אידישע וועלט פארומס

א לינק צו די געשמאקע שמועסערייען, שאלות און תשובות אויף פרשת לך, וואס מיר אלע האבן אפגעהאלטן אין אלט-קרעטשמע פאראיאר, בשנת תשס"ו העעל"ט
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/top ... id=1656992
----
א לינק צו די מפתח פון אלע סדרות, עס קען צוניצקומען אויף די קומענדיגע וואכן.
http://masoret.hevre.co.il/hydepark/top ... id=1779983
***

איך שעם זיך אביסל אז איך קען נאכנישט מאכן קיין לינקס געהעריג, אבער וואס קען מען טאן, איך האב זיך דערווייל נישט דערלערנט וויאזוי מען טוט דאס..

קרעמער ס'פאסט נישט פאר דיר אז דו זאלסט עס נישט קענען גיי דא ס'איז ממש פינאץ.

איך_הער האט געשריבן: קרעמער ס'פאסט נישט פאר דיר אז דו זאלסט עס נישט קענען גיי דא ס'איז ממש פינאץ.

און אויב די וועסט נאך אלץ נישט קענען קענסטו מיך אנרופן און איך וועל פראבירן עס אביסל מער געבן צו פארשטיין.

ביים מעביר סדרה זיין איז מיר שווער געווארן דארט ווי ס'שטייט אין פסוק ויקחו את כל רכוש סדום ועמורה וילכו, און נאכדעם נאך א פסוק ויקחו את לוט וכו' וילכו, לכאורה וואס איז די צוויי מאל עקסטער וילכו, ביים ליינען ווען איך האב איבער געזאגט די אויבערשטע ווארט פאר איינעם איז מיר בייגעפאלן אז מיט דעם ווערט אויך פארענטפערט, מיין נייע קשיא, אז ס'איז געווען אן עקסטערע וילכו איינס פון די מלחמה סטראטעגיע, וואס איז געווען אויף סדום בכלליות, און איינס עקסטער פון נמרוד'ס סטראטעגיע פון כאפן לוט.

איך הער,
ביטע נעם אראפ תשס"ז פונעם קעפל, א דאנק.

דערווייל העליך שרייבן אין ס"ז נישט מרבה צו זיין באשכולות אזויווי ס'שטייט הבשילו אשכלותיה (וואס?) און אשכול הכופר דודי לי ונאמר ואשכול גם שניכם ביום אחד, ואומר אשכון את דכא, ועל ידי המן הרשע כתוב לאמר אשקול על ידי עושי המלאכה, אוי כ'ווייס שוין נישט וואס דא טוטצעך, נקדישך ונעריצך.

אריין אין פר' לך לך אריין רבותי, רעדי, סעט גאו!

הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, זאגט רש"י דריי פשטים, די ערשטע צוויי איז רש"י מסביר "יעצט ביסטו הערשט געוואור געווארן, אברהם? וואו ביסטו געווען ביז היינט?" פארדעם איז ער מסביר עפ"י מדרשים אדער אז ער האט איר באמערקט אפשפיגלנדיג אין א טייך, אדער אז יעצט נאך די גאנצע טורח הדרך שיינט נאך מער ארויס די שיינקייט.
אבער, זאגט רש"י "די פשוטע פשט איז" יעצט איז געקומען די צייט זיך צו זארגן דערויף, עי' ברש"י המובא על יתר ביאור.

ויהי כאשר הקריב לבא מצרימה, ויאמר אל שרי אשתו הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את.
רש"י
הנה נא ידעתי - מ"א עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעות שבשניהם ועכשיו הכיר בה ע"י מעשה ד"א מנהג העולם שע"י טורח הדרך אדם מתבזה וזאת עמדה ביופיה ופשוטו של מקרא הנה נא הגיע השעה שיש לדאוג על יפיך ידעתי זה ימים רבים כי יפת מראה את ועכשיו אנו באים בין אנשים שחורים ומכוערים אחיהם של כושים ולא הורגלו באשה יפה, ודומה לו (בראשית יט) הנה נא אדוני סורו נא

היצטערט, א יעדע חדר אינגל ווייסט אז רש"י גלייכט דעם פשוט'ן פשט איבער-אלעם, טא פארוואס הייבט רש"י אן מיט מדרשים און זייטיגע פשטים און הערשט דערנאך ברענגט ער ארויס אז פשוטו של מקרא איז אנדערש? פעלט עפעס פאר'ן גראדן פשט?

