מגיד מרדכי האט געשריבן:
ביום א' לפרשת וירא, ט' לחודש מרחשון בשנת תרנ"ו נולד הילד מרדכי בישוב בישטינע , מחוז מארמארוש סמוך להעיר חוסט במדינת אונגארען, להוריוהרב החסיד ר' משה ז"לולאמו מרת רחל לאה ע"ה ווילליגער . רבי מרדכי הי' הילד השישות במשפחתו.
הברית התקיימה ביום א' לפרשת חיי שרה בעיר בישטינע, [משפחת הרה"ח ר' משה ווילליגער ז"ל גרו בסיגעט, ר' משה שהי' שהי' ת"ח ויר"ש, הי' בקי בהרבה לשונות ובחוקי המדינה והי' נכבד בעיני השרים והמדינה, עסקיו היתה כמנהל חשבונות, וניהל חשבונות של כמה עסקים של בעלי בתים נכבדים, והסיבה שהגיע לבישטנע היתה מפני שהי' ב' בעלי בתים שהי' שותפים במסחר גדול, והי' צריכים למומחה גדול שיסדר להם את החשבונות להמכס.
בארה"ב נפטר הרה"ח הרב יוסף בנימין וויליגער ע"ה זקן חסידי צאנז ● ארונו יובא לארץ ביום ראשון להלוויה בקרית צאנז בדרכה להר המנוחות ● המנוח היה מקורב מאוד לכ"ק אדמו"ר ונחשב לאיש הקשר בין חצרות ליובאוויטש וצאנז ● בפנים: ר' בנימין ליפקין כותב על הפגישה שלו עם הרב וויליגער ע"ה בחודש תמוז תשנ"ד - לפני כ-21 שנים.
כמעט 13 שנים חלפו מאז המפגש המרתק שקיימתי עם הרב יוסף בנימין ויליגר, בביתו שבשכונת בורו-פארק שבניו יורק. למרות מרחק הזמן, אם רק אדרש לכך, אוכל לצטט את השיחה כולה על שפע האמירות והסיפורים שיצאו במהלכה, מפיו הקולח, כנתינתם. לא רק בשל הדייקנות המופלאה שבה תואר כל פרט, לא רק בשל הזיכרון הפנומנלי שהתבטא בכל פרט, קטן כגדול, אלא בשל החן הייחודי שהיה שזור בכל הגה, בכל הטעמה, שבקעו מפיו, והרושם העז שהותירו בי.
השיחה כולה נסבה על הקשר שבין כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זצוק"ל וכ"ק האדמו"ר מצאנז זצוק"ל, לקראת ה'שלושים' להסתלקותם (בהפרש של שבוע אחד: ג' תמוז, ט' תמוז). על הקשר המופלא הזה היה הוא עצמו אמון, כדמות דומיננטית בחצר צאנז שהיה כעין שגריר של קבע בין שני גדולי עולם אלו.
עדות אחת בשיחתו הבלתי נשכחת העניקה את המשקל הסגולי המיוחס לעצם היותו יליד מונקאטש.
לילה לפני יום חתונתו, כך סיפר לי אז, ביקש להיכנס להיכלו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ זצוק"ל מליובאוויטש. הייתה זו שעת לילה של מוצאי שבת, שעה שהופיע יחד עם אביו (שנפטר, שבע ימים וצלול דעת, בן 99) בבית '770'. היה זה בערוב ימיו של הריי"צ ובאותה שעה היה הבניין כמעט שמם מאדם.
והוא - יוסף בנימין - כחתן, העפיל אל הקומה השנייה, אזר עוז ונקש בדלת הבית. את הדלת פתחה הרבנית ור' יוסף בנימין, שידע כי אינה מסוגלת לשמוע, נטל פתק וכתב עליו באופייניות: "איך בין א מונקאטשער אינגל און איך האב גרויס השתוקקות צו באקומען א ברכה ביום חופתי" (אני ילד ממונקאטש ויש לי השתוקקות גדולה לקבל ברכה ביום חופתי).
הפתיח עם הייחוס, פעל מיד, או כלשונו הפיוטית-שורשית של ר' יוסף בנימין, היה "עושה פירות". באורח נדיר ובלתי שגרתי, הוא הצטווה לעלות עם אביו, כעבור חצי שעה אל הקודש פנימה.
במרוצת השנים הבאות, גדל והתעלה לדמות משכמה ומעלה, צנתרא דדהבא ואיהו גופא צורבא מרבנן. הוא עמד בראש הקמת מוסדות תורה בארה"ב ומעל לכול היה לנאמן ביתם של אדמו"רי בית צאנז ואף הוכר על-ידי כול כדברם הראשי, תפקיד שבא לידי ביטוי באבל ובמחול: הוא אשר הקריא את הצוואה בהלוויית ה'שפע חיים' ובידו ניתן תדיר שרביט ההנחיה בכל שמחות בית האדמו"ר.
