קבלת התורה - וואס און ווען

ליקוטים וטעמים על ענינים שונים

די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד

אוועטאר
פייטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 356
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג מארטש 14, 2023 12:52 pm
פארבינד זיך:

קבלת התורה - וואס און ווען

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייטן »

דערגרייכנדיג צום שטאפל פון שר האלף מיט מיין אנדערע פעדערל, האב איך באמת געטראכט אנצוגיין ווייטער כאילו לא היה, אבער מן השמים האב איך מיך פונקט אנגעשטויסן אין א מאמר וואס כ'האב געשריבן אפאר יאר צוריק, אין א ישיבה גליון, וואס איך האלט אז דער עולם דא קען הנאה האבן בס"ד, אבער עס איז נאך היפש רוי, ד.ה. אז ס'איז דא ווי צו גיין ווייטער, ממילא שטעל איך עס ארויף, און כ'קען באשטיין צו הערן הגהות, און מ'וועט עס אי"ה בעסער אויסארבעטן איניינעם בעה"י.

כ'שטעל דא ארויף יענעם ארטיקל כמות שהוא:


קבלת כל התורה מסיני או לא?!?

מצינו בתרתינו הק': בחודש השלישי לצאת בני ישראל מארץ מצרים, ביום הזה באו מדבר סיני(שמות י"ח י"ט).

הנהידוע דיש מח' במס' שבתמתי קבלו ישראל את התורה, דרבנןסברי דקבלוה ביום ו' לחודש סיון, ור' יוסיסבר שקבלוה ביום ז' לחודש סיון.

וצריךהענין ביאור, דבאמת בין לרבנן ובין לר"י קבלו ישראל עשרת הדברים הידועים בחודש סיון, ובחודש הלזו אנו חוגגים את יום חג השבועות, אבל אין אנו יודעים מתי קבלו ישראל שאר המצות, אם באותו היום, או ביום מן הימים האחרים, וא"כ אמאי אנו חוגגים את אותן הימים כימי קבלת התורה?

והנה במס' זבחים(דף קטו:) יש מח' ידועה בין ר' ישמעאל לר' עקיבא, דלר' ישמעאל כל כללות של כל המצות נאמרו בסיני, ופרטות נאמרו במקומות אחרים, ור' עקיבא סבר כללותיהן ופרטותיהן של כל המצות נאמרו בסיני, ע"כ, ונראה שלשיטת ר' עקיבא הכל על מקומו יבא בשלום, משא"כ לר' ישמעאל צריך ביאור, וי"ל דכל כללי המצות נאמרו בסיני, ולכן גם אליבא דר' ישמעאל הוי קבלת התורה, בחודש סיון.

אבלבאמת אינו כן, דבשמו"ר(שמות פרשה ל' אות ג') איתא עה"כ ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וכו', דכ"מ דכתיב תיבת אלה, פוסל הראשונים, וכ"מ שנאמר ואלה, מוסיף על הראשונים, ואלה המשפטים בא ללמד מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני, ובפי' עץ יוסף מביא בשם היפ"ת, דבאמת נאמרו כל המצות במרה, ונישנו בסיני, ועכ"ז נקרא נתינתן מסיני, וא"כ גם לר' עקיבא לא היה מתן תורה בחודש הזה.

והנה בפי' רש"יבתחילת פרשת משפטים, עה"כ ואלה המשפטים וכו', פי' רש"י כמ"ש במדרש הנ"ל, דכ"מ דכתיב תיבת אלה, פוסל הראשונים, וכ"מ שנאמר ואלה, מוסיף על הראשונים, ואלה המשפטים בא ללמד מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני.

והקשה באור החייםעל פי' רש"י, דכאן כתב דילפינן מ"ואלה", דאלו מסיני, וכשי' ר' ישמעאל, ובפ' בהר כתב רש"י דכל המצות נאמרו מסיני, וכשי' ר' עקיבא? ותי' דלא קשה ולא מידי, דכמה פעמים מביא רש"י דרושים שאינם שיטתו, אלא שהם מיושבים יותר בהאי קרא, ובקרא שהדרש של הבעל פלוגתא של האי מ"ד מיושב יותר, מביא רש"י אותה הדרוש של הבעל פלוגתא.

והאור החייםכשלעצמו כתב, דבודאי היתה נתינת כל המצות כולם בסיני, דהא אין התורה ניתן לחצאין, וגם נישנו כולן באהל מועד, מהאי טעמא, אלא דיש קצת שהם העיקר בסיני, וע"ז נאמר "אלה הדברים אשר דיבר ה' במדבר סיני", ויש שהם העיקר באהל מועד, וע"ז נאמר "אלה הדברים אשר דיבר ה' באהל מועד", ולפי"ז ג"כ יובן דהוי אז קבלת כל התורה.

