א לינק צו די געשמאקע שמועסערייען, שאלות און תשובות אויף פרשת לך, וואס מיר אלע האבן אפגעהאלטן אין אלט-קרעטשמע פאראיאר, בשנת תשס"ו העעל"ט http://masoret.hevre.co.il/hydepark/top... id=1656992 ---- א לינק צו די מפתח פון אלע סדרות, עס קען צוניצקומען אויף די קומענדיגע וואכן. http://masoret.hevre.co.il/hydepark/top... id=1779983 ***
איך שעם זיך אביסל אז איך קען נאכנישט מאכן קיין לינקס געהעריג, אבער וואס קען מען טאן, איך האב זיך דערווייל נישט דערלערנט וויאזוי מען טוט דאס..
ביים מעביר סדרה זיין איז מיר שווער געווארן דארט ווי ס'שטייט אין פסוק ויקחו את כל רכוש סדום ועמורה וילכו, און נאכדעם נאך א פסוק ויקחו את לוט וכו' וילכו, לכאורה וואס איז די צוויי מאל עקסטער וילכו, ביים ליינען ווען איך האב איבער געזאגט די אויבערשטע ווארט פאר איינעם איז מיר בייגעפאלן אז מיט דעם ווערט אויך פארענטפערט, מיין נייע קשיא, אז ס'איז געווען אן עקסטערע וילכו איינס פון די מלחמה סטראטעגיע, וואס איז געווען אויף סדום בכלליות, און איינס עקסטער פון נמרוד'ס סטראטעגיע פון כאפן לוט.
דערווייל העליך שרייבן אין ס"ז נישט מרבה צו זיין באשכולות אזויווי ס'שטייט הבשילו אשכלותיה (וואס?) און אשכול הכופר דודי לי ונאמר ואשכול גם שניכם ביום אחד, ואומר אשכון את דכא, ועל ידי המן הרשע כתוב לאמר אשקול על ידי עושי המלאכה, אוי כ'ווייס שוין נישט וואס דא טוטצעך, נקדישך ונעריצך.
אריין אין פר' לך לך אריין רבותי, רעדי, סעט גאו!
הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, זאגט רש"י דריי פשטים, די ערשטע צוויי איז רש"י מסביר "יעצט ביסטו הערשט געוואור געווארן, אברהם? וואו ביסטו געווען ביז היינט?" פארדעם איז ער מסביר עפ"י מדרשים אדער אז ער האט איר באמערקט אפשפיגלנדיג אין א טייך, אדער אז יעצט נאך די גאנצע טורח הדרך שיינט נאך מער ארויס די שיינקייט. אבער, זאגט רש"י "די פשוטע פשט איז" יעצט איז געקומען די צייט זיך צו זארגן דערויף, עי' ברש"י המובא על יתר ביאור.
ויהי כאשר הקריב לבא מצרימה, ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את. רש"י הנה נא ידעתי - מ"א עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם ועכשיו הכיר בה ע"י מעשה ד"א מנהג העולם שע"י טורח הדרך אדם מתבזה וזאת עמדה ביופיה ופשוטו של מקרא הנה נא הגיע השעה שיש לדאוג על יפיך ידעתי זה ימים רבים כי יפת מראה את ועכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים אחיהם של כושים ולא הורגלו באשה יפה, ודומה לו (בראשית יט) הנה נא אדוני סורו נא
היצטערט, א יעדע חדר אינגל ווייסט אז רש"י גלייכט דעם פשוט'ן פשט איבער-אלעם, טא פארוואס הייבט רש"י אן מיט מדרשים און זייטיגע פשטים און הערשט דערנאך ברענגט ער ארויס אז פשוטו של מקרא איז אנדערש? פעלט עפעס פאר'ן גראדן פשט?
זארעך, שרייב נישט עי' בהמפרשים, ווייל איך האלט שוין דערנאך, כ'ברענג די קשיא לחידודא ולפולפולא טבא, אלס אן אות וועל איך אהער ברענגן דעם רמב"ן אויך צו קענען נאש'ן פון דארט אויך: (קרעדיט, מאגר ספרות קודש החתום באוצרותי)
רמב"ן
הנה נא ידעתי וגו'. אמרי נא אחותי את - לא ידעתי למה פחד ממנה עתה יותר מקודם לכן, ואם נאמר שהיו המצרים שחורים ומכוערים כדברי רש"י, הנה גם לאבימלך מלך פלשתים אמר כן, גם הוא גם יצחק שהיה דר בארץ ההיא במצות ה'. אולי היו הכנענים בדור ההוא שטופים בעבודה זרה וגדורים מן העריות יותר מאנשי מצרים והפלשתים. ואיננו נכון. ויתכן כי לא היה להם פחד רק בבואם בעיר מושב המלכים, כי היה דרכם להביא למלך האשה היפה מאד ולהרוג את בעלה בעלילה שישימו עליו: והנכון בעיני כי זה דרכם למו מעת צאתם מחרן בכל מקום היה אומר "אחותי היא", כי כן אמר (להלן כ יג) ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי, אבל הכתוב יזכיר זה במקומות אשר יתחדש להם ענין בדבר. והנה זרז אותה עתה כאשר צוה לה מתחילה. ויצחק לא פחד בארצו ובעירו, רק בבואו אל ארץ פלשתים אחז דרך אביו: ואמר למען יטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך, כל ימי היותנו גרים בארץ הזאת עד עבור הרעב, כי אברהם מפני הרעב בא לגור בארץ, וכעבור הרעב ישוב לארץ אשר נצטוה עליה ונתנה השם לו ולזרעו, והיה חושב שיחיו נפשם ברעב ויבא להם ריוח והצלה מאת האלהים לשוב, או שיתכן להם לברוח לארץ כנען בהתיאשם ממנה: וכתב רש"י הנה נא ידעתי, מדרש אגדה, עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעותה, ועכשיו על ידי מעשה. דבר אחר, שעל ידי הדרך אדם מתבזה וזו עמדה ביופיה. ולפי פשוטו הנה נא הגיע השעה שיש לדאוג על יופייך, וידעתי זה כמה ימים כי יפת מראה את, ועכשיו אנו באים בין בני אדם שחורים אחיהם של כושים, ולא הורגלו באשה יפה. ודומה לו הנה נא אדני סורו נא. כל זה לשון הרב. והמדרש קבלה בענוה שבהם ונסמך למקרא: אבל אין צורך לכל הדברים האלה, שאין מלת "נא" מורה על דבר שיתחדש בעת ההיא בלבד, אבל על כל דבר הווה ועומד יאמרו כן, כי הוא רומז על הענין לומר שהוא עתה ככה. הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, מאז ועד עתה. וכן הנה נא עצרני ה' מלדת (להלן טז ב), מנעורי ועד היום הזה. וכן הנה נא לי שתי בנות (להלן יט ח), כי לא נולדו עתה, וכולם ככה: ויראה מפשט הכתובים כי שרה לא קבלה עליה לאמר כן, אבל המצרים היו רעים וחטאים מאד, וכאשר ראו אותה ויהללו אותה אל פרעה לוקחה אל ביתו, ולא שאלו בהם כלל אם אשתו היא או אם אחותו היא, והיא שתקה ולא הגידה כי אשתו, ואברהם ספר מעצמו כי אחותו היא ולכך הטיבו לו בעבורה, וזהו שאמר הכתוב מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא (להלן פסוק יח), האשים אותו כי בראותו שיקחו אותה היה לו להגיד לפרעה כי אשתו היא, וחזר והאשים אותו על אמרו אחרי כן לשרים ולבית פרעה כי אחותו היא. ולא האשים את האשה כלל, כי אין ראוי שתכחיש היא את בעלה, והראוי לה שתשתוק
אגב, דער אבן עזרא זאגט אן אינטערעסאנטע זאך אז שרה אמנו געווען נאר געווען אזוי אויסטערליש שיין אין מצרים, אבער אין כנען איז געווען אסאך אזעלכע יפיפניות פארדעם האט אברהם דארט נישט מורא געהאט, נאר שיינקייט איז געוואנדן אין די אויר-לופט פון א פלאץ (!). ס'איז מיר אבער שווער פון די גמרא אין מגילה אז שרה איז פון די פיר וועלטס שענסטע פרויען וויאזוי זאגט ר' אברהם ן' עזרא אנדערש (כ'וועל פרובירן אין די גינעס ווארלד אף רעקארדס אפירצוזיכן שרה'ס סטאטוס....)
אולי, מחמת לויטן פשוטן פשט פון רש"י דארף מען צולייגן ווערטער צווישן הנה נא און ידעתי.הנה נאהגיע השעה וכו'ידעתיזה כמה שנים וכו'.
** מיללער, סיי פון דיין נח יונה קשיא און סיי פון די קשיא, זע איך אז דו לערנסט רש"י מיט'ן 'לקט בהיר', און דאס מאכט דיר די פראבלעמען, ודו"ק. ואם שגיתי מיללער הטוב יכפר.
