סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד

מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

דף ב' ע"א בכת"י
סוכות דוד
מסכת סוכה פרק ראשון
דף ב' ע"א
בגמרא מ"ש גבי סוכה דתני פסולה, ומ"ש גבי מבוי דתני תקנתא וכו' עכ"ל.
יש להקשות דלמא מש"ה תני גבי סוכה פסולה משום דאיתא לקמן בשמעתין ז"ל: כמאן אזלא הא דאמר ר' יאשי' מחלוקת בשאין דפנות מגיעו' לסכך, אבל דפנות מגיעות לסכך אפי' למעלה מך' אמה כשירה, כמאן כרבה דאמר משום דלא שלטא בי' עינא, וכיון דדפנות מגיעו' לסכך משלט שלטא בי' עינא עכ"ל.
ומפרשי תו' בד"ה כיון דדפנות מגיע' לסכך: ולא דמי לנר חנוכה וקורות מבוי דלא חשיב היכר למעלה מך', אע"פ שהקורה ע"ג כתלים, התם קורה טפח לא שלטא בי' עינא כמו בסוכה דרחבה טובא עכ"ל.
לפ"ז מש"ה תני בסוכה פסולה ולא תני ימעט, שהרי יש תקנה אחרת בסוכה בלא מיעוט כשהדפנות מגיעות לסכך מש"ה תני פסולה, ???עדש?? יהא אחד משני דרכים, או שהדפנות מגיעות לסכך או דימעט. דהא ע"כ מתני' מיירי אליבא דרבה כשאין דפנות מגיע לסכך, דאי מיירי בדפנות מגיע לסכך אין צריך למעט. משא"כ במבוי דתני ימעט דאין לו תקנה אחרת כי אם ימעט, [ד]אף שהדפנות מגיע לקורה לא מהני כמו שמפרשי תוספ'.
וי"ל דבאמת הן הן הדברים מה שמתרץ הש"ס: אב"ע סוכה דנפישי מילי פסיק ותני פסולה, מבוי דלא נפישי מילי תני תקנתא. פירש"י בד"ה סוכה דנפשי מילי: ואין דומין תקנתיהון זו לזו, וצריך לשנות הלשון לכל תקנה ותקנה, כגון בגובהה ימעט, וכשאינו גובהה יגביה, ושאין לה שלש דפנות יעשה לה, הלכך פסיק ותני פסולה, דמצי למיכלינהו לכולהו בהך פסולה, דק"ל ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה עכ"ל.
לכאורה יפלא לפי מה דמפרש"י מה קמשני הש"ס, הלא סוכה שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה היא בבא בפני עצמה, ולא כייל להו עם השלשה דינים הנזכרים בסיפא דמתני' דלהוי כל ארבע דינים דנקט במתני' לכללי בהך פסולה. אלא דנקט הך בבא סוכה דלמעלה מעשים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר בפני עצמו. וא"כ עדיין קושיא הש"ס במקומה עומדת, דה"ל למתני סוכה שהוא גבוה למעלה מעשרים אמה ימעט כמו גבי מבוי, ואין שום אריכות בזה כלל וכלל.
איברא לפי מה שכתבתי ניחא, וה"פ סוכה דנפישי מילי תני פסולה, דאי תני תקנתא נפישי מילי, דצריך למיתני תקנתא דימעט, ותקנתא באם דפנות מגיע לסכך אז כשר בלא מיעוט, מש"ה תני פסולה. אבל במבוי דלא נפישי מילי שאין לו תקנה כי אם ימעט, ולא מהני אפילו אם דפנות מגיעו' לקורה מש"ה תני ימעט.
ובזה מדוקדק דפריך הש"ס מנא הני מילי, לכאורה ה"ל לאקדומה אמתני'
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 982
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

ב' ע"ב מכת"י

גופי'. ולפי דרכינו יתכן דאמתני' לא קאמר מה"ה דידע ונתפייס ???? רבא בסוכות תשבו שבעת ימים כל שבעת ימים צא מדירת קבע וכו'. והא דתני בסוכה פסולה ובמבוי תקנתא ?? (ס"ל) כתירוצא קמא בש"ס סוכה דאורייתא וכו', משא"כ לפי תירץ השני שמתרץ הש"ס סוכה דנפישי מילי וכו'. וע"כ צריך לפרש כמו שפרשתי דבסוכה שהיא למעלה מך' אמה היא נפישי מילי. ר"ל דיש שתי תקנות דימעט או דיעשה דפנות אל הסכך, ודבר זה א"א לאומרו אליבא דרבא ?לדבריו אין חילוק אי הדפנות מגיעות לסכך או לא, וע"כ צ"ל טעם אחר על הא דאמרינן סוכה שהיא גבוה למעלה מך' דפסולה, ולפי אותו טעם יש חילוק אי דפנות מגיעות לסכך או לא. וקאמר מה"ה, ומתרץ אמר רבא למען ידעו דורותיכם וכו' משום דלא שלטא בי' עינא וכו', וזה הוא דווקא אם אין הדפנות מגיעות לסכך אבל אם דפנות מגיעות לסכך אין צריך למעט.
ואליבא דר' זירא נמי איכא לפרושי תירץ השני שבש"ס, סוכה דנפישי מילי ? דקאמר בשמעתין כמאן אזלא הא דאמר רב הונא אמר רב מחלוקות כשאין בו ארבע על ארבע, אבל יש בו יותר מארבע אמות על ארבע אמות אפי' למעלה מך' אמה כשרה, כמאן כר' זירא וכו' א"כ אליבא דר' זירא נמי נפישין מילי, דאם הסוכה הוא יותר מארבע על ארבע אפי' למעלה מך' אמה כשרה. לפי זה ?התירץ? השני קאי בין אליבא דרבה ובין אליבא דר' זירא, אבל לא קאי אליבא דרבא, דאליבא דרבא אין נפקותא אי דפנות מגיע לסכך או לא, ובין אם הוא ארבע על ארבע או לא.
ורש"י דמפרש סוכה דנפישי מילי בדרך אחר, י"ל דרוצה ליישב תירץ זה גם אליבא דרבא משום דהלכתא כוותי' דרבא.
ולפי הנחה שהנחתי אליבא דרבה דתני בסוכה פסולה ולא תני ימעט, משום דיש עוד תקנה אם דפנות מגיעות לסכך מיושב שפיר מה שמקשין ?תוס'? בד"ה מבוי דאורייתא תני פסולה וכו', ובפ' במה מדליקין דאמרינן נר חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה פסולה כסוכה וכמבוי, אגב דתני בסוכה וכו' עכ"ל. ד?ן הכרח למתני פסולה גבי נר חנוכה כמו בסוכה לדעת הר"י הלוי אשר הובא בטא"ח סי' תרע"א ז"ל, וכתב הר"ר יואל הלוי דוקא כשמניחה בחוץ, אבל כשמניחה בבית אפי' למעלה מך' אמה כשרה כדאמרינן גבי סוכה אם דפנות מגיע לסכך אפי' למעלה מך' אמה כשרה וכו' עכ"ל. א"כ אצטרך למתני גבי נר חנוכה פסולה ולא ימעט, שהרי יש עוד תקנה אחרת שאין צריך למעט אם הדפנות מגיעות לתקרה, וכמו דתנא התנא במתני'
הרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלה"ה מפרשיסחא אמר שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל, עכ"ד ..היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות..
שם משמואל שמות
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 982
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

ג' ע"א מכת"י

פסולה ולא תני ימעט, ה"נ גבי נר חנוכה.
איברא תו' דמקשה קשיא זו למה תני בנר חנוכה פסולה, אזלי לשיטתייהו וחולקין על הר"י הלוי וסוברין דלא מהני בנר חנוכה אם הדפנות מגיע לתקרה כמו שמפרשי תו' בד"ה כיון דדפנות מגיע לסכך וכו', ולא דמי לנר חנוכה וכו' ע"ש.
והנה ראיתי בדרכי משה על א"ח בסי' תרע"א ז"ל כתב מהר"א מפראג היינו למ"ד דסוכה גבוה יותר מך' אמה פסולה משום דלא שלטא בי' עינא, ולכן אם הסכך מגיע לדפנות כשר, והיא סברת רבה, אבל לדידן דקי"ל כרבא דאמר טעמא דפסול משום דהוי דירת קבע, ואנן דירת ארעי בעינן בכל ענין פסול, וכ"פ הטור לעיל סי' תרל"ג עכ"ל. ולא ירדתי לסוף דעתו בזה, כי דברי הר"י הלוי המה שרירין וברירין דאף דפסקינן הלכתא כרבא דבעינן דירת ארעי, מ"מ אם הדפנות מגיעות לסכך כ"ע מודה דשלטא בי' עינא, ואף דפליגי רבא ורבה בטעמא דסוכה רבה סבר משום דלא שלטא בי' עינא עד ך' אמה, ואם הדפנות מגיעות לסכך משלט שלטא בי' עינא וכשר, ורבא סבר דלא מהני אם הדפנות מגיעות לסכך, משום דסבר סוכה דירת עראי בעינן, מ"מ כ"ע סברי גבי נר חנוכה הוי הטעם משםו דלא שלטא בי' עינא, וליכא פרסום נס, ובהא כולי עלמא מודה רבה ורבא אם הדפנות מגיעות לתקרה דשלטא בי' עינא אפי' יותר מך' אמה, ודבר זה הוא מוסכם בלתי שום חולק בדבר שהוא מציאות, לפ"ד לא ק"מ אף שגבי סוכה פסקינן כרבא מ"מ פסקינן גבי נר חנוכה אם הדפנות מגיע לתקרה דכשירה למעלה מך' אמה.
ומצאתי און לי ראי' לדברי מש"ס ערוך במס' ב"ק דף ס"ב ע"ב ובמסכת שבת דף ך"א ע"ב ז"ל הניח חנווני את נרו מבחוץ חנווני חייב, ר' יהודה אומר בנר חנוכה פטור, אמר רבינא משמי' דרבה זאת אומרת נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה, דאס"ד למעלה מעשרה לימא לי' היה לך להניח למעלה מגמל ורוכבו וכו' עכ"ל. לכאורה יפלא דלמא לעולם אימא לך דאין מצוה להניח בתוך עשרה, ואם נפשך לומר אמאי פטור היה להניח למעלה מגמל ורוכבו דלמא שיעור זה הוא למעלה מעשרים אמה, ונר חנוכה שהניח למעלה מעשרים אמה פסול, זאת ועוד אחרת יש לדקדק הא דאמר רבינא משמי' דרבה למה אמר רבה דוקא זאת אומרת אליבא דר' יהודא.
ונראה דקושיא חדא מתורצת בירך חברת דוקא רבה אליבא דר' יהודא
הרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלה"ה מפרשיסחא אמר שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל, עכ"ד ..היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות..
שם משמואל שמות
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 982
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

ג' ע"ב מכת"י

אמר דין זה דרבה אזיל לשיטתו דסובר דטעמי' דפסול בסוכה למעלה מעשרים אמה משום דלא שלטא בי' עינא, והן הן דברי ת"ק דמתני' דמס' סוכה ומסכת עירובין, אבל ר' יהודה פליג ומכשיר אפי' למעלה מך' משום דסובר אפילו יותר מך' שלטא בי' עינא, וא"כ הא דאמר ר' תנחום במס' שבת נר חנוכה שהניחיה למעלה מך' פסולה וכו' הוא אליבא דת"ק, ולא אליבא דר' יהודא דלר' יהודא אפי' למעלה מך' אמה שלטא בי' עינא.
לפ"ז דוקא רבה אליבא דר' יהודא אמר זאת אומרת נר חנוכה מצוה להניחה בתוך עשרה, דאס"ד למעלה מעשרה לימא לי' היה להניח למעלה מגמל ורוכבו שהרי לר' יהודא כשר אם הניח למעלה מעשרים אמה לדעת רבה, דלרבנן לעולם אימא לך דאין מצוה להניחה בתוך עשרה, דאי ס"ד היה לך להניח למעלה מגמל ורוכבו, הא לרבנן פסול אם הניח למעלה מעשרים אמה, וזה הוא דוקא לדעת רבה דסובר טעמא דת"ק דפסול בסוכה ובמבוי משום דלא שלטא בי' עינא, ואפי'? רבי יהודא מכשיר, משא"כ לדעת רבא דסובר הטעם דסוכה דירת עראי בעינן ואינו מסכים לטעמא דרבה משום דלא שלטא בי' עינא, וממאן מטעמי' דלא שלטא בי' עינא דא"כ פליגי ת"ק ור"י במציאות אי שלטא בי' עינא למעלה מעשרים אמה או לא.
ובאמת רבא סובר דת"ק ור"י לא פליגי בזה, ותרווייהו מסכימים דבנר חנוכה דהוא משום פרסומא ניסא דפסול משום דלא שלטא בי' עינא, משא"כ בסוכה ר? דאין הטעם משום דלא שלטא בי' עינא ופסוק למען ידעו וגומר משום ידיעה לדורות הוא דכתיב, ות"ק ור' יהודא פליגי אי סוכה דירת עראי בעינן או לא.
ואם כך הוא דרכו של תורה אליבא דרבא דת"ק ור' יהודא תרווייהו סברי הטעם דבנר חנוכה פסולה משןם דלא שלטא בי' עינא, א"כ י"ל דמודה רבא אם הדפנות מגיעות לתקרה דמשלט ?שלטא? בי' עינא משום דבהא לא פליגי, אדרבה דוודאי במקור הדין הוא מחולק עם רבה גבי סוכה דרבה סובר הטעם משום דלא שלטא בי' עינא, ורבא סובר משום דירת עראי, והבנייהו הוא זה דלדעת רבה אם הדפנות מגיעות לסכך כשרה דמשלט שלטא בי'
הרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלה"ה מפרשיסחא אמר שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל, עכ"ד ..היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות..
שם משמואל שמות
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 982
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

ד' ע"א מכת"י

עינא, ולרבא דבעינן דירת עראי פסול למעלה מך' אמה אפי' אם דפנות מגיעות לסכך, משא"כ בנר חנוכה, דרבא מודה דהטעם הוא משום דלא שלטא בי' עינא אזי אם הוא בבית במקום שהדפנות מגיעות לתקרה מודה דכשר דמשלט שלטא בי' עינא.
וכי ירחיק ממך הדבר כי היא גופי' קשי' מנ"ל לרבה דרבי יהודא סבר מצוה להניחה בתוך עשרה, דאל"ה היה להניח למעלה מגמל ורוכבו, דלמא רבי יהודא סובר דלמעלה מך' אמה לא שלטא בי' עינא, והטעם דר' יהודא מכשיר בסוכה ההוא ידיעה לדורות כדמתרץ הש"ס כולהו כרבה לא אמרי ההוא ידיעה לדורות הוא דכתיב, ובמבוי טעם דת"ק דילפינין מפתחו של היכל, ורבי יהודא דילפינין מפתחו של אולם כדאיתא בריש מס' עירובין, אבל בנר חנוכה רבי יהודא מודה דלמעלה מעשרים אמה פסולה משום דלא שלטא בי' עין ובעינן פרסום נס וליכא, ולפ"ז א"א לומר היה להניח למעלה מגמל ורוכבו דהוי אפשר למעלה מעשרים.
ןי"ל דרבה מפשיט פשיטא לי' דטעמא גבי מבוי הוא משום היכר כדאיתא במס' עירובין דף י"ב ע"ב ז"ל ו?? אמר רבה לחי משום מחיצה וקורה משום היכר עכ"ל, וכדמפרשי' תו' במס' עירובין ???? ע"א בד"ה ורב נחמן בר יצחק וכו', לרבה גופי' הוי מצי למפרך דאית לי' בפרקין דקורה משום היכר וכו' עכ"ל ע"ש, ואם כן לא פליגי רבי יהודה ורבנן אי שלטא בי' עינא למעלה מעשרים או לא, ויגיד עליו ריעו סוכה דומיא דמבוי דפליגא אי שלטא בי' עינא למעלה מעשרים, ור' יהודא סבר דשלטא בי' עין.
איברא עיין באלפסי ריש מס' עירובין בפי' ר' יונתן הכהן ז"ל תק?? להניח קורות דקים להו לרבנן דעד עשרי' אמה שלטא בי' עינא וכו', ורבי יהודא דפליג ואמר אין צריך למעט דס"ל לשום היכרא הותקנה קורה אלא לשום מחיצה וכו' ע"ש משמע דסוכה ומבוי נחלקו התי??? , ולאו חד טעמא אית להו לר' יהודא.
הרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלה"ה מפרשיסחא אמר שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל, עכ"ד ..היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות..
שם משמואל שמות
אוועטאר
יידישע קהילות
שר תשעת אלפים
תגובות: 9820
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

ד' ע"ב
מ"ש התם דאמרת פחות מארבע ומ"ש הכא דאמרת פחות משלשה תהם דאיתא לדופן וכו' הכא ליתי' לדופן וכו'.
איכא למידק דמאי פריך מ"ש הכא דאמרת פחות משלשה כלומר דלימא נמי פחות מארבע ומטעם דופן עקומה, תיפוק ליה דלא דמי דהא דאמרינן דופן עקומה עד ארבע אמות פירש"י לקמן דף י"ז ע"א בד"ה פסולה וכו' ז"ל ומכאן אני אומר ומפרש הא דאמרינן וכו' דופן עקומה וכו' דחשבינן לסכך כאולו מן הדופן ונעקם ונכפוף למעלה וכו' עכ"ל ומעתה הכא בסוכה שהיא עם החקק רק עשרה אם נאמר דופן עקומה להיט??הדופן עקום ונכפף וכו' לא תהי' הסוכה ברום עשרה דדוקפן עקומה ימעשה?? מעשרה ובפחות מעשרה קי"ל דאינה סוכה דהוי דירה סרוחה וכמ"ש רבא להדיא היתה גבוה עשרה והוצין יורדין וכו' סבר אביי למימר וכו' א"ל רבא הא דירה סרוחה ואין אדם דר בדירה סרוחה.
ואפשר לומר וכי מפני שאנו מדמין נעשין [נעשה] מעשה, דבשלמא גבי הוצין יורדין תוך עשרה ממעטין בפועל מגובהה של סוכה והוי דירה סרוחה, משא"כ הכא דלא נמעט מידי רק ברואין אתמר?? דאמרינן רואין כאלו דופן עקומה ובאמת לא ממעט מידי.

ועוד יש לדקדק בש"ס דפריך מ"ש התם וכו' מ"ש הכא וכו' ומאי קושיא דלמא מש"ה לא אמרינן הכא עד פחו'? מארבע ומטעם דופן עקומה משום דאי אמרינן דופן עקומה יהיה מותר לשמש? [לישב] עד הכותל וכמ"ש רש"י בד"ה פחו' מד' אמות וכו' ש?? הוא הוכרש על ידה דקי"ל הלכה למשה מסיני דמכשרי סוכה ע"י דופן עקומה וכו' עכ"ל וכאן ליכא למימר הכי דסוף כל סוף מחקק ולכותל הוא דירה סרוחה, משא"כ בפחות משלשה דאמרינן לבוד היינו טעמא חשבינן להנהו שלשה טפחים חסר משהו כאולו אינם ולהכי מותר לשמש [לישב] עד הכותל.
ועיין בטור א"ח סי' תרל"ג וז"ל היתה נמוכה מי' וחקק בה והשלימה
האט איר שוין גערופן אייערע עלטערן היינט? כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך... פאר מער זעה דא
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 982
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

יידישע קהילות האט געשריבן: זונטאג אפריל 16, 2023 12:13 am
כ' ע"א מכת"י

ד' ע"ב
מ"ש התם דאמרת פחות מארבע ומ"ש הכא דאמרת פחות משלשה התם דאיתא לדופן וכו' הכא ליתי' לדופן וכו'.
איכא למידק דמאי פריך מ"ש הכא דאמרת פחות משלשה כלומר דלימא נמי פחות מארבע ומטעם דופן עקומה, תיפוק ליה דלא דמי דהא דאמרינן דופן עקומה עד ארבע אמות פירש"י לקמן דף י"ז ע"א בד"ה פסולה וכו' ז"ל ומכאן אני אומר ומפרש הא דאמרינן וכו' דופן עקומה וכו' דחשבינן לסכך כאולו מן הדופן ונעקם ונכפוף למעלה וכו' עכ"ל ומעתה הכא בסוכה שהיא עם החקק רק עשרה אם נאמר דופן עקומה להיט??הדופן עקום ונכפף וכו' לא תהי' הסוכה ברום עשרה דדופן עקומה ימעטה?? מעשרה ובפחות מעשרה קי"ל דאינה סוכה דהוי דירה סרוחה וכמ"ש רבא להדיא היתה גבוה עשרה והוצין יורדין וכו' סבר אביי למימר וכו' א"ל רבא הא דירה סרוחה ואין אדם דר בדירה סרוחה.
ואפשר לומר וכי מפני שאנו מדמין נעשין [נעשה] מעשה, דבשלמא גבי הוצין יורדין תוך עשרה ממעטין בפועל מגובהה של סוכה והוי דירה סרוחה, משא"כ הכא דלא נמעט מידי רק ברואין אתמר?? דאמרינן רואין כאלו דופן עקומה ובאמת לא ממעט מידי.

ועוד יש לדקדק בש"ס דפריך מ"ש התם וכו' מ"ש הכא וכו' ומאי קושיא דלמא מש"ה לא אמרינן הכא עד פחו'? מארבע ומטעם דופן עקומה משום דאי אמרינן דופן עקומה יהיה מותר לשמש? [לישב] עד הכותל וכמ"ש רש"י בד"ה פחו' מד' אמות וכו' שאף?? הוא הוכשר על ידה דקי"ל הלכה למשה מסיני דמכשרי סוכה ע"י דופן עקומה וכו' עכ"ל וכאן ליכא למימר הכי דסוף כל סוף מחקק ולכותל הוא דירה סרוחה, משא"כ בפחות משלשה דאמרינן לבוד היינו טעמא חשבינן להנהו שלשה טפחים חסר משהו כאולו אינם ולהכי מותר לשמש [לישב] עד הכותל.
ועיין בטור א"ח סי' תרל"ג וז"ל היתה נמוכה מי' וחקק בה והשלימה
הרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלה"ה מפרשיסחא אמר שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל, עכ"ד ..היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות..
שם משמואל שמות
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 982
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

ד' ע"ב מכת"י

אמנם כל זה א"א להולמתו אליבא דרבה, שהרי במס' עירובין דף ג' ע"א עביד הש"ס צריכות דאי אשמיענן גבי סוכה, בהא קאמר רבי יהודא כיון דלישיבה עבידא שליטא בי' עינא, אבל מבוי דלהילוך עביד אימא מודה לרבנן וכו' עכ"ל, א"כ משמע דרבי יהודא סבר דבמבוי הטעם משום היכר ולא משום מחיצה, דאס"ד דהטעם משום מחיצה, א"כ מאי נ"מ אי להילוך עביד, או לישיבה.
שם בגמרא מ"ש גבי סוכה דתני פסולה, ומ"ש גבי מבוי דתני תקנתא, וכו', איכא למידק הא אצטרך למתני גבי סוכה פסולה אף דגבי מבוי תני תקנתא דעיין במס' עירובין דף ג' ע"א ז"ל אי פליגי בתרתי ל?? צריכא דאי אשמיעינן גבי סוכה, בהא קאמר ר' יהודא כיון דלישיבה עבידא שלטא בי' עינא, אבל מבוי דלהילוך עביד אימא מודה לרבנן ואי אשמיעינן בהא, בהא קאמרי רבנן, אבל בהך אימא מודו לי' לרבי יהודא צריכא עכ"ל.
לפ"ז מש"ה צריך למתני גבי סוכה פסולה, דסד"א הואיל לישיבה עביד בדעבד כשרה מש"ה תני פסולה דאפי' בדעבד פסול, וגבי מבוי סגי בימעט, דע"כ אפי' בדעבד שהרי להילוך עביד.
ובזה מסולק תמיהת מהרש"א אשר ז"ל ולא ניחא לי' לפרש דקושטא דמלת[א] הכי הוא, דבמבוי דתני ימעט היינו לכתחילה ודעבד כשרה, דמבוי דרבנן הוא, ולהכי לא תני ימעט גבי סוכה דמדאורייתא דפסולה, דאורייתא הוא אפי' דעבד וכו' ע"ש. ?י"ל? דבר זה א"א להולמתו דכיון דבסוכה תני פסולה אע"ג דלישיבה עביד ק"ו גבי מבוי דלהילוך עביד, פשיטא שהוא פסול בדעבד, וי"ל דבאמת הן הן הדברים דמתרץ הש"ס סוכה דאורייתא תני פסולה פירש"י סוכה דאוריתתא דך' אמה דידי' ילפינין מדאורייתא וכו', לכאורה עדיין לא ידע הש"ס מזה, שהרי מקשה מה"מ, אלא הכי פירושו, סוכה דאורייתא דמצותו בסוכות תשבו, ולישיבה עביד, מש"ה תני פסולה, שלא לימרו בדעבד כשר,
הרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלה"ה מפרשיסחא אמר שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל, עכ"ד ..היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות..
שם משמואל שמות
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 982
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

