אידישע וועלט פארומס

"כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה ואע"פ שאין השמנים נמשכים אחר הפתילה ואין האור נתלה יפה באותם הפתילות:
הגה: ומיהו שמן זית מצוה מן המובחר (מרדכי וכל בו ומהרי"ל) ואם אין שמן זית מצוי מצוה בשמנים שאורן זך ונקי ונוהגין במדינות אלו להדליק בנרות של שעוה כי אורן צלול כמו שמן.

“אמר יהודה בן לא"א בצלאל זלה"ה.
המצווה שקבעו חכמים על הנס, כדי לתת הודאה ושבח אל מי שעשה לנו הנס, ראוי שתהיה נעשה בשלמות הגמור, כי הוא יתברך הפליא עמנו לעשות, ואיך לא נעשה המצווה שקבעו על זה בשלמות הגמור. ומפני כי ראיתי דברים שאנו נוהגים והם תמוהים אלי, יש לזכור אותם, והאיש החכם והנבון ומדקדק במצות יתבונן ויבחר את אשר נראה לו.

האחד, מה שרוב עולם נוהגין לעשות נרות של שעווה להדליק בו, חוץ מן אותם המדקדקים להדליק בשמן זית, מפני שהוא זכר לנס שנעשה בבית המקדש. כי לפי הנראה שהוא פסול לנר חנוכה לגמרי, דלא נקרא נר כלל. רק זה נקרא נר, שנותנין השמן בכלי ומניחם שם הפתילה שזה נקרא נר, לא כאשר כורכין השעווה על הפתילה. וכן חלב שכורכין על הפתילה לאו נר הוא, רק אבוקה, ואבוקה נראה דפסול לנר חנוכה מדאמר שם: (שבת כג, ב) אמר רבא, מילא קערה שמן והקיפה פתילות, כפה עליה כלי, עולה לכמה בני אדם. לא כפה עליה כלי, עשאה כמין מדורה, ואפילו לאחד נמי אינה עולה. ועל כורחך היינו טעמא, מפני שהנס נעשה בנר, וזה לאו נר הוא רק מדורה, כיון שהקיפוה פתילות הרבה אין זה נר כלל. וכן דבר זה כאשר כורך שעווה על הפתילה לאו נר הוא רק אבוקה הוא, ואין אבוקה הוא נר, כדאמרינן במדרש: (ילקוט שמעוני ח"ב, תקס"ג) אמר רבא למה הצדיקים דומים לפני השכינה? כנר בפני האבוקה.

ופירוש זה, כי הצדיקים יש להם נשמה זכה, שנקרא הנשמה נר וכדכתיב (משלי כ, כז) נר ה' נשמת אדם וכו', ואין הנשמה, שהוא האור שמקבל הגוף מלמעלה, שולטת בכל הגוף. ואף על גב שיש בגוף הכנה שמקבל הגוף הנשמה, מכל מקום הגוף אינו נחשב רק כלי שבו השמן והפתילה שבו דבק האור.
ואף הגוף כן הוא, שבו הכוח אשר מקבל הנשמה אבל הגוף עצמו הוא כלי לבד. ומפני שאין הנשמה שולטת בכל הגוף, רק יש בו כוח אחד והוא מקבל הנשמה, לכך הנשמה דומה לנר. אבל מה שמקבל העולם כבוד השכינה, אין העולם מקבל רק דבר מה מכבודו, ואין יכול לקבל כל כבודו. והוא דומה לאבוקה שהאור שולט בכל השמן ואין השמן מקבל כל האור. וכמו שכתוב: (יחזקאל ג, יב) ברוך כבוד ה' ממקומו, ותרגומו: מליא כל ארעא מזיו יקריה.

וזהו הפרש שיש בין אבוקה לנר: שהנר אינו שולט בכולו, שהרי הכלי עצמו נקרא גם כן נר בכל מקום, ובו אינו שולט האור הדולק רק שולט בשמן ומושך השמן אליו. כי כאשר הפתילה הוא בפי הכלי אי אפשר שישלוט בכל השמן ובכל הפתילה, רק שהוא מושך השמן אל פי הכלי. אבל אבוקה אין צריך לזה רק מיד הוא שולט בכל השמן, וכמו שהוא אשר נותנין השעווה על הפתילה, אז האור הוא שורף את כל הפתילה כאשר האור הולך אחר הפתילה. וזה אינו בנר כלל, רק השמן נמשך אחר הפתילה. ולכך קראו כלי אשר שם השמן והפתילה נר בכל התלמוד (פסחים יא א, ביצה כב, א), מפני שעל ידי הכלי נקרא נר, ובלא כלי אין שם נר עליו רק אבוקה או מדורה או פנסא נקרא בכל מקום.

