אידישע וועלט פארומס

יח: מה סברות החליק בין נהמה ובין פירות

כ: להו"א שמשמר בחזקת דבר זה ונמצאת דבר אחר, מה הפשט בדברי יונותון בן אלאזר דהגמרא אומר "אלא לר' יונותו בן אלאזר קשיא" דעד השתא היתה מובן ועכשיו קשה

לאנגעפאות האט געשריבן: יח: מה סברות החליק בין נהמה ובין פירות

(ספעל-טשעק אויב מעגליך)

מה סברת החילוק בין נהמא לפירות:
הטעם שתיקנו נטילת ידים לסעודה הוא משום סרך תרומה, וכיון דתרומה אינה נוהגת רק בדגן תירוש ויצהר מן התורה, ותרומת פירות לא הוי רק מדרבנן, לא תיקנו נטילת ידים לפירות חולין (והנוטל ידיו לפירות ה"ז מגסי הרוח)

הבוחר בטוב האט געשריבן: ט. רשב"י אומר אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות ואי זה זה ת"ח הפורש מן התורה, לכאורה מבואר ששנא ופירוש הווה מעוות שלא יכול ליתקן, לכאורה לקמן טו. מבואר ר"ע רבך לא כך אמר אלא מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להן תקנה אף ת"ח אע"פ שסרח יש לו תקנה..

מעוות הוא ת"ח הפורש ואין לזה שום שייכת ל"שלא יכול ליתקן"
למשנתינו "מעוות" ו"שלא יכול ליתקן" הוא ת"ח שהולד ממזר

הבוחר בטוב האט געשריבן: כה: אמרי דבי ר' אלעאי במטהר את טבלו ליטול ממנו נסכים, לכאורה משמע דווקא אם הפירות עודם טבל ומעורב שם תרומה נאמן אטהרת הקנקנים וכן היא ברש"י ד"ה במטהר דאיכא חולין וקדש ותרומה מיגו דמהימן אקודש מהימן נמי אתרומה ואקנקנים, לכאורה למה צריכין לזה שיהו שם מעורב תרומה הא מהימן מכח הפירות שבדעתו להקדיש..

דעתו להקדוש אינו מועל כי אים בשעת הגיתות והבדים

לאנגעפאות האט געשריבן:

הבוחר בטוב האט געשריבן: ט. רשב"י אומר אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות ואי זה זה ת"ח הפורש מן התורה, לכאורה מבואר ששנא ופירוש הווה מעוות שלא יכול ליתקן, לכאורה לקמן טו. מבואר ר"ע רבך לא כך אמר אלא מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להן תקנה אף ת"ח אע"פ שסרח יש לו תקנה..

מעוות הוא ת"ח הפורש ואין לזה שום שייכת ל"שלא יכול ליתקן"
למשנתינו "מעוות" ו"שלא יכול ליתקן" הוא ת"ח שהולד ממזר

מי פירש את דברי המשנה כזה? (חוששני שיש כאן מגלה פנים שלא כהלכה חלילה).

ולקושית הרב הבוחר, יש כמה פירושים בדברי המשנה, איך האב געזען אין מגדים חדשים צוברענגען א פשט, אולי נאך פון די ראשונים, אז דאס וואס די דער תנא אלוקי רבן שמעון זאגט אויף א ת"ח הפורש מן התורה אז דאס איז א מעוות לא יוכל לתקון, גייט ארויף אויף די עצם עבירה פון ביטול תורה, ווייל אפי' ער וועט שפעטער צוריקומען צו די תורה, ויש לו תקנה לעוה"ב כדברי רבי עקיבא רבו של רשב"י, אבער די שעות לימוד התורה וואס ער האט פארפאסט וועט שוין מער נישט צוריקומען וע"ז נאמר לא יוכל לתקון ודו"ק, ועיי"ש עוד כמה אופנים בזה.

לאנגעפאות האט געשריבן:

הבוחר בטוב האט געשריבן: כה: אמרי דבי ר' אלעאי במטהר את טבלו ליטול ממנו נסכים, לכאורה משמע דווקא אם הפירות עודם טבל ומעורב שם תרומה נאמן אטהרת הקנקנים וכן היא ברש"י ד"ה במטהר דאיכא חולין וקדש ותרומה מיגו דמהימן אקודש מהימן נמי אתרומה ואקנקנים, לכאורה למה צריכין לזה שיהו שם מעורב תרומה הא מהימן מכח הפירות שבדעתו להקדיש..

דעתו להקדוש אינו מועל כי אים בשעת הגיתות והבדים

זעהט נישט אויס אז איר האט פארשטאנען די קשיא

מיללער האט געשריבן:

הבוחר בטוב האט געשריבן: ט. רשב"י אומר אין קורין מעוות אלא למי שהיה מתוקן בתחילה ונתעוות ואי זה זה ת"ח הפורש מן התורה, לכאורה מבואר ששנא ופירוש הווה מעוות שלא יכול ליתקן, לכאורה לקמן טו. מבואר ר"ע רבך לא כך אמר אלא מה כלי זהב וכלי זכוכית אע"פ שנשברו יש להן תקנה אף ת"ח אע"פ שסרח יש לו תקנה..

ולקושית הרב הבוחר, יש כמה פירושים בדברי המשנה, איך האב געזען אין מגדים חדשים צוברענגען א פשט, אולי נאך פון די ראשונים, אז דאס וואס די דער תנא אלוקי רבן שמעון זאגט אויף א ת"ח הפורש מן התורה אז דאס איז א מעוות לא יוכל לתקון, גייט ארויף אויף די עצם עבירה פון ביטול תורה, ווייל אפי' ער וועט שפעטער צוריקומען צו די תורה, ויש לו תקנה לעוה"ב כדברי רבי עקיבא רבו של רשב"י, אבער די שעות לימוד התורה וואס ער האט פארפאסט וועט שוין מער נישט צוריקומען וע"ז נאמר לא יוכל לתקון ודו"ק, ועיי"ש עוד כמה אופנים בזה.

ראיתי מובא פירוש בדברי רשב"י, דמעוות לא יוכל לתקון היינו מפני האחרים שילמדו ח"ו מת"ח הפורש מה"ת, וזהו אין בידו של הת"ח לתקן, אבל בודאי הוא עצמו יכול לשוב ולתקן.

מיללער האט געשריבן:
ולקושית הרב הבוחר, יש כמה פירושים בדברי המשנה, איך האב געזען אין מגדים חדשים צוברענגען א פשט, אולי נאך פון די ראשונים, אז דאס וואס די דער תנא אלוקי רבן שמעון זאגט אויף א ת"ח הפורש מן התורה אז דאס איז א מעוות לא יוכל לתקון, גייט ארויף אויף די עצם עבירה פון ביטול תורה, ווייל אפי' ער וועט שפעטער צוריקומען צו די תורה, ויש לו תקנה לעוה"ב כדברי רבי עקיבא רבו של רשב"י, אבער די שעות לימוד התורה וואס ער האט פארפאסט וועט שוין מער נישט צוריקומען וע"ז נאמר לא יוכל לתקון ודו"ק, ועיי"ש עוד כמה אופנים בזה.

ייש"כ, גם אני חשבתי בזה הכיוון וע"פ פי' הגר"א על המשנה לפני מי עתה עתיד ליתן דין וחשבון, שיש דין על העבירות שעשה וגם חשבון שהיה יכול לנצל אותו זמן לעשות מעשים טובים, וא"כ עם הארץ שבממילא היה הולך בטל עושה תשובה על העבירה ונמחל לו, משא"כ ת"ח אף שנמחל לו מעשיו הרעים מ"מ חלק החשבון הווה מעוות לא יוכל ליתקן.

אגב, מה שמפורסם מספרים שאפי' אחר אם היה מתאמץ היו מקבלין אותו, ראיתי כן בר"ח על האתר

ס'איז מיר נתעורר געווארן צוויי קושית
א - דף י''ב ע''א זאגט די גמ': מאי שמיםוכו' במתניתא תנא אש ומים מלמד שהביאן הקב''ה וטרפן זה בזה ועשה מהן רקיע. איז לכורא שווער ווייל אויבן אינעם עמוד ברענגט רב צען זאכן וואס זענען באשאפן געווארן ביום ראשון לבריאת העולם ואלו הן: שמים וארץ תהו ובהו אור וחושך רוח ומים מידות יום ולילה, זעסטו פון דא אז אז די הימעל איז באשאפן געווארן די ערשטע טאג איז אויב וועסטו וועלן זאגן אז די הימעל איז א געמיש פון אש ומים מוזטו דאך אויך זאגן אז אש איזשוין געווען באשאפן האסטו דאך נאך א זאך וואס איז באשאפן געווארן די ערשטע טאג - און די קענסט נישט זאגן אז אין הכי נמי נאר אש איז שוין נכלל אין שמים ווייל מים וואס איז אויך איינס פון די אינגרידינס פון שמים מיט דעם אלעם רעכענט ער אויס עקסטער.

ב - דף י''ג ע''ב זאגט די גמרא: מלאך אחד שהוא עומד בארץ וראשו מגיע אצל החיות(הקודש) במתניתא תנא סנדלפון שמו הגבוה מחבריו מהלך חמש מאות שנה. לכו' צ''ע ווייל די גמ' זאגט דאך דארט אין עמוד א' אז יעדע רקיע איז א מהלך פון 1000 יאר ווייל די רקיע אליינס איז מהלך 500 יאר אין בין רקיע לרקיע איז ווידער 500 יאר קומט אויס אז יעדע רקיע איז 1000 יאר מהלך אין די גמרא ברענגט אויך דארט אויף דף י''ב ע''ב אז די מלאכים חיות הקודש זיי שטייען אינעם זיבעטן הימעל וואס ווערט אנגעריפן ערבות אויב אזוי אז די מלאך שטייט אויף די ערד דארף ער דאך זיין אלפים ורבבות יאר העכער ווי חבריו די חיות הקודש. און אפי' תימה כפי' הרד''ק ורש''י ביחזקאל אז עומד בארץ מיינט נישט אויף די ערד נאר אויף די אויבערפלאך פון די ערד ד.מ. די ערשטע הימעל עדיין קשה פון די ערשטע הימעל ביז ערבות איז דאך אויך טויזענטער יארן. וצע''ג.

ווער ס'האט א תירוץ זאל זיך ביטע אנריפן וזכות התורה תגין עליו!