ה' ע"א מכת"י

והשתא פריך הש"ס מה"מ דבלא"ה הוי סברי הש"ס כרבא וכר' זירא דלאו בשלטא עינא תליא, אבל השתא דמתרץ דה"א כיון דלישיבה עביד בדעבד כשר, משמע דהטעם משום שלטא בי' עינא, ומקשה מה"מ ומתרץ רבה למען ידעו, וכו'.
שם בגמרא סוכה דנפישי מילי פסיק ותני פסולה, מבוי דלא נפיש מילי תנא תקנתא עכ"ל, לפי מה שפירשתי לעיל דסוכה נפישי מילי שיש שני תקנות, א' שהדפנות מגיעות לסכך, והשני שימעט, משא"כ בקורה שאין שום תקנה רק ימעט, עיין לעיל באריכות. ויש להקשות הא איכא בקורה עוד תקנה אחרת אם יש שם אמלתראות דעיין במס' עירובין דף ג' ע"א ז"ל אלמא אמר ר' אלעי אמר רב ואם יש לו אמלתרא אם גבוה יותר מעשרים אין צריך למעט, עכ"ל. ותירץ זה שמתרץ הש"ס סוכה דנפישי מילי פירש"י דקיימא לן לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה עכ"ל, והוא דברי רב במס' פסחים דף ג' ? ע"ב ז"ל כדאמר רב הונא אמר ר' ואמרי לה אמר רב הונא אמר רב משום ר"מ לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה ע"ש.
וי"ל דלפי האמת במס' עירובין באותו ברייתא אם יש לו אמלתרא אפי' גבוה יותר מעשרים וכו' לא רב אמרה אלא רב פליג עלי', כדאיתא שם במסקנא לדידי נמי תנאי הוא, ורב סובר דת"ק לא למדוה אלא מפתחה של היכל, ור' יהודא לא למדוה אלא מפתחה של מלכ??.
ועל מה מקשה הש"ס אלא מעתה לא תהני לי' אמלתרא וכו' כמו בהיכל, ומתרץ הש"ס תנאי היא פרש"י תנא דלעיל דס"ל דרבנן מהיכל גמרי, ואמלתרא לא מהני, והאי תנא דאמלתרא סבר לאו מהיכל גמרי עכ"ל ע"ש, לפ"ד רב סבר דאמלתרא לא מהני לפי האמת, א"כ מה ?נמרצו? דברי הש"ס דגבי מבוי לא נפישי מילי דלא הוי תקנה כי אם
הרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלה"ה מפרשיסחא אמר שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל, עכ"ד ..היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות..
שם משמואל שמות
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 982
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

ה' ע"ב מכת"י

ימעט, ואמלתרא לא מהני, ולפי ה"א דש"ס דרב סבר דאמלתרא מהני הוא סבר דבמס' פסחים לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה לאו רב אמרה אלא רב הונא משום רבי וזה הוא פירושו דש"ס אמרו לי' משמי' דרבי וא"ל משמי' דרבי ע"ש.
ולפי הנחה זו ע"ג ארבע אמות של הלכה מתורץ, מה דמקשי תו' בד"ה כיון דדפנות מגיע? לסכך משליט שליט בי' עינא, ולא דמי לנר חנוכה וקורות מבוי דלא חשיב היכר למעלה מך' אעפ"כ שהקורה ע"ג כתלים וכו' ע"ש, דהרי מרא דשמעתא דקאמר מחחלוקת כשאין דפנות מגיעות לסכך, הוא רב, ורב אזיל לשטתו דסובר בקורה אין הטעם משום היכר, אלא הטעם דיליף מפתחו של היכל, ולפ"ד אין שום נ"מ אי הדפנות מגיעות לקורה או לא דשאני סוכה דהטעם משום משליט שליט בי' עינא משא"כ גבי מבוי.
וע"כ תוספו"ת מסכימים דרב סובר אליבא דמסקנא בעירובין דרבי ליף מפתחו של היכל דעיין בעירובין דף ג' ע"א בתו' ד"ה אמר רבה במבוי פסול, ל"ג רב דרבי יליף מפתחו של היכל, דהוי חללו ך' עכ"ל, וא"כ ע"כ תו' מסכימים אליבא דמסקנת הש"ס דרבי ליף מפתחו של היכל.
איברא י"ל דתוס' מפרשי מלייהו אליבא דרבה דהוא סובר דטעם קורה משום היכר דעיין בעירובין דף י"ב ? ע"ב ז"ל וכן אמר רבה לחי משום מחיצה וקורה משום היכר וכו' ע"ש, ואליבא דרבה מקשה תו', ולא דמי לקורת מבוי וכו'.
שם בגמרא ורבא אמר מהכא בסוכות תשבו שבעת ימים, אמרה תורה כל שבעת ימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי וכו' עכ"ל, הנה אה אדרבא ליכא לאקשויי מ"ש דגבי סוכה דתני פסולה וגבי מבוי תני ימעט די"ל דסוכה שהיא דאורייתא ובעינן
הרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלה"ה מפרשיסחא אמר שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל, עכ"ד ..היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות..
שם משמואל שמות
אוועטאר
יידישע קהילות
שר תשעת אלפים
תגובות: 9820
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג אוגוסט 28, 2014 4:03 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך יידישע קהילות »

ד' ע"ב 22V
להשלימה ליו"ד ויש בחקק שיעור הכשר סוכה אם אין בין חקק ולכותל ג"ט כשירה תוך החקק וכו' עכ"ל. וכתב הב"י וז"ל דסובר רבינו דלא מכשירי' אלא בתוך החקק אבל לא מחוץ לחקק. ואינו יודע למה דמ"ש מהיתה גבוה ק' ובנה בה איצטבא דמכשיר רש"י אפילו מן האיצטבא והלאה כו' עכ"ל ע"ש.
ולכאורה יש לומר דהטור שכתב כשירה בתוך החקק לאפוקי חוץ לחקק הכריחו לזה מדפריך הש"ס מ"ש וכו' ע"כ מסיק מדעתי' דמן החקק ולכותל אסור לשמש והיינו הא דפריך מ"ש וכו' כלומר דלימא נמי הכי עד ארבע אמות כשירה בתוך החקק דווקא ולא חוץ לחקק משא"כ אי נימא דמן החקק ולכותל מותר לשמש א"כ מאי פריך מ"ש וכו' דלמא מה"ט דווקא אמרינן עד שלשה דעד שלשה מותר שלמש עד הכותל דאמרינן לבוד אבל עד ארבע וודאי דאסור שהיר היא דירה סרוחה וכמ"ש א"ו צ"ל דס"ד דהש"ס דאפי' עד שלשה אסור לשמש עד הכותל ושפיר פריך מ"ש וכו' ברשו'?? ליכא למימר דלארויי קאתי דמותר לשמש עד שלשה שהרי באמת אסור לשמש והיינו שכתב הטור כשירה בתוך החקק ולא חוץ לחקק וכמ"ש וא"כ הב"י שכתב ואיני יודע למה וכו' לא ירדתי לסוף דעתו.

שם בגמרא היתה גבוה מעשרים ובנה בה עמוד שהוא גבוה עשרה טפחים וכו' סבר אביי למימר גוד אסיק מחיצתא א"ל רבא בעינן מחיצות הניכרי' וליכא כו'.
בכאן מצאה הקפידה מקום לנוח כיון דאביי ורבא פליגי בפלוגתא דר' יעקב וחכמים בסמוך ונראה בטם?? נעץ ארבע קונדיסין בארץ וסיכך על גבן דר' יעקב מכשיר וכחמים פוסלין וטעמייהו קאמר רב הונא דר"י סבר אמרינן גוד אסיק מחיצתא וחכמים לא אמרינן גוד אסיק מחיצתא הרי דאביי דסבר למימר גוד אסיק וכו' כר"י אמר למלתי' ורבא כחכמים ס"ל א"כ הוה לי' לאביי למימר הלכה כר' יעקב
האט איר שוין גערופן אייערע עלטערן היינט? כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך... פאר מער זעה דא
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 982
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

ו' ע"א מכת"י 6 R

דירת עראי מש"ה תני פסולה דאפי' בדעבד פסולה משא"כ גבי מבוי הטעם משום היכר, והוא דעת רבא במס' עירובין דף י"ב ע"ב ז"ל ורבא אמר אחד זה ואחד זה משום היכר, ע"ש, מש"ה ???? סגי לכתחלה ובדעבד כשר, ואי קשיא לפ"ז ל"ל לגמרא לעשות צריכות שם במסכת עירובין דף ג' ע"א בין סוכה ובין מבוי הלא לאו חד טעם אית להו, דסוכה הטעם משום דירת עראי, ובמבוי הטעם משום היכר, אי משום הא לא תברא דבאמת הצריכות הוא קאי אליבא דרבה דסובר בסוכה והמבוי הטעם משום היכר ושלטא בי' עינא.
ברש"י בד"ה סוכה מדאורייתא וכו' וקודם שנישנית המשנה נאמרו שיעורו מסיני עכ"ל, איכא למידק לפ"ז מאי מקשה הש"ס מה"מ דלמא באמת לא ילפינן מקרא רק הוא הלכה למשה, ור' יהודא דמכשיר הל"מ לא גמר מרבו, וי"ל דבאמת הא דמקשה הש"ס מה"מ לא מקשה כי אם לפי תירץ שני שמתרץ הש"ס סוכה דנפישי צילי וכו' ואינו מסכים עם תירץ ראשון סוכה דאורייתא, דסובר סוכה לאו הל"מ הוא, ומטעם זה לא מקשה הש"ס מיד אמתני' מה"מ משום דסובר דהוא הל"מ וכתירוצו קמא דש"ס, אבל לתירץ שני מקשה שפיר מה"מ.
שם ברש"י בד"ה למען ידעו עשה סוכה וכו', ואע"ג ?דאין יוצא מידי פשוטו בהיקף ענני כבוד, מיהו דרשי לי' לדרשה עכ"ל, וצ"ע דלמא רבה ס"ל כר"ע דאמר סוכות ממש היו כדאיתא לקמן דף י"א ע"ב ז"ל כי בסוכות הושבתי את בני ישראל ענני כבוד היו דברי ר"א רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם עכ"ל, ועיין בשמעתין ברש"י בד"ה ההוא לאו בידיע? דישיב? סוכה קאמר אלא בידיע? דורות הבאין היקף סוכות ענני כבוד הנעשה לאבות עכ"ל, וי"ל בהא פליגי דרבה סבר פשטא דקרא הוא בסוכות ממש ורבא ור' זירא סברי כר"א דענני כבוד היו, ועיין בר"ן ריש מס' סוכה, ז"ל אע"ג דאין מקרא יוצא מידי פשוטו וקרא ה"ק כדי שיזכרו דורותיכם הבאים היקף ענני כבוד שהיו במדבר, אפ"ה למען ידעו דורותיכם מיותר וכו' ע"ש, ולפ"ז
הרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלה"ה מפרשיסחא אמר שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל, עכ"ד ..היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות..
שם משמואל שמות
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 982
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

ו' ע"ב מכת"י 6V

ג"כ י"ל דבהא פליגי רבה ור' זירא ורבא, והיינו טעמא דרבה דסובר כרבי עקיבא.
בתו' ד"ה מ"ש גבי סוכה דתני פסולה וכו', והא דלא פריך מ"ש גבי הדס דתני פסולה ותקנתא וכו', דלא פריך אלא מסוכה ומבוי שדינן שוה לענין גבוה, ועוד דגבי הדס איצטרך למתני תקנתא, דס"ד כיון דג??? כפסול וכו' עכ"ל, איכא למידק לפי תירץ של תוספות וודאי מתורץ שפיר הא דלא מקשה הש"ס מהדס.
אמנם לפי מה דמשני הש"ס סוכה דאורייתא תני פסולה הדרא קושיות התוספ' לדוכתי' ונצבו כמו נד, כיון דבדאורייתא לא תני תקנתא למה ??? גבי הדס ימעט דהדס ג"כ דאורייתא, דבשלמא לפי תירץ השני לק"מ דאצטרך למתני תקנתא דה"א כיון דגדילו בפסול לית לי' תקנתא, אבל לפי תירוץ ראשון קשה.
ותו איכא למידק לפי תירץ שני של תוספות דסד"א כיון דגדילו בפסול לית להו תקנתא להכי אצטרך למתני תקנתא לפי תירץ שני דמתרץ הש"ס אב"א בדאורייתא נמי תני תקנתא סוכה דנפישי מילי תני פסולה וכו' הניחא הא דקתני בהדס תקנתא ??? שהוא דאורייתא מ"מ תני תקנתא, אבל עדיין לא ??? למה תני פסולה, פשיטא שהוא פסול שהרי גדילו בפסול.
ואין לומר דגבי הדס נמי נפישי מילי כמו שעלה על דעת מהרש"א ע"ש, לא כן דעתי דעיין בפרש"י ד"ה סוכה דנפישי מילי ואין דומין תקנתיהן זו לזו וצריך לשנות הלשון לכל תקנה ותקנה כגון בגובהה ימעט וכשאינו גבוה יגביה, ושאין לה שלש דפנות וכו' עכ"ל, וגבי הדס אע"פ דנפישי מילי במשנה הדס הגדול והיבש ונקטם ראשו ונפרצו עליו, אבל אין להם תקנה ותקנתא כבר תני במתני' ימעט, ולמה למתני, ?יכלל בדין אם
הרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלה"ה מפרשיסחא אמר שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל, עכ"ד ..היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות..
שם משמואל שמות
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 982
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

ז' ע"א מכת"י 7R

ענביו מרובים מעליו, והכי ה"ל למתני נקטם ראשו נפרצו עליו פסול, ואם ענביו מרובים מעליו ימעט, דבשלמא אם לא נקט תקנתא ה"א דכייל בהדי אינך כדי לקצר, אבל השתא דתני תקנתא למה למתני פסול כלל באם ענביו מרובין מעליו, דבשלמא לתירץ ראשון של תו' דלא פריך אלא מסוכה ומבוי שדינן שוה.
לפ"ז מתרץ הש"ס שפיר דבאמת מהדס ליכא לאקשוי כיון דמדאורייתא נמי תני תקנתא וקתני נמי פסולה כיון שהוא דאורייתא ?דקושיות המקשין הוא דוקא אסוכה ומבוי דשניהם ? דינן שוה ??? בקתא חד למה משנה המשנה משא"כ בשאר ??? אין נ"מ אי תני ימעט או פסולה או שניהם כאחת, משא"כ לפי תי' השני שמתרץ התו' קשיא וע"כ צ"ל דבאמת הני שני תירוצים שמתרצין תו' קאי אליבא ?השני תירוצים שמתרצין הש"ס תי' ראשון שמתרץ תו' הוא קאי אליבא דתי' השני דמתרץ הש"ס, והתי' השני שמתרץ תו' קאי אליבא דתי' ראשון שמתרץ הש"ס סוכה דאורייתא תני פסולה.
ובזה מיושב מה שהתלמידים מתהנ??? בדבר לפי מה דמתרץ תו' דסד"א כיון דגדילו בפסול תו לית לי' תקנתא, על הא דאיתא לקמן במסכת סוכה דף ל"ג ע"ב אם מיעטן כשר דמעטינהו אימת, אי לימא מקמי דלא?? פשיטא וכו' עכ"ל מאי מקשה פשיטא הלא טובא קמ"ל, דסד"א כיון דגדילו בפסול תו לית לי' תקנתא, קמ"ל דימעט.
ולפי מה שכתבתי לק"מ דפלפולא דש"ס קאי התם אליבא דתי' השני דמתרץ אב"א בדאורייתא נמי תני תקנתא וכו' והוא אזדא כתי' ראשון של תו', ולאפוקי מתירץ השני, כאשר הארכתי לעיל, וא"כ מקשה שפיר פשיטא כי באמת התירץ אב"א הוא עיקר.
הרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלה"ה מפרשיסחא אמר שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל, עכ"ד ..היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות..
שם משמואל שמות
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

מתוקן
ז' ע"א מכת"י 7R
ענביו מרובים מעליו, והכי ה"ל למתני נקטם ראשו נפרצו עליו פסול, ואם ענביו מרובים מעליו ימעט, דבשלמא אם לא נקט תקנתא ה"א דכייל בהדי אינך כדי לקצר, אבל השתא דתני תקנתא למה למתני פסול כלל באם ענביו מרובין מעליו, דבשלמא לתירץ ראשון של תו' דלא פריך אלא מסוכה ומבוי שדינן שוה.
לפ"ז מתרץ הש"ס שפיר דבאמת מהדס ליכא לאקשוי כיון דמדאורייתא נמי תני תקנתא וקתני נמי פסולה כיון שהוא דאורייתא דקושיות המקשין הוא דוקא אסוכה ומבוי דשניהן דינן שוה ובר בקתא חד למה משנה המשנה משא"כ בשאר דינין אין נ"מ אי תני ימעט או פסולה או שניהם כאחת, משא"כ לפי תי' השני שמתרץ התו' קשיא וע"כ צ"ל דבאמת הני שני תירוצים שמתרצין תו' קאי אליבא דשני תירוצים שמתרצין הש"ס תי' ראשון שמתרץ תו' הוא קאי אליבא דתי' השני דמתרץ הש"ס, והתי' השני שמתרץ תו' קאי אליבא דתי' ראשון שמתרץ הש"ס סוכה דאורייתא תני פסולה.
ובזה מיושב מה שהתלמידים מתהנדזין בדבר לפי מה דמתרץ תו' דסד"א כיון דגדילו בפסול תו לית לי' תקנתא, על הא דאיתא לקמן במסכת סוכה דף ל"ג ע"ב אם מיעטן כשר דמעטינהו אימת, אי לימא מקמי דלאגדי' פשיטא וכו' עכ"ל מאי מקשה פשיטא הלא טובא קמ"ל, דסד"א כיון דגדילו בפסול תו לית לי' תקנתא, קמ"ל דימעט.
ולפי מה שכתבתי לק"מ דפלפולא דש"ס קאי התם אליבא דתי' השני דמתרץ אב"א בדאורייתא נמי תני תקנתא וכו' והוא אזדא כתי' ראשון של תו', ולאפוקי מתירץ השני, כאשר הארכתי לעיל, וא"כ מקשה שפיר פשיטא כי באמת התירץ אב"א הוא עיקר.
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

