Re:
נישט אזוי קלאר.
פון וואס עמיצר האט מיר דאז אמאל געשיקט:
בהסכמת בע"מ דקדוקי סופרים לספר גאון יעקב, כתב ששמע שהגר"א פדה עצמו ואת בנו אצל המחבר שהיה כהן מיוחס, וכ"כ בספר כתבי הגאונים (תרפ"ח עמ' ד' בהערה). במעשה רב (סי' קא) כתב נתינה ממש דלא הדרי לעולם, ומי שנפדה כנהוג מכבר יחזור ויפדה א"ע ויברך כו' ושמענו שעשה בעצמו מעשה כו' בברכה, ונתנו לכהן נתינה ממש, מטעם שאביו פדה אותו כנהוג העולם עכ"ל. אולם בעליות אליהו (הערה ו) כתב בשם הרד"ל ששמע טעמו מפני ספק יחוס כהני הזמן, לכן פדה עצמו מכמה כהנים, ובפרט שפדה א"ע מן הרב ר' מאיר כהן ראפאפרט על שהכהנות ראפאפרט היו מוחזקין למיוחסי כהן. [בספר רבינו אליהו מוילנא עמ' כז, כתב בשם הרד"ל שפדה את עצמו מכמה כהנים מטעם ספק כהונה שבזה"ז, ולא נתקררה דעתו עד כי נזדמן לו הרב מאיר רפפורט. אבל כפה"נ ממש"כ שם, מקורו לדברי הרד"ל הוא תולדות אדם הנ"ל. ולא דקדק במש"כ]. ... ואגב, לא מצאתי מקור למה שאומרים שהיה פודה א"ע אצל כל כהן שמצא.