Re: ט' באב מנהגים וענינים
דער משנ"ב שרייבט "נכון יותר להתנות בפירוש"... וואס דאס מיינט ס'איז בעסער ארויסצוזאגן. ווען מ'שרייבט דער משנ"ב זאגט "לכתחלה" קען משמע זיין אז נישט טון אזוי איז א "בדיעבד" משא"כ ווען מ'זאגט ס'איז בעסער
די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד
ניין
ס׳מער נישט גלאטיג ווי אגאנץ יאר?
יא, זיכער נישט בעסער ווי די דריי וואכן
ברענג מיר נישט אראפ אלע דיעות, כ'פרעג ווי אזוי האט מען זיך געפיהרט אלע יאהרן, כ'מיין אז רוב יודן האבען זיך אזוי געפיהרט.אוראייניקל האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג אוגוסט 08, 2024 9:10 amדער משנ"ב (סי' תקנ"ב סקכ"ב) ברענגט שוין דעם שמועס.
דער רמ"א ברענגט פון מהרי"ל 'ומנהג בכל גלילות אשכנז לאכול סעודה קבועה קודם מנחה, ואחר כך מתפללין מנחה ואוכלים סעודה מפסקת'.
זאגט דער משנ"ב 'ורבים מאחרונים אין דעתם נוחה בזה, להרבות מתחילה בכמה מיני תבשילין ולהתענג בהם, וזהו עיקר סעודתו; ואחר מנחה, שאינו רעב ואינו צמא כלל, אוכל לזכר סעודה מפסקת, והוא רק כעין סעודת עראי.
ועל כן יש מהם שאומר (דאס איז דער מג"א), שלא יאכל קודם מנחה רק תבשיל אחד, ואחר מנחה יאכל עדשים או ביצים, וכנזכר לעיל. ואף שגם זה בכלל תבשיל הוא, לא מצטרפי אהדדי.
והאליהו רבא כתב להצדיק קצת את המנהג, וזה לשונו: אומר אני דכל זמן שהוא מכוין לשם שמים בכוונתו הנ"ל [דהיינו שלא יזיק לו התענית], הרשות בידו. אבל על כל פנים יראה כל אדם שלא ישביע עצמו יותר מדאי. והחכם עיניו בראשו, כדי שיוכל לאכול אחר המנחה סעודה המפסקת, שלא יהא כאכילה גסה ועראי, עד כאן לשונו'.
סי' תקנב, סעיף ט' רמ"אfarshlufen האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג אוגוסט 08, 2024 10:18 amס'איז נישט קיין חידוש, ס'שטייט שוין פון פריערדיגע, אידן בעלי נפש ובעלי השגה האבן זיך אייביג אזוי געפיהרט, אבער ס'איז נישט קיין הוראה פארן אלגעמיינעם ציבור.
מיהו [תנאי #1] מי שיוכל לסגף עצמו [תנאי #2] ויודע בעצמו שאין התענית מזיק לו [תנאי #3] ומחמיר על עצמו, נקרא קדוש כנ"ל: