אידישע וועלט פארומס

zugurnish האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:26 pm

איך פארשטיי נישט וואס איהר פרעגט.
דער טאג נאך יום טוב.

איך מיין צו פרעגן וואס איז פשט נאך צו האלטן אביסל יו"ט דעי טאג? כאילו צו ווייזן פארן אייבירשטען אז עס איז אינז שווער זיך צו געזעגענען?

notification האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:31 pm

zugurnish האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:26 pm

איך פארשטיי נישט וואס איהר פרעגט.
דער טאג נאך יום טוב.

איך מיין צו פרעגן וואס איז פשט נאך צו האלטן אביסל יו"ט דעי טאג? כאילו צו ווייזן פארן אייבירשטען אז עס איז אינז שווער זיך צו געזעגענען?

די אריה''ק שרייבט אז ס'איז א ממוצע צווישן די הויכע יום טוב טעג און די נידעריגע וואכן טעג.

אבער דו ווילסט דאך וויסן נאר די פשוט פשט, נישט קיין אריז''ל'ס.

notification האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:31 pm

zugurnish האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 4:26 pm

איך פארשטיי נישט וואס איהר פרעגט.
דער טאג נאך יום טוב.

איך מיין צו פרעגן וואס איז פשט נאך צו האלטן אביסל יו"ט דעי טאג? כאילו צו ווייזן פארן אייבירשטען אז עס איז אינז שווער זיך צו געזעגענען?

איך געדענק אזא טעם, אבער נישט די מקור דערצו.
(אפשר האב איך עס גאר געהערט פון מיין מלמד אין חדר...)

פארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 2:09 pm

צ.ק.
אז די התגלות כבוד שמים פון הקב''ה בשעת די גואל צדק וועט קומען במהרה וועט זיין פולפאכיג מער אויף א העכערע מדרגה
און פארגלייך צום התגלות וואס איז געווען בשעת מתן תורה

עפ"י הגמרא ברכות דף יב: שלעת"ל יהי' יצי"מ טפל לשעבוד מלכיות. עיין זרע קודש ריש פרשת מצורע

סטאוו יא פיטא האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 8:12 pm

פארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ פרייטאג יוני 14, 2024 2:09 pm

צ.ק.
אז די התגלות כבוד שמים פון הקב''ה בשעת די גואל צדק וועט קומען במהרה וועט זיין פולפאכיג מער אויף א העכערע מדרגה
און פארגלייך צום התגלות וואס איז געווען בשעת מתן תורה

עפ"י הגמרא ברכות דף יב: שלעת"ל יהי' יצי"מ טפל לשעבוד מלכיות. עיין זרע קודש ריש פרשת מצורע

כהער
אבער דארט רעדט מען לעת''ל די מדרגות וואס מען וועט זוכה זיין אינאלגעמיין און פארגלייך צו יציאות מצרים
איך רעדט פעסיפיש פון די התגלות פונעם באשעפער צו די אידן און פארגלייך וואס איז געווען ביי מתן תורה צו מתן תורה

אז אמאל פלעגן געוויסע אידן ערליכע שומרי תורה ומצוות נישט לייגן תפילין יעדן טאג נאר מזמן לזמן

כל זה שכתב כאן הוא רק להלכה ולא למעשה
א פארפלייצונג פון תגובות אלערט

פארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 12:52 pm

אז אמאל פלעגן געוויסע אידן ערליכע שומרי תורה ומצוות נישט לייגן תפילין יעדן טאג נאר מזמן לזמן

א פארפלייצונג פון תגובות אלערט

ווערט דערמאנט אין תוס' אין שבת מט ד"ה כאלישע

עס זייער אינטערסאנט צו זען די לשון אין כד הקמח פון רבינו בחיי. פון די שפארך קוקט אויס אז תפילין לייגן בימיו איז געווען בערך אזוי ווי תיקון חצות היינט...

הרים סביב האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 1:13 pm

פארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 12:52 pm

אז אמאל פלעגן געוויסע אידן ערליכע שומרי תורה ומצוות נישט לייגן תפילין יעדן טאג נאר מזמן לזמן

א פארפלייצונג פון תגובות אלערט

ווערט דערמאנט אין תוס' אין שבת מט ד"ה כאלישע

עס זייער אינטערסאנט צו זען די לשון אין כד הקמח פון רבינו בחיי. פון די שפארך קוקט אויס אז תפילין לייגן בימיו איז געווען בערך אזוי ווי תיקון חצות היינט...

◄ ווייז ספוילער

יש מתרשלין במצות תפילין שאינן זהירין בהנחתן מפני שחושבין שהתפילין צריכין קדושה וטהרה יותר מדאי ואין לאל ידם להתקדש ולהטהר כל כך שיהיו ראוים להניחם. והנה הם טועים במחשבה זו וחוטאים חטא גדול שלא בכונה אלא בתמימות לב, שהרי מצינו ס"ת מקודש וחמור יותר מן התפילין וכל אחד ואחד מישראל עולה וקורא בתורה וראוי הוא לכך ואין אדם מישראל נמנע מזה מפני קדושת ספר תורה. ואם בספר תורה כך אין צריך לומר בתפילין שיש בהן ארבע פרשיות של תורה בלבד, כי כיון שהוא נזהר ממה שהזהירו רבותינו ז"ל שלא יישן בהם ולא יפיח בהן ולא יכנס בהן לבית הכסא וכן יזהר שלא יניחם כשיש לו חולי מעים די לו בכך ועשה בזה הזהירות הראוי, וכן אמר הכתוב (תהלים ס"ח, י"ד) אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף כלומר אע"פ שאתם בגלות ושוכבין בין שתי האומות ארם וישמעאל יש לכם להשתדל במצות תפילין ושתעשה בהן כנפי יונה. ודרשו רז"ל במס' שבת (דף מט) פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא להניח תפילין והיה אלישע בעל כנפים מניח תפילין פעם אחת ראהו קסדור אחד רץ מפניו רץ אחריו לקח תפילין בידו וכשהגיע אצלו אמר לו מה בידך אמר לו כנפי יונה פתח ידו והפריחן ובשביל נס שנעשה לאותו צדיק היו קורין אותו אלישע בעל כנפים. ומאי שנא כנפי יונה דמתילא כנסת ישראל ליונה שנא' (שם) כנפי יונה נחפה בכסף מה יונה כנפיה מגינות עליה כך ישראל מצות מגינות עליהן. וידוע שכל זמן שהאדם נזהר בהן הזהירות הראוי חובה עליו להניחן והוא עובר בהן אם אינו מניחן. כי מאחר שאין לו טענה שיוכל להפטר אינו נמלט מאחת משתים, או שיהיה פושע במצוה או שיהיה מורד וכבר מנו רז"ל (ר"ה פ"ק דף יו) קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם פושעי ישראל בגופן, ולמדונו בזה כי מי שרובו עונות ויש באותן עונות עון זה שלא הניח תפילין מחמת מרד אי אפשר לו בשום פנים שינצל מעוגש גיהנם שכן אמרו לא סגיא דלאו הכי. שנאמר (זכריה י"ג, ט') והבאתי את השלישית באש:

ומעתה כל מי שחננו השם דעה ובינה והשכל ונתן לו עינים לראות ואזנים לשמוע צריך הוא שיתבונן בגודל כח מצות תפילין כיון שהמורד בה ענשו חמור כל כך עד שמים יגיע שהוא נמנה מכלל עון פושעי ישראל בגופן אשר לא יצילו את נפשם מיד להבה, ועל כן יצטרך שתהיה המצוה הזאת רגילה בישראל ושתהיה מוחזקת בידם, כי כן היתה בכל הזמנים כלן היו הכל זהירין וחרדין במצות תפילין ובמצות ציצית וזולתם, אבל מיום שגברו הצרות ונתדלדלו הדורות וגזרו שמד שכל מי שיניח תפילין יפצעו את מוחו הוצרכו ישראל להתרשל במצוה זו מפני הסכנה ולא מסרו עצמן עליה כמצות המילה ועל כן היא מרופה בידם היום, ומצות המילה שמסרו עצמן עליה עדיין היא מוחזקת בידן וכל מצוה שלא מסרו עצמן עליה היא מרופה בידן, וכיון שביד האדם לקיים מצוה זו אין לאחד מישראל שימנע מזה על המחשבה שהזכרתי למעלה, כי כל אדם ראוי להניח תפילין כל זמן שהוא בריא וגופו טהור מן החולי והמדוה, ואין צריך עכ"פ שיהיה לו גוף נקי כאלישע בעל כנפים, הוא שטועין בו הרבה בני אדם מהמון ישראל גם קצת מן היודעים שחושבין שאין כל אדם ראוי למצות תפילין אלא א"כ הגיע למדרגת אלישע בעל כנפים שנעשה לו נס ושיהיה לו גוף נקי כמוהו. וזו היא הסבה שהמצוה הזאת מרופה בידם ולא יחזיקו בה, ולא ידעו ולא יבינו כי אין המאמר הזה אמור אלא בשעת השמד שאם המניח תפילין הוא כדאי ובטוח על עצמו שיעשה לו נס כאלישע בעל כנפים יש לו להניח תפילין בשעת שמד ואם לאו אין לו להניחם מפני הסכנה, אבל שאר כל המון ישראל שלא בשעת הסכנה חייבים להניח, וכל ישראל ראוים לכך כי כל העדה כלם קדושים, או יהיה ביאור המאמר לענין הנחתן כל היום כלו וזהו לשון גוף נקי שאם יש לו גוף נקי כאלישע ונזהר בהם הזהירות הראוי חייב להניחם כל היום כלו כמו שהיה עושה אלישע, אבל אם אין לו גוף נקי כמוהו די לו להניחן בשעות ידועות, ואין צריך לומר הגדולים שהם חייבין במצות תפילין ושהיא מצוה מוטלת עליהם, כי גם הקטנים צריכין להניחן כדי לחנכן במצות וכן אמרו במס' סוכה (פ"ג דף מ) קטן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין:

לשון התוס'

כאלישע בעל כנפים. להכי נקט אלישע דמסתמא כיון שנעשה לו נס בתפילין היה זהיר בהן והיה לו גוף נקי ומזה הטעם אין אנו יכולין ליפטר שהרי בזה אנו יכולין להזהר ואין תימה על מה שמצוה זאת רפויה בידינו שגם בימי חכמים היתה רפויה כדתניא בפרק ר' אליעזר דמילה (לקמן ל.) ר"ש בן אלעזר אומר כל מצוה שלא מסרו עצמן ישראל עליה בשעת גזירת המלכות כגון תפילין עדיין היא רפויה בידם והא דאמרינן בפ"ק דראש השנה (דף יז.) פושעי ישראל בגופן קרקפתא דלא מנח תפילין אומר ר"ת דמיירי באותן שעושין מחמת מרד ומבזין המצות ושוחקין ברצועה שבידם ובראשם כדאמר ביומא (דף לו:) פשעים אלו המרדין והא דאמר במדרש תפילין מפני מה לא החזיקו בהן מפני הרמאים אין נראה לר"י דמשום רמאין נמנעו מלעשות מצוה אלא ה"פ מפני מה לא החזיקו נאמנות באדם המניח תפילין וקאמר מפני הרמאין שהיו מניחין תפילין לרמות בני אדם כדמפרש התם מעשה בתלמיד אחד שהפקיד מעותיו אצל אחד שהיה מניח תפילין כשתבע בו אמר להד"ם אמר ליה אותו תלמיד לא לך הפקדתי אלא לתפילין שעל ראשך וצ"ע שם:

הרים סביב האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 1:13 pm

פארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 12:52 pm

אז אמאל פלעגן געוויסע אידן ערליכע שומרי תורה ומצוות נישט לייגן תפילין יעדן טאג נאר מזמן לזמן

א פארפלייצונג פון תגובות אלערט

ווערט דערמאנט אין תוס' אין שבת מט ד"ה כאלישע

עס זייער אינטערסאנט צו זען די לשון אין כד הקמח פון רבינו בחיי. פון די שפארך קוקט אויס אז תפילין לייגן בימיו איז געווען בערך אזוי ווי תיקון חצות היינט...

◄ ווייז ספוילער

יש מתרשלין במצות תפילין שאינן זהירין בהנחתן מפני שחושבין שהתפילין צריכין קדושה וטהרה יותר מדאי ואין לאל ידם להתקדש ולהטהר כל כך שיהיו ראוים להניחם. והנה הם טועים במחשבה זו וחוטאים חטא גדול שלא בכונה אלא בתמימות לב, שהרי מצינו ס"ת מקודש וחמור יותר מן התפילין וכל אחד ואחד מישראל עולה וקורא בתורה וראוי הוא לכך ואין אדם מישראל נמנע מזה מפני קדושת ספר תורה. ואם בספר תורה כך אין צריך לומר בתפילין שיש בהן ארבע פרשיות של תורה בלבד, כי כיון שהוא נזהר ממה שהזהירו רבותינו ז"ל שלא יישן בהם ולא יפיח בהן ולא יכנס בהן לבית הכסא וכן יזהר שלא יניחם כשיש לו חולי מעים די לו בכך ועשה בזה הזהירות הראוי, וכן אמר הכתוב (תהלים ס"ח, י"ד) אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף כלומר אע"פ שאתם בגלות ושוכבין בין שתי האומות ארם וישמעאל יש לכם להשתדל במצות תפילין ושתעשה בהן כנפי יונה. ודרשו רז"ל במס' שבת (דף מט) פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא להניח תפילין והיה אלישע בעל כנפים מניח תפילין פעם אחת ראהו קסדור אחד רץ מפניו רץ אחריו לקח תפילין בידו וכשהגיע אצלו אמר לו מה בידך אמר לו כנפי יונה פתח ידו והפריחן ובשביל נס שנעשה לאותו צדיק היו קורין אותו אלישע בעל כנפים. ומאי שנא כנפי יונה דמתילא כנסת ישראל ליונה שנא' (שם) כנפי יונה נחפה בכסף מה יונה כנפיה מגינות עליה כך ישראל מצות מגינות עליהן. וידוע שכל זמן שהאדם נזהר בהן הזהירות הראוי חובה עליו להניחן והוא עובר בהן אם אינו מניחן. כי מאחר שאין לו טענה שיוכל להפטר אינו נמלט מאחת משתים, או שיהיה פושע במצוה או שיהיה מורד וכבר מנו רז"ל (ר"ה פ"ק דף יו) קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם פושעי ישראל בגופן, ולמדונו בזה כי מי שרובו עונות ויש באותן עונות עון זה שלא הניח תפילין מחמת מרד אי אפשר לו בשום פנים שינצל מעוגש גיהנם שכן אמרו לא סגיא דלאו הכי. שנאמר (זכריה י"ג, ט') והבאתי את השלישית באש:

