מנהגי ישראל ביי תפילין - נהריה נהריה ופשטיה

מנהגים וסגולות שונות

די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד

אוועטאר
סטאוו יא פיטא
שר עשרים אלף
תגובות: 20504
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג מאי 07, 2020 9:24 am

Re: מנהגי ישראל ביי תפילין - נהריה נהריה ופשטיה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סטאוו יא פיטא »

יידישע קהילות האט געשריבן:
סטאוו יא פיטא האט געשריבן:
יידישע קהילות האט געשריבן:
סטאוו יא פיטא האט געשריבן:
חלב ישראל האט געשריבן: ס'איז שייך א הכרעה ביי א שאלה אין מציאות?

לכאורה נישט. יידישע קהלות נ"י האט דאס געשריבן

ס'איז שייך? פארוואס נישט? איך מיין אז א רב וואס קוקט אדורך די ראיות און בירורים קען אפשאצן צו עס איז בגדר ספק, בגדר וודאי אז יא, אדער בגדר וודאי אז נישט. פארוואס נישט?
אויב אויך גיי דיר ברענגן א לימאן פאר אן אתרוג, וועסטו עס באטראכטן, זוכן געוויסע סימנים ביז דו וועסט קומען צו די מסקנא אז עס איז בוודאי נישט קיין אתרוג. איך וועל דיר ברענגען, איך ווייס לאמיר זאגן עפעס א אינדיאנער סארט אתרוג וואס ענדלט האלבוועגס צו א תימנ'ע אתרוג און האלבוועגס צו א מאראקאנע אתרוג, וועסטו זאגן "ספק".

מיין פריינט, וואס זאל איך דיר זאגן. דער עונש דור הפלגה לאזט מיר נישט פארשטיין וואס דו רעדסט. און איך גיי זיך נישט מיהען.
דער צישטעל פון תכלת צי תפילין ר"ת איז ביי דיר א דופן עקומה.
דער צישטעל פון א לימאן צי תכלת דאס שוין יא! ווי קען א רב מכריע זייןא זאך וואס פעלט הינדערטער יארן מסורה?
וצ"ע

זיי מיר מוחל אויב דו האסט זיך באליידיגט. כ'האב גארנישט געמיינט.
פ"וו קען נישט א רב מחליט זיין צו ס'איז א ספק אדער א וודאי?
איך האב איצט געלייענט אז דער חזון איש האט געזאגט אויף די רעדזינער תכלת אז די סיבה פ"וו מ'האט עס נישט אנגענומען איז געווען ווייל רבני הדור האבן געזאגט אז עס איז אפילו נישט קיין ספק. ווי אויך שטייט דארט אז דער חזו"א האט געזאגט אויב זאל עס ווען זיין א ספק וואלט מען עס יא אנגעטוהן מספק.

דער ראדזינער תכלת איז טאקע געווען וואס האבן געזאגט אויף זיכער אז ס'איז נישט דער חלזון, נישט ווייל זיי האבן געוואוסט וויאזוי די עכטע חלזון זעהט אויס נאר געוויסע סימנים וואס זיי האבן פארשטאנען האט עס נישט געהאט. אבער רוב גדולים האבן אפי' נישט זיך געמיהט אויפציווייזן די פאקטישע טענות ארום דעם. און דאס מטעמים המבו' למעלה. ואגב אויף רב הערצאג'ס תכלת איז נישט דא די טענות פון חזו"א
ושב ד' אלוקיך את שבותך;ווען א איד טוט תשובה, האט כביכול השי"ת חרטה, און טוט תשובה אויף דעם וואס ער האט באשאפן דעם יצה"ר!

זרע קודש נצבים
אוועטאר
בן בוזי
שר חמשת אלפים
תגובות: 5701
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בן בוזי »

סטאוו יא פיטא האט געשריבן:
חמרא טבא האט געשריבן: אבער וואס איז דער שלחן מלכים וואס זיי זענען מעתיק?

קיינמאל געהערט דערפון, שמעקט ווי א היימישע מעשה א שטייגער ווי שלחן ערוך דברי יואל


חמרא טבא האט געשריבן: צו מיר קומט עס פאר ווי איינע פון די נעמען פון דער האלמינערס ספרים כידוע ליודעים...