אך בשיחה אישית עמו הסתבר כי בעיניו, כל אלו כמו התגמדו לעומת התכונה שהאפילה על כולנה והיא אשר פתחה שערים של גדולים וקטנים: איך בין א מונקאטשר אינגל..
ישר כח פאר אלע וואס האבן ארויף געלייגט סחורה איך גלייב אז הרב דרעזנער דארף האבן פון אים פעק און זעק סחורה. א בילד פון זיין מצבה פון ווי קען מען שאפן? אפילו די נוסח וואלט איך געווען גוט...
the collector האט געשריבן:
ישר כח פאר אלע וואס האבן ארויף געלייגט סחורה איך גלייב אז הרב דרעזנער דארף האבן פון אים פעק און זעק סחורה. א בילד פון זיין מצבה פון ווי קען מען שאפן? אפילו די נוסח וואלט איך געווען גוט...
ראש הקהל האט געשריבן:
שוואכע שרייבער דער בעל ניסוח המציבה. גאר שווייכע חרוזים, בין כסה מיט א ה"א, כמדומה לי מיט אן אל"ף ברויך מען שרייבען. אזעלעכע טעותים און דו היינטיגע צייטן, און דו אלע יו"ח רבנים האבען עס אזוי אדורך געלאזט? אתמהה?
בכסה ליום חגינו שטייט מיט א ה"א, אזוי אויך אין עטליכע סליחות'ן שטייט בין כסה לעשור מיט א ה"א, איך האב נישט נאכגעקוקט אין אלע געדריקטע סליחות'ן.
געזען יעצט ערשינען א קונטרס אבני שיש פון הג"ר שלמה יעקב שווארץ זצ''ל דומ''ץ בריסל, אן איידעם ביי ר' אהרן פריעדמאן פון הערמענשטאט, א שוואגער מיט ר' מרדכי וויללגער. אין די תולדות המחבר שרייבט דער מו''ל א שיין ביסל תולדות אויף משפחת ווילליגער
לכבוד היא"צ ב' אדר כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאיך.(טו, כו) וקשה הלא אם לא משים מכה רפואה למה לי. רק בדידי הוה עובדא בפרשת מקץ תרע"ז נחליתי ונפלתי למשכב, ושכבתי על ערש דוי ערך ה' שבועות, והשי"ת ברוב רחמיו שלח לי רפו"ש על החולאות טיפו"ס ר"ל, וכמעט שבתי לאיתני הראשון, ואילו פינו מלא שירה כים אין אני מספיק החסדים לספר ולכתוב כי רבים הם, ובאמת נתקיים בי כי אני ה' רפאיך, ועי"ז המכה הנוראה הזה נצלתי שבת פרשת וארא מפגעי הזמן במעמד הד'. (כנראה מלהתגייס לצבא). וע"כ מובן כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, ואפילו אם אשים, כי אני ה' רפאיך, כי זה לבד הוא לרפואה כי עי"ז נצלתי והי' לי לישועה.
מגיד מרדכי האט געשריבן:
ביום א' לפרשת וירא, ט' לחודש מרחשון בשנת תרנ"ו נולד הילד מרדכי בישוב בישטינע , מחוז מארמארוש סמוך להעיר חוסט במדינת אונגארען, להוריוהרב החסיד ר' משה ז"לולאמו מרת רחל לאה ע"ה ווילליגער . רבי מרדכי הי' הילד השישות במשפחתו.
הברית התקיימה ביום א' לפרשת חיי שרה בעיר בישטינע, [משפחת הרה"ח ר' משה ווילליגער ז"ל גרו בסיגעט, ר' משה שהי' שהי' ת"ח ויר"ש, הי' בקי בהרבה לשונות ובחוקי המדינה והי' נכבד בעיני השרים והמדינה, עסקיו היתה כמנהל חשבונות, וניהל חשבונות של כמה עסקים של בעלי בתים נכבדים, והסיבה שהגיע לבישטנע היתה מפני שהי' ב' בעלי בתים שהי' שותפים במסחר גדול, והי' צריכים למומחה גדול שיסדר להם את החשבונות להמכס.
מצבת ר' משה וויליגער על הביה"ח בעיר סיגוט:
קרעדיט: מצבות שטעלער
דער שווער פון ר' משה איז געווען ר' שלמה צבי וואלערשטיין מסיגוט, ווייסט מען וואו ער איז געווען א איידעם ?