ומעתה כל מי שחננו השם דעה ובינה והשכל ונתן לו עינים לראות ואזנים לשמוע צריך הוא שיתבונן בגודל כח מצות תפילין כיון שהמורד בה ענשו חמור כל כך עד שמים יגיע שהוא נמנה מכלל עון פושעי ישראל בגופן אשר לא יצילו את נפשם מיד להבה, ועל כן יצטרך שתהיה המצוה הזאת רגילה בישראל ושתהיה מוחזקת בידם, כי כן היתה בכל הזמנים כלן היו הכל זהירין וחרדין במצות תפילין ובמצות ציצית וזולתם, אבל מיום שגברו הצרות ונתדלדלו הדורות וגזרו שמד שכל מי שיניח תפילין יפצעו את מוחו הוצרכו ישראל להתרשל במצוה זו מפני הסכנה ולא מסרו עצמן עליה כמצות המילה ועל כן היא מרופה בידם היום, ומצות המילה שמסרו עצמן עליה עדיין היא מוחזקת בידן וכל מצוה שלא מסרו עצמן עליה היא מרופה בידן, וכיון שביד האדם לקיים מצוה זו אין לאחד מישראל שימנע מזה על המחשבה שהזכרתי למעלה, כי כל אדם ראוי להניח תפילין כל זמן שהוא בריא וגופו טהור מן החולי והמדוה, ואין צריך עכ"פ שיהיה לו גוף נקי כאלישע בעל כנפים, הוא שטועין בו הרבה בני אדם מהמון ישראל גם קצת מן היודעים שחושבין שאין כל אדם ראוי למצות תפילין אלא א"כ הגיע למדרגת אלישע בעל כנפים שנעשה לו נס ושיהיה לו גוף נקי כמוהו. וזו היא הסבה שהמצוה הזאת מרופה בידם ולא יחזיקו בה, ולא ידעו ולא יבינו כי אין המאמר הזה אמור אלא בשעת השמד שאם המניח תפילין הוא כדאי ובטוח על עצמו שיעשה לו נס כאלישע בעל כנפים יש לו להניח תפילין בשעת שמד ואם לאו אין לו להניחם מפני הסכנה, אבל שאר כל המון ישראל שלא בשעת הסכנה חייבים להניח, וכל ישראל ראוים לכך כי כל העדה כלם קדושים, או יהיה ביאור המאמר לענין הנחתן כל היום כלו וזהו לשון גוף נקי שאם יש לו גוף נקי כאלישע ונזהר בהם הזהירות הראוי חייב להניחם כל היום כלו כמו שהיה עושה אלישע, אבל אם אין לו גוף נקי כמוהו די לו להניחן בשעות ידועות, ואין צריך לומר הגדולים שהם חייבין במצות תפילין ושהיא מצוה מוטלת עליהם, כי גם הקטנים צריכין להניחן כדי לחנכן במצות וכן אמרו במס' סוכה (פ"ג דף מ) קטן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין:

פון דיינע מקורות איז מפורש אז די נישט לייגן תפילין איז געקומען - ליידער - פון התרשלות, נישט ח''ו אז מ'מוז נישט אנטון תפילין יעדן איינציגן טאג.

פארוואס שרייב איך דאס? אויב וועט איינער אריינפאלן דא און זען עפעס א תמימות'דיגער שאלה אז ערליכע אידן שומרי תורה ומצוות לייגן נישט קיין תפילין יעדן טאג, און א צווייטער האט נאך מקורות פון ראשונים, זאל ער קלאר וויסן אז ס'איז א חיוב גמור מדאורייתא צו לייגן תפילין יעדן איינציגן טאג

שאול ידידיה האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 1:21 pm

הרים סביב האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 1:13 pm

פארשידענע פארשידענס האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 12:52 pm

אז אמאל פלעגן געוויסע אידן ערליכע שומרי תורה ומצוות נישט לייגן תפילין יעדן טאג נאר מזמן לזמן

א פארפלייצונג פון תגובות אלערט

ווערט דערמאנט אין תוס' אין שבת מט ד"ה כאלישע

עס זייער אינטערסאנט צו זען די לשון אין כד הקמח פון רבינו בחיי. פון די שפארך קוקט אויס אז תפילין לייגן בימיו איז געווען בערך אזוי ווי תיקון חצות היינט...

◄ ווייז ספוילער

יש מתרשלין במצות תפילין שאינן זהירין בהנחתן מפני שחושבין שהתפילין צריכין קדושה וטהרה יותר מדאי ואין לאל ידם להתקדש ולהטהר כל כך שיהיו ראוים להניחם. והנה הם טועים במחשבה זו וחוטאים חטא גדול שלא בכונה אלא בתמימות לב, שהרי מצינו ס"ת מקודש וחמור יותר מן התפילין וכל אחד ואחד מישראל עולה וקורא בתורה וראוי הוא לכך ואין אדם מישראל נמנע מזה מפני קדושת ספר תורה. ואם בספר תורה כך אין צריך לומר בתפילין שיש בהן ארבע פרשיות של תורה בלבד, כי כיון שהוא נזהר ממה שהזהירו רבותינו ז"ל שלא יישן בהם ולא יפיח בהן ולא יכנס בהן לבית הכסא וכן יזהר שלא יניחם כשיש לו חולי מעים די לו בכך ועשה בזה הזהירות הראוי, וכן אמר הכתוב (תהלים ס"ח, י"ד) אם תשכבון בין שפתים כנפי יונה נחפה בכסף כלומר אע"פ שאתם בגלות ושוכבין בין שתי האומות ארם וישמעאל יש לכם להשתדל במצות תפילין ושתעשה בהן כנפי יונה. ודרשו רז"ל במס' שבת (דף מט) פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על ישראל שלא להניח תפילין והיה אלישע בעל כנפים מניח תפילין פעם אחת ראהו קסדור אחד רץ מפניו רץ אחריו לקח תפילין בידו וכשהגיע אצלו אמר לו מה בידך אמר לו כנפי יונה פתח ידו והפריחן ובשביל נס שנעשה לאותו צדיק היו קורין אותו אלישע בעל כנפים. ומאי שנא כנפי יונה דמתילא כנסת ישראל ליונה שנא' (שם) כנפי יונה נחפה בכסף מה יונה כנפיה מגינות עליה כך ישראל מצות מגינות עליהן. וידוע שכל זמן שהאדם נזהר בהן הזהירות הראוי חובה עליו להניחן והוא עובר בהן אם אינו מניחן. כי מאחר שאין לו טענה שיוכל להפטר אינו נמלט מאחת משתים, או שיהיה פושע במצוה או שיהיה מורד וכבר מנו רז"ל (ר"ה פ"ק דף יו) קרקפתא דלא מנח תפילין מעולם פושעי ישראל בגופן, ולמדונו בזה כי מי שרובו עונות ויש באותן עונות עון זה שלא הניח תפילין מחמת מרד אי אפשר לו בשום פנים שינצל מעוגש גיהנם שכן אמרו לא סגיא דלאו הכי. שנאמר (זכריה י"ג, ט') והבאתי את השלישית באש:

ומעתה כל מי שחננו השם דעה ובינה והשכל ונתן לו עינים לראות ואזנים לשמוע צריך הוא שיתבונן בגודל כח מצות תפילין כיון שהמורד בה ענשו חמור כל כך עד שמים יגיע שהוא נמנה מכלל עון פושעי ישראל בגופן אשר לא יצילו את נפשם מיד להבה, ועל כן יצטרך שתהיה המצוה הזאת רגילה בישראל ושתהיה מוחזקת בידם, כי כן היתה בכל הזמנים כלן היו הכל זהירין וחרדין במצות תפילין ובמצות ציצית וזולתם, אבל מיום שגברו הצרות ונתדלדלו הדורות וגזרו שמד שכל מי שיניח תפילין יפצעו את מוחו הוצרכו ישראל להתרשל במצוה זו מפני הסכנה ולא מסרו עצמן עליה כמצות המילה ועל כן היא מרופה בידם היום, ומצות המילה שמסרו עצמן עליה עדיין היא מוחזקת בידן וכל מצוה שלא מסרו עצמן עליה היא מרופה בידן, וכיון שביד האדם לקיים מצוה זו אין לאחד מישראל שימנע מזה על המחשבה שהזכרתי למעלה, כי כל אדם ראוי להניח תפילין כל זמן שהוא בריא וגופו טהור מן החולי והמדוה, ואין צריך עכ"פ שיהיה לו גוף נקי כאלישע בעל כנפים, הוא שטועין בו הרבה בני אדם מהמון ישראל גם קצת מן היודעים שחושבין שאין כל אדם ראוי למצות תפילין אלא א"כ הגיע למדרגת אלישע בעל כנפים שנעשה לו נס ושיהיה לו גוף נקי כמוהו. וזו היא הסבה שהמצוה הזאת מרופה בידם ולא יחזיקו בה, ולא ידעו ולא יבינו כי אין המאמר הזה אמור אלא בשעת השמד שאם המניח תפילין הוא כדאי ובטוח על עצמו שיעשה לו נס כאלישע בעל כנפים יש לו להניח תפילין בשעת שמד ואם לאו אין לו להניחם מפני הסכנה, אבל שאר כל המון ישראל שלא בשעת הסכנה חייבים להניח, וכל ישראל ראוים לכך כי כל העדה כלם קדושים, או יהיה ביאור המאמר לענין הנחתן כל היום כלו וזהו לשון גוף נקי שאם יש לו גוף נקי כאלישע ונזהר בהם הזהירות הראוי חייב להניחם כל היום כלו כמו שהיה עושה אלישע, אבל אם אין לו גוף נקי כמוהו די לו להניחן בשעות ידועות, ואין צריך לומר הגדולים שהם חייבין במצות תפילין ושהיא מצוה מוטלת עליהם, כי גם הקטנים צריכין להניחן כדי לחנכן במצות וכן אמרו במס' סוכה (פ"ג דף מ) קטן היודע לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין:

פון דיינע מקורות איז מפורש אז די נישט לייגן תפילין איז געקומען - ליידער - פון התרשלות, נישט ח''ו אז מ'מוז נישט אנטון תפילין יעדן איינציגן טאג.

פארוואס שרייב איך דאס? אויב וועט איינער אריינפאלן דא און זען עפעס א תמימות'דיגער שאלה אז ערליכע אידן שומרי תורה ומצוות לייגן נישט קיין תפילין יעדן טאג, און א צווייטער האט נאך מקורות פון ראשונים, זאל ער קלאר וויסן אז ס'איז א חיוב גמור מדאורייתא צו לייגן תפילין יעדן איינציגן טאג

ווי לאנג עס שטייט און חז''ל מעגן מיר רעדן דא דערפון
פארט אבער איז גוט אז איר האט עס דערמאנט אז ס'איז א חיוב גמור מדאורייתא צו לייגן תפילין יעדן איינציגן טאג
אז די פלאכע קעפ זאלן נישט עס נעמען ערענסט

זיך אינטערהייבן ביי מזומן פארן בענטשן?

ברכות קארטעל האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 5:14 pm

זיך אינטערהייבן ביי מזומן פארן בענטשן?

כהאב געהערט אז דאס קומט ווייל מען האט זיך אינטערגעהויבן צו זען אויב סזענען דא צען מענטשן פאר אלוקינו

נזר הנבונים האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 5:16 pm

ברכות קארטעל האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 5:14 pm

זיך אינטערהייבן ביי מזומן פארן בענטשן?

כהאב געהערט אז דאס קומט ווייל מען האט זיך אינטערגעהויבן צו זען אויב סזענען דא צען מענטשן פאר אלוקינו

ליגט מיר אין קאפ אז סהאט מיט א מעשה פין ר' יהודה אסאד, וואס כגעדענק נישט.

ברכות קארטעל האט געשריבן: ↑ זונטאג יוני 16, 2024 5:14 pm

זיך אינטערהייבן ביי מזומן פארן בענטשן?

ווען מ'בענטשט מיט מנין, עיין אשל אברהם בוטשאטש סימן קצ"ב.

דו רעדסט פון שלשה שאכלו?

@פראקטיש עיין כאן

תשובות והנהגות ח"ב סי' ל

ביאור הלכה ריש סימן ל"ז:
עיין ב פמ"גשמסתפק אם מן התורה חייב כל היום או מן התורה די ברגע אחד שמניח ומדרבנן כל היום ובטלוה עכשיו שאין לנו גוף נקי ומסיק דעיקרן של דברים דאם לא הניח יום א' כלל לתפילין ביטל מ"עובהניח רגע עליו קיים המצוה אבל מצוה מן המובחר מן התורה להיותן עליו כל היום וכו' עיין שם

דאס איז דער דעת הפשוט, אסאך אחרונים שרייבן דעם לשון אז "מצות תפילין איז א חיוב להניח בכל יום". דער בריסקער רב'ס שיטה (ושיטת הקרן אורה) איז א חידוש

זמנים האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 20, 2024 10:55 pm

ס'שטייט אין רש"י די וואך (במדבר ט' י') פסח שני מצה וחמץ עמו בבית, ואין שם יום טוב, ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו.
וואו איז די מקור אין חז"ל אז מ'מעג נישט עסן חמץ מיט די קרבן פסח?

האסט צוגעטראפן צום תמיה פונעם מנחת חינוך (מצוה שפ"א) ווי אויך אסאך אנדערע! און ער בלייבט מיט א צריך עיון גדול.

... וראיתי ברש"י בחומש פ' בהעלותך קפיטיל ט' פסוק י' בד"ה או בד"ר וכו' פי' שם וז"ל פ"ש חמץ ומצה עמו בבית ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו עכ"למבואר דאסור לאכול חמץ עם הפ"ש והוא אצלי דבר חדש מאוד ולא ידעתי מהיכן יצא לרבינו זה דנראה דאין איסור כלל. ולא ראיתי בשום מקום.דנ"פ אם יצא בודאי מותר כל הפסח עם החמץ ואפילו אם נאמר דכוונת רש"י באותו זית שיוצא בו ג"כ לא ידעתי שום איסור אם אכל קודם מצה או אח"כ ואי מטעם ביטול רשות למצוה זה הוא ל"ד חמץ אפילו בשר רשות ובפרט שאני כבר פלפלתי לעיל בדיני פסח ראשון דלא שייך ביטול. אבל איסור חמץ עם הפסח לא ראיתי ואיני יודע הטעם רק דמצוה עליו לאכול כזית פסח וכזית מצה וכזית מרור ואפילו בלא מצה ומרור יצא אבל שיהי' אסור בחמץ דבר זה הוא תמוה אצלי מאד ולא ראיתי למפרשי' שירגישו בזה וצריך עיון וזה כמה שנים שכתבתי זה על הגליון בחומש שלי וצריך עיון גדול.

קנאפער ידען האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 20, 2024 11:22 pm

זמנים האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 20, 2024 10:55 pm

ס'שטייט אין רש"י די וואך (במדבר ט' י') פסח שני מצה וחמץ עמו בבית, ואין שם יום טוב, ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו.
וואו איז די מקור אין חז"ל אז מ'מעג נישט עסן חמץ מיט די קרבן פסח?

האסט צוגעטראפן צום תמיה פונעם מנחת חינוך (מצוה שפ"א) ווי אויך אסאך אנדערע! און ער בלייבט מיט א צריך עיון גדול.

... וראיתי ברש"י בחומש פ' בהעלותך קפיטיל ט' פסוק י' בד"ה או בד"ר וכו' פי' שם וז"ל פ"ש חמץ ומצה עמו בבית ואין איסור חמץ אלא עמו באכילתו עכ"למבואר דאסור לאכול חמץ עם הפ"ש והוא אצלי דבר חדש מאוד ולא ידעתי מהיכן יצא לרבינו זה דנראה דאין איסור כלל. ולא ראיתי בשום מקום.דנ"פ אם יצא בודאי מותר כל הפסח עם החמץ ואפילו אם נאמר דכוונת רש"י באותו זית שיוצא בו ג"כ לא ידעתי שום איסור אם אכל קודם מצה או אח"כ ואי מטעם ביטול רשות למצוה זה הוא ל"ד חמץ אפילו בשר רשות ובפרט שאני כבר פלפלתי לעיל בדיני פסח ראשון דלא שייך ביטול. אבל איסור חמץ עם הפסח לא ראיתי ואיני יודע הטעם רק דמצוה עליו לאכול כזית פסח וכזית מצה וכזית מרור ואפילו בלא מצה ומרור יצא אבל שיהי' אסור בחמץ דבר זה הוא תמוה אצלי מאד ולא ראיתי למפרשי' שירגישו בזה וצריך עיון וזה כמה שנים שכתבתי זה על הגליון בחומש שלי וצריך עיון גדול.

שמעתי פעם שכוונת רש''י ואין איסור חמץ אלא גם עמו באכילתו מותר לאכול חמץ.