די סאטמאר נענועים ניגון - מיט 'גראמען' אויף דעם באקאנטע הושענא רבה משל
בענאק האט געשריבן:אלי' מקוה יוד האט געשריבן: געזען אין "דער יוד" איבער א מאנסיער מלמד-מנהל, וואס האט ארויפגעלייגט גראמען פונעם באקאנטן הו"ר משל אויפן נענועים ניגון.
און ס'קוקט דארט אויס אז ס'פארט ארום, האט עס איינער מיטצוטיילן?
עס ליגט אויף די נייע סידי "ניגוני סאטמאר תשפ"א"
צו קויפן דריקט דא
WOW WOW איז דעס שיין
די נענועים ניגן אויף גראמען מיט די באקאנטע משל וואס רבוה"ק מסאטמאר פלעגן נאכזאגן הושענא רבה מיט די בן מלך
המשל בדברי יואל בענין היום הוש"ר (עי' באריכות בדברי יואל , הושענא רבה א, דף שס"ד עד דף שס"ו ד"ה ועל, ובדף שע"ח אות ח' עד ד"ה והנה כתיב, ועי' גם בדף ת"ד ד"ה ועל עד אות כ"א, ובדף ת"פ ד"ה והנה),
נודע ומפורסם עבודתו בקודש של רבינו יואל זיע"א ביום הושענא רבא, כאשר עמד בסילודין בתפילתו ובאמירת ההושענות , והרים קול חוצב להבות אש בדרשותיו ורעיונותיו הטהורים - להלהיב לבבות ישראל, לעוררם לתשובה שלימה טרם יפנה היום, אשרי עין ראתה אלה .מרגלא בפומיה בהאי יומא רבה , לספר מה ששמע מאביו הגה"ק בעל קדושת יו"ט זיע"א בשם זקנו הגה"ק רבינו משה איש האלוקים בעל הישמח משה זיע"א, שאמר בדרשת הושענא רבה לפרש על דרך משל את מה שאנו מבקשים 'הושענא למענך אלוקינו הושענא ' וכדלהלן
באחד מהארצות היה מלך אדיר במלוכה שנסע לאיזו עיר בארץ מלכותו. טרם בא לשכון כבוד שם, הוציאו קול במחנה על כך שהמלך מגיע לעיר לחנות שם לזמן מוגבל. וכשיבוא לשם, יוכל כל אחד לבוא ולהתחנן על נפשו ולבקש ממנו את צרכיו ומבוקשו, ותעש. יען כי המלך חפץ חסד הוא ורוצה להטיב עם בני עמו. וכך היה , במשך כל הזמן שהיה המלך שוכן בקרבם , באו כל העם לפניו בשאלתם ובקשתם . ויהי ביום האחרון - יום אשר המלך נוסע בו המלך ועוזב את העיר. הכריזו והודיעו לכל העם , כי ביום זה מתעתד המלך לנסוע אל מחוז חפצו. והנה בא איש אחד שעדיין לא ביקש את בקשתו, ויתייצב לפני המלך לבקש את חפצו ומבוקשו. כראות המלך זאת התמלא חמה , ושאל ברוגז , מדוע התרשלת והתמהמהת לבוא עד הנה - ביום האחרון אשר פעמי עומדים הכן לנסוע חוצה. הלא היה לך זמן לבוא ולהתחנן לפני, האם זו הדרך להתעצל ולזלזל ולבוא רק ביום האחרון ?! ענה האיש ואמר, אדוני המלך, אל נא יחר אפך בעבדך, כיון שדרכי ומחשבותיי אינם כשאר בני אדם אשר באו אל המלך לבקש את מבוקשתם וטובתם. לא כן עבדך, לא באתי לבקש בעד עצמי, כי אם בעד המלך וטובתו. כשמוע המלך את דבריו הנאמרים באמת ובתמים, תחת רוגזו, מצא חן וחסד לפניו. ויפקוד להטות עמו חסד ולהטיב אחריתו*
כן הוא הנמשל עלינו ביום בהושענא רבה, אשר מיום ראש חודש אלול הופיע ובא אלינו מלך הכבוד - הבורא ית' שמו. מני אז ניתנה לנו האפשרות להיות דורש ה' בהימצאו ולקוראו בהיותו קרוב. דלתות שמים נפתחו בפנינו לבוא אליו - לשפוך לב כמים אל א-ל בשמים, כי לא בזה ולא שיקץ ענות עני, ובשוועו אליו שמע. ובעוונותינו הרבים לא שמנו לב במשך ימי הסליחה והרחמים. החל מראש חודש אלול וימי הסליחות. ימי הזיכרון - הרת עולם. בין כסה לעשור. יום הכיפורים - זמן כפרה לכל עוונותינו. וכך במשך הימים אשר פרס עלינו את שלומו בחג הסוכות . לא עשינו די - להטיב מעשינו כל צרכנו. ועתה בבוא היום האחרון של ימי הרחמים, אשר המלך מלכי המלכים עודנו אתנו, וביום זה נמסרים הפתקים, התעוררנו לבוא אל המלך - טרם ננעל השער בפני הדופקים עליו. ואיך לא תכסה הבושה את פנינו לבוא אל המלך ביום האחרון לבקש רח מים סליחה ורחמים? תחת אשר היה לנו להיות זריזים מקדימים ולא לזלזל בימים האלו אשר יעבורו. אמנם מענה אחד יש בפינו ובפיות עם בית ישראל, כי למענו באנו לבקש, כי אם למענך אלוקינו, ובכן: 'הושענא
עפעס א וועבער א מלמד-מנהל אין מאנסי, דאכט זיך ער איז אן אייניקעל פין רבי שמעי׳ שווארץ ז"ל רב דקהל ייטב לב סאטמאר מאנטריאל
סע איז בעסיקלי אראפ געזינגען מיט א 2 -3 ילדי פלא. איז דאס שיין...!
קרן שמואל ישעי - ( https://www.koltorahonline.com/ )האט ארויסגעגעבן א majer געדאנק,
"דעם רבינס משל אויפן גראם"
5 טרעקס
געמאכט א מיש-מאש די נענועים ניגון אראפ געזינגען פין ביידע פערטייען ניגוני סאטמאר ימים נוראים פין מהר''יי אין מהר''א
פאר א סאטמארערע חסד לוינט עס צו קויפן סע ווערט אלע געלטער
$2200 הם שכר שידוך לגיל 18 ולכל עוד ששה חדשים, ראוי להוסיף $500, כדי לשלם עבור השעות החדשות, שהשדכנים משקיעים כסדר בשוק