זארעך, שרייב נישט עי' בהמפרשים, ווייל איך האלט שוין דערנאך, כ'ברענג די קשיא לחידודא ולפולפולא טבא, אלס אן אות וועל איך אהער ברענגן דעם רמב"ן אויך צו קענען נאש'ן פון דארט אויך: (קרעדיט, מאגר ספרות קודש החתום באוצרותי)

רמב"ן

הנה נא ידעתי וגו'. אמרי נא אחותי את - לא ידעתי למה פחד ממנה עתה יותר מקודם לכן, ואם נאמר שהיו המצרים שחורים ומכוערים כדברי רש"י, הנה גם לאבימלך מלך פלשתים אמר כן, גם הוא גם יצחק שהיה דר בארץ ההיא במצות ה'. אולי היו הכנענים בדור ההוא שטופים בעבודה זרה וגדורים מן העריות יותר מאנשי מצרים והפלשתים. ואיננו נכון.
ויתכן כי לא היה להם פחד רק בבואם בעיר מושב המלכים, כי היה דרכם להביא למלך האשה היפה מאד ולהרוג את בעלה בעלילה שישימו עליו:
והנכון בעיני כי זה דרכם למו מעת צאתם מחרן בכל מקום היה אומר "אחותי היא", כי כן אמר (להלן כ יג) ויהי כאשר התעו אותי אלהים מבית אבי, אבל הכתוב יזכיר זה במקומות אשר יתחדש להם ענין בדבר. והנה זרז אותה עתה כאשר צוה לה מתחילה. ויצחק לא פחד בארצו ובעירו, רק בבואו אל ארץ פלשתים אחז דרך אביו:
ואמר למען יטב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך, כל ימי היותנו גרים בארץ הזאת עד עבור הרעב, כי אברהם מפני הרעב בא לגור בארץ, וכעבור הרעב ישוב לארץ אשר נצטוה עליה ונתנה השם לו ולזרעו, והיה חושב שיחיו נפשם ברעב ויבא להם ריוח והצלה מאת האלהים לשוב, או שיתכן להם לברוח לארץ כנען בהתיאשם ממנה:
וכתב רש"י הנה נא ידעתי, מדרש אגדה, עד עכשיו לא הכיר בה מתוך צניעותה, ועכשיו על ידי מעשה. דבר אחר, שעל ידי הדרך אדם מתבזה וזו עמדה ביופיה. ולפי פשוטו הנה נא הגיע השעה שיש לדאוג על יופייך, וידעתי זה כמה ימים כי יפת מראה את, ועכשיו אנו באים בין בני אדם שחורים אחיהם של כושים, ולא הורגלו באשה יפה. ודומה לו הנה נא אדני סורו נא. כל זה לשון הרב. והמדרש קבלה בענוה שבהם ונסמך למקרא:
אבל אין צורך לכל הדברים האלה, שאין מלת "נא" מורה על דבר שיתחדש בעת ההיא בלבד, אבל על כל דבר הווה ועומד יאמרו כן, כי הוא רומז על הענין לומר שהוא עתה ככה. הנה נא ידעתי כי אשה יפת מראה את, מאז ועד עתה. וכן הנה נא עצרני ה' מלדת (להלן טז ב), מנעורי ועד היום הזה. וכן הנה נא לי שתי בנות (להלן יט ח), כי לא נולדו עתה, וכולם ככה:
ויראה מפשט הכתובים כי שרה לא קבלה עליה לאמר כן, אבל המצרים היו רעים וחטאים מאד, וכאשר ראו אותה ויהללו אותה אל פרעה לוקחה אל ביתו, ולא שאלו בהם כלל אם אשתו היא או אם אחותו היא, והיא שתקה ולא הגידה כי אשתו, ואברהם ספר מעצמו כי אחותו היא ולכך הטיבו לו בעבורה, וזהו שאמר הכתוב מה זאת עשית לי למה לא הגדת לי כי אשתך היא (להלן פסוק יח), האשים אותו כי בראותו שיקחו אותה היה לו להגיד לפרעה כי אשתו היא, וחזר והאשים אותו על אמרו אחרי כן לשרים ולבית פרעה כי אחותו היא. ולא האשים את האשה כלל, כי אין ראוי שתכחיש היא את בעלה, והראוי לה שתשתוק