מיללער האט געשריבן:
איך הער, ס'איז מיר אבער שווער פון די גמרא אין מגילה אז שרה איז פון די פיר וועלטס שענסטע פרויען וויאזוי זאגט ר' אברהם ן' עזרא אנדערש (כ'וועל פרובירן אין די גינעס ווארלד אף רעקארדס אפירצוזיכן שרה'ס סטאטוס....)
אפשר קען מען דאס פארענטפערן מיט דעם באקאנטן כלל אז "ביוטי איז אין די איי אוו די ביהאלדער". ודוק.
הקשו המפרשים, דמנא ליה לאברהם שיהרגו אותו כדאי שלא יעברו על איסור אשת איש, הן איסור אשת איש והן איסור רציחה אסורים גם לבן נח. וממנ"פ, אם יקיימו הז' מצוות לא יעברו על שפיכות דמים אפי' אם תאמר להם שרה שאשתו היא, ואם אינם מקיימים, למה ירצו להרוג אותו בחנם, מה איכפת להם לבעול לשרה באיסור אשת איש.
א'. רציחה אפשר שלא יעברו, אם יהרגו אותו שניהם בבת אחת, שאז יהיו פטורים מאיסור שפיכת דמים, משא"כ איסור אשת איש.
ב'. מצדם לא יצרכו להרוג את אברהם, כהממנ"פ הנ"ל, רק יעשו זאת בשביל לבעול את שרה, שהיא לא תמסור נפשה לבעול בלאו הכי. כלי חמדה.
ג'. גבי שפיכות דמים יש חד איסור, אחת ולתמיד, משא"כ באיסור אשת איש יעברו על כל בעילה ובעילה, ע"כ פחד אברהם שיהרגו אותו משיעברו על איסור אשת איש. פרדס דוד
ע"פ פשוטת נ"ל לתרץ קושיתך ר' יעקב אליהו, שהמצרים לא פחדו כלל מהאיסור (כמו שנא' במקו"א רק אין יראת אלקים במקום הזה והרגונו) רק משום שירצו להביאה אל המלך ואין זה כבוד המלכות לבעול אשת אחר ע"כ יהרגו אותו, ויאמרו להמלך שהיא פנויה, כנלפע"ד.
אבל מה שקשה לי, אם חשב אאע"ה שיאנסו אותה ויהרגו אותו, ומשום שלא רצה שיהרגוהו יאמר להם שאחותו היא, הא ע"י זה יעבור שרה איסור אשת איש (הגם שלפי מה שכ' התוס' במגילה שקרקע עולם היא לא קשה מידי אולם הכלי חמדה שהבאת לא מתאים לזה) לכאורה מוטב שימסור עצמו להריגה ואל תעבור שרה באסור גילוי עריות.
ואם לחשך לומר, שאין אנו מצווין במסירת נפש כדי שאחר לא יעבור על אחד משלש עבירות ממילא לא היה אברהם צריך למסור עצמו להריגה, אבל קשה האיך רצה ששרה תשקר שאחותו היא באופן שע"י זה תיאנס לעבור על איסור אשת איש. וצ"ע
תודה להרב בראך שליט"א על תרומתו הן בהעולם היהודי והן בקרטשמתינו, ברח דודי!
שרה איז געווען א ריכטיגע אשת חיל, בני, תודה על דברי הכתב סופר ברוך שכוונתי!
[איך האב אמאל געהערט פון ר' עזריאל גליק שליט"א משב"ק רביה"ק מ'סאטמאר זצ"ל, אז אין די ערשטע צייטן על אדמת אמעריקא ווען דער רבי האט געמאכט א דינער פאר די סאטמארע מוסדות פלעגט מען ברויכן צוקומען צו די אמעריקאנע אידן פאר געלט, איז געווען אן עושר א גרויסער מן-הפרץ וועלכער האט געגבן א סכום געלט בתנאי אז מ'לאזט אים רעדן ביים דינער, נא וואס טוט מען נישט פאר געלט, כשהגיע השעה זאגט ער בתוך הדברים " מיין טייערע פרוי ציפורה איז א ריכטיגע אשת-איש"]
לענינינו, בני היכלא, דער כתב סופר איז אביסל שווער, ווייל ביי פיקוח נפש איז דא א לאו פון לא תעמוד על דם רעך איעדער איד איז מחויב מציל צו זיין אן אנדערן אפי' ווען ער דארף דערוועגן עובר זיין על אחת מכל איסורין שבתורה, משא"כ דא ביי אברהם איז פונקט פארקערט אפי' מיט'ן זאגן אחותי את וועט זי מציל זיין אברהם פון מיתה, צו דער זעלבער צייט וועט זי אבער עובר זיין אויף איינס פון די דריי עבירות וואס מ'דארף זיך מוסר נפש זיין דערויף ונמצא שתדחה נפשה מפני נפשו, וואס אויף אזא פאל זאגט די גמרא מאי חזית דדמא דידך סומקא מדחברך.