אינטערעסאנט אז אזעלכע ידענים זאלן נישט וויסן פונעם ספר 'שלחן מלכים'. עס איז דא פונעם מחבר נאך א ספר 'מזוזת מלכים'.

די מונקאטשער חסידים האבן געפירט א מערכה און ארויס געגעבן קעגן דעם די ספר 'למכה מלכים'.

בכלל איז שלחן מלכים באקאנט ווייל ס'איז די ערשטע ספר מלקט צו זיין אלע מנהגי תפילין דרבינו תם.

און הג"ר שלמה נטע שליסל האט ארויס געגעבן דער 'שלחן נגד צוררי' צו פארטיידיגן דעם 'שלחן מלכים'
אטעטשמענטס
35225_1_600_0.png
35225_1_600_0.png (62.58 KiB) געזען 1129 מאל
32988_1_600_0.png
32988_1_600_0.png (69.2 KiB) געזען 1132 מאל
מורשת חכמי אמעריקא
אוועטאר
סטאוו יא פיטא
שר עשרים אלף
תגובות: 20504
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג מאי 07, 2020 9:24 am

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך סטאוו יא פיטא »

בן בוזי האט געשריבן: ...

טאקע געווינדערט כ'האב קיינמאל נישט געהערט פון דעם ספר. נאך א אינטערסאנטע זאך, ביז סידור תפלת רב פון 45 איז נישטא קיין איין סידור וואס איז איהם מעתיק, די בעלזא סידור ברענגט דאך אלעס בדר"כ..

ואגב וואס איז ר' שלו' לאנדא פון עדעלין צי איהם?
ושב ד' אלוקיך את שבותך;ווען א איד טוט תשובה, האט כביכול השי"ת חרטה, און טוט תשובה אויף דעם וואס ער האט באשאפן דעם יצה"ר!

זרע קודש נצבים
אוועטאר
farshlufen
שר שלשים אלף
תגובות: 36792
זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
לאקאציע:אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק

Re: מנהגי ישראל ביי תפילין - נהריה נהריה ופשטיה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך farshlufen »

איבערן חיוב אנצוטאן ר"ת תפילין.

ברכת אברהם - בוטשאטש
אטעטשמענטס
Capture.JPG
Capture.JPG (87.53 KiB) געזען 1014 מאל
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
אוועטאר
חלב ישראל
שר חמש מאות
תגובות: 867
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך פעברואר 14, 2018 10:19 am

Re: מנהגי ישראל ביי תפילין - נהריה נהריה ופשטיה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חלב ישראל »

אז מ'רעדט שוין פונעם חיוב אנצוטון ר"ת תפילין. איינער האט אמאל געזאגט פאר'ן חזון איש אז די קאמארנער זאגט אז איינער וואס לייגט נישט קיין ר"ת תפילין האט א קרקפתא דלא מנח תפילין, האט איהם דער חזו"א צוריקגעפרעגט "און וואס איז די חידוש? דער ר"ת זאגט עס שוין..." ודפח"ח
חולם י יאויש
שר מאה
תגובות: 147
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג סעפטעמבער 14, 2017 11:50 pm

Re: מנהגי ישראל ביי תפילין - נהריה נהריה ופשטיה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך חולם י יאויש »

מנהג באסטאן
אטעטשמענטס
bostn rt.PNG
bostn rt.PNG (71.34 KiB) געזען 634 מאל
bostn rsy.PNG
bostn rsy.PNG (120.81 KiB) געזען 634 מאל
אוועטאר
איינס
שר עשרת אלפים
תגובות: 19689
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג סעפטעמבער 26, 2017 9:16 am
פארבינד זיך:

Re: מנהגי ישראל ביי תפילין - נהריה נהריה ופשטיה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך איינס »