ווי דער רמב"ן פרובירט מסביר זיין רש"י, איז פאר רש"י שווער געווען דער "נא" וואס בפשטות מיינט דאס "היצטערט", אבער ס'שווער דאס צו זאגן אויף רש"י נאכדעם וואס ער אליינס ברענגט דעם פסוק פון "(בראשית יט) הנה נא אדוני סורו נא" ודו"ק

אגב,
דער אבן עזרא זאגט אן אינטערעסאנטע זאך אז שרה אמנו געווען נאר געווען אזוי אויסטערליש שיין אין מצרים, אבער אין כנען איז געווען אסאך אזעלכע יפיפניות פארדעם האט אברהם דארט נישט מורא געהאט, נאר שיינקייט איז געוואנדן אין די אויר-לופט פון א פלאץ (!).
ס'איז מיר אבער שווער פון די גמרא אין מגילה אז שרה איז פון די פיר וועלטס שענסטע פרויען וויאזוי זאגט ר' אברהם ן' עזרא אנדערש (כ'וועל פרובירן אין די גינעס ווארלד אף רעקארדס אפירצוזיכן שרה'ס סטאטוס....)

הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות לשמוע, כ'האב אראפ גענומען דעם תשס"ז לויטן פארלאנג פונעם סקרענטענער רב שליט"א.

אולי, מחמת לויטן פשוטן פשט פון רש"י דארף מען צולייגן ווערטער צווישן הנה נא און ידעתי. הנה נאהגיע השעה וכו' ידעתיזה כמה שנים וכו'.

**
מיללער,
סיי פון דיין נח יונה קשיא און סיי פון די קשיא, זע איך אז דו לערנסט רש"י מיט'ן 'לקט בהיר', און דאס מאכט דיר די פראבלעמען, ודו"ק. ואם שגיתי מיללער הטוב יכפר.

אה ב"ה, זה כפרתי, כ'אב דערווישט א כפרה פון מילער, אה מעכאיע. מיי סאזשעסטן? דו וואט עווער יו וואנט! איי וואס דזאסט עסקינג ענד טרייענג. טעיק קעיר, מיי פרענד, ענד אלל דע בעסט.

מיללער האט געשריבן: איך הער,
ס'איז מיר אבער שווער פון די גמרא אין מגילה אז שרה איז פון די פיר וועלטס שענסטע פרויען וויאזוי זאגט ר' אברהם ן' עזרא אנדערש (כ'וועל פרובירן אין די גינעס ווארלד אף רעקארדס אפירצוזיכן שרה'ס סטאטוס....)

אפשר קען מען דאס פארענטפערן מיט דעם באקאנטן כלל אז "ביוטי איז אין די איי אוו די ביהאלדער". ודוק.

היינט געלייגט: אין "אידישע וועלט"

[align=center] והרגו אותי ואותך יחיו,בראשית יב יב [/align]

הקשו המפרשים, דמנא ליה לאברהם שיהרגו אותו כדאי שלא יעברו על איסור אשת איש, הן איסור אשת איש והן איסור רציחה אסורים גם לבן נח. וממנ"פ, אם יקיימו הז' מצוות לא יעברו על שפיכות דמים אפי' אם תאמר להם שרה שאשתו היא, ואם אינם מקיימים, למה ירצו להרוג אותו בחנם, מה איכפת להם לבעול לשרה באיסור אשת איש.

א'. רציחה אפשר שלא יעברו, אם יהרגו אותו שניהם בבת אחת, שאז יהיו פטורים מאיסור שפיכת דמים, משא"כ איסור אשת איש.

ב'. מצדם לא יצרכו להרוג את אברהם, כהממנ"פ הנ"ל, רק יעשו זאת בשביל לבעול את שרה, שהיא לא תמסור נפשה לבעול בלאו הכי. כלי חמדה.

ג'. גבי שפיכות דמים יש חד איסור, אחת ולתמיד, משא"כ באיסור אשת איש יעברו על כל בעילה ובעילה, ע"כ פחד אברהם שיהרגו אותו משיעברו על איסור אשת איש. פרדס דוד

דרך אגב, ווער האט געזאגט צום פרעה, ווען ער האט גענומען שרה'ן, וועגן וואס ער באקומט דעם עונש (אז דאס איז 'על דבר שרי'), אז ער האט געוואוסט אז ער דארף איר אומקערן צו אברהם'ן?

לא הבנתי הריטב"א, איה מקום כבודו?

פשטות מיינט עס, אז זייענדיג שטופי זימה וועט זיי די תאוה טראגן צו פארקוקן אויפן חטא פון שפיכות דמים. כלומר, ווען עס האנדלט זיך ווען אין שפיכות דמים אליין, וואלטן זיי זיך ווען גובר געווען, אבער וויבאלד דא האנדלט זיך אין שטופי זימה דאן פאלט אלעס אוועק...

כ'פארשטיי וואס דיר מוטשעט. בדוחק האב איך געלערנט פשט אינעם 'עם', כמו על-ידי. אזוי צי אזוי, דער ווארט ניאוף בלייבט נאך אלץ שווער, ווייל למעשה נאכן רציחה איז שוין נישטא קיין ניאוף וכמ"ש. לכאורה מיינט ער דעם שם המושאל פון ניאוף, נישט דעם דין והלכות ניאוף, ודו"ק.

זארעכפעפער האט געשריבן: יעקב אלי', מיללער און בני היכלא,

הא לכם לשון החזקוני:
יג) אמרי נא אחותי את. דעתו של אברהם היה, אם ישאלו עליה אם היא נשואה, הוא ישיב להם בעלה הלך למרחוק ולא מצאו לה תקנה להרוג בעלה ויניחוה.

תשוח"ח לר' זרח על דברי החזקוני, אבל קשה לי על דבריו דעתו של אברהם היה משונה מזו שכתבה התורה? ולמה ציוה לה לאמר שאחותו היא בזמן שהי"ל לאמר לה שבעלה הלך למרחוק ולא מצאו לה תקנה להרוג בעלה ויניחוה כמו שחישב בדעתו אם ישאלו עליה.

ערנסטער האט געשריבן: דרך אגב, ווער האט געזאגט צום פרעה, ווען ער האט גענומען שרה'ן, וועגן וואס ער באקומט דעם עונש (אז דאס איז 'על דבר שרי'), אז
ער האט געוואוסט אז ער דארף איר אומקערן צו אברהם'ן?

דער רמב"ן זאגט פשוט אז ווען פרעה האט געזען אז פונקט ווען ער האט גענומען שרה אין הויז קומען אויף אים און דאס הויזגעזינד די נגעים גדולים, האט ער געטראכט ואוס דער אויבארשטער וויל פון אים. האט ער איז געפרעגט און זי האט אים געזאגט , יא, איך בין חתונה געהאט צו אברהמ'ען, האט ער דאן גערופן אברהם און אים אנגעשריגן

א ריזן ייש"כ פאר די אלע הערות, כ'האב מיך דערמיט ארומגעטשאשקעט נעכטן מיט מיין חבר בנוגע דעם ענין וכל המסתעף, יש"כ לכל הכותבים ומגיהים.

כ'האב דא געטראפן א לינק, (כ'נעם נישט קיין אחריות אויפן מחבר דארט) אבער ס'איז צו לאכן ווי ער לייגט אראפ די "נעיטשער" פון פרעה, וואס פאר א בעל גאווה ער איז. ער באציהט זיך אויף די חילוקים צווישן אברם ושרי אצל המצרים, אברהם ושרה אצל הפלשתים, יצחק ורבקה אצל הפלשתים. ס'איז אינטערעסאנט.

קראו וצחקו..
http://tora.us.fm/_script/print.php?lan ... eaklevel=1

ניין, יישר כח!

מיללער האט געשריבן: אריין אין פר' לך לך אריין רבותי, רעדי, סעט גאו!