ובאמתנראה שי' רש"י שהוא כמו שכתב בפ' בהר סיני, שכל המצות נאמרו כללותיהן ופרטותיהן בסיני, כשי' ר' עקיבא, וכן כתב רשיז"ל בפי' במס' תענית (דף כא: ד"ה אל מול ההר ההוא), שהשכינה הק' שהתה על הר סיני מיום נתינת העשרת הדברות, כל המ' ימים שביתב משה בשמים, ואח"כ כל המ' ימים שהתחנן משה עבור ישראל, ואח"כ כל המ' ימים עד לוחות השניות, ולא זזה משם כח ימי החורף, עד יום שהוקם המשכן (בריש ניסן), ואז הלכה לשכון בתוך האהל מועד, וכל אותן הימים היתה מלמד תורה לעמו ישראל בקדושתו, כללותיה ופרטותיה, בקולות וברקים כיום שנתנה העשרת הדברות, עכתד"ק, וזהו ממש כשי' ר' עקיבא, שלא אמר שנתנה כל המצות פרוטתיה וכללותיה בז' לחודש, ולפי"ז הכל מיושב, דהתחילו ישראל לקבל התורה בחודש הלזו.

עכ"פמה שרואים מזה הוא, דשי' ר' ישמעאל הוא, דלא נאמרו כל המצות מסיני, וא"כ הדרא קושיא לדוכתיה, לר' ישמעאל, אמאי הוי קבלת התורה בחודש סיון?

אבלבפי' גור אריה עה"ת(להמהר"ל) מביא, דבאמת ד"ת אינם נישנים לחצאין, וא"כ אי אפשר לומר שלא ניתן כל התורה במעמד קבלת התורה, אבל כתב דאכן לא קיבלו אותו כל ישראל אז, אלא כשם שקיבלו כל ישראל את עשרת הדברות, במעמד הר סיני, כך קיבל משה כל התורה אז, ומסרה להם במקום אחר (ולא כתב מתי היה זה).

ובעניןאחר מובא בשו"ת משיב דבר(ח"ב סי' ע"ז), דמסר קודשא ב"ה כל תורה שבכתב בסיני, ונשנה באהל מועד, ותורה שבע"פ לא ניתן אלא למשה, והוא נהג בו טובת עין, ליתנו לישראל, ואליבא דהמשיב דבר א"ש אמאי הוי קבלת התורה בחודש סיון, דהא קבלו אז כל התורה - שבכתב - כולה.

ובפי' הרא"םעה"ת כתב שדיבר השי"ת כל המצות, כללותיהן ופרטותיהן מסיני, בקולות וברקים, ובמעמד כל ישראל, כעין מעמד הר סיני, והאור החיים מביאו בתחילת פ' משפטים, עה"כ ואלה המשפטים, ופליג עליה במאד, דאין לומר כן, דהא לא מובא בשום מקום כדבר הזה שדיבר השי"ת אל ישראל כל התורה, אבל שיטת רש"י לא קשה ולא מידי, דהא לא סבר שדיבר ה' עם כל ישראל, אלא אל משה לבד, אבל היה בהר סיני.

ובפי' רע"ב מברטנורא(במס' אבות פ"א מ"א), משה קיבל תורה מסיני, היינו ממי שנתן התורה בסיני, ולא בסיני ממש, עכת"ד, ונראה שכוונתו שלא ניתן כל התורה כולה בסיני, ולפי' פי' ג"כ צ"ב, אמאי הוי אז קבלת התורה.

וראיתיעוד דבר פלא יותר, בפי' לר' אברהם אבן עזרא(בפ' ואתחנן), כי רוב התורה קיבל משה רבינו מסיני, ומסרה לישראל במדבר סיני, ואולי כי מסרה באותו י"א יום שנסעו מחורב, כדכתיב "אחד עשר יום מחורב", (וצ"ב דהא לא נסעו כל י"א יום, אלא היה דרך של י"א יום, והם נסעו ג' ימים, ונראה שיש לו שי' אחר בענין זה, וצ"ע).

אבלבאמת לא קשה מידי, דהא כל מצות עשה שבתורה מרומזים ב"אנכי", וכל מצות לא תעשה שבתורה הם מרומזים ב"לא יהיה לך", וא"כ היה אז נתינת כל התורה.

ונשארתיבצריך עיון אליבא דאיזה מ"ד, מחמת קוצר הזמן, ואשמח מאד באם יבא אחד מבני החבורה ויתרץ אותו דבר דבור על אופניו.

ואסייםאת דברי במה שראיתי בענין הלוחות, ובזה יש ראיה למאמר העולם "ווען משיח וועט קומען וועט מען ווייזן מיט די פינגער", מה שמביא בס' בן יהוידע(סוף מס' תענית דף לא.), אהא דאיתא שם אמר עולא ביראה אמר רבי אלעזר "עתיד הקב"ה לעשות מחול לצדיקים, והוא יושב ביניהם, וכל אחד ואחד מראה באצבעו, שנאמר (ישעיה כ"ה ט') ואמר ביום ההוא הנה אלוקינו זה, קוינו לו ויושיענו, זה ה' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו", וז"ל: ובאופן אחר נ"ל בס"ד, בהקדים מה שכתב הרב מהר"א פלאג'י ז"ל, בשם הגאון השל"ה ז"ל,דעשר אצבעות הם כנגד עשרת הדברות, וכשמניחין אותם גודל אצל גודל, יהיה זרת ימין כנגד "אנכי", וקמוצה דימין "לא יהיה לך", ואמה דימין "לא תשא", ואצבע דימין "זכור את יום השבת", וגודל דימין "כבד את אביך", וגדול שמאל "לא תרצח", ואצבע שמאל "לא תנאף", ואמה שמאל "לא תגנוב", וקמוצה שמאל "לא תענה", וזרת שמאל "לא תחמוד", ע"כ (מדברי השל"ה).

