אידישע וועלט פארומס

דעמאלטס האט מען זיך במציאות מקדש געווען.

ווילסט מחדש זיין אז ספירה איז פון די מצוות וואס איז געגעבן געווארן פאר מתן תורה?

שאינו יודע האט געשריבן: נישט אלס מצוה פון ספירת העומר.

מכאן קבעו חכמים

גוטער דיוק.
משמע פון רשב"א קלאר אז בזמן הזה איז ספירת העמר נאר א דרבנן אלס זכר צו יענע ספירה דתעבדון.
לרמב"ם איז יא א דאורייתא.

פארוואס דארף ער אבער צוקומען אלס זכר דספירה דתעבדון, קענסט דאך זאגן אלס זכר דספירה דזמן הבית דאורייתא?
אונזער גאנצער לעבן היינט איז דאך לרוב א זכר פון אמאל?
ווייס איך נישט

דאן איז אויך געווען ספירה אן הקרבת העומר, אזוי ווי בזמן הזה

צעיר באלפי ישראל האט געשריבן: ציין לי אחד, עיין בתשובת הרשב"א, ח,ג רפ"ד, והובא בספר החינוך בהרחבה, והובא ר"ן על הרי"ף מסכת פסחים דף כח עמוד א וז"ל ובהגדה גם כן אמרו בשעה שאמר להם משה תעבדון את האלהים על ההר הזה אמרו לו ישראל משה רבינו אימתי עבודה זו אמר להם לסוף חמשים יום והיו מונין כל אחד ואחד לעצמו מכאן קבעו חכמים לספירת העומר כלומר בזמן הזה שאין אנו מביאין קרבן ולא עומר אלא מחשבין נ' יום לשמחת התורה כמו שמנו ישראל באותו זמן עכ"ל

דער מגיד משרים הרב אלימלך בידערמאן שליט"א, האט דאס שיין אויסגעשמועסט אין זיין ליל שישי דרשה פ' בהר דהאי שעתא!
(געהערט אויף קול הלשון)

רבי משה האט געשריבן: ↑ דינסטאג מאי 27, 2014 1:01 am

אויב געדענק איך גיט שטייט פון הייליגן רבי ר׳ מענדעלע מרימנוב זי״ע אז די יודן האבן געציילט
היום יום אחד ליציאת מצרים
(און אויב איך געדענק נישט גיט, שטייט עס פון אן אנדערע צדיק)

יא דו געדענקסט גוט...
דא האסטו ד"ה צריך ביאור
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?r ... =&pgnum=44

שוועמל האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 21, 2014 11:28 pm

שאינו יודע האט געשריבן:

נישט אלס מצוה פון ספירת העומר.

מכאן קבעו חכמים

גוטער דיוק.
משמע פון רשב"א קלאר אז בזמן הזה איז ספירת העמר נאר א דרבנן אלס זכר צו יענע ספירה דתעבדון.
לרמב"ם איז יא א דאורייתא.

פארוואס דארף ער אבער צוקומען אלס זכר דספירה דתעבדון, קענסט דאך זאגן אלס זכר דספירה דזמן הבית דאורייתא?
אונזער גאנצער לעבן היינט איז דאך לרוב א זכר פון אמאל?
ווייס איך נישט

אויב געדענק איך גוט איז דאך טאקע מפורש אין בבלי אז די ספירה איז א זכר למקדש (און דער רמב"ם לשיטתו פארענטפערט עס סאם האו)

אותות ומופתים האט געשריבן: ↑ דינסטאג יולי 23, 2024 9:03 pm

שוועמל האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 21, 2014 11:28 pm

שאינו יודע האט געשריבן:

נישט אלס מצוה פון ספירת העומר.

מכאן קבעו חכמים

גוטער דיוק.
משמע פון רשב"א קלאר אז בזמן הזה איז ספירת העמר נאר א דרבנן אלס זכר צו יענע ספירה דתעבדון.
לרמב"ם איז יא א דאורייתא.

פארוואס דארף ער אבער צוקומען אלס זכר דספירה דתעבדון, קענסט דאך זאגן אלס זכר דספירה דזמן הבית דאורייתא?
אונזער גאנצער לעבן היינט איז דאך לרוב א זכר פון אמאל?
ווייס איך נישט

אויב געדענק איך גוט איז דאך טאקע מפורש אין בבלי אז די ספירה איז א זכר למקדש (און דער רמב"ם לשיטתו פארענטפערט עס סאם האו)

דו געדענקסט אויך גוט,
מיינסט מן הסתם די גמ' אין מנחות סו. גופא, אמר אביי: מצוה למימני יומי, ומצוה למימני שבועי, רבנן דבי רב אשי מנו יומי ומנו שבועי אמימר מני יומי ולא מני שבועי אמר זכר למקדש הוא.
די רמב"ם בפשטות דארף נישט אננעמען ווי אמימר און קען פסק'נן ווי אביי.
[איך געדענק עפעס א מדובר דערוועגען, אולי בשם ר' חיים.)

ראובן איש מהעם האט געשריבן: ↑ דינסטאג יולי 23, 2024 10:27 pm

אותות ומופתים האט געשריבן: ↑ דינסטאג יולי 23, 2024 9:03 pm

שוועמל האט געשריבן: ↑ מיטוואך מאי 21, 2014 11:28 pm

שאינו יודע האט געשריבן:

נישט אלס מצוה פון ספירת העומר.

מכאן קבעו חכמים

גוטער דיוק.
משמע פון רשב"א קלאר אז בזמן הזה איז ספירת העמר נאר א דרבנן אלס זכר צו יענע ספירה דתעבדון.
לרמב"ם איז יא א דאורייתא.

פארוואס דארף ער אבער צוקומען אלס זכר דספירה דתעבדון, קענסט דאך זאגן אלס זכר דספירה דזמן הבית דאורייתא?
אונזער גאנצער לעבן היינט איז דאך לרוב א זכר פון אמאל?
ווייס איך נישט

אויב געדענק איך גוט איז דאך טאקע מפורש אין בבלי אז די ספירה איז א זכר למקדש (און דער רמב"ם לשיטתו פארענטפערט עס סאם האו)

דו געדענקסט אויך גוט,
מיינסט מן הסתם די גמ' אין מנחות סו. גופא, אמר אביי: מצוה למימני יומי, ומצוה למימני שבועי, רבנן דבי רב אשי מנו יומי ומנו שבועי אמימר מני יומי ולא מני שבועי אמר זכר למקדש הוא.
די רמב"ם בפשטות דארף נישט אננעמען ווי אמימר און קען פסק'נן ווי אביי.
[איך געדענק עפעס א מדובר דערוועגען, אולי בשם ר' חיים.)

כתב הר''ן סוף פסחים דהרמב''ם שסובר ספיה''ע בזה''ז דאורייתא סבר דלאמימר הוא זכר למקדש, אבל לאביי דמצוה למימני יומי ושבועי הוי דאורייתא.