Re: איי-וועלט כשרות אפטיילונג
יידישע קהילות האט געשריבן: ↑ זונטאג אפריל 28, 2024 12:16 amגלילי ידיו הטהורות ואת כל אשר בה ראיתי וקריתי, ובאתי בקצרה לאמר עם הספר, אודות איסור בישול מצה שנתפררה.
באמת כי גם שאינו איסור גמור וברור מדינא, מ"מ המחמיר תבא עליו ברכה , ואינו מן המתמיהין לאמר כי היא חומרא בלא טעם , אלא טעמא רבא איכא במלתא, ליזהר מחשש איסור דאורייתא , לפי דעת סמ"ק ורבינו ירוחם, הובאו ב"י סי' תס"א, וכן פסק הפרי חדש שם (ס"ב), בקמח שנקלה דחיישינן שמא לא בשול שפיר.
והנה עינינו רואות בהרבה מצות שיש עליהם מעט קמח אחר אפייה וזה בא מחמת שהיתה עיסה קשה ולא נילושה יפה יפה. ומ"ש בט"ז (סוף) סי' תנ"ט דבדיעבד שרי היינו המצות לחודייהו אבל לשום במרק מסתפק המג"א סי' תס"ג אפילו בדיעבד. ואף דמסיק להחמיר משום הפסקת המצה בין הקמח והאור, והכא לא שייך האי טעמא בקמח שעל גבי המצה, היינו לפי דעת רש"י והרמב"ם שם במג"א, אבל לפי דעת הפרי חדש שפסק כסמ"ק ורבינו ירוחם, בקמח שעל גבי המצה נמי איכא למיחש אפילו בדיעבד. ואף שהפרי חדש ס"ל לחלק בין קמח הרבה למעט שעל פני העוגה, וחולק על הרשד"ם דלא סבירא ליה חילוק זה, פשיטא שהמחמיר כהרשד"ם תבא עליו ברכה , דהא גם המג"א לא ס"ל חילוק זה, דלא נסתפק אלא בדיעבד, אבל לכתחלה מודה דאסור אפילו בקמח מעט שבמצה ליתן במרק, לפי דעת סמ"ק ורבינו ירוחם. ומ"ש המג"א סוף סי' תנ"ט ועוד דהא נקלה כו', הוא לפי דעת רש"י והרמב"ם. ואף שבין להמג"א ובין להפרי חדש יש להקל, מ"מ כיון שהקולות הן מב' טעמים חלוקים, אינן מצטרפין בדאורייתא, כמ"ש הש"ך סי' רמ"ב, וכל שכן בפסח.
ואף דהמג"א והפרי חדש מיירי בקמח ממש שמערבים בידים, מכל מקום כיון שעינינו רואות מצות הרבה שמצוי בהם קמח מעט נראה לעין אחר האפייה, אי אפשר להכחיש החוש . ומה שלא הזכירו זה הפוסקים, היינו משום שזה אינו מצוי כלל אלא בעיסה קשה שלא נילושה יפה, ובדורות הראשונים היו שוהין הרבה בלישה וגלגול עד שהיה נילוש יפה. עד שמקרוב זה עשרים שנה או יותר נתפשטה זהירות זו בישראל קדושים, למהר מאד מאד בלישה, ואין לשין יפה יפה, ולכן נמצא קמח מעט במצות של עיסה קשה, כנראה בחוש למדקדקים באמת.
והנה משהו קמח בעין שעל פני המצה למעלה שמתחמץ במרק, כשמפררים את המצה לתוך המרק כנהוג בשבת, יש בזה חשש איסור דאורייתא, כי אין כאן תערובות כלל. אבל במצה טחונה שעושים ממנה עגולים יש לדון בזה דין תערובות, ותלוי באשלי רברבי, מחלוקת הפוסקים ביו"ד סי' ק"ד גבי תערובת יבש בלח ע"ש בפרי חדש. ומגודל טרדתי לא אוכל להאריך בזה.
ומ"מ אין למחות בהמון עם המקילים, כיון שיש להם על מה שיסמוכו, והעיקר ע"ד רש"י והרמב"ם. אבל לפי מ"ש האריז"ל להחמיר כל החומרות בפסח, פשיטא שיש להחמיר כהרשד"ם שבפרי חדש . ומ"מ ביו"ט האחרון המיקל משום שמחת יו"ט לא הפסיד. ובמי פירות פשיטא דאין להחמיר כלל כל הפסח.
והיה זה שלום מאדון השלום כנפש או"נ
שניאור זלמן במוה' ברוך זלה"ה
וחדש של ישראל לפי דעת המ"א (סוף סימן תפ"ט) אין חשש. אלא שבתשובת כנסת יחזקאל (סי' מ"א) האריך להחמיר, על פי דעת הב"ח, ונהוג עלמא כוותיה. אך לצורך זיתים של אכילת מצה ואפיקומן דמצה שמורה בשני הלילות יש להקל, כי העיקר בזה כהמ"א דלא כתשובה הנ"ל ואין לי פנאי להאריך בזה.
שניאור זלמן הנ"ל
הנה אנכי שולח מלאך. זאגט רש"י כאן נתבשרו שעתידין לחטוא. די בשורה איז געווען אז אעפ"י שיחטאו לא תסתלק שכינה מביניהם, אזוי ווי די תרגום טייטשט כי לא אעלה בקרבך; לא אסלק שכינתי מבינך!
