אידישע וועלט פארומס

כך הוא השאלה כללית, אמנם יש הנוהגים להחמיר גם בימי רביעי לא לאכול בשר, וראיתי שכן נהג הגאון בעל חת"ס ז"ל, האם מישהו מצא מקור לכך?

ווי איך דענק דארף אין טעמי המנהגים שטיין עפעס בנוגע מיטוואך

בנוגע מיטוואך שטייט אין של"ה הק' (מסכת שבועות, פרק נר מצוה, ה) ואז עמד החסיד (= המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקביץ) קודם אכילת הבוקר וקבצם כולם ביחד, ודיבר הוא אליהם והתרה בהם כאשר ציוה. ואחר כך אמר אני עבדכם, ויענו כולם ויאמרו נעשה ונשמע, ותקנו תקנות רבות. ואחד מהם, שיהיה יום רביעי כולו לזכר החורבן, ושלא נאכל בשר ולא נשתה יין לילו ויומו כל כ"ד שעות אם לא יהיה בסעודות מצוה או אכסניא או הולך בדרך וכאלה רבות.

כן כתב בבאר היטב (אורח חיים סי׳ קלד): ״נוהגים שלא לאכול בשר ולא לשתות יין ביום שני וחמישי, מפני שבית דין של מעלה יושבים ודנים״.

וואס איז מיט ער"ח?

שוין דא א שמועס דערוועגן אין בית המדרש דקהלתינו, מעגליך אין "וואו איז דער מקור" אשכול

טוה א טובה און בריינג מיר א קישור צו דארט, יישר כח.

למעלה משבעים האט געשריבן: ↑ דינסטאג אוגוסט 30, 2011 11:20 am

בנוגע מיטוואך שטייט אין של"ה הק' (מסכת שבועות, פרק נר מצוה, ה) ואז עמד החסיד (= המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקביץ) קודם אכילת הבוקר וקבצם כולם ביחד, ודיבר הוא אליהם והתרה בהם כאשר ציוה. ואחר כך אמר אני עבדכם, ויענו כולם ויאמרו נעשה ונשמע, ותקנו תקנות רבות. ואחד מהם, שיהיה יום רביעי כולו לזכר החורבן, ושלא נאכל בשר ולא נשתה יין לילו ויומו כל כ"ד שעות אם לא יהיה בסעודות מצוה או אכסניא או הולך בדרך וכאלה רבות.

דעס איז נישט די מקור... Anything accurate?

Tulip האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 1:21 am

למעלה משבעים האט געשריבן: ↑ דינסטאג אוגוסט 30, 2011 11:20 am

בנוגע מיטוואך שטייט אין של"ה הק' (מסכת שבועות, פרק נר מצוה, ה) ואז עמד החסיד (= המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקביץ) קודם אכילת הבוקר וקבצם כולם ביחד, ודיבר הוא אליהם והתרה בהם כאשר ציוה. ואחר כך אמר אני עבדכם, ויענו כולם ויאמרו נעשה ונשמע, ותקנו תקנות רבות. ואחד מהם, שיהיה יום רביעי כולו לזכר החורבן, ושלא נאכל בשר ולא נשתה יין לילו ויומו כל כ"ד שעות אם לא יהיה בסעודות מצוה או אכסניא או הולך בדרך וכאלה רבות.

דעס איז נישט די מקור... Anything accurate?

פארוואס נישט?

די דערמאנטע של''ה הקדוש איז פונעם זעלבן פלאץ וואס דארט אז דער מקור פאר אונזער מנהג צו אויפזיין שבועות אויפדערנאכט,

פארוואס מ'האט ביי רוב כלל ישראל אנגענומען דאס אויפזיין און נישט די תקנה נישט עסן פליישיגס מיטוואך, ווייס איך נישט

קרייסלער האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 6:44 am

וואס הייס נישט אנגענומען?
מאך אן אנקעטע וועסטו זעהן וויפיל אידן עסן נישט קיין פליישיגס מיטוואך

אלס מנהג?

דינסטאג ביינאכט אין די ווינטער (שוין מיטוואך)

דארט שטייט כ''ד שעות של יום ד'.