סוף 26V עד סוף 27V
שם בתוספת ד"ה פחות משלשה טפחים כשרה, מכאן קשיא וכו' [לפי מה שפי' בקונט' בריש פרק שני דגיטין (דף טו:)] גבי גידוד חמשה ומחיצה חמשה אין מצטרפין [דאם היה חריץ עמוק חמשה ומקיפו מחיצה חמשה אין מצטרפין] להיות בתוכו רשות היחיד, הא אשכחן הכא לענין סוכה דמצטרפין. וכן בפ"ק דשבת (דף ז:) גבי בית דאין תוכו עשרה דאם חקק בו ארבעה על ארבעה חשיב כוליה רשות היחיד. מיהו ההיא איכא לדחות שחקק ארבעה בעומק עשרה וכו' עכ"ל.
עיין בהרא"ש שכתב בשם רי"ץ גיאות וז"ל: כתב רי"ץ גיאות ז"ל אף על פי שעומד העמוד בתוך ד' אמות של דפנות פסולה דכיון שחלק רשות אחרת לעצמה לא מתכשר אלא במחיצות וכו' עיין שם עכ"ל.
ולכאורה י"ל כיון דתלוי טעמא דפסולה מצד שחלק רשות אחרת לעצמה, אלמא דאפילו עומד העמוד בתוך שלשה טפחים נמי לא מתכשרא אלא בחיצות דאל"כ לא ה"ל לסתוך אלא לפרש דבתוך שלשה טפחים כשירה וא"כ תוספת שכתבו מיהו ההוא איכא לדחות שחקק ארבע בעומק עשרה כלומר ולהכי מחשבי' כולי' רשות יחיד מטעם לבוד, דבריהן צריכין עיון לדברי הרי"ץ גיאות ז"ל, דלדבריו משמע שכיון שחלק רשות אחרת לעצמו לא אמרינן לבוד, וע"כ צ"ל דתוספת ס"ל כיש מן האחרונים שחלקו בזה על הרי"ץ גיאות ז"ל. ועיין בהרמב"ם פ"ד מהלכות סוכה דין י"ד מ"ש הרב המגיד בשם יש מהאחרונים שחלקו בזה.

בד"ה סבר וכו' ז"ל: ולא דמי לסיכך על גבי אכסדרה שאין לה פצימין דשילהי פירקין (דף יח:), דפי תקרה חשיב שפיר מחיצות הניכרות עכ"ל.
י"ל דכד עיינת לקמן י"ח ע"ב בפלוגתת אביי ורבא תמצא דס"ל לרבא דלא אמרינן פי תקרה יורד וסותם, וא"כ אמאי כתבו תוספת ול"ד דפי תקרה חשיב שפיר מחיצות הניכרות, תיפוק לי' דאפי' לא הוי התם מחיצות הניכרות מ"מ לא קשיא לרבא דרבא גופא לא ס"ל פי תקרה יורד וסותם, ואזיל לשיטתו שאמר דלא אמרינן גוד אסיק וה"ה דלא אמרינן גוד אחית מחיצתא כיון דבחדא מחתא מחתינהו כהלכה למשה מסיני.
ואפשר לומר דתו' מוכרחים לפרש הכי דאל"כ קשה אפלוגי בתרתי למה לי.
עוד י"ל דתוספת מקשים על אביי דסבר למימר גוד אסיק וכו' וא"ל רבא בעינן מחיצות הניכרות ומדאמר רבא לאביי בעינן וכו' ולא קמהדר לי' מידי אלמא דס"ל לאביי הכי וא"כ אמאי אמר אביי לקמן גבי אכסדרה דאמרינן פי תקרה תיפוק לי' דבעינן מחיצות הניכרות ומש"ה כתבו דפי תקרה חשיב שפיר מחיצות הניכרות, ומש"ה אמר אביי פי תקרה וכו' ורבא לא ס"ל הכי.
ואפשר נמי לומר הא שכתבו תוספת ולבסוף מסיק וכו' היינו הא מדלא קמהדר לי' אביי לרבא ממילא קיבלה ממנו דבעינן מחיצות הניכרות.

שם בתוספת ד"ה עשרה טפחים מנלן, והא דבעינן נמי גבי שבת מחיצה עשרה מהכא ילפינן עכ"ל.
ביאור לדבריהם דקשה להו סתמא דהש"ס דקאמר ושאינה גבוה עשרה טפחים מנ"ל תיפוק לי' דקיי"ל דבציר מעשרה הוה דירה סרוחה. וכמו שאמר רבא לעיל ע"א הא דירה סרוחה היא ואין אדם דר בדירה סרוחה. להכי כתבו תו' הא דבעינן נמי גבי שבת מחיצה עשרה מהכא ילפינן והתם לא שייך טעמא דבציר מעשה הוי דירה סרוחה וע"כ צ"ל דאיכא טעמא אחריתי הכא גבי סוכה דניליף שבת מינה ועלה קאמר מנ"ל.
דף ה' ע"א
בגמרא: הניחא למ"ד מסגרתו למטה היתה אלא למ"ד למעלה היה האי הכשר כלי הוא וכו'.
לכאורה יש לדקדק דאמאי קושיא הניחא וכו' דלמא סתמא דהש"ס קים לי' דמסגרתו
מתעלם
שר חמש מאות
תגובות: 583
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג דעצעמבער 27, 2022 8:49 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתעלם »

מתעלם האט געשריבן: זונטאג אפריל 16, 2023 9:23 pm
23V מתחיל דבשלמא
דבשלמא לפי גרסת הרמב"ן דגרס ור"נ אמר באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג דברי הכל אמרינן גוד אסיק ולא גרס איבייעהו להו וכו' א"כ אשמועינן ר"נ דבשפת הגג מודים רבנן ואמרי דאמרינן גוד אסיק מחיצה ופליג אר"ה דאמר דחכמים ס"ל דאפילו בשפת הגג לא אמרינן גוד אסיק, משא"כ לפי הגירסא שלפנינו קשה דהאיך ס"ד דהש"ס דר"נ דאמר באמצע הגג מחלוקת היינו דבין בזו ובין בזו מחלוקת ואתא לארויי דהלכה כחכמים דלעולם לא אמרינן גוד אסיק וכו' תיפוק לי' דהדרא קושיא לדוכתי' דמה חידש לן ר"נ בזה כיון דר"ה נמי אמר הכי וכמ"ש-?.

ועוד בה שלישו' דאמאי קא סליק הש"ס בתיקו תיפוק לי' דאיכא למימר דבין בזו ובין בזו מחלוקת שהרי מצינן-? דפליגו ר"י ורבנן תרתי זימני חדא בהך ברייתא דקמפרש ר"ה מחלוקת בשפת הגג וכו' ואידך הך ברייתא דקמותיב הש"ס תיובתא לר"ה דקתני בה מעל ארבע קונדיסין בארץ וכו' ואי נימא דבתרווייהו פליגו באמצע הגג אם כן קשה אפלוגי בתרתי למה לי ואפשר דה"נ-? דר"ה דמפרש מחלוקת על שפת הגג לדידי' קשה דאי כר"נ למה לי לאשמיעינן פלוגתייהו בתרתי א"ו דבשפת הגג פליגו ואם כן מוכח ומוכרע דבין בזו ובין בזו מחלוקת, ואכתי קשה דאמאי סליק הש"ס בתיקו. וביתר שאת ויתר עוז קשה לר"נ דאמר באמצע הגג פליגי תיפוק ליה דלדידי' אכתי מידי הרהור לא יצאנו דאפלוגי בתרתי למה לי

ועל ארבע אשיבנה דמאי קמותיב הש"ס תיובת' לר"ה מהך ברייתא דקתני-? בה פלוגתי'-? דר"י וחכמים בנעץ ארבע קונדיסין בארץ דר"י מכשיר וחכמים פוסלין דלמא ה? בריית'-? איירי בקונדסין עגולין שאלו יחקקו וינטל עובי עגולו
מתעלם
שר חמש מאות
תגובות: 583
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג דעצעמבער 27, 2022 8:49 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתעלם »

23R

יעקב ורבא ה"ל למימר הלכה כחכמים דכן הסוגיא בהש"ס.
ואם יעלה על הדעת למימר דהן הנה דלא ניחא לי' לאביי למימר הלכה כר' יעקב כיון דלאו הלכתא הכי, דבכ"מ קי"ל דיחיד ורבים הלכה כרבים, אלא דפלוגתייהו אזדא אליבא דר' יעקב דאמר גוד אסיק מחיצתא גבי נעץ ארבע קונדיסין על שפת הגג, {ואליבא דרב הונא דאמר מחלוקת על שפת הגג וכו'}, וסבר אביי למימר ר"י דאמר גוד אסיק וכו' אפילו בכה"ג גבי עמוד נמי אמר גוד אסיק וכו' והכא דאמר בעינן מחיצות הניכרו' משום דאסיק אדעתין הא דאמר ר"י גוד אסיק וכו' היינו דווקא היכא דאיכא מחיצות הניכרו' כגון על שפת הגג דאיכא מחיצות ניכרו' טפי מעמוד משום דניכרו' בבית, וכמ"ש רש"י בד"ה אבל וכו' {והיינו דקאמר הש"ס סבר אביי למימר כלומר דאסיק אדעתין דאביי הכי אבל לפי המסקנא לא אמרינן בכה"ג גוד אסיק וכול' וכמ"ש תו' בד"ה סבר וכו'}. איברא אכתי לא נח דעתי בזה דהאיך אפשר לומר דאביי ורבא ליפלגו אליבא דר' יעקב כיון דלאו הכי הלכתא.
זאת ועוד אחרת, ר"ה ור"נ דפליגו ר"ה אמר מחלוקת על שפת הגג וכו' וכוונתו להוכיח דר"י וחכמים פליגו בשפת הגג ואפ"ה אמרו חכמים דלא אמרינן גוד אסיק וכו' והלכה כחכמים דיחיד ורבי' הלכה כרבי' ור"נ דאמר באמצע הגג מחלוקת ע"כ צ"ל דס"ל נמי דהלכה כחכמים, ואם כן מאי קמבעיא לי' להש"ס באמצע הגג מחלוקת אבל על שפת הגג ד"ה כשירה או דלמא בין בזו ובין בזו מחלוקת, תיפוק לי' דע"כ צ"ל דר"נ דאמר באמצע וכו' דווקא באמצע אבל על שפת דברי הכל כשירה דאל"כ אלא דס"ל דבין בזו ובין בזו מחלוקת א"כ מה חידש לן ר"נ דהלכה כחכמים דאמרי בין בשפת בין באמצע הגג לא אמרינן גוד אסיק וכו' כיון דר"ה נמי אמר הכי דר"ה הוא דאמר מחלוקת בשפת הגג וכו' והלכה כחכמים דלא אמרינן גוד אסיק וכו' ובאמצע אפילו ר"י מודה דפסול.
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 982
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

מתוק לחכי האט געשריבן: זונטאג אפריל 16, 2023 7:58 pm
מתוקן
ז' ע"א מכת"י 7R
ענביו מרובים מעליו, והכי ה"ל למתני נקטם ראשו נפרצו עליו פסול, ואם ענביו מרובים מעליו ימעט, דבשלמא אם לא נקט תקנתא ה"א דכייל בהדי אינך כדי לקצר, אבל השתא דתני תקנתא למה למתני פסול כלל באם ענביו מרובין מעליו, דבשלמא לתירץ ראשון של תו' דלא פריך אלא מסוכה ומבוי שדינן שוה.
לפ"ז מתרץ הש"ס שפיר דבאמת מהדס ליכא לאקשוי כיון דמדאורייתא נמי תני תקנתא וקתני נמי פסולה כיון שהוא דאורייתא דקושיות המקשין הוא דוקא אסוכה ומבוי דשניהן דינן שוה ובר בקתא חד למה משנה המשנה משא"כ בשאר דינין אין נ"מ אי תני ימעט או פסולה או שניהם כאחת, משא"כ לפי תי' השני שמתרץ התו' קשיא וע"כ צ"ל דבאמת הני שני תירוצים שמתרצין תו' קאי אליבא דשני תירוצים שמתרצין הש"ס תי' ראשון שמתרץ תו' הוא קאי אליבא דתי' השני דמתרץ הש"ס, והתי' השני שמתרץ תו' קאי אליבא דתי' ראשון שמתרץ הש"ס סוכה דאורייתא תני פסולה.
ובזה מיושב מה שהתלמידים מתהנדזין בדבר לפי מה דמתרץ תו' דסד"א כיון דגדילו בפסול תו לית לי' תקנתא, על הא דאיתא לקמן במסכת סוכה דף ל"ג ע"ב אם מיעטן כשר דמעטינהו אימת, אי לימא מקמי דלאגדי' פשיטא וכו' עכ"ל מאי מקשה פשיטא הלא טובא קמ"ל, דסד"א כיון דגדילו בפסול תו לית לי' תקנתא, קמ"ל דימעט.
ולפי מה שכתבתי לק"מ דפלפולא דש"ס קאי התם אליבא דתי' השני דמתרץ אב"א בדאורייתא נמי תני תקנתא וכו' והוא אזדא כתי' ראשון של תו', ולאפוקי מתירץ השני, כאשר הארכתי לעיל, וא"כ מקשה שפיר פשיטא כי באמת התירץ אב"א הוא עיקר.
יעצט באמערקט אז איך האב בטעות נישט ארויפגעלייגט די סוף, איך לייג עס דא ארויף.

שם בא"ד הא דלא פריך מ"ש גבי הדס דתני פסולה ותקנתא וכו' עכ"ל יש לדקדק דלמא הא דתני גבי הדס ימעט אע"פ שהוא דאורייתא להודיע דאין ממעטין בי"ט אשר ז"ל לקמן דף ל"ב ע"ב אם ענביו מרובין מעליו פסול ואם מעטן כשר ואין ממעטין בי"ט עכ"ל. ואם כן
הרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלה"ה מפרשיסחא אמר שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל, עכ"ד ..היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות..
שם משמואל שמות
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 982
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

ז' ע"ב מכת"י 7V

צריך למתני ימעט להודיע דאין ממעטין בי"ט, ובאמת לפי תי' ראשון בש"ס דבדאורייתא תני פסולה מ"מ צריך למתני ימעט גבי הדס, להודיע דאין ממעטין ביום טוב.
בתוספת בד"ה דאורייתא תני פסולה וכו' ודקדק בלשונו דלמא אתי לידי איסורא דאורייתא וכו' כדאשכחן בריש פסחים שעקם הכתוב כמה אותיות שלא להוציא דבר מגונה וכו', עכ"ל. והן הן דברי ריב"?? בפסחים דאמר לעולם אל יוציא \אדם דבר מגונה וכו' ע"ש, לפ"ד תירץ ראשון שבש"ס הכא אתיא כריב"ל, ותירץ שני אב"א בדאורייתא נמי תני תקנתא וכו' פרש"י בד"ה סוכה דנפישי מילי ועו' דק"ל ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה עכ"ל, והוא כדעת רב הונא אמר רב בפסחים דף ג' ע"ב דאמר משום ר"מ לעולם ישנה אדם לתלמידו דרך קצרה, ע"ש נמצא הני תרי שינוי דש"ס הן הנה דמחולקים אי כדעת ריב"ל אי כדעת רב הונא אמר רב.
שם בתוספות דאי תני ימעט חיישינן דימא טעי אינש לומר ימעט, לכתחילה, ודעבד כשרה וכו' עכ"ל. מקשה במהרש"א ז"ל ולא ניחא לי' לפרש דקושטא דמילתא הכי הוא, דבמבוי דתני ימעט דהיינו לכתחילה ודעבד כשרה דמבוי דרבנן הוא ולהכי לא תני ימעט גבי סוכה דפסולה דאורייתא הוא וכו' עכ"ל. כבר מלתי אמורה דלפי צריכותא שבש"ס במסכת עירובין סוכה דלישיבה עביד מן האוי להקל בדעבד יותר ממבוי דלהילוך עביד עיין לעיל באריכות ? בחידושינו? .
שם בא"ד ובפרק במה מדליקין דאמרינן נר חנוכה פסולה כסוכה וכמבוי וכו' עכ"ל, איכא למידק אמאי לא מקשה תוספת לתחרץ ראשון דאי הוי תני ימעט וכו' אמאי תני גבי נר חנוכה פסולה, הא חנוכה הוי דרבנן, ואין לומר דאי הוי תני גבי חנוכה ימעט הוי אמינא
הרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלה"ה מפרשיסחא אמר שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל, עכ"ד ..היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות..
שם משמואל שמות
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

28R
למטה היתה והלכה נמי פסקינן כר' יוחנן דאמר התם במנחות למ"ד מסגרתו למטה הי' טבלא המתהפכת טמאה כו' ע"ש ותו לא מידי.
ויש לומר הש"ס דקאמר הניחא וכו' אלא למ"ד מסגרתו למעלה וכו' אליבא דר' יוסי הוא דקאמר הכי דקים לי' לר' יוסי התם במנחות דמסגרתו למעלה היתה, דעיין שם דאמר ר' יוחנן לדברי האומר טפחיים ומחצה קופל נמצא שלחן מקדש חמשה עשר טפח למעלה לדברי האומר טפחיים קופל נמצא שלחן מקדש שנים עשר טפחים למעלה וכו', והאיכא מסגרתו. פרש"י: מסגרתו, דגובה טפח דכי מסדר לחם עלה הוי ט"ז טפחים וכו'. כמאן דאמר מסגרתו למעלה היתה, פרקודא הוה מפרקדא ולחם בגויה דשלחן הוה יתיב כדתניא ר' יוסי אומר לא הי' שם סניפין אלא מסגרתו של שולחן מעמדת את הלחם וכו', אמרו לו מסגרתו למטה היתה עיין שם.
אמור מעתה ר' יוחנן דאמר אליבא דר"מ ור"י למ"ד וכו' ס"ל דמסגרתו למטה היתה ור' יוסי הוא דס"ל מסגרת למעלה היתה, וא"כ כיון דסוגיין דהכא אליבא דר' יוסי אזדא דקאמר ארון תשעה וכפורת טפח וכו', ותניא ר' יוסי אומר מעולם לא ירדה שכינה למטה שנאמר השמים שמים לה' וגו' ואליבי' הוא דקא שקיל וטרי כפורת טפח מנ"ל וכו' א"כ שפיר קא קאמר הש"ס הכא הניחא למ"ד מסגרתו למטה כלומר הניחא לר"מ ולר"י דאליבייהו מסגרתו למטה היתה שפיר קא ילפינן כפורת ממסגרת דלאו הכשר הוא אלא למ"ד דמסגרתו למעלה היתה כלומר אליבא דר' יוסי דס"ל התם דמסגרתו למעלה היתה וממילא הכשר הוא ואליבי' הוא דקיימינן הכי א"כ אכתי קשה אדיליף ממסגרת ניליף מזר דהוה נמי הכשר כלי והוא מועט ממסגרת.
ואפשר לומר הא דקאמר הש"ס הכא כל כי האי זוגא חלופא ר' יוחנן מעייל ר' יונתן הטעם דא"א להעמידה אליבא דר' יוחנן כיון דאיהו קאמר התם במנחות דלר' יוסי מסגרתו למעלה
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

28V
היתה ואליבי' קשה כפורת טפח מנ"ל דמסגרת לית לי' למיליף כיון דלמעלה היתה והוי הכשר כלי. ואף אם נאמר כדמשני הש"ס דנין דבר שנתנה בו תורה מידה מדבר שנתנה בו תורה מידה, דמ"מ קשה קושיות תו' בד"ה ואל יוכיח וכו' דציץ נמי דבר שיש בו מדה הוא, דציץ רחב שתי אצבעות וכו' ומש"ה צ"ל חלופי ר' יוחנן ומעיילי ר' יונתן.
אמנם רש"י קמפרש 'איכא' אמוראי דמחלפי ר' יוחנן ומעיילי ר' יונתן, רצה בזה דלעולם איכא להעמידה כרבי יוחנן, ור' יוחנן דידי' ס"ל כר"מ וכר"י דמסגרתו למטה היתה ושפיר ילפינן כפורת ממסגרת.
או אפשר לומר דמש"ה קאמר חלופי ר' יוחנן וכו', כיון דאליבי' קשה הניחא וכו', ולהכי קמשני הש"ס דנין דבר שנתנה בו תורה מידה וכו', שהשתא אינו מן הצורך להחליף ר' יוחנן, דאפי' לר' יוחנן שפיר קא ילפינן ממסגרת ולא מזר, דדנין דבר שנתנה בו תורה מידה וכו'. ואף דציץ נמי דבר שיש בו מידה כדתניא ציץ רחב שתי אצבעות וכו' וכמ"ש תו', מ"מ יש לומר כדמשני תו' וז"ל: ומיהו ריב"א מפרש שהציץ הי' מונח בראש וכו' עכ"ל.
דף ה' ע"ב
בגמרא: ואימא כאפי דבר יוכני תפשת מרובה לא תפשת וכו'. ואימא כאפי דציפרתא וכו', רב הונא פני פני גמר וכו'. ונילף מפנים של מעלה, תפסת מרובה לא תפסת וכו'.
איכא למידק אמאי לא פריך מקודם ואימא כפנים של מעלה.
ועוד ר"א בר יעקב דאמר ר"ה פני פני גמר, אמאי לא משני לעיל מינה כדפריך לי' ואימא כאפי דבר יוכני, ה"ל לומר ר"ה פני פני גמר וכו' ואין פנים פחות מטפח.
ועוד בה שלישי' כיון דמשני לי' תפסת מרובה לא תפסת א"כ
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 982
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

ח' ע"א מכת"י 8R

דבדעבד כשר משום דכדי ר' יהודא לסמוך עליו בדעבד, דשלטא בי' עינא, ולדידי' איכא פרסומא ניסא אפילו למעלה מעשרים אמה, דא"כ אפי' במבוי נמי ה"ל למתני פסולה, דאי תני ימעט ה"א דבדעבד כשר דכדי ר' יהודא לסמוך עליו בדעבד.
וא"ל דשאני קורה מנר חנוכה, דנר חנוכה שכבר הדליק למעשלה מעשרים לא הטריחו רבנן וסמכו להכשיר כד?? ר' יהודא, משא"כ במבוי אף דבשבת ראשון סמכו? על דעת ר' יהודא לטלטל, דהוי כדעבד, משום דא"א למעט בשבת דהוי כבנין וסתירה, מ"מ לשבת אחרת הוי כלכתחילה, א"כ מאי משני תו' לעיל אבל במבוי דרבנן לא חייש ותני ימעט וכו', הא תינח לאותו שבת עצמו אבל לשבת אחרת הוי כלכתחילה, אלא ע"כ צ"ל דהנחת הקורה למעלה מעשרים הוי כדעבד לכל שבתות השנה, לפ"ז הדרא קושיא לדוכתי'.
וי"ל דבאמת קושיות התו' אתרווייהו קאי אתי' ראשון, ואתי' שני, וגם הקושיא שאי אפי' אליבא דאב"א בדאורייתא נמי תני ימעט, סוכה דנפישי מילי תני פסולה וכו', והא בחנוכה נמי לא נפישי מילי ולתני ימעט, ותירצו תו' דרך כלל על הכלל כולו יצא לכל התירו'? שבש"ס ולכל הפירושים דא"א למתני ימעט דהוי משמע כמות שהיתה וכו' ע"ש בתוספת.
בתוספת בד"ה אמר רבה וכו' קצת קשה ללישנא קמא דבריש עירובין גבי מקצת סכך בתוך עשרים, דאמר רבה הסוכה פסולה הא שלטא בי' עינא וכו', וי"ל דהא מפרש התם בסוכה ?דכיחיד וכו', ורבינא נמי דמשני סוכה דאורייתא וכו' אחמירו בה רבנן משמע דמדאורייתא כשרה עכ"ל. נראה דהני תרי תירוצי שמתרצין תו' הן הן השני תירוצים שמתרצין בש"ס למה תני בסוכה פסולה ובמבוי ימעט דתירץ ראשון שמתרץ הש"ס הוא התירץ השני דמתרץ תו', ורבינא דמתרץ ומשני סוכה דאורייתא וכו'
לעצט פארראכטן דורך ראובן איש מהעם אום מאנטאג אפריל 17, 2023 4:21 pm, פארראכטן געווארן 1 מאל.
הרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלה"ה מפרשיסחא אמר שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל, עכ"ד ..היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות..
שם משמואל שמות
מתוק לחכי
שר חמישים ומאתים
תגובות: 349
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג מאי 21, 2021 7:39 am

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מתוק לחכי »

משא"כ במבוי ??? דבשבת
נכתב שם תיבת 'אף'. הענדע 'ף' (פ"א סופית) שלו נכתבת לפעמים כשתי אותיות נפרדות. לדוגמרא הרבה פעמים בתיבת 'דף'.
אוועטאר
ראובן איש מהעם
שר חמש מאות
תגובות: 982
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 25, 2022 2:29 pm

Re: סוכות דוד להגר"ד אופנהיים - טעקסט

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ראובן איש מהעם »

מתוק לחכי האט געשריבן: מאנטאג אפריל 17, 2023 1:27 pm
משא"כ במבוי ??? דבשבת
נכתב שם תיבת 'אף'. הענדע 'ף' (פ"א סופית) שלו נכתבת לפעמים כשתי אותיות נפרדות. לדוגמרא הרבה פעמים בתיבת 'דף'.
ייש"כ, תיקנתי.
הרה"ק אדמו"ר הר"ר בונם זצלה"ה מפרשיסחא אמר שבאם הגוי קורא על ישראל דברי זלזול, והישראל עונה לגוי לעומתו הרי הוא מאריך את הגלות רח"ל, עכ"ד ..היפוך הכת הידועה שאינם יכולים לסבול הכניעה וסבלות הגלות..
שם משמואל שמות
שרייב תגובה

צוריק צו “מפעל הוצאת ספרים”