די אחראים: יאנאש , אחראי , געלעגער
הער אויס אפאר מינוט פון 20:53farshlufen האט געשריבן: ↑ מאנטאג סעפטעמבער 16, 2024 8:54 amותמהני וועלכער שאינו יודע בין ימינו לשמאלו בהלכה ובמציאות האט עס ערפינדן.
און מענטשן שעמען זיך אפילו נישט עס צו נאך באמבלען.
פארוואס נישט רעכענען קדיש תתקבל נאך מנחה?אוהב ספרים האט געשריבן: ↑ מיטוואך יוני 16, 2021 6:47 pmאמירת קדיש
יש מחלוקת כמה קדישים צריכים לומר בכל יום, שבעה, עשרה, י"ב או י"ג. עכ"פ על פי הלכה אין לפחות מז' קדישים בכל יום, על שם הכתוב שבע ביום הללתיך, דהיינו:ויש שכתבו שהרי לא כ"א לומד בכל יום, והרי יחסר לו קדיש, אז אומרים קדיש גם אחרי תפלת מנחה וכך משלימים הז' קדישים בכל יום.
- א. אחר פסוקי דזמרה, משום הפסק דפסוקים [דהיינו אחר ישתבח].
ב. אחר שמונה עשרה מפני שהיא מצוה בפני עצמה [דהיינו הקדיש אחר תחנון].
ג. אחר קדושת ובא לציון.
ד. אחר אמירת מזמור או לימוד פרק אגדה או משנה וכו'.
ה. אחר אמירת אשרי במנחה.
ו. אחר קר"ש של ערבית.
ז. אחר תפלת ערבית.
לפי נוסח אשכנז [הקדום] אין אומרים קדיש קודם הודו, 'שיר של יום' והקדיש שלאחריו או 'אין כאלקינו' והקדיש שלאחריו. וכן א"א קדיש אחר עלינו [ראה טור. אמנם בפרישה כתב שהמנהג לומר קדיש גם אחר עלינו אפילו במקום שאין אבלים]. אבל מוסיף הטור, שמנהג ספרד לומר מזמור 'הטה ה' אזנך' ולאחריו קדיש, ואח"כ 'עלינו לשבח'. וכן מביא מסדר רב עמרם, שנוהגין לומר 'אין כאלקינו' אחר קדיש של ובלצ"ג, ולא מזכיר שוב אמירת קדיש.
מנהג האר"י
והנה, על פי אר"י יש לומר בכל תפלת שחרית ד' קדישים, בין כל חלקי התפלה המכוונים לעולם אחר, ואינו קשור לאבלים [ומשם נובע המנהג בצאנז, מונקאטש, סאטמאר, חב"ד ודעימיה, שהבעל תפלה אומר כל הקדישים אף כשאין יתום], וכך הסדר: עד 'ברוך שאמר' [הודו] הוא בעולם העשיה, ואומרים 'קדיש דרבנן'. ומשם עד 'יוצר אור' הוא ביצירה, ואומרים קדיש לאחר 'ישתבח'. ומשם עד שמונה עשרה הוא בבריאה, שמונה עשרה באצילות, ואומרים קדיש לאחר תחנון. מ'אשרי' עד 'תפלה לדוד' בבריאה, ואומרים קדיש לאחר 'ובלצ"ג', משם עד 'אין קדוש כה'' ביצירה, ואומרים קדיש אחרי שיר של יום, עד 'עלינו לשבח' בעשיה ואומרים קדיש אחר זה.
ולכאורה מזה, שקדיש אחר 'אין כאלקינו' אינו חיוב על פי סדר התפלה כי זה קדיש דיתמי, וכמ"ש האר"י דאינו מכלל הקדישים, ברם ראה בכף החיים סימן נ"ה (סק"א) שהביא שלל מקובלים שאעפ"כ חיוב גדול לומר קדיש זה אף כשאין יתומים, כי קדיש זה בעולם העשיה וכו' ואכמ"ל.
קדיש אחר עלינו. קדיש זה מקובל כקדיש של האבלים, ברם ברמ"א כתוב שאף אם אין יתום בביהמ"ד יאמרו הקדיש, אבל רק מי שאין לו אב ואם או מי שהוריו אינם מקפידים [ובכמה נו"כ משמע שדוקא בקדיש זה יש להקפיד כנ"ל, כי זה נקרא קדיש של אבלים], ולא כמו שטועים העולם לגבי הקדיש לאחר 'רבי ישמעאל', 'שיר של יום' ו'אין כאלקינו'.
גם צל"ד, שעל פי האר"י אין קדיש אחר עלינו, רק קדיש דיתמי נקרא הקדיש דרבנן אחר 'אין כאלקינו', וכפי שציינתי לעיל.
כעת לקדישים אחרים
קדיש קודם 'כגוונא'. יש קהילות שזה שייך לבעל תפלה, ויש קהלות שזה שייך לאבלים [וכ"ה במג"א], במונקאטש המנהג שזה שייך לאלו שיש להם יא"צ הן ביום ששי והן בשב"ק.
קדיש אחר 'כגוונא'. חוץ מחב"ד לא זכור לי מקום שאומרים קדיש שם.
קדיש אחר 'מזמור לדוד' בליל שבת. מנהג האר"י וכן המנהג במקהלות החסידים שאומרים אחר ברכת מעין שבע בליל שבת 'מזמור לדוד' וחצי קדיש וברכו, ברוב המקומות נהוג שהבעל תפלה אומרו, ברם ב'דרכי חיים ושלום' איתא, שאם היה אבל בבית המדרש, הוא היה אומר הקדיש וברכו. וכן נהג המנחת אלעזר ביא"צ. וראה בזה בלקט קמח החדש ובשו"ת ערוגת הבושם.
קדיש אחר 'תהלים' ו'קידוש לבנה'. קדיש זה ענין אחר לגמרי הוא, ואינו ענין לאבלים, ובהרבה מקומות חסידים מאוד הקפידו על זה. [הוספה] לגבי קדיש אחר קידוש לבנה, מביאו בסידור רבי שבתי כמנהג ירושלים לומר שוב עלינו וקדיש, ברם החיד"א מערער על המנהג.
קדיש אחר 'אנעים זמירות' ו'ספירת העומר'. לא מצאתי לע"ע טעם הגון לכך, ובסידורי האר"י לא הובא. והאדמו"ר הרמ"ש כותב באחד ממכתביו שהיה מבטל הקדיש לאחר ספירת העומר [דהיינו לומר פעמיים, הן אחר 'עלינו' והן אחר ספירת העומר], מפני הטעם שאין להרבות בקדישים. ויש שכתבו שהטעם שהוסיפו לומר עוד קדיש אחר 'אנעים זמירות', הוא כדי ליתן עוד קדיש לאבלים כשאין מספיק, ולא נהירא. 'קדיש לאחר ספירת העומר', היה מקומות שזה לא היה שייך לאבלים דוקא.
קדיש אחר קדישכבר הובא לעיל מדרחו"ש, שהמנח"א לא אחז בלשון המעטה ממנהג הנהוג אצל הרבה מקומות שאחד אומר קדיש ואח"כ אומרים שאר האבלים קדיש, כי על מה בדיוק נאמר הקדיש השני, ורק מציע שלפחות יגידו עוד מזמור ביניהם.
אין להרבות בקדישים. למעשה המנחת אלעזר אחז הכלל שאין להרבות בקדישים, ולכן א"א קדיש לאחר 'לדוד ה' אורי' או 'ברכי נפשי' [כהיום המנהג במונקאטש שאומרים הקדיש של שיר של יום בראש חדש רק לאחר 'ברכו נפשי', לכלול שניהם, וכן בימי אלול ותשרי אומרים הקדיש אחר עלינו רק לאחר אמירת 'לדוד ה' אורי']. וכן המנהג בחב"ד.
הערה כללית לגבי קדיש יתום. המנהג הקדום היה שרק אחד היה אומר קדיש יתום על פי גורל ועל פי דין קדימה כמבואר למכביר בספרי הפוסקים, ורק משרבו האבלים ר"ל ול"ע, תקנו שכמה אבלים יאמרו אותו קדיש בבת אחת [וכפי הנראה זה מתקנת רעק"א במגפת תקצ"א]. והרש"ב מביא שיש לאבל לומר בכל יום ט"ז קדישים.
ויש עוד להאריך, אבל אני אמרתי בחפזי כל האדם כותב, ועוד חזון. ואם שגיתי ד' הטוב יכפר.
בעל תפילה זאגט עסבאר לחי ראי האט געשריבן: ↑ מאנטאג סעפטעמבער 16, 2024 8:48 amדי שאלה איז נאר וואס טוט מען ווען עס איז נישט דא קיין יתום?
זאגט עס די בעל תפלה אדער סקיפט מען די קדיש?
