Re: דקדוק שרשי התיבות בלשון הקודש ע"פ שיטת הבעשטה"ק ותלמידיו זי"ע
מגיד דבריו ליעקב (אות ק):
יש חכמה עילאה מהשגת אלקות, ויש חכמה תתאה המצמצמת עצמה באופני פרטי המעשים. וחכמה תתאה יונקת מחכמה עילאה.
שתי החכמות נרמזות באות י', מפני שהיא קטנה וגולמית, בלי פירוט, כמו ספירת החכמה וההעלם.
יש בחינה שהר' נרמזת ג"כ בחכמה (כמו שכבר הובא). וחכמה עילאה נרמזת ב"ריש" וחכמה תתמא ב"שיר", על פי היפוך הצירוף.
הסבר הכחות הגדולות שבספירת החכמה, שעל ידו אפשר להפוך כל דבר לטוב, והוא המקשר בין כל ההפכיים.והתירוץ (היאך הצדיק יכול להפוך כביכול מחשבת הבורא) דידוע דכל התהוות שבעולם הכל נעשה על ידי חכמה, כמ"ש כולם בחכמה עשית. ועינינו רואות שהחכמה מקשרת יחד ומתווכת שלום אפילו בין שני דברים הפכים, כמו היסודות, שאלולי החכמה שביניהם לא היו יכולין אש ומים לדור יחד, ואעפ"כ אנו רואין שהם מורכבים יחד, והכל מפני שהחכמה בינותם, וכל אחד רואה האי"ן שבחכמה, על כן הוא אינו מתגבר על חבירו, שהוא רואה שהאי"ן הוא חיותו.
וכתיב חכמות בחוץ תרונה, תרין חכמת עלאה ותתאה. וזהו חכמות אפילו כשהן בחוץ דהיינו חכמה תתאה (-המתגלה במלכות, ואיננו עיקר ההשגה האלקות), אעפ"כ תרונה, שחכמה היא העיקר וחכמה הוא המהווה כל הדברים. וכל השתנות שבעולם אי אפשר בלא חכמה, דהיינו האי"ן, שעינינו רואות שמביצה אין יכול להיות אפרוח עד שמפסיד הביצה מכל וכל, ויכניס רגע אחד בשער האי"ן, ואח"כ יכול להיות השתנות מביצה לאפרוח. ועל שם כן נקרא חכמה כ"ח מ"ה, שהוא האי"ן והוא היולי של כל העולם והוא הפושטת צורה ולובשת, על כן בה מעשה השתנות.
וכתיב ה' בחכמה יסד וכו' שהש"י מצמצם את עצמו ושורה בחכמה וכתיב בראשית ות"י בחוכמת' שבה ברא כל מה שברא. ועל זה נאמר בברית מנוחה יושבת בחיק המלך והיא סוכנת למלך וכו'. ר"ל התענוג והשעשועים שלו בה כביכול עד שצמצם את עצמו כביכול וד"ל. (ועוד שמעתי שהוא מהדברים המקטינין את עצמו שהיא י' ע"כ הביאה למדת צמצום).
וכל הנ"ל נאמר על חכמה עלאה, ואח"כ נמשך ממדריגה למדריגה עד סוף כל המדריגת, ובסופם שוב נתגלה בה חכמה דהיינו י' תתאה, וזו החכמה מושגת ונראה בעה"ז דהיינו צורכו של כל דבר מה שנצרך לעולמו, ותענוגו וזהו חיותו והויותו של אותו דבר כנ"ל. והמבין יבין. שכן בפרטות כל עולם בפ"ע שתחלתו הוא חכמתו ואח"כ בסופה נתגלה גם כן חכמה וזהו חכמה של עולם התחתון עד סוף כל המדריגות. [וזהו למעלה רי"ש חכמה עלאה, למטה שי"ר חכמה תתאה].
יש חכמה עילאה מהשגת אלקות, ויש חכמה תתאה המצמצמת עצמה באופני פרטי המעשים. וחכמה תתאה יונקת מחכמה עילאה.
שתי החכמות נרמזות באות י', מפני שהיא קטנה וגולמית, בלי פירוט, כמו ספירת החכמה וההעלם.
יש בחינה שהר' נרמזת ג"כ בחכמה (כמו שכבר הובא). וחכמה עילאה נרמזת ב"ריש" וחכמה תתמא ב"שיר", על פי היפוך הצירוף.