טרעוולער האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 6:32 am

Tulip האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 1:21 am

למעלה משבעים האט געשריבן: ↑ דינסטאג אוגוסט 30, 2011 11:20 am

בנוגע מיטוואך שטייט אין של"ה הק' (מסכת שבועות, פרק נר מצוה, ה) ואז עמד החסיד (= המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקביץ) קודם אכילת הבוקר וקבצם כולם ביחד, ודיבר הוא אליהם והתרה בהם כאשר ציוה. ואחר כך אמר אני עבדכם, ויענו כולם ויאמרו נעשה ונשמע, ותקנו תקנות רבות. ואחד מהם, שיהיה יום רביעי כולו לזכר החורבן, ושלא נאכל בשר ולא נשתה יין לילו ויומו כל כ"ד שעות אם לא יהיה בסעודות מצוה או אכסניא או הולך בדרך וכאלה רבות.

דעס איז נישט די מקור... Anything accurate?

פארוואס נישט?

די דערמאנטע של''ה הקדוש איז פונעם זעלבן פלאץ וואס דארט אז דער מקור פאר אונזער מנהג צו אויפזיין שבועות אויפדערנאכט,

פארוואס מ'האט ביי רוב כלל ישראל אנגענומען דאס אויפזיין און נישט די תקנה נישט עסן פליישיגס מיטוואך, ווייס איך נישט

ווייל כ'האב געזוכט און נישט געזען שטיין דארט.

טרעוולער האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 6:32 am

Tulip האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 1:21 am

למעלה משבעים האט געשריבן: ↑ דינסטאג אוגוסט 30, 2011 11:20 am

בנוגע מיטוואך שטייט אין של"ה הק' (מסכת שבועות, פרק נר מצוה, ה) ואז עמד החסיד (= המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקביץ) קודם אכילת הבוקר וקבצם כולם ביחד, ודיבר הוא אליהם והתרה בהם כאשר ציוה. ואחר כך אמר אני עבדכם, ויענו כולם ויאמרו נעשה ונשמע, ותקנו תקנות רבות. ואחד מהם, שיהיה יום רביעי כולו לזכר החורבן, ושלא נאכל בשר ולא נשתה יין לילו ויומו כל כ"ד שעות אם לא יהיה בסעודות מצוה או אכסניא או הולך בדרך וכאלה רבות.

דעס איז נישט די מקור... Anything accurate?

פארוואס נישט?

די דערמאנטע של''ה הקדוש איז פונעם זעלבן פלאץ וואס דארט אז דער מקור פאר אונזער מנהג צו אויפזיין שבועות אויפדערנאכט,

פארוואס מ'האט ביי רוב כלל ישראל אנגענומען דאס אויפזיין און נישט די תקנה נישט עסן פליישיגס מיטוואך, ווייס איך נישט

זה לשונו שם: תא חזי חברייא מתקני בהאי ליליא תכשיטהא לכלה ומעטרי לה בעטרהא לגבי מלכא, ומאן מתקין ליה למלכא בהאי ליליא לאשתכחא בה בכלה לאזדווגא בה במטרוניתא. נהרא קדישא עמיקא דכל נהרין אימא עילאה, הדא הוא דכתיב (שה"ש ג, יא) צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה וגו'. לבתר דאתקינת ליה למלכא ואתעטרין ליה אתיית לדכאה לה למטרוניתא ולאינון דמשתכחי גבה. למלכא דהוה ליה בר יחידאי אתא לזווגא ליה במטרוניתא עלאה, מאי עבדת עמיה, כל ההוא ליליא עאלת לבי גניזהא אפיקת עטרה עלאה בשבעין אבני יקר סחרנהא ואתעטרית ליה אפיקת לבושין דמלכא ואלבישת ליה ואתקנת ליה בתקוני דמלכין. לבתר עאלת לבי כלה, חמאת עולמתהא דקא מתקני עטרהא ולבושהא ותכשיטהא לתקנא לה, אמרה לון הא אתקינת בי טבילה אתר דמיין נבעין וכל ריחין ובוסמין סוחרני אינון מיין לדכאה לכלתי, ליתי כלתי מטרוניתא דברי ועולימתהא, ויתדכון בההוא אתר דאתקינת בההוא בית טבילה דמיין נבעין דעמי. לבתר תקינו לה לתכשיטהא, אלבישו לה לבושא אעטרו לה בעטרהא. למחר כד ייתי ברי לאזדווגא במטרוניתא, יתקין היכלא לכלהו וישתכח מדורי' בכו כחדא. כך מלכא קדישא ומטרוניתא וחברייא כהאי גוונא, ואימא עלאה דמתקנת כלא אשתכח דמלכא עילאה ומטרוניתא וחברייא מדוריהון כחדא ולא מתפרשין לעלמין, הדא הוא דכתיב (תהלים טו, א-ב) ה' מי יגור באהליך וגו'. הולך תמים ופועל צדק. מאן הוא, אלא אילין אינון דמתקני למטרוניתא בתכשיטהא בלבושהא בעטרהא, וכל חד פועל צדק אקרי. א"ר חייא אלמלא לא זכינא בעלמא אלא למשמע מלין אלין, דיי. זכאה חולקון דאינון דמשתדלי באורייתא וידעין אורחוי דמלכא קדישא דרעותא דילהון באורייתא, עלייהו כתיב (תהלים צא, יד) כי בי חשק ואפלטהו, וכתיב (שם טו) אחלצהו ואכבדהו, עד כאן לשונו:

למעלה משבעים האט געשריבן: ↑ דינסטאג אוגוסט 30, 2011 11:20 am

בנוגע מיטוואך שטייט אין של"ה הק' (מסכת שבועות, פרק נר מצוה, ה) ואז עמד החסיד (= המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקביץ) קודם אכילת הבוקר וקבצם כולם ביחד, ודיבר הוא אליהם והתרה בהם כאשר ציוה. ואחר כך אמר אני עבדכם, ויענו כולם ויאמרו נעשה ונשמע, ותקנו תקנות רבות. ואחד מהם, שיהיה יום רביעי כולו לזכר החורבן, ושלא נאכל בשר ולא נשתה יין לילו ויומו כל כ"ד שעות אם לא יהיה בסעודות מצוה או אכסניא או הולך בדרך וכאלה רבות.

דער כותב איז דאך הר"ש אלקבץ, דער חסיד איז ככל הנראה דער בית יוסף, ואולי דער ר"י טיטאצק.

farshlufen האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 2:19 pm

למעלה משבעים האט געשריבן: ↑ דינסטאג אוגוסט 30, 2011 11:20 am

בנוגע מיטוואך שטייט אין של"ה הק' (מסכת שבועות, פרק נר מצוה, ה) ואז עמד החסיד (= המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקביץ) קודם אכילת הבוקר וקבצם כולם ביחד, ודיבר הוא אליהם והתרה בהם כאשר ציוה. ואחר כך אמר אני עבדכם, ויענו כולם ויאמרו נעשה ונשמע, ותקנו תקנות רבות. ואחד מהם, שיהיה יום רביעי כולו לזכר החורבן, ושלא נאכל בשר ולא נשתה יין לילו ויומו כל כ"ד שעות אם לא יהיה בסעודות מצוה או אכסניא או הולך בדרך וכאלה רבות.

דער כותב איז דאך הר"ש אלקבץ, דער חסיד איז ככל הנראה דער בית יוסף, ואולי דער ר"י טיטאצק.

ווי?

Tulip האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 2:20 pm

farshlufen האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 2:19 pm

למעלה משבעים האט געשריבן: ↑ דינסטאג אוגוסט 30, 2011 11:20 am

בנוגע מיטוואך שטייט אין של"ה הק' (מסכת שבועות, פרק נר מצוה, ה) ואז עמד החסיד (= המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקביץ) קודם אכילת הבוקר וקבצם כולם ביחד, ודיבר הוא אליהם והתרה בהם כאשר ציוה. ואחר כך אמר אני עבדכם, ויענו כולם ויאמרו נעשה ונשמע, ותקנו תקנות רבות. ואחד מהם, שיהיה יום רביעי כולו לזכר החורבן, ושלא נאכל בשר ולא נשתה יין לילו ויומו כל כ"ד שעות אם לא יהיה בסעודות מצוה או אכסניא או הולך בדרך וכאלה רבות.

דער כותב איז דאך הר"ש אלקבץ, דער חסיד איז ככל הנראה דער בית יוסף, ואולי דער ר"י טיטאצק.

ווי?

https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.a ... 65&hilite=

Tulip האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 2:17 pm

טרעוולער האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 6:32 am

Tulip האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 1:21 am

למעלה משבעים האט געשריבן: ↑ דינסטאג אוגוסט 30, 2011 11:20 am

בנוגע מיטוואך שטייט אין של"ה הק' (מסכת שבועות, פרק נר מצוה, ה) ואז עמד החסיד (= המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקביץ) קודם אכילת הבוקר וקבצם כולם ביחד, ודיבר הוא אליהם והתרה בהם כאשר ציוה. ואחר כך אמר אני עבדכם, ויענו כולם ויאמרו נעשה ונשמע, ותקנו תקנות רבות. ואחד מהם, שיהיה יום רביעי כולו לזכר החורבן, ושלא נאכל בשר ולא נשתה יין לילו ויומו כל כ"ד שעות אם לא יהיה בסעודות מצוה או אכסניא או הולך בדרך וכאלה רבות.

דעס איז נישט די מקור... Anything accurate?

פארוואס נישט?

די דערמאנטע של''ה הקדוש איז פונעם זעלבן פלאץ וואס דארט אז דער מקור פאר אונזער מנהג צו אויפזיין שבועות אויפדערנאכט,

פארוואס מ'האט ביי רוב כלל ישראל אנגענומען דאס אויפזיין און נישט די תקנה נישט עסן פליישיגס מיטוואך, ווייס איך נישט

זה לשונו שם: תא חזי חברייא מתקני בהאי ליליא תכשיטהא לכלה ומעטרי לה בעטרהא לגבי מלכא, ומאן מתקין ליה למלכא בהאי ליליא לאשתכחא בה בכלה לאזדווגא בה במטרוניתא. נהרא קדישא עמיקא דכל נהרין אימא עילאה, הדא הוא דכתיב (שה"ש ג, יא) צאנה וראנה בנות ציון במלך שלמה וגו'. לבתר דאתקינת ליה למלכא ואתעטרין ליה אתיית לדכאה לה למטרוניתא ולאינון דמשתכחי גבה. למלכא דהוה ליה בר יחידאי אתא לזווגא ליה במטרוניתא עלאה, מאי עבדת עמיה, כל ההוא ליליא עאלת לבי גניזהא אפיקת עטרה עלאה בשבעין אבני יקר סחרנהא ואתעטרית ליה אפיקת לבושין דמלכא ואלבישת ליה ואתקנת ליה בתקוני דמלכין. לבתר עאלת לבי כלה, חמאת עולמתהא דקא מתקני עטרהא ולבושהא ותכשיטהא לתקנא לה, אמרה לון הא אתקינת בי טבילה אתר דמיין נבעין וכל ריחין ובוסמין סוחרני אינון מיין לדכאה לכלתי, ליתי כלתי מטרוניתא דברי ועולימתהא, ויתדכון בההוא אתר דאתקינת בההוא בית טבילה דמיין נבעין דעמי. לבתר תקינו לה לתכשיטהא, אלבישו לה לבושא אעטרו לה בעטרהא. למחר כד ייתי ברי לאזדווגא במטרוניתא, יתקין היכלא לכלהו וישתכח מדורי' בכו כחדא. כך מלכא קדישא ומטרוניתא וחברייא כהאי גוונא, ואימא עלאה דמתקנת כלא אשתכח דמלכא עילאה ומטרוניתא וחברייא מדוריהון כחדא ולא מתפרשין לעלמין, הדא הוא דכתיב (תהלים טו, א-ב) ה' מי יגור באהליך וגו'. הולך תמים ופועל צדק. מאן הוא, אלא אילין אינון דמתקני למטרוניתא בתכשיטהא בלבושהא בעטרהא, וכל חד פועל צדק אקרי. א"ר חייא אלמלא לא זכינא בעלמא אלא למשמע מלין אלין, דיי. זכאה חולקון דאינון דמשתדלי באורייתא וידעין אורחוי דמלכא קדישא דרעותא דילהון באורייתא, עלייהו כתיב (תהלים צא, יד) כי בי חשק ואפלטהו, וכתיב (שם טו) אחלצהו ואכבדהו, עד כאן לשונו:

להבהרה, דער של"ה הקדוש ברענגט דעם זוהר בנוגע תיקון ליל שבועות, אינעם זעלבן פלאץ אין של"ה שטייט וועגן נישט עסן מילכיגס מיטוואך, נישט אז דאס שטייט אויך אין יענע שטיקל זוהר, ודוק