לויט'ן רמב"ן און כלי יקר איז עס פארענטפערט שרה'ס חלק, אבער מה היה סברת אברהם אבינו עדיין מוזר בעניני לעת עתה עד שיאיר ה' עיני.
אגב, מיר דאכט זיך אז דאס אז מאנס זיין א פרוי גייט נישט אריין אינעם ענין פון גילוי עריות אויף וועלכע מ'דארף זיך מוסר נפש זיין (כמו שכ' הכלי חמדה שהבאת) איז נישט אזוי גלאטיג לויט אלע ראשונים, ואי"ה אשנה פרק זה
הא לכם לשון החזקוני: יב) והי' כי יראו אותך המצרים והרגו אותי ואותך יחיו. שהן מוזהרין על אשת איש מודבק באשתו ולא באשת חבירו. וא"ת הלא כך הם מוזהרים על שפיכות דמים, כשיצאו מן התיבה. אלא י"ל שטופי זמה הם, וירבו לחטוא ברציחה עם ניאוף. ד"א, ניחא להם לחטוא פעם אחת בשפיכות דמים מלהיות חוטאים תדיר באשת איש. ד"א, והרגו אותי, פן אזעק למלך על אשר לקחו אותך: יג) אמרי נא אחותי את. דעתו של אברהם היה, אם ישאלו עליה אם היא נשואה, הוא ישיב להם בעלה הלך למרחוק ולא מצאו לה תקנה להרוג בעלה ויניחוה.
זארעכפעפער האט געשריבן:
יעקב אלי', מיללער און בני היכלא,
הא לכם לשון החזקוני: יג) אמרי נא אחותי את. דעתו של אברהם היה, אם ישאלו עליה אם היא נשואה, הוא ישיב להם בעלה הלך למרחוק ולא מצאו לה תקנה להרוג בעלה ויניחוה.
תשוח"ח לר' זרח על דברי החזקוני, אבל קשה לי על דבריו דעתו של אברהם היה משונה מזו שכתבה התורה? ולמה ציוה לה לאמר שאחותו היא בזמן שהי"ל לאמר לה שבעלה הלך למרחוק ולא מצאו לה תקנה להרוג בעלה ויניחוה כמו שחישב בדעתו אם ישאלו עליה.
א ריזן ייש"כ פאר די אלע הערות, כ'האב מיך דערמיט ארומגעטשאשקעט נעכטן מיט מיין חבר בנוגע דעם ענין וכל המסתעף, יש"כ לכל הכותבים ומגיהים.
כ'האב דא געטראפן א לינק, (כ'נעם נישט קיין אחריות אויפן מחבר דארט) אבער ס'איז צו לאכן ווי ער לייגט אראפ די "נעיטשער" פון פרעה, וואס פאר א בעל גאווה ער איז. ער באציהט זיך אויף די חילוקים צווישן אברם ושרי אצל המצרים, אברהם ושרה אצל הפלשתים, יצחק ורבקה אצל הפלשתים. ס'איז אינטערעסאנט.
דער פסוק ''אתה אל ראי כי אמרה הגם הלום ראיתי אחרי רואי'' טייטשט דער רד''ק אין די שרשים שרש ראה אפ זייער אינטערעסאנט וז''ל:
ובקמ''ץ חט''ף: אתה א-ל ראי, כלומר א-ל ראות אתה, שיוכל אדם לראותך. כי אמרה הגם הלום ראיתי: כלומר בזה הכירה שהי' מלאך, כי בעוד שהי' מדבר עמה נעלם מעיני' ולא ראתהו, וזהו פירוש הגם הלום ראיתי, כלומר שלא ראיתי אחריו דבר כשנפרד ממני כדרך העולם שיראה אחר שנפרד ממנו עד שיהא רחוק ויתעלם מעיניו. אחרי ראי: רואה אותי רצה לומר הנראה אלי וראה אותי בעניי.
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]