נמצאלפי"ז אצבע ימין נגד מצות שבת, ואצבע שמאל נגד לא תנאף, וידוע מה שאמרו רז"ל, שהגאולה תהיה בזכות שמירת שבת, גם אמרו רז"ל, שהגאולה תהיה ע"י תיקון היסוד, ולכן תהיה באלף השישי, שבו תיקון היסוד, ולכן אמרו רז"ל אין בן דוד בא עד שיכלו הנשמות שבגוף, וכ"ז תלוי בשמירת דיבר לא תנאף, ובזה מובן הטעם "שכל אחד מראה באצבעו" שהוא אצבע הסמוך לגודל, הנק' אצבע בסתם, של ימין ושל שמאל, שהם כנגד דיבור זכור את יום השבת, ודיבור לא תנאף, שבעבור שמירה שניהם היתה הגאולה וישועה, ולכן אומרים שתי פעמים קוינו, האחת כנגד זכות מצות השבת, והשניה כנגד זכות קיום מצות לא תנאף, על כן בזכות שתיהם נגילה ונשמחה, תרתי לישני.

יה"ר שנזכה לזה במהרה דידן ברוב רחמיו וחסדיו.

אעפ"י וואס געווענטליך בעט איך נישט קיין לייקס, מ"מ דאס מאל וועל איך יא אפעלירן צום ציבור, אז ווער עס האט הנאה זאל ביטע אריינשיקן א לייק, ווייל כ'קען באשטיין צו הערן אויב דער עולם גלייכט עס, און כ'וועל אפשר פרובירן צוצשטעלן נאך סחורה, עכ"פ וועט עס מיר זיין א גרויסע חיזוק, ייש"כ למפרע.
ווי אויך וועל איך בעטן נישט צו שפארן קיין הגהות און ווער עס האט נאך מ"מ זאל ביטע צו ווייזן, מיט דאנק פון פאראויס.
@פייטן
כ'בין א פייטן וואס שרייבט פיוטים!!
אוועטאר
לחם לאכול
שר חמש מאות
תגובות: 860
זיך איינגעשריבן אום:זונטאג יאנואר 07, 2024 7:36 pm
לאקאציע:כ'ווייס?

Re: קבלת התורה - וואס און ווען

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך לחם לאכול »

שיין שיין
"וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ"

פארבלאנדשטע מחשבות
יא, ער האט אים געמאכט פילן גוט!
אוועטאר
פייטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 356
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג מארטש 14, 2023 12:52 pm
פארבינד זיך:

Re: קבלת התורה - וואס און ווען

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייטן »

איז דא א פארלאנג עס איבערצוטייטשן אויף אידיש?
כ'בין א פייטן וואס שרייבט פיוטים!!
אוועטאר
אור כי טוב
שר חמישים ומאתים
תגובות: 444
זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג אפריל 14, 2022 1:35 pm
לאקאציע:גנזו לצדיקים

Re: קבלת התורה - וואס און ווען

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך אור כי טוב »

פייטן האט געשריבן: זונטאג סעפטעמבער 15, 2024 3:24 pm
ובזה יש ראיה למאמר העולם "ווען משיח וועט קומען וועט מען ווייזן מיט די פינגער"
מאמר העולם? כ'האב געמיינט ס'איז א סאטמארע ניגון.
אוועטאר
ירוחם פישל
שר חמש מאות
תגובות: 742
זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך אוגוסט 16, 2023 3:17 pm
לאקאציע:מאנטריאל

Re: קבלת התורה - וואס און ווען

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך ירוחם פישל »

אור כי טוב האט געשריבן: דינסטאג סעפטעמבער 17, 2024 11:39 am
פייטן האט געשריבן: זונטאג סעפטעמבער 15, 2024 3:24 pm
ובזה יש ראיה למאמר העולם "ווען משיח וועט קומען וועט מען ווייזן מיט די פינגער"
מאמר העולם? כ'האב געמיינט ס'איז א סאטמארע ניגון.
נו, "מקשין העולם" פון די אחרונים מיינט אויך נאר די קליין הייפעלע ערליכע אידן
Illegitimi non carborundum
אוועטאר
פייטן
שר חמישים ומאתים
תגובות: 356
זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג מארטש 14, 2023 12:52 pm
פארבינד זיך:

Re: קבלת התורה - וואס און ווען

  • ציטיר
  • צו לייגן א דאנק דארפט איר זיין אריינגעלאגט

תגובה דורך פייטן »

עטס זעהטס דאך אז ס'האט אן ערנסטע מקור!!
כ'בין א פייטן וואס שרייבט פיוטים!!
שרייב תגובה

צוריק צו “ליקוטים וענינים”