Tulip האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 2:14 pm

טרעוולער האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 6:32 am

Tulip האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 1:21 am

למעלה משבעים האט געשריבן: ↑ דינסטאג אוגוסט 30, 2011 11:20 am

בנוגע מיטוואך שטייט אין של"ה הק' (מסכת שבועות, פרק נר מצוה, ה) ואז עמד החסיד (= המקובל הר"ר שלמה הלוי אלקביץ) קודם אכילת הבוקר וקבצם כולם ביחד, ודיבר הוא אליהם והתרה בהם כאשר ציוה. ואחר כך אמר אני עבדכם, ויענו כולם ויאמרו נעשה ונשמע, ותקנו תקנות רבות. ואחד מהם, שיהיה יום רביעי כולו לזכר החורבן, ושלא נאכל בשר ולא נשתה יין לילו ויומו כל כ"ד שעות אם לא יהיה בסעודות מצוה או אכסניא או הולך בדרך וכאלה רבות.

דעס איז נישט די מקור... Anything accurate?

פארוואס נישט?

די דערמאנטע של''ה הקדוש איז פונעם זעלבן פלאץ וואס דארט אז דער מקור פאר אונזער מנהג צו אויפזיין שבועות אויפדערנאכט,

פארוואס מ'האט ביי רוב כלל ישראל אנגענומען דאס אויפזיין און נישט די תקנה נישט עסן פליישיגס מיטוואך, ווייס איך נישט

ווייל כ'האב געזוכט און נישט געזען שטיין דארט.

שורה נומער 18 האט איר נישט? https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... 65&hilite=

farshlufen האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 2:26 pm

צ"ק: שני וחמישי וער"ח.
קען זיין אז דאס האט מיט די דערמאנטע טעג אלץ ימי תענית, און ס'איז דא קפידא נישט צו עסן פלייש במוצאי תענית.

אדער ווייל די טעג אליין איז ימי תענית, און אנדערע האבן עכ”פ נישט געגעסן דברים הבאים מן החי’.

עס איז נישט צ”ק ווייל כ’ווייס נישט באיזה מקום ”כתוב”...

farshlufen האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 17, 2023 2:26 pm

צ"ק: שני וחמישי וער"ח.
קען זיין אז דאס האט מיט די דערמאנטע טעג אלץ ימי תענית, און ס'איז דא קפידא נישט צו עסן פלייש במוצאי תענית.

אין שיירי כנה"ג שטייט אז די ריכטיגע מנהג איז נישט צו עסן קיין פלייש בליל ב' און ליל ה' [זונטאג נאכט און מיטוואך נאכט] ווייל יום הולך אחר הלילה, און די וואס פירן זיך נישט צו עסן מאנטאג נאכט און דאנערשטאג נאכט [מוצאי תענית] איז א מנהג מינות.

אין ישיבה ווי עך האב פארבראכט אין די בחורישע יאהרן, איז געווען אזוי איינגעפיהרט, אז מאנטאג און דאנערשטאג האט מען נישט געגעבן קיין פלייש [נאר פיש, אדער פארווע מאכלים], זאגען האט מען געזאגט, אז מ'קען דאך נישט געבן זעקס מאהל א וואך פליישיגס, מיילע האט מען אויסגעוועהלט אז שני וחמישי זאל נישט זיין קיין פליישיגס, אבער ווייסעך נישט אויב ס'איז יסודתו בהררי קודש,און ווער ס'האט עס איינגעפיהרט. [מרן מהר"א מבעלזא זי"ע האט נאר געהייסן אין בעלזער ישיבה נישט צו געבן פלייש אין די טעג פון תעניתי בה"ב, און אויך מוצאי תענית ציבור נישט קיין פלייש, אבער בנוגע יעדן שני וחמישי איז נישט געווען קיין הוראה].

לויט ווי איך ווייס איז עס יא געווען ע"פ הוראותו פונעם רב ז"ל, מ'האט געפרעגט וועלכע טעג מ'זאל נישט געבן, מחמת טעם הנ"ל ווייל מ'קען נישט געבן יעדן טאג, איז די תשובה געווען מאנטאג און דאנערשטאג.

אוראייניקל האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג אוגוסט 08, 2024 9:16 am

לויט ווי איך ווייס איז עס יא געווען ע"פ הוראותו פונעם רב ז"ל, מ'האט געפרעגט וועלכע טעג מ'זאל נישט געבן, מחמת טעם הנ"ל ווייל מ'קען נישט געבן יעדן טאג, איז די תשובה געווען מאנטאג און דאנערשטאג.

מקור ביטע?