רבי משה טענענבוים זי"ע הי"ד, אב"ד ור"מ מילדוי והגליל - ג' סיון תש"ד לפ"ק
תולדותיו בקיצור:
הגה"ק רבי משה טענענבוים זי"ע הי"ד אב"ד ור"מ מילדוי סעפשי והגליל
רבינו נולד ביום י"ג אלול תרמ"ו בעיר פילעק באונגארן לאביו הגה"ק המפורסם רבי מנחם מענדל טעננענבוים מטארנא בעל שארית מנחם שהיה באותה תקופה האב"ד שם.
ולאמו הרבנית הצדיקת המפורסמת מרת חיה גיטל ע"ה
בתו של הגה"ק שר התורה רבי שרגא צבי טענענבוים זי"ע האבדק"ק טשאטה בעל נטע שורק.
(שהיה גם דודו, אחי זקינו הגה"ק שר התורה רבי יעקב טעננענבוים זי"ע האבדק"ק פוטנאק בעל נהרי אפרסמון, שניהם בני הגה"ק רבי זאב וואלף טעננענבוים הרחובות הנהר מווערפעלעט זי"ע)
רבותיו:
בבחרותו למד אצל אביו, ואח"כ אצל הגה"ק רבי שמואל ראזענבערג אבדק"ק אונסדארף בעל באר שמואל.
ואח"כ בישיבת הגה"ק רבי משה בן עמרם גרינוואלד זי"ע הערוגת הבושם מחוסט.
נסמך להוראה מהגאונים הצדיקים מפאקש, פאררא, דודו רבי יהודה אלטמאן אבד"ק טשאטה בעל מי יהודה (חתן הנטע שורק), דודו רבי משה טענענבוים אבד"ק ווערפעלעט (בן הנטע שורק).
בשנת תרס"ד בא בקושרי האירוסין עב"ג הרבנית הצדיקת מרת רויזא ע"ה בת דודו אחי אביו הגה"ק רבי מאיר טעננענבוים זי"ע האבדק"ק פוטנאק בעל אמרי מאיר.
תשע שנים סמך על שלחן חותנו בפוטנאק ועמד לצידו בניהול הישיבה.
אבדק"ק מילדוי והגליל:
בשנת תרע"ד לפ"ק כאשר נפטר הגאון רבי שלמה זלמן בייטום זצ"ל האבדק"ק מילדוי סעפשי בגליל העליון של אונגארן הישנה, (כהיום מדינת סלאוואקיי)
מלא מקומו כרב ואב"ד דק"ק מילדוי והגליל.
את רבנותו במילדוי ניהל ברמה, ותיקן להם תקנות טובות, והרים את מצב הדת בעירו ובגלילותיה לפסגת השלמות.
בשנת תרצ"א כאשר הבית הכנסת הישנה נשרף באש בנה מחדש בית הכנסת ומקוה טהרה.
יסד ישיבה בעירו, וכן חברה ש"ס להרבצת התורה, ועוד מוסדות חשובים.
מלבד טרדותיו ברבנותו ובישיבתו שהרביץ תורה לבחורי חמ"ד היה רבינו גם עסקן עצום.
מראשי וועד המרכז הארצי:
הוא היה מראשי וועד המרכז הארצי של אגודת הרבנים בסלאוואקיי, (שאביו הגה"ק מטארנא היה נשיאו) .
להיותו בעל דרשן מפורסם, היה הוא אחד מועדה של ד' רבנים מפורסמים ה"ה הגאון רבי יוסף יונה הורוויץ מאונסדארף, הגאון רבי אשר לעמיל שפיצער מקירכדארף, הגאון רבי בנימין זיידל מגאלאנטא, שנקבעת מטעם הרבנות הארצית בשנת תרפ"ו ליסע מעיר לעיר ומישוב לישוב לעורר את היהודים שלא לבחור למועמדי הציונים בבחירות להפארלמענט, בהגיעו אל ק"ק ארשיווע כאשר אדמו"ר הגה"ק מסאטמאר היה בעת ההוא אב"ד שם, כאשר נשא שם רבינו המסעות משה דרשתו היה הוא בראש הבאים לשמוע ולהאזין דרשתו ודברי תוכחתו אשר דרש אז במקהלות עם.
