשנה פלוני מצי למימר דהוי שוא"ת, אבל עכשיו שבי"ד הראשון אמרו שכל ישראל הפרזין יקראו בי"ד, אתו בי"ד שלאחריהם ואמרו לא, רק שבני הכפרים יקראו ביום אחר, הוי ביטול דברי בי"ד חבירו.

גלאזער האט געשריבן:

הערינג מיט ברוינפען האט געשריבן:

גלאזער האט געשריבן: לט מלקות הוא פירוש חז"ל בהדאורייתא, לא שביצרו
גזירת שמא יעבירנו הוא שוא"ת

גם קריאת המגילה בי"א ובי"ב הוא שוא"ת (לכאורה).

אם אמרו שמפני איזה גזירה לא יקראו המגילה בשנה פלוני מצי למימר דהוי שוא"ת, אבל עכשיו שבי"ד הראשון אמרו שכל ישראל הפרזין יקראו בי"ד, אתו בי"ד שלאחריהם ואמרו לא, רק שבני הכפרים יקראו ביום אחר, הוי ביטול דברי בי"ד חבירו.

סיי די גזירה פון שמא יעבירנו און סיי די תקנה פון קריאת המגילה בי"א, האט א בי"ד בעצם מבטל געווען דברי בי"ד חבירו, נאר וואס דען ביידע מאל איז עס געווען אויף אן אופן פון שב ואל תעשה, דא זאגען זיי "ליין נישט די מגילה" און דא זאגען זיי אויך "ליין נישט די מגילה", נישט אזוי?

הערינג מיט ברוינפען האט געשריבן:

גלאזער האט געשריבן:

הערינג מיט ברוינפען האט געשריבן:

גלאזער האט געשריבן: לט מלקות הוא פירוש חז"ל בהדאורייתא, לא שביצרו
גזירת שמא יעבירנו הוא שוא"ת

גם קריאת המגילה בי"א ובי"ב הוא שוא"ת (לכאורה).

אם אמרו שמפני איזה גזירה לא יקראו המגילה בשנה פלוני מצי למימר דהוי שוא"ת, אבל עכשיו שבי"ד הראשון אמרו שכל ישראל הפרזין יקראו בי"ד, אתו בי"ד שלאחריהם ואמרו לא, רק שבני הכפרים יקראו ביום אחר, הוי ביטול דברי בי"ד חבירו.

סיי די גזירה פון שמא יעבירנו און סיי די תקנה פון קריאת המגילה בי"א, האט א בי"ד בעצם מבטל געווען דברי בי"ד חבירו, נאר וואס דען ביידע מאל איז עס געווען אויף אן אופן פון שב ואל תעשה, דא זאגען זיי "ליין נישט די מגילה" און דא זאגען זיי אויך "ליין נישט די מגילה", נישט אזוי?

ניין
קודם ס'איז נישט קיין ביטול דברי בי"ד, ס'איז העברת מצות עשה דאורייתא.
בעצם הארבער, אבער הא בהא תלי' ווייל ס'איז נישט קיין ביטול, ביטול איז נישט די טייטש ווען מ'זאגט א מענטש זיץ היינט אינדערהיים, ביטול טייטשט ווען איך זאג די הלכה איז אנדערש.
די חכמים האבן א כח מעמיד זיין זייערע גזירות במקום שוא"ת, אבער זיי האבן נישט קיין כח מבטל זיין דברי בי"ד חבירו אם אינו גדול במנין וחכמה