וכתב רא"ש ז"ל בפרק במה מדליקין (כ, א):
ובספר העתים הביא מתשובת הגאונים. וששאלתם אם מותר לכרוך שעווה על הפתילה של פשתן ולהדליק בה בשבת. כך ראינו, דאסור לעשות כן דקאמר ולא בזפת ולא בשעווה, ותני עלה עד כאן פסול פתילות מכאן ואילך פסול שמנים. ואמרינן עלה, פשיטא שעווה איצטריכא ליה מהו דתימא לפתילה נמי לא, קמ"ל לפתילה שעווה שריא להדליק בה, אבל במקום שמן לא.
ובתשובה אחרת אשכחן נמי הכי, ואבוקה של שעווה ששאלתם לא חזי לנא מעולם מאן דמדליק בשעווה בי שמשי, וכולהו רבוותא דחזינן הוו אסרי: ע"כ מספר העתים שהביא הרא"ש.
ומדקרא ליה למי שכרך שעווה על הפתילה 'אבוקה', שכתב 'ואבוקה של שעווה', ש"מ דאבוקה נקרא, ואבוקה בודאי פסול לנר חנוכה.

ואפילו לפירוש רש"י דפירש על הא דקאמר: עד כאן פסול פתילות מכאן ואילך פסול שמנים, ומקשה פשיטא שעווה איצטריכא ליה, מהו דתימא פתילה נמי לא, קמ"ל.
ופירש רש"י: לפתילה נמי לא: כמין פתילה ארוכה והפתילה לתוכה כמו שאנו עושים, עד כאן לשונו.
ולפי דבריו מותר נר שעווה בשבת כמו שאנו עושין, היינו לשבת דווקא הוא מותר, דאיסור דידיה שמא יטה, וכהאי גוונא אין איסור שמא יטה, כי האור הולך בתר הפתילה כאשר השעווה כרוכה על הפתילה, לכך הוא מותר. דהא אמרינן (תוספתא שבת פרק ב, ב) כל אלו שאמרו אין מדליקין בהן בשבת מותר לעשותן מדורה וכו' והיינו מפני שהאור שולט בו, ולפיכך כאשר השעווה כרוכה על הפתילה מותר ואין צריך בזה שיהיה השמן נמשך אחר הפתילה. אבל לעניין נר חנוכה, דבעינן נר, אבל מדורה פסולה, דהא אמרינן (שבת כג, ב) גבי קערה שהקיפה פתילות פסולה דנעשה כמדורה ופסולה, וה"נ נר של שעווה פסול.

ונראה דהגאונים שאסרו נר של שעווה בשבת, היינו משום דסברי דגם בשבת בעינן שצריך נר ולא אבוקה. כדמשמע מלשון ואבוקה של שעווה וכו', והיינו להדליק בו בשבת לנר מצות שבת, אבל בתורת אבוקה ומדורה אינו אסור, וכל המשנה לא איירי בנר של שבת רק מה שמותר להדליק ומה שאסור להדליק, וסבירא להו דנר להדליק. וסבירא להו, דנר של שבת הוא נר של מצווה כמו שאנו מברכין להדליק נר של שבת. לכך צריך שיהיה נר ממש, כי הנר הוא שלום בית טפי, אבל לא מדורה, מפני שאין זה שלום בית, כי אין יכול לקרב אל המדורה כמו שיכול לקרב עצמו אל הנר ולהיות נהנה בו.