חלב ישראל האט געשריבן:
אז מ'רעדט שוין פונעם חיוב אנצוטון ר"ת תפילין. איינער האט אמאל געזאגט פאר'ן חזון איש אז די קאמארנער זאגט אז איינער וואס לייגט נישט קיין ר"ת תפילין האט א קרקפתא דלא מנח תפילין, האט איהם דער חזו"א צוריקגעפרעגט "און וואס איז די חידוש? דער ר"ת זאגט עס שוין..." ודפח"ח
דערמאנט מיר א ענלעכס
ביי די מערכה אין ירושלים איבער וויזוי מדארף שרייבן א פ׳ אין ס״ת, האט איינער אפיר געקראצט א אלטע מזוזה פון די גניזות און געוויזן פאר ר׳ מנחם דאווידאוויטש אז דארט זעט מען אז אמאל האט מען געשריבן אנדערש ווי ער טענה׳ט.
האט אים ר׳ מנחם געענטפערט: נו, פאר א סיבה ליגט דאס אין גניזה...
אחד היה אברהם - שעבד את ה' רק על ידי שהיה אחד, שחשב בדעתו שהוא רק יחידי בעולם ולא הסתכל כלל על בני העולם!
טראק דרייווער
שר האלפיים
תגובות: 2317
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג יוני 01, 2009 2:58 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך טראק דרייווער »

בן בוזי האט געשריבן:

און הג"ר שלמה נטע שליסל האט ארויס געגעבן דער 'שלחן נגד צוררי' צו פארטיידיגן דעם 'שלחן מלכים
די ביסט זיכער? מיר זעהט אויס ווי ער איז ענדערש קעגן די שלחן מלכים.

אגב, רבי יצחק שטערנהאל בעל מחבר ספר "למכה מלכים" איז געווען א גאון הגאונים און האט געוואוינט דא אין אמעריקע, אין באלטימאר. (איך האב געהערט אמאל אז ער האט חרטה געהאט פאר'ן ארויסגעבן די ספר למכה מלכים, הגם זיין כוונה איז געווען זיך אנצונעמען פאר זיין גרויסן רבי'ן דער מונקאטשער רב).
ווען משיח וועט קומען וועט קוקן מיט די אויגן די זענען די אויגן וואס האבן ארויסגעקוקט אויף די גאולה און דאס געהאלטן ריין לראות בתפארת עוזך
אוועטאר
בן בוזי
שר חמשת אלפים
תגובות: 5701
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אוגוסט 19, 2008 12:03 pm

Re: וואו איז דער מקור?....

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך בן בוזי »

טראק דרייווער האט געשריבן:
בן בוזי האט געשריבן:

און הג"ר שלמה נטע שליסל האט ארויס געגעבן דער 'שלחן נגד צוררי' צו פארטיידיגן דעם 'שלחן מלכים
די ביסט זיכער? מיר זעהט אויס ווי ער איז ענדערש קעגן די שלחן מלכים.

אגב, רבי יצחק שטערנהאל בעל מחבר ספר "למכה מלכים" איז געווען א גאון הגאונים און האט געוואוינט דא אין אמעריקע, אין באלטימאר. (איך האב געהערט אמאל אז ער האט חרטה געהאט פאר'ן ארויסגעבן די ספר למכה מלכים, הגם זיין כוונה איז געווען זיך אנצונעמען פאר זיין גרויסן רבי'ן דער מונקאטשער רב).
http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.ph ... 02#p114402
מורשת חכמי אמעריקא
אוועטאר
משזר עריכה
שר חמישים ומאתים
תגובות: 361
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך נאוועמבער 01, 2023 9:45 pm

Re: מנהגי ישראל ביי תפילין - נהריה נהריה ופשטיה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך משזר עריכה »

קען זיין מען רעדט דא שוין דערפון, עכ"פ איך זע עס נישט.
כ'בין היינט געוואויר געווארן אז לויט'ן אבני נזר ברויך די יו"ד פון די תפילין של יד ליגן ביי די תיתורא, כדי עס זאל אנרירן די תפילין און אויך אנרירן די האנט פון דער מענטש.
דא האט איר זיין לשון:
אבני נזר או"ח סימן יד.

ב"ה יום ג' תצוה תרס"ג לפ"ק.

שלום וכ"ט לכבוד בן אחי המופלג החריף הבקי מו"ה יצחק מנחם נ"י בשעדליץ.
א) דבר אשר מקרוב באו לשנות בתפילין של יד. שעד עתה המנהג הפשוט להיות היו"ד מונחת אצל התיתורא. ועתה באו לשנות לחתוך באופן שיהי' מונח על התיתורא סמוך אל הבית ממש. ומצאת להם טעם. היות שמצאת ברב בש"ע שלו [סי' ל"ב סעי' ע"ז] שהתיתורא אינה נקראת תפילין רק תיתורא של תפילין. ועל כן לא סגי ברבוע התיתורא לבד רק צריך לרבע גם גוף הבית. לפי זה יש לומר דגם כן לא סגי דהיו"ד של קשר תהא אצל התיתורא רק אצל הבית ממש. הנה דברי הרב אלו לא מצאתי להם מקור. ובציונים שציין עיינתי בכל המקומות ולא מצאתי זה. ואדרבה כיון שבגמרא [מנחות לה ע"א] לא נמצא רק רבוע של תפילין הלכה למשה מסיני. ומכל מקום צריך לרבע גם התיתורא. שגם זה בכלל הלכה למשה מסיני. וכן משמע בסה"ת [סי' ר"ט] להדיא. וגם הרב בעצמו כתב כן להדיא. משמע שגם התיתורא נקרא תפילין. וכן משמע מהא שגם התיתורא צריכה להיות מונחת מעיקר השער ולמעלה כמ"ש בספר ברכי יוסף והרב בש"ע (סימן כ"ז) ועיין בשע"ת שם:
ב) אך גם לפי דברי הרב שהתיתורא לא נקרא תפילין. והרי יש ליזהר שלא יזוז יו"ד של קשר מהתפלה כמפורש בש"ע (סימן כ"ז סעיף ב'). מכל מקום כיון שמונח אצל התיתורא שהוא מין אחד עם הבית מין במינו אינו חוצץ. ואמנם כי המעיין ברמב"ן בכורות פ"ג יראה דעתו דמין במינו נהי דאינו חוצץ. הדין כאויר מפסיק. והיכי דבעינן נגיעה ממש אינו מועיל מין במינו. בתוס' בכורות (דף ט') אין דעתם כן. ובנידון דידן שגוף הסברא דתיתורא אינה נקראת תפילין אין לו יסוד. בפרט שעיקר הדין שלא תזוז אינו רק זהירות כנ"ל לשון הש"ע. פשוט שיש לסמוך על התוס':
ג) אך אם יניח היו"ד על התיתורא ולא יגע היו"ד בבשר יוכל להיות חשש מעיקר הדין. שהרי תפילין של יד פוסל בה חציצה בין התפילין לבשר. ומסתמא גם היו"ד צריך להיות על בשרו. התיתורא חוצצת בין היו"ד לבשר. ואף דהוה מין במינו דעת גבעת פינחס בתשו' (סימן מ"ו) דהיכי דשניהם צריכין ליגע לא שייך מין במינו עיין שם היטב. והכא נמי היו"ד וגם התיתורא צריכין ליגע. ואף שכתבתי בגליון שדעת התוס' לא משמע כן. מכל מקום בודאי לכתחילה צריכין לחוש לדעת גבעת פינחס דרב גוברי'. על כן דעתי שלא לשנות המנהג. מכל מקום לא אחליט הדבר יען כתבת שבאשל אברהם כתב ראי' לזה עפ"י הקבלה ובעירנו לא נמצא הספר ואמתין עד יגיע לי מאתך העתק דברי אשל אברהם כהוייתן.
והי' בזה שלום דודך דו"ש והצלחתך הק' אברהם:
ד) ואחרי אשר קיבל ממנו העתק מס' הנ"ל כתב לו בזה הלשון. הנני עומד בדעתי שלא לשנות מאשר הי' המנהג מעולם. וידוע דברי מהרש"ל [שו"ת מהרש"ל סי' צ"ח] כל המשנה ידו על התחתונה וידינו על העליונה:
זוכט איר א מגיה?
מיר האבן א שטאב פון פראפעסיאנאלע עורכים און מגיהים פאר צוגענגליכע פרייזן.
מאמרים, שיעורים, גליונות, קונטרסים, ספרים.
שרייבן, הגהה, שיפור הלשון א.ד.ג.
שנעל און צייטליך!

929-373-1139(call only)
אימעיל: [email protected]
אוועטאר
גרויסע עם הארץ
שר עשרת אלפים
תגובות: 15340
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג יולי 24, 2018 9:17 pm

Re: מנהגי ישראל ביי תפילין - נהריה נהריה ופשטיה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך גרויסע עם הארץ »

די רמח"ל אין זיין ספר ברענגט דאס אין חלק ד'. ווייסט איינער אויב עס איז דא אזא הלכה אדער מנהג צו לייגן קודם של ראש און נאך דעם של יד?

ז. אך ענין התפילין הוא יותר גדול מן הציצית הרבה והוא כי נתן הבורא ית' לישראל שיהיו ממשיכים עליהם המשך ממש מקדושתו ית' ויתעטרו בו באופן שכל בחינותיהם הנפשיות והגופיות יחסו תחת האור הגדול הזה ויתקנו בו תיקון גדול והוא מה שאמר הכתוב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך. ותלה ענין זה במצוה זו בכל הלכותיה ופרטותיה. ואמנם שני אברים ראשיים נמצאו באדם ובהם הנשמה מתגברת תגבורת גדול והם המוח והלב. וצוה הבורא ית' שימשך האור הזה על המוח תחלה על ידי תפלה של ראש ויתוקן בו המוח והנשמה שבו ויתפשט אחר כך על הלב על ידי תפלה של יד שכנגדו ויתוקן גם הוא בו.ועל ידי זה נמצא האדם כלו בכל בחינותיו נכלל תחת המשך הקדושה הזאת ומתעטר בה ומתקדש קדושה רבה. ואמנם פרטי ענינים שונים נמצאים בתנאי המצוה בכל חלקיהם כלם ענינים מצטרכים להשלמת התיקון הנרצה בכל חלקיו כפי מחלקות בחינותיו של האדם:
שחיטה
שר מאה
תגובות: 185
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג נאוועמבער 20, 2022 12:57 am

Re: מנהגי ישראל ביי תפילין - נהריה נהריה ופשטיה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שחיטה »

גרויסע עם הארץ האט געשריבן: זונטאג אוגוסט 18, 2024 11:28 pm
די רמח"ל אין זיין ספר ברענגט דאס אין חלק ד'. ווייסט איינער אויב עס איז דא אזא הלכה אדער מנהג צו לייגן קודם של ראש און נאך דעם של יד?

ז. אך ענין התפילין הוא יותר גדול מן הציצית הרבה והוא כי נתן הבורא ית' לישראל שיהיו ממשיכים עליהם המשך ממש מקדושתו ית' ויתעטרו בו באופן שכל בחינותיהם הנפשיות והגופיות יחסו תחת האור הגדול הזה ויתקנו בו תיקון גדול והוא מה שאמר הכתוב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך. ותלה ענין זה במצוה זו בכל הלכותיה ופרטותיה. ואמנם שני אברים ראשיים נמצאו באדם ובהם הנשמה מתגברת תגבורת גדול והם המוח והלב. וצוה הבורא ית' שימשך האור הזה על המוח תחלה על ידי תפלה של ראש ויתוקן בו המוח והנשמה שבו ויתפשט אחר כך על הלב על ידי תפלה של יד שכנגדו ויתוקן גם הוא בו.ועל ידי זה נמצא האדם כלו בכל בחינותיו נכלל תחת המשך הקדושה הזאת ומתעטר בה ומתקדש קדושה רבה. ואמנם פרטי ענינים שונים נמצאים בתנאי המצוה בכל חלקיהם כלם ענינים מצטרכים להשלמת התיקון הנרצה בכל חלקיו כפי מחלקות בחינותיו של האדם:
די גמרא זאגט: כל זמן שבין עניך יהיה שתים
לכאורה מיינט ער נישט די סדר פון לייגן נאר די המשכת האור
אוועטאר
מקובל אלוקי
שר האלף
תגובות: 1908
זיך איינגעשריבן אום:מאנטאג נאוועמבער 01, 2021 10:12 pm

Re: מנהגי ישראל ביי תפילין - נהריה נהריה ופשטיה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך מקובל אלוקי »

גרויסע עם הארץ האט געשריבן: זונטאג אוגוסט 18, 2024 11:28 pm
די רמח"ל אין זיין ספר ברענגט דאס אין חלק ד'. ווייסט איינער אויב עס איז דא אזא הלכה אדער מנהג צו לייגן קודם של ראש און נאך דעם של יד?

ז. אך ענין התפילין הוא יותר גדול מן הציצית הרבה והוא כי נתן הבורא ית' לישראל שיהיו ממשיכים עליהם המשך ממש מקדושתו ית' ויתעטרו בו באופן שכל בחינותיהם הנפשיות והגופיות יחסו תחת האור הגדול הזה ויתקנו בו תיקון גדול והוא מה שאמר הכתוב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך. ותלה ענין זה במצוה זו בכל הלכותיה ופרטותיה. ואמנם שני אברים ראשיים נמצאו באדם ובהם הנשמה מתגברת תגבורת גדול והם המוח והלב. וצוה הבורא ית' שימשך האור הזה על המוח תחלה על ידי תפלה של ראש ויתוקן בו המוח והנשמה שבו ויתפשט אחר כך על הלב על ידי תפלה של יד שכנגדו ויתוקן גם הוא בו.ועל ידי זה נמצא האדם כלו בכל בחינותיו נכלל תחת המשך הקדושה הזאת ומתעטר בה ומתקדש קדושה רבה. ואמנם פרטי ענינים שונים נמצאים בתנאי המצוה בכל חלקיהם כלם ענינים מצטרכים להשלמת התיקון הנרצה בכל חלקיו כפי מחלקות בחינותיו של האדם:
ח”ו!

ער רעדט א ענין ע”פ עבודה,
זיכסט א ספר, רבי, חברותה, מראה מקום, אין לימוד הקבלה? איך קען אייך אפשר העלפן! אין אישי!
שמות
שר מאה
תגובות: 145
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך מאי 25, 2016 10:25 am

Re: מנהגי ישראל ביי תפילין - נהריה נהריה ופשטיה

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך שמות »

איינס האט געשריבן: דינסטאג יולי 05, 2022 9:25 pm
חלב ישראל האט געשריבן:
אז מ'רעדט שוין פונעם חיוב אנצוטון ר"ת תפילין. איינער האט אמאל געזאגט פאר'ן חזון איש אז די קאמארנער זאגט אז איינער וואס לייגט נישט קיין ר"ת תפילין האט א קרקפתא דלא מנח תפילין, האט איהם דער חזו"א צוריקגעפרעגט "און וואס איז די חידוש? דער ר"ת זאגט עס שוין..." ודפח"ח
דערמאנט מיר א ענלעכס
ביי די מערכה אין ירושלים איבער וויזוי מדארף שרייבן א פ׳ אין ס״ת, האט איינער אפיר געקראצט א אלטע מזוזה פון די גניזות און געוויזן פאר ר׳ מנחם דאווידאוויטש אז דארט זעט מען אז אמאל האט מען געשריבן אנדערש ווי ער טענה׳ט.
האט אים ר׳ מנחם געענטפערט: נו, פאר א סיבה ליגט דאס אין גניזה...
שוין געזען ערגעץ דא איינער דאס צוברענגען, אבער ס'שאד נישט חזרה
וז"ל הב"ח או"ח סי' ל"ד
ועוד כתב הסמ"ג והמרדכי ששלחו כתב מא"י שנפלה בימה שעל קבר יחזקאל ומצאו שם תפילין ישנים כסדר הרמב"ם ורש"י ויש דוחין דלפי דפסולין הוו גנזום לשם ולא נהירא דלא היו צריכים גניזה אלא להחליף הנחתן מבית זה לבית זה:
שרייב תגובה

צוריק צו “מנהג ישראל”