החזן והמלחין, דוד משה שטיינברג.
שטיינברג, שנפטר בשנת 1941, בגיל 70, היה תלמידם של החזנים, זיידל רובנר ואפרים רוזומני. שימש כחזן ראשי בווילנה, באודסה, בלונדון ובארה"ב. אחד מזמרי מקהלתו היה החזן והזמר, יוסף שמידט.
שטיינברג כתב יצירות רבות, מהן הוקלטו ושרדו רק יצירות ספורות. כמי שנחשב לבעל תפילה וכ"בר סמכא" גדול, יצירותיו נחשבו לשם דבר. ולראיה – חזנים ידועי שם בחרו גם הם להקליט את יצירותיו (יוסל'ה רוזנבלט, יוסף שמידט, מרדכי הרשמן וכו׳). על אף שהוא כמחברם, הקליט כמה מהן ראשונה.
מהידועות שביצירותיו היא היצירה: "אבינו מלכנו גלה".
מעטים יודעים, שאת "אבינו מלכנו גלה" הקליט לראשונה שטיינברג לבדו. ולא פעם אחת – אלא פעמיים:
בפעם הראשונה, בשנת 1910, בעת מושבו באירופה – התקליט הודפס בגרמניה ובאנגליה, במסגרת חברת התקליטים Zonophone.
ובפעם השנייה, בעת מושבו בארה"ב, בשנת 1924 – במסגרת חברת Victor.
ב 16/11/1921, אתמול לפני 102 שנים, הוקלטה היצירה בפעם הראשונה כדואט. אמנם, הלחן של שטיינברג, אבל זה שעיבד ושהפך את היצירה לדואט הוא יוסל'ה רוזנבלט. מי שהקליט את היצירה אז היו יוסל'ה ואחיו לוי. דרך אגב, באותו היום הם הקליטו דואט נוסף גם של היצירה: "ואף הוא".
למרות זאת, ציבור חובבי החזנות מכיר את "אבינו מלכנו גלה" בזכות הדואט הנפלא, שהקליטו יוסל'ה רוזנבלט ושמואל מלבסקי, בשנת 1913, בתקליט 57045-F. יוסל'ה – החזן המפורסם והכל יכול – חזן, המגלם בתוכו את כל מהותו של החזן, מצרף אליו לדואט נדיר את תלמידו המובהק, חזן צעיר בן 19, בשם שמואל מלבסקי.
יוסל'ה הקליט בחייו דואטים עם 3 אנשים, 2 מתוכם הם בני משפחתו (אחיו וגיסו). כאשר יוסל'ה בוחר לבצע דואט עם חזן, שהוא לא בן משפחה, יש לזה משמעות ברורה וכבדת משקל. יוסל'ה אהב והאמין עד מאוד במלבסקי, ולצעד זה היו 2 משמעויות עיקריות:
1. יוסל'ה נתן למלבסקי חשיפה אדירה מאין כמוה – אולי הפרסום הגדול ביותר, שאפשר היה לקבל אז.
2. יוסל'ה הימר "על כל הקופה" – דואט שכזה מעמיד גם את הביצוע וגם את שיקול דעתו של יוסל'ה למבחן הציבור.