די ברכה אויף 'מזונות' ראלס און ברויטן - תשפ"ג

די אחראים: יאנאש , אחראי , געלעגער

אברעימל
שר חמישים
תגובות: 68
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג אפריל 24, 2017 12:39 pm

Re: די ברכה אויף 'מזונות' ראלס און ברויטן - תשפ"ג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אברעימל »

farshlufen האט געשריבן: דינסטאג יולי 16, 2024 2:30 pm
אברעימל האט געשריבן: דינסטאג יולי 16, 2024 2:27 pm

פארוואס עפעס זאל טאמעיטא פעיסט זיין אנדערש ווי גבינה, שיטת המג"א איז אז יעדע זאך וואס איז לשבוע און נישט לתענוג האט נישט קיין דין מילוי לגבי פהבב"כ.
מיר פשוט'ע אינגעלייט ווייסן אז טאמעיטא פעיסט און ספייסעס זענען 100% לטעמא, לאפוקי איינער וואס וועט פרעגן מיט א תמימות ס'איז דאך פשוט'ע ירקות.
לתענוג מיינט א זיסע זאך, נישט סתם א ספייס.
בּרזל
שר חמישים ומאתים
תגובות: 264
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג מאי 10, 2016 5:16 pm

Re: די ברכה אויף 'מזונות' ראלס און ברויטן - תשפ"ג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בּרזל »

ווייס איך נישט אויב ס׳שוין געווען דא, די תשובות פון רבי מענדל זילבער שליט״א, רבי משולם פאלאטשעק שליט״א, רבי יוסף זילבער שליט״א
תשובת מאזני צדק.pdf
(157.18 KiB) געווארן דאונלאודעד 10 מאל
תשובת מגד יהודה.pdf
(143.82 KiB) געווארן דאונלאודעד 10 מאל
תשובת גביע הכסף.pdf
(222.65 KiB) געווארן דאונלאודעד 12 מאל
אוועטאר
למעלה משבעים
שר עשרת אלפים
תגובות: 12732
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
לאקאציע:ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן

Re: די ברכה אויף 'מזונות' ראלס און ברויטן - תשפ"ג

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך למעלה משבעים »

farshlufen האט געשריבן: דינסטאג יולי 16, 2024 2:30 pm
אברעימל האט געשריבן: דינסטאג יולי 16, 2024 2:27 pm

פארוואס עפעס זאל טאמעיטא פעיסט זיין אנדערש ווי גבינה, שיטת המג"א איז אז יעדע זאך וואס איז לשבוע און נישט לתענוג האט נישט קיין דין מילוי לגבי פהבב"כ.
מיר פשוט'ע אינגעלייט ווייסן אז טאמעיטא פעיסט און ספייסעס זענען 100% לטעמא, לאפוקי איינער וואס וועט פרעגן מיט א תמימות ס'איז דאך פשוט'ע ירקות.
די מקור צום כלל וואס יא און וואס נישט איז בעצם די של"ה (שער האותיות, אות ק', קדושת האכילה ב', אות רנט), המובא בקיצור גמור במג"א ובט"ז סוף סימן, איז לאמיר ברענגן די לשון השל"ה וואס זאגט עס זייער קלאר ארויס.
ונראה לע"ד, דאין זה מנגד למה שכתבתי בכלל זה סימן א' (אות רנא) בשם הטור (או"ח סי' קס"ח), מפת הבאה בכיסנין, שהם מלאים צוקרא ושקדים ואגוזים, דמברך עליהם בורא מיני מזונות אם לא קבע סעודה עליהם.

דנוכל לחלק שפיר בין מולייתא הנעשית בבשר או בדגים או בגבינה, ובין מולייתא הנעשית מצוקרא ושקדים ואגוזים, בשכבר ידעת, כי הבשר או הדגים או הגבינה, וכדומה מהדברים שמלפתין בהן את הפת, ורגילין לבא בתוך הסעודה, אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם כשבאים בתוך הסעודה, מהטעם דהם עצמם מזון ואינם באים לקינוח סעודה אלא להשביע, ועל כן ברכת המוציא שבירך תחלה וברכת המזון שמברך בסוף פוטר אותה, כמו שאבאר זה לקמן כלל ד' סימן א' (אות רסח) בסייעתא דשמיא. אם כן ראוי מפני זה כשהן ממולאין בפת שקורין פשטיד"א, שיברך עליו המוציא, דלקביעות סעודה הן עשוין.

אבל כשהמולייתא נעשית מצוקרא ושקדים ואגוזים וכדומה מהדברים שאין מלפתין בהן את הפת, הואיל והן טעונין ברכה כשהן באין בתוך הסעודה, בפני עצמן, מטעם דלקינוח סעודה ולהנאת עצמם הם באים ולא להשביע כדלקמן, שמע מינה דאין להם שייכות לפת כלל, אם כן ראוי מפני זה, אף כשהם ממולאות בתוך הפת, אין לברך עליהם המוציא אם לא קבע סעודה עליהן, כך נראה לי מתוך הסברא.
אין קורצן די כלל איז, אויב ווען מען וועט דאס עסן באזונדער אינמיטן א סעודה דארף מען דערויף מאכן א ברכה, קען עס מאכן כיסנין, אויב נישט, קען עס נישט מאכן כיסנין.

די טעם הדבר פארוואס טאקע דאס יא און דאס נישט, דאס ווערט צוטיילט צווישן די שועה"ר בפנים וואס זאגט די חילוק איז צו מען איז זיך נישט קובע דערויף צוליב דעם צו נישט, און די שועה"ר אין סבה"נ [די פשטות השל"ה זאגט די הסבר אזוי ווי די שועה"ר אין סדר] וואס זאגט די חילוק איז צו ס'איז מוציאו מתורת לחם גמור צו נישט.
שרייב תגובה

צוריק צו “הלכות תפלה וברכות”