וכן מידי בואו על עיר רבתי בעם ק"ק מונקאטש לישא שם מדברותיו בין הבאים לשמוע לדבריו היה גם אדמו"ר הגה"ק רבי חיים אלעזר שפירא האב"ד.
רבינו היה פעיל במיוחד בכל דבר הנוגע לתורה לעבודה ולגמילת חסדים והיה מוכן בכל עת לתת את זמנו וכוחותיו לזה, מתוך כך היה לו מהלכים גם אצל פקידי הממשלה הכי גבוהים והשתדל אצלם מידי היה נחוץ לאיזה ענין בעניני יהדות.
בהיותו פעם במרחץ קארלסבאד השתדל מאוד לקבל שובי"ם הכי הגונים, היות ובאים שם אורחים מכל העולם.
נסיעתו לארה"ק וספרו מסעות משה:
נכספה וגם כלתה נפשו ותשוקה עזה פעמה בלבו עוד מימי נעוריו לעלות לציון ולחונן את עפרה, כמו שכתב בהקדמתו בספרו מסעות משה "גם מימי חורפי אשר התחלתי לחשוב מתי אזכה לראות את ארץ הקדושה והאהבה העזה לציון הנטועה בקרבי והחרותה על לוח לבי וכו' עיי"ש"
ביום א חקת תרפ"ד לפ"ק ברך לקח מאנשי קהילתו, ובלווית הבעלי בתים ובחורי תלמידי ישיבתו שלווה אותו ובראשם אביו הגה"ק מטארנא זי"ע אשר הסכים ברוב שמחה לנסיעתו נסע דרך פרעשבורג, וויען, טריעסט, ושם הפליג בספינה הנקרא העלוינא מחברת לאיד.
בשובו הביתה חיבר ספר "מסעות משה" שבו תיאר צורת וסגולת הארץ הטבעיים והגיאוגרפיים דברי ימיה וכל עניני חיי ישראל שם, בבקורת חריפה יצא נגד הציונים והמזרחיים לחבורתם.
הספר יצא לאור בהסכמת הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד שכותב לו בהסכמתו "כמותו ירבו בישראל, להשתדל להיות בקי בעניני אה"ק".
ובהסכמת הגאון רבי שאול בראך מקאשוי שכותב: "וכמה טובה יצא מזה אם יתפרסם חיבור זה בין יראי השם, וידעו אמיתית מעמד היהדות והיראים באה"ק ת"ו, כי ע"י שהמסיתים והמדיחים מרבים להדפיס שקרם נתפסים הרבה תמימי דרך ברשתם ואקוה כל מי שלבו נאמן לד' יאיר עיניו מחיבור זה וכו' "
והגאון רבי שמואל ענגעל מראדאמישלא שכותב: והנה הגם שאין דרכי לבוא בהסכמות, ובפרט שספר כזה אין צריך להסכמה, כי הפעולה תעיד על פועלה – אך יצאתי חוץ מגדרי יען שאני מכיר את הרב המחבר ... ובמסירות נפש נסע לאה"ק להנות מקדושת אה"ק...
ואביו הגה"ק המפורסם רבי מנחם מענדל טעננענבוים מטארנא, בעל שארית מנחם.
וחותנו הגה"ק רבי מאיר טעננענבוים מפוטנאק, בעל אמרי מאיר.
התכתב בענייני תורה והלכה עם כמה רבנים ביניהם הרב שמואל ענגיל, אב"ד רדומישלא.
היה בידידות עם כמה רבנים ואדמורי"ם ובמיוחד עם אדמו"ר הגה"ק רבן של ישראל רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש ונסע אליו על ימים טובים ושבתים.
"היה בידידות עם כמה רבנים ואדמורי"ם ביניהם הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד גאב"ד ירושלים, הגאון רבי שאול בראך מקאשוי, הרה"ק מסטראפקוב, ועוד ובמיוחד עם אדמו"ר הגה"ק רבן של ישראל רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש ונסע אליו על ימים טובים ושבתים."
ספריו:
בשנת תרע"א לפ"ק הוציא את ספר נהרי אפרסמון מהדו"ת מזקינו הגה"ק רבי יעקב טעננענבוים אבדק"ק פוטנאק "הנהרי אפרסמון".
בשנת תרפ"ד לפ"ק הוציא לאור ספרו מסעות משה הנ''ל.
בשנת תרפ"ט לפ"ק הוציא את ספר הדרשות "אמרי מאיר" של חותנו רבי מאיר טעננענבוים אבדק"ק פוטנאק.
היה מוכן בכתב יד ממנו חיבור שלם של ב' חלקים בשם "מגילת יוחסין", והיה כבר מוכן לדפוס, וגם חיבור בשם "מפתח לשמות השרשים ולהנרדפים", ו"מפתח לשו"ת", אבל נאבדו בימי השואה.
על קידוש השם:
רבינו סבל את סבל שאר אחיו והובל אל מחנה המות אוישוויץ ונעקה"ש ביחד עם בני קהילתו מילדוי סעפשי ביום ג' סיון שנת תש"ד לפ"ק.
ה' ינקום דמם.
משפחתו:
בתו הענדל אשת רבי אליעזר זאב ווייס תלמיד חביב מהנייטרא רב, עם משפחתם הי"ד
בנו החו"ב החתן יעקב הי"ד
בנו החו"ב הבחור שרגא צבי הי"ד
בנו הגה"צ רבי שלום דוב טעננענבוים אבד"ק מילדוי זצ"ל.
הגה"ק רבי משה טענענבוים זי"ע הי"ד אב"ד ור"מ מילדוי סעפשי והגליל
רבינו נולד ביום י"ג אלול תרמ"ו בעיר פילעק באונגארן לאביו הגה"ק המפורסם רבי מנחם מענדל טעננענבוים מטארנא בעל שארית מנחם שהיה באותה תקופה האב"ד שם.
ולאמו הרבנית הצדיקת המפורסמת מרת חיה גיטל ע"ה
בתו של הגה"ק שר התורה רבי שרגא צבי טענענבוים זי"ע האבדק"ק טשאטה בעל נטע שורק.
(שהיה גם דודו, אחי זקינו הגה"ק שר התורה רבי יעקב טעננענבוים זי"ע האבדק"ק פוטנאק בעל נהרי אפרסמון, שניהם בני הגה"ק רבי זאב וואלף טעננענבוים הרחובות הנהר מווערפעלעט זי"ע)
רבותיו:
בבחרותו למד אצל אביו, ואח"כ אצל הגה"ק רבי שמואל ראזענבערג אבדק"ק אונסדארף בעל באר שמואל.
ואח"כ בישיבת הגה"ק רבי משה בן עמרם גרינוואלד זי"ע הערוגת הבושם מחוסט.
נסמך להוראה מהגאונים הצדיקים מפאקש, פאררא, דודו רבי יהודה אלטמאן אבד"ק טשאטה בעל מי יהודה (חתן הנטע שורק), דודו רבי משה טענענבוים אבד"ק ווערפעלעט (בן הנטע שורק).
בשנת תרס"ד בא בקושרי האירוסין עב"ג הרבנית הצדיקת מרת רויזא ע"ה בת דודו אחי אביו הגה"ק רבי מאיר טעננענבוים זי"ע האבדק"ק פוטנאק בעל אמרי מאיר.
תשע שנים סמך על שלחן חותנו בפוטנאק ועמד לצידו בניהול הישיבה.
אבדק"ק מילדוי והגליל:
בשנת תרע"ד לפ"ק כאשר נפטר הגאון רבי שלמה זלמן בייטום זצ"ל האבדק"ק מילדוי סעפשי בגליל העליון של אונגארן הישנה, (כהיום מדינת סלאוואקיי)
מלא מקומו כרב ואב"ד דק"ק מילדוי והגליל.
את רבנותו במילדוי ניהל ברמה, ותיקן להם תקנות טובות, והרים את מצב הדת בעירו ובגלילותיה לפסגת השלמות.
בשנת תרצ"א כאשר הבית הכנסת הישנה נשרף באש בנה מחדש בית הכנסת ומקוה טהרה.
יסד ישיבה בעירו, וכן חברה ש"ס להרבצת התורה, ועוד מוסדות חשובים.
מלבד טרדותיו ברבנותו ובישיבתו שהרביץ תורה לבחורי חמ"ד היה רבינו גם עסקן עצום.
מראשי וועד המרכז הארצי:
הוא היה מראשי וועד המרכז הארצי של אגודת הרבנים בסלאוואקיי, (שאביו הגה"ק מטארנא היה נשיאו) .
להיותו בעל דרשן מפורסם, היה הוא אחד מועדה של ד' רבנים מפורסמים ה"ה הגאון רבי יוסף יונה הורוויץ מאונסדארף, הגאון רבי אשר לעמיל שפיצער מקירכדארף, הגאון רבי בנימין זיידל מגאלאנטא, שנקבעת מטעם הרבנות הארצית בשנת תרפ"ו ליסע מעיר לעיר ומישוב לישוב לעורר את היהודים שלא לבחור למועמדי הציונים בבחירות להפארלמענט, בהגיעו אל ק"ק ארשיווע כאשר אדמו"ר הגה"ק מסאטמאר היה בעת ההוא אב"ד שם, כאשר נשא שם רבינו המסעות משה דרשתו היה הוא בראש הבאים לשמוע ולהאזין דרשתו ודברי תוכחתו אשר דרש אז במקהלות עם.
וכן מידי בואו על עיר רבתי בעם ק"ק מונקאטש לישא שם מדברותיו בין הבאים לשמוע לדבריו היה גם אדמו"ר הגה"ק רבי חיים אלעזר שפירא האב"ד.
רבינו היה פעיל במיוחד בכל דבר הנוגע לתורה לעבודה ולגמילת חסדים והיה מוכן בכל עת לתת את זמנו וכוחותיו לזה, מתוך כך היה לו מהלכים גם אצל פקידי הממשלה הכי גבוהים והשתדל אצלם מידי היה נחוץ לאיזה ענין בעניני יהדות.
בהיותו פעם במרחץ קארלסבאד השתדל מאוד לקבל שובי"ם הכי הגונים, היות ובאים שם אורחים מכל העולם.
נסיעתו לארה"ק וספרו מסעות משה:
נכספה וגם כלתה נפשו ותשוקה עזה פעמה בלבו עוד מימי נעוריו לעלות לציון ולחונן את עפרה, כמו שכתב בהקדמתו בספרו מסעות משה "גם מימי חורפי אשר התחלתי לחשוב מתי אזכה לראות את ארץ הקדושה והאהבה העזה לציון הנטועה בקרבי והחרותה על לוח לבי וכו' עיי"ש"
ביום א חקת תרפ"ד לפ"ק ברך לקח מאנשי קהילתו, ובלווית הבעלי בתים ובחורי תלמידי ישיבתו שלווה אותו ובראשם אביו הגה"ק מטארנא זי"ע אשר הסכים ברוב שמחה לנסיעתו נסע דרך פרעשבורג, וויען, טריעסט, ושם הפליג בספינה הנקרא העלוינא מחברת לאיד.
בשובו הביתה חיבר ספר "מסעות משה" שבו תיאר צורת וסגולת הארץ הטבעיים והגיאוגרפיים דברי ימיה וכל עניני חיי ישראל שם, בבקורת חריפה יצא נגד הציונים והמזרחיים לחבורתם.
הספר יצא לאור בהסכמת הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד שכותב לו בהסכמתו "כמותו ירבו בישראל, להשתדל להיות בקי בעניני אה"ק".
ובהסכמת הגאון רבי שאול בראך מקאשוי שכותב: "וכמה טובה יצא מזה אם יתפרסם חיבור זה בין יראי השם, וידעו אמיתית מעמד היהדות והיראים באה"ק ת"ו, כי ע"י שהמסיתים והמדיחים מרבים להדפיס שקרם נתפסים הרבה תמימי דרך ברשתם ואקוה כל מי שלבו נאמן לד' יאיר עיניו מחיבור זה וכו' "
והגאון רבי שמואל ענגעל מראדאמישלא שכותב: והנה הגם שאין דרכי לבוא בהסכמות, ובפרט שספר כזה אין צריך להסכמה, כי הפעולה תעיד על פועלה – אך יצאתי חוץ מגדרי יען שאני מכיר את הרב המחבר ... ובמסירות נפש נסע לאה"ק להנות מקדושת אה"ק...
ואביו הגה"ק המפורסם רבי מנחם מענדל טעננענבוים מטארנא, בעל שארית מנחם.
וחותנו הגה"ק רבי מאיר טעננענבוים מפוטנאק, בעל אמרי מאיר.
התכתב בענייני תורה והלכה עם כמה רבנים ביניהם הרב שמואל ענגיל, אב"ד רדומישלא.
היה בידידות עם כמה רבנים ואדמורי"ם ובמיוחד עם אדמו"ר הגה"ק רבן של ישראל רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש ונסע אליו על ימים טובים ושבתים.
"היה בידידות עם כמה רבנים ואדמורי"ם ביניהם הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד גאב"ד ירושלים, הגאון רבי שאול בראך מקאשוי, הרה"ק מסטראפקוב, ועוד ובמיוחד עם אדמו"ר הגה"ק רבן של ישראל רבי חיים אלעזר שפירא אב"ד מונקאטש ונסע אליו על ימים טובים ושבתים."
ספריו:
בשנת תרע"א לפ"ק הוציא את ספר נהרי אפרסמון מהדו"ת מזקינו הגה"ק רבי יעקב טעננענבוים אבדק"ק פוטנאק "הנהרי אפרסמון".
בשנת תרפ"ד לפ"ק הוציא לאור ספרו מסעות משה הנ''ל.
בשנת תרפ"ט לפ"ק הוציא את ספר הדרשות "אמרי מאיר" של חותנו רבי מאיר טעננענבוים אבדק"ק פוטנאק.
היה מוכן בכתב יד ממנו חיבור שלם של ב' חלקים בשם "מגילת יוחסין", והיה כבר מוכן לדפוס, וגם חיבור בשם "מפתח לשמות השרשים ולהנרדפים", ו"מפתח לשו"ת", אבל נאבדו בימי השואה.
על קידוש השם:
רבינו סבל את סבל שאר אחיו והובל אל מחנה המות אוישוויץ ונעקה"ש ביחד עם בני קהילתו מילדוי סעפשי ביום ג' סיון שנת תש"ד לפ"ק.
ה' ינקום דמם.
משפחתו:
בתו הענדל אשת רבי אליעזר זאב ווייס תלמיד חביב מהנייטרא רב, עם משפחתם הי"ד
בנו החו"ב החתן יעקב הי"ד
בנו החו"ב הבחור שרגא צבי הי"ד
בנו הגה"צ רבי שלום דוב טעננענבוים אבד"ק מילדוי זצ"ל.
- אטעטשמענטס
-
- הגהק ממילדוי.jpg (389.03 KiB) געזען 651 מאל