ועוד, כי כאשר הושלם העולם קבל העולם צורה האלוקית, כמו שהגוף מן האדם כאשר הושלם מקבל הנשמה האלוקית שנקראת נר, כמו שהתבאר למעלה כי יקרא הנשמה נר. וכך העולם כאשר הושלם וזה היה ביום השבת שבו הושלם העולם, ואז היה מקבל הצורה, ודבר זה נקרא נר. ודבר זה עושה שלום אל הכל, שכל אחד עומד בשלו ואינו נכנס בגבולו של אחר, כי זהו עניין הצורה שהוא שלום אל הכל. ולכך נקרא נר של שבת שלום בית, כי נר של שבת הוא דוגמא ודמיון לזה, לכך צריך שיהיה מדליק נר ולא אבוקה.
וזהו טעם הגאונים דאסרי כשהשעווה כרוכה על הפתילה אף שהוא שפיר נמשך אחר הפתילה, אלא משום דסברי דבעינן למצווה נר של שבת, ואין זה נקרא נר רק אבוקה, ולמצות נר שבת אינו יוצא בו. ומכל מקום מדליק בה בשבת, ולא למצוה, ולא גזרינן שמא יטה.

והשתא גם כן לא קשיא דברי רב אלפס אהדדי', דהא רב אלפס גרס בגמרא מהו דתימא נגזור פסול פתילות אטו פסול שמנים קמ"ל, אם כן הוא מפרש כדברי רש"י ז"ל כמו שכתב הרא"ש ז"ל. ואילו בתשובותיו כתב לאסור נר של שעווה, כמו שכתב הר"ן ז"ל בשמו, וכן הרמב"ן ז"ל בתשובה שלו כתב לאסור. אלא כמו שאמרנו, שהגמרא קאי על המשנה והמשנה לא איירי בנר של מצווה רק במה שמותר להדליק בו. אבל דברי רב אלפס בתשובות שלו קאי על נר של שבת שעושה למצוה. ובמקום אחר הארכנו בזה, בעניין הדלקת נר של שבת שלא יהיה באבוקה של שעווה ולא בשל חלב.

אבל לעניין נר חנוכה, נראה שאין בזה מחלוקת כי אין מדליקין בו. כי מה שכורכין השעווה על הפתילה לא נקרא זה נר רק אבוקה, והרי אבוקה פסול.אפילו דבר דומה לאבוקה פסול, כשמילא הקערה פתילות, וכל שכן דבר זה שהוא אבוקה גמורה. ועתה שבבית הכנסת הכל נוהגים להדליק בנר של שעווה, ויותר היה ראוי לדקדק בבית הכנסת הוא מקדש מעט, והיה בבית המקדש הנס בשמן. והרי כיון שכתב הרא"ש בשם הגאונים ואבוקה של שעווה, אם כן אבוקה הוא ואבוקה פסולה לנר חנוכה. ולפיכך נראה פשוט דאסור להדליק בו וכן לנר שבת אין להדליק בו ולא בנר של חלב.”

אין בודקין לאור האבוקה, אלא לאור הנר. ולא בנר של חלב ולא של שומן ולא של שמן - אלא בנר של שעוה.

farshlufen האט געשריבן: ענדליך אנגעטראפן עפעס א נארמאלער סייט:
http://www.candles.org/about_history.html " onclick="window.open(this.href);return false;
דאס איז אמאל זיכער אז דער "נכאת" וואס רש"י זאגט "שעוה" איז געווען א וואקס געמאכט פון געוואוקסן, לכאורה פון א סארט נוס בוים, דערפאר איז שוין פארשטענדליך אז זיי זענען געגאנגען ביינאזאם מיט בטנים ושקדים.

הערינג מיט ברוינפען האט געשריבן:

farshlufen האט געשריבן: ענדליך אנגעטראפן עפעס א נארמאלער סייט:
http://www.candles.org/about_history.html " onclick="window.open(this.href);return false;
דאס איז אמאל זיכער אז דער "נכאת" וואס רש"י זאגט "שעוה" איז געווען א וואקס געמאכט פון געוואוקסן, לכאורה פון א סארט נוס בוים, דערפאר איז שוין פארשטענדליך אז זיי זענען געגאנגען ביינאזאם מיט בטנים ושקדים.

דו מיינסט מסתמא דאס, יא?
https://candles.org/history/

שעוה: קירותא. תנא, עד כאן פסול פתילות, מכאן ואילך פסול שמנים. פשיטא? שעוה איצטריכא ליה, מהו דתימא לפתילות נמי לא חזיא, קא משמע לן. אמר רמי בר אבין, עטרנא פסולתא דזיפתא, שעוה פסולתא דדובשא. למאי נפקא מינה? למקח וממכר: