היום כ"ב חשון יארצייט של זקינתו זעלדא לאה בת הרב שלום שליססעל אשת הגאון החסיד המקובל רבי משה צבי לייפער זצ"ל נפטרה תרס"ט בעיר דזיקוב ושם מנו"כ ============================================================================================= אמר שזכר שאמרו תהלים בדזיקוב כשמהרי"ד מבעלזא זי"ע היה חולה ל"ע אגב חו"ז רבי הערשעלע שוחט [ גוטוויין ] אביו של חותנו היה שוחט בזקילקוב במארינבאד ומהרי"ד מבעלזא כשהיה במארינבאד אכל משחיטתו וכן העיד הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע לנכדו הרב החסיד רבי אברהם גוטוויין [ גם המנחת אלעזר כשהיה שם אכל משחיטתו ] - זוגתו של רבי הערשעלע האשה שרה ביילא נפטרה ב כסליו תרצ"ב נקברה במארינבאד אבל רבי הערשעלע שוחט נשא שנית בעיר חלם ונפטר ונקבר שם כ"א שבט תרצ"ז אביו של הערשעלע היה רבי אפרים פישל היה גר ברייוועץ ואמו היתה פייגה ע"ה
שמעתי אתמול מהרב החסיד פסח לעמבערגער מחשובי חסידי בעלזא שמנהגו של מהרי"ד מבעלזא היה כשהגיע לאיזה עיר אכל דוקא משחיטתו של שוחט העיר ויש מה הסיפור של מהרי"ד מבעלזא זי"ע כשהיה בטעגלאש והביאו שוחט אחר איש לשוב ממקום אחר אבל רצה דוקא לאכול משוחט של העיר טעגלאש
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
היום כ"ב חשון יארצייט של זקינתו זעלדא לאה בת הרב שלום שליססעל אשת הגאון החסיד המקובל רבי משה צבי לייפער זצ"ל נפטרה תרס"ט בעיר דזיקוב ושם מנו"כ ============================================================================================= אמר שזכר שאמרו תהלים בדזיקוב כשמהרי"ד מבעלזא זי"ע היה חולה ל"ע אגב חו"ז רבי הערשעלע שוחט [ גוטוויין ] אביו של חותנו היה שוחט בזקילקוב במארינבאד ומהרי"ד מבעלזא כשהיה במארינבאד אכל משחיטתו וכן העיד הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע לנכדו הרב החסיד רבי אברהם גוטוויין [ גם המנחת אלעזר כשהיה שם אכל משחיטתו ] - זוגתו של רבי הערשעלע האשה שרה ביילא נפטרה ב כסליו תרצ"ב נקברה במארינבאד אבל רבי הערשעלע שוחט נשא שנית בעיר חלם ונפטר ונקבר שם כ"א שבט תרצ"ז אביו של הערשעלע היה רבי אפרים פישל היה גר ברייוועץ ואמו היתה פייגה ע"ה
שמעתי אתמול מהרב החסיד פסח לעמבערגער מחשובי חסידי בעלזא שמנהגו של מהרי"ד מבעלזא היה כשהגיע לאיזה עיר אכל דוקא משחיטתו של שוחט העיר ויש מה הסיפור של מהרי"ד מבעלזא זי"ע כשהיה בטעגלאש והביאו שוחט אחר איש לשוב ממקום אחר אבל רצה דוקא לאכול משוחט של העיר טעגלאש
וזה מה שכתב לי ידידי הרב החסיד בעריש מאנדל הי"ו מלאנדאן זקיני רבי ישראל משה רצה להביא א היימישער שוחט, א בעלזער חסיד, על כן הביא שוחט מכפר הסמוך, אבל מרן מהרי"ד לא אבה לאכול מזה, כי אם מהטעגלאשער שוחט
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
היום כ"ב חשון יארצייט של זקינתו זעלדא לאה בת הרב שלום שליססעל אשת הגאון החסיד המקובל רבי משה צבי לייפער זצ"ל נפטרה תרס"ט בעיר דזיקוב ושם מנו"כ ============================================================================================= אמר שזכר שאמרו תהלים בדזיקוב כשמהרי"ד מבעלזא זי"ע היה חולה ל"ע אגב חו"ז רבי הערשעלע שוחט [ גוטוויין ] אביו של חותנו היה שוחט בזקילקוב במארינבאד ומהרי"ד מבעלזא כשהיה במארינבאד אכל משחיטתו וכן העיד הרה"ק מהר"א מבעלזא זי"ע לנכדו הרב החסיד רבי אברהם גוטוויין [ גם המנחת אלעזר כשהיה שם אכל משחיטתו ] - זוגתו של רבי הערשעלע האשה שרה ביילא נפטרה ב כסליו תרצ"ב נקברה במארינבאד אבל רבי הערשעלע שוחט נשא שנית בעיר חלם ונפטר ונקבר שם כ"א שבט תרצ"ז אביו של הערשעלע היה רבי אפרים פישל היה גר ברייוועץ ואמו היתה פייגה ע"ה
שמעתי אתמול מהרב החסיד פסח לעמבערגער מחשובי חסידי בעלזא שמנהגו של מהרי"ד מבעלזא היה כשהגיע לאיזה עיר אכל דוקא משחיטתו של שוחט העיר ויש מה הסיפור של מהרי"ד מבעלזא זי"ע כשהיה בטעגלאש והביאו שוחט אחר איש לשוב ממקום אחר אבל רצה דוקא לאכול משוחט של העיר טעגלאש
וזה מה שכתב לי ידידי הרב החסיד בעריש מאנדל הי"ו מלאנדאן זקיני רבי ישראל משה רצה להביא א היימישער שוחט, א בעלזער חסיד, על כן הביא שוחט מכפר הסמוך, אבל מרן מהרי"ד לא אבה לאכול מזה, כי אם מהטעגלאשער שוחט
אטעטשמענטס
BEL6.jpg (206.6 KiB) געזען 875 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
בערב שבת חנוכה התפלל מנחה קודם הדלקת הנרות וכן מנהג סקווירא וראיתי בעלים לתרופה ר"פ שכן היה המנהג אצל הדברי חיים מצאנז זצ"ל האם המנהג עדיין כך אצל חצרות הקודש נכדי צאנז ?
