די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד
ווערט אויסגעשמועס אסאך צווישן בעלי המוסר ע"פ הגמ' בע"ז ג' אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו.פער בריסטאו האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 3:13 amווי איז די מקור אז דער אייבערשטער שיקט דיר נאר עפעס אויב דו קענסט עס בייקומען
דער שייכות איז געווען אז מענשטן פלעגן נודר זיין זיי גייען זיך נישט אפשערן (אדער זייער קינדער) ביז זיי וועלן אנקומען צום ציון פון איינער פין די צדיקים אין דארט מנדב זיין נר למאור וכו'.notification האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 3:01 amוואס איז די שייכות פון א חאלאקע מיט ר' שמעון סיי ל"ג בעומר און סיי אגאנץ יאר?
מקור ביטע.קונטרס האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 4:43 amדער שייכות איז געווען אז מענשטן פלעגן נודר זיין זיי גייען זיך נישט אפשערן (אדער זייער קינדער) ביז זיי וועלן אנקומען צום ציון פון איינער פין די צדיקים אין דארט מנדב זיין נר למאור וכו'.notification האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 3:01 amוואס איז די שייכות פון א חאלאקע מיט ר' שמעון סיי ל"ג בעומר און סיי אגאנץ יאר?
היינטיגע טאג געבליבן נאר זכר לדבר נאר מירון אדער שמעון הצדיק. נאר קליינע קידער ביי די ערשטע אפשערן (חאלאקע), בלי נדרים ונדבות.
אין מירון איז געווען א יום שמחה ל"ג בעומר מקדמת דנא ממילא אסאך מענטשן וואס פלעגן נודר זיין האבן באשטימט אהין קומען אין די טעג פין די הילולא.
קיסריה האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 7:20 amמקור ביטע.קונטרס האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 4:43 amדער שייכות איז געווען אז מענשטן פלעגן נודר זיין זיי גייען זיך נישט אפשערן (אדער זייער קינדער) ביז זיי וועלן אנקומען צום ציון פון איינער פין די צדיקים אין דארט מנדב זיין נר למאור וכו'.notification האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 3:01 amוואס איז די שייכות פון א חאלאקע מיט ר' שמעון סיי ל"ג בעומר און סיי אגאנץ יאר?
היינטיגע טאג געבליבן נאר זכר לדבר נאר מירון אדער שמעון הצדיק. נאר קליינע קידער ביי די ערשטע אפשערן (חאלאקע), בלי נדרים ונדבות.
אין מירון איז געווען א יום שמחה ל"ג בעומר מקדמת דנא ממילא אסאך מענטשן וואס פלעגן נודר זיין האבן באשטימט אהין קומען אין די טעג פין די הילולא.
זיך אין תשובות מהקדמונים.
לדוגמא שו"ת הרדב"ז לענין שמואל הנביא
שאלת ממני אודיעך דעתי במי שנדר לגלח את בנו במקום שמואל הנביא ובא ומצא שכבר נלקח ביד העכו"ם בעונות ואין ישראל יכול להכנס שם מה תקנה יש לו וגם הקהל והחכמים החמירו שלא יעלה לשם שום יהודי:
תשובה כבר נהגו בכל הגלילות לחשוב זה נדר גמור והטעם לפי שהיו רגילין להביא נדרים ונדבות ונותנים משקל השיער לצורך המקום להדליק עליו שעוה ושמן ולשאר צרכיו גם יש בנדבות חלק לעניים ולצורכי צבור ומכל זה העלו שהוא נדר גמור ואין ראוי להקל בו. והנה לא ביארת בשאלה אם נדר אחר שנלקח המקום מיד ישראל או קודם ולפיכך אני צריך לבאר שאם נדר אחר שנלקח והוא לא ידע הוי נדר בטעות ואם נדר קודם שנלקח המקום אי הוה חשבינן ליה נדר גמור אין מתירין לו דאין פותחין בנולד דתנן בנזיר פרק ב"ש וזו טעות טעה נחום המדי כשעלו נזירים מן הגולה ומצאו בית המקדש חרב אמר להם נחום המדי אלו הייתם יודעים שבית המקדש חרב הייתם נודרים אמרו לו לא והתירם נחום המדי וכשבא הדבר אצל חכמים אמרו לו כל שנדר עד שלא חרב בית המקדש נזיר כלומר דאין פותחין בנולד ומשחרב בית המקדש אינו נזיר כלומר לפי שהוא נדרי טעות ואם היה ת"ח זה הנודר אני אומר דאפילו היתר אינו צריך חדא כי לדעתי נדר זה אינו כלום מן הדין שאם אתה בא עליו מטעם נזירות שהדירו אביו עד שיביאנו למקום שמואל הנביא לגלחו א"כ אסור גם ביין ומליטמא אל המתים דקי"ל הנודר מן התגלחת אסור בכולן וא"כ לאו מטעם נזירות אתינן עליה. ותו דאי מטעם נזירות הרי הוא נזיר לעולם כיון שאין בית להקריב הקרבנות אלא ודאי מטעם נדר אתינן עלה ואם מפני הנדרים והנדבות הרי יכול ליתנם לעניים ואי מפני הדברים הנוגעים למקום יקחו אותם העכו"ם ומה יועיל ואם מפני הנדר בעצמו משום מוצא שפתיך תשמור הנ"מ בדברים הנזכר בכתוב כגון נדרים ונדבות חטאות ואשמות וצדקה לעניים אבל בנ"ד מאי איכפת לנביא או מאי מתהני ליה שיגלחו אותו במקומו או בזולת מקומו. ותו כיון דאיכא אונס ניכר הן מצד העכו"ם הן מצד הסכמת הקהל אנוס רחמנא פטריה ואם הנודר היה ע"ה פותחין לו פתח ומתירין לו כדי שלא יהיו פרוצים בנדרים ואפילו שיפתחו לו בנולד מותר ואומרים אלו היית יודע שלקחו העכו"ם המקום היית נודר והוא אומר לא ומתירין לו כיון שעיקר הנדר לא חל דלא אמרינן דטעה נחום המדי אלא מפני שהנזירות היה נזירות לפי הדין אבל בנ"ד כיון שאין התרה אלא כדי שלא יהיו הנדרים קלים בעיניהם בפתח כל דהו סגי וכ"ש שמותר לומר שיתחרט מעיקרא והוא מתחרט ואפילו אם נדר אחר שידע שלוקח המקום מיד ישראל פותחין לו פתח אלו היית יודע שיש סכנה בדבר או שיש הסכמת הקהל כלום היית נודר והוא אומר לא ומתירין לו והוי יודע שהיתר כזה שפתחו לו בנולד לא יועיל אלא לענין התגלחת אבל אם יש עליו נדרים ונדבות חייב ליתן כאשר נדר ואם הוא מתחרט מעצמו מעיקרא מתירין ופטור מן הכל:
מקורו בשער הכוונות (דרושי הפסח דרוש י"ב)notification האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 3:01 amוואס איז די שייכות פון א חאלאקע מיט ר' שמעון סיי ל"ג בעומר און סיי אגאנץ יאר?
חוח בין השושנים האט געשריבן:
מגן אברהם סי' קנח סקי"ז בשם התשב"ץ משום שקשה לשכחה
שכח
דער חידוש איז ווייל עפ״י הארי״ל איז גאנץ ספירה אסור בתספורת עד ערב שבועות ממש. אפי׳ ל״ג בעומר איז אסור בתספורת.אוראייניקל האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 8:08 amמקורו בשער הכוונות (דרושי הפסח דרוש י"ב)notification האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 3:01 amוואס איז די שייכות פון א חאלאקע מיט ר' שמעון סיי ל"ג בעומר און סיי אגאנץ יאר?
"ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ורבי אליעזר בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותי' ושמחים שם אני ראיתי למורי ז"ל שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע ההוא וזה היה פעם האחת שבא ממצרים אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אחר כך.
והרב רבי יונתן שאגי"ש העיד לי שבשנה האחת קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה".
אבער מלשונו "כמנהג הידוע" איז משמע אז עס איז שוין געווען א פריערדיגער מנהג.
קיסריה האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 10:36 amדער חידוש איז ווייל עפ״י הארי״ל איז גאנץ ספירה אסור בתספורת עד ערב שבועות ממש. אפי׳ ל״ג בעומר איז אסור בתספורת.אוראייניקל האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 8:08 amמקורו בשער הכוונות (דרושי הפסח דרוש י"ב)notification האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 3:01 amוואס איז די שייכות פון א חאלאקע מיט ר' שמעון סיי ל"ג בעומר און סיי אגאנץ יאר?
"ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ורבי אליעזר בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותי' ושמחים שם אני ראיתי למורי ז"ל שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע ההוא וזה היה פעם האחת שבא ממצרים אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אחר כך.
והרב רבי יונתן שאגי"ש העיד לי שבשנה האחת קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה".
אבער מלשונו "כמנהג הידוע" איז משמע אז עס איז שוין געווען א פריערדיגער מנהג.
די עדות׳שאפט איז נישט אויף ל״ג בעומר. עי׳ היטב.
בוודאי אז ער האט געהאט עפעס א שטארקע מקור וואס מיר ווייסן נישט.אונגארישע הייזער האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 10:47 amקיסריה האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 10:36 amדער חידוש איז ווייל עפ״י הארי״ל איז גאנץ ספירה אסור בתספורת עד ערב שבועות ממש. אפי׳ ל״ג בעומר איז אסור בתספורת.אוראייניקל האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 8:08 amמקורו בשער הכוונות (דרושי הפסח דרוש י"ב)notification האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 3:01 amוואס איז די שייכות פון א חאלאקע מיט ר' שמעון סיי ל"ג בעומר און סיי אגאנץ יאר?
"ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ורבי אליעזר בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותי' ושמחים שם אני ראיתי למורי ז"ל שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע ההוא וזה היה פעם האחת שבא ממצרים אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אחר כך.
והרב רבי יונתן שאגי"ש העיד לי שבשנה האחת קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה".
אבער מלשונו "כמנהג הידוע" איז משמע אז עס איז שוין געווען א פריערדיגער מנהג.
די עדות׳שאפט איז נישט אויף ל״ג בעומר. עי׳ היטב.
רביה"ק מסאטמאר זי"ע אין שו"ת דברי יואל ברענגט יא אז דער אר"י הק' האט אפגעשוירן זיין זוהן אין מירון ל"ג בעומר
קיסריה האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 10:50 amבוודאי אז ער האט געהאט עפעס א שטארקע מקור וואס מיר ווייסן נישט.אונגארישע הייזער האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 10:47 amקיסריה האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 10:36 amדער חידוש איז ווייל עפ״י הארי״ל איז גאנץ ספירה אסור בתספורת עד ערב שבועות ממש. אפי׳ ל״ג בעומר איז אסור בתספורת.אוראייניקל האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 8:08 amמקורו בשער הכוונות (דרושי הפסח דרוש י"ב)notification האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 3:01 amוואס איז די שייכות פון א חאלאקע מיט ר' שמעון סיי ל"ג בעומר און סיי אגאנץ יאר?
"ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ורבי אליעזר בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותי' ושמחים שם אני ראיתי למורי ז"ל שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע ההוא וזה היה פעם האחת שבא ממצרים אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אחר כך.
והרב רבי יונתן שאגי"ש העיד לי שבשנה האחת קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה".
אבער מלשונו "כמנהג הידוע" איז משמע אז עס איז שוין געווען א פריערדיגער מנהג.
די עדות׳שאפט איז נישט אויף ל״ג בעומר. עי׳ היטב.
רביה"ק מסאטמאר זי"ע אין שו"ת דברי יואל ברענגט יא אז דער אר"י הק' האט אפגעשוירן זיין זוהן אין מירון ל"ג בעומר
רבי חיים וויטאל׳ס עדות׳שאפט איז נישט מיום ל״ג בעומר.
מנחת אלעזר אין תשובות שרייבט אויכט אז ס'איז געווען ל"ג בעומר
דאס איז נאך מער אינטערסאנט ווייל דער מנח"א זצ"ל שרייבט כנראה די דריי טעג אין דער זעלבער צייט ווי דער תחגלת, אבער אין די ווערטער פון ר' חיים וויטאל זעט אויס אז עס איז געווען אנדערע יארן.
חוח בין השושנים האט געשריבן:
מובא בקדושת לוי כמה פעמים וכמדומה מקורו בספר אמונה ובטחון לרמב"ן.שמעון אלימלך האט געשריבן: ↑ דינסטאג מאי 21, 2024 3:36 pmפון קינדווייז אן און שפעטער אין ישבה האבן מיר אויפגעווקסן מיט א ווארט בשם הרמב״ן אויף די פסוק ״ואם תעוררו עד שתחפץ״ אז אויב מען האט אן התעוררת זאל מען עס אריינלייגן און א כלי…..
קען איינער צוצייכענען ווי די רמב״ן איז?
וואס פאלט דיר ביי אז דאס נישט שערן גאנץ ספירה עפ"י אר"י איז אויך פאא קינדער שלא הגיעו לחינוך?קיסריה האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 10:36 amדער חידוש איז ווייל עפ״י הארי״ל איז גאנץ ספירה אסור בתספורת עד ערב שבועות ממש. אפי׳ ל״ג בעומר איז אסור בתספורת.אוראייניקל האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 8:08 amמקורו בשער הכוונות (דרושי הפסח דרוש י"ב)notification האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 3:01 amוואס איז די שייכות פון א חאלאקע מיט ר' שמעון סיי ל"ג בעומר און סיי אגאנץ יאר?
"ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ורבי אליעזר בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותי' ושמחים שם אני ראיתי למורי ז"ל שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע ההוא וזה היה פעם האחת שבא ממצרים אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אחר כך.
והרב רבי יונתן שאגי"ש העיד לי שבשנה האחת קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה".
אבער מלשונו "כמנהג הידוע" איז משמע אז עס איז שוין געווען א פריערדיגער מנהג.
די עדות׳שאפט איז נישט אויף ל״ג בעומר. עי׳ היטב.
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?s ... 5385768378שמעון אלימלך האט געשריבן: ↑ דינסטאג מאי 21, 2024 3:36 pmפון קינדווייז אן און שפעטער אין ישבה האבן מיר אויפגעווקסן מיט א ווארט בשם הרמב״ן אויף די פסוק ״ואם תעוררו עד שתחפץ״ אז אויב מען האט אן התעוררת זאל מען עס אריינלייגן און א כלי…..
קען איינער צוצייכענען ווי די רמב״ן איז?
שעטנז האט געשריבן: ↑ דינסטאג מאי 21, 2024 3:41 pmמובא בקדושת לוי כמה פעמים וכמדומה מקורו בספר אמונה ובטחון לרמב"ן.שמעון אלימלך האט געשריבן: ↑ דינסטאג מאי 21, 2024 3:36 pmפון קינדווייז אן און שפעטער אין ישבה האבן מיר אויפגעווקסן מיט א ווארט בשם הרמב״ן אויף די פסוק ״ואם תעוררו עד שתחפץ״ אז אויב מען האט אן התעוררת זאל מען עס אריינלייגן און א כלי…..
קען איינער צוצייכענען ווי די רמב״ן איז?
וואס הייסט ס׳נישט אויף ל״ג בעומר?קיסריה האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 10:36 amדער חידוש איז ווייל עפ״י הארי״ל איז גאנץ ספירה אסור בתספורת עד ערב שבועות ממש. אפי׳ ל״ג בעומר איז אסור בתספורת.אוראייניקל האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 8:08 amמקורו בשער הכוונות (דרושי הפסח דרוש י"ב)notification האט געשריבן: ↑ מאנטאג מאי 20, 2024 3:01 amוואס איז די שייכות פון א חאלאקע מיט ר' שמעון סיי ל"ג בעומר און סיי אגאנץ יאר?
"ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל"ג לעומר על קברי רשב"י ורבי אליעזר בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע ואוכלים ושותי' ושמחים שם אני ראיתי למורי ז"ל שהלך לשם פעם אחת ביום ל"ג לעומר הוא וכל אנשי ביתו וישב שם שלשה ימים ראשונים של השבוע ההוא וזה היה פעם האחת שבא ממצרים אבל אין אני יודע אם אז היה בקי ויודע בחכמה הזו הנפלאה שהשיג אחר כך.
והרב רבי יונתן שאגי"ש העיד לי שבשנה האחת קודם שהלכתי אני אצלו ללמוד עם מורי ז"ל, שהוליך את בנו הקטן שם עם כל אנשי ביתו ושם גילחו את ראשו כמנהג הידוע ועשה שם יום משתה ושמחה".
אבער מלשונו "כמנהג הידוע" איז משמע אז עס איז שוין געווען א פריערדיגער מנהג.
די עדות׳שאפט איז נישט אויף ל״ג בעומר. עי׳ היטב.
דער עיקר סדר איז פונעם אריה"ק ז"ל. דער חיד"א ז"ל האט שטארק מעורר געווען און פארשפרייט צו לערנען דעם סדר און ער האט צוגעלייגט די מוסר און הלכה.פשוטו כמשמעו האט געשריבן: ↑ דינסטאג מאי 21, 2024 5:28 pmווער האט געמאכט חק לישראל? (שריי נישט אויף מיין עם הארצות….)
אחז צי געלייגט געווארען זאכען במשך הדורות?
בעיקר - תנ"ך (מיט די סכום פון פסוקים) משנה תלמוד קבלה - איז עס געבויעט ע"פ האר"י