אטעטשמענטס
AL99.jpg (188.32 KiB) געזען 835 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
יש מדרש פליאה "כל המכה בדופי מפסיד יינו בבכורות" מדרש זה היה תמוה ובלתי מובן במשך מאות שנים עד שהגיע חכם אחד והסביר: "כל המכה בדופי" - כל מי שביו"כ מכה על ליבו "אשמנו", "חטאנו" וכו' ומכה ב"דברנו דופי" 2, אחת כנגד "דברנו" ואחת כנגד "דופי" "מפסיד יינו בבכורות" - עליו גם לשבוך יינו פעמיים, אחת כנגד "מכת" ואחת כנגד "בכורות". שמעתי ממנו פעם בשם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל אני מביא כאן הנוסח שמובא בגליון דעהו בשם אדמו"ר מתולדות יהודה סטוטשין שליט"א האם יש נוסח אחר ? אבל גם מובא משמיה של הרה"ק שלום מקאמינקא זצ"ל
אטעטשמענטס
TYS.jpg (203.7 KiB) געזען 738 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אביו של בעל אשרי למשה הגה"ח רבי דוד זצ"ל מביחעווע - דזיקוב נולד לאביו הגה"ח רבי מאיר יחיאל זצ"ל בשנת תרמ"ג ואביו היה מחשובי החסידים של הרה"ק הטריסקער מגיד זי"ע וכששאל אותו איזה שם יקרא לבנו הנולד למז"ט אמר הטריסקער מגיד היות שאחי הקדוש רבי דוד מטאלנא זי"ע נפטר בזה השנה [ הרה"ק רבי דוד נפטר י אייר תרמ"ב ] מן הראוי שיקרא שמו דוד על שם אחי הקדוש זי"ע
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אבי אביו רבי מאיר יחיאל זצ"ל נקרא שמו על שם הרה"ק השרף ממאגליניצא זצ"ל שאביו הרב אליהו זצ"ל היה מחסידי השרף ממאגליניצא זי"ע ונולד אחר הסתלקותו הרב אליהו היה בן הגאון רבי ישראל איידעלמאן זצ"ל ורבי ישראל היה דיין בלובלין ורב בביכעווא
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
סיפר הרב שלום ראובן גאלדקלאנג ששמע מהרב החסיד לייבוש גרינבערג ז"ל שהוא זכר הרב החסיד יחיאל גרשון גוטוויין ז"ל מסיביר ועוד והיות שהיה טריסקער חסיד וזכר את הטריסקער מגיד זצ"ל על כן לקחו לביקור אצל הרה"ק מסקווירא זצ"ל בעת מגורו בוויליאמסבורג ומרן מסקווירא זצ"ל היה שמח מאד בראותו איש זקן שהכיר הרה"ק המגיד מטריסק זי"ע וצוה לו שישב על הכסא וביקש ממנו שיספר מהטריסקער מגיד איזה סיפורי קודש וסיפר אז רבי יחיאל גרשון שלשה סיפורים ואח"כ סיפר עוד מנכדו יהושע ואחר הביקור ליוה הרה"ק מסקווירא זי"ע את רבי יחיאל גרשון בצאתו
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
הרה"ח ר' יהושע גוטוויין ע"ה את הספור דלהלן שמעתי מפי הרה"ח ר' צבי שי' גוטוויין, חסיד נדבורנא ומבאי בית מדרשנו, ששמע אותו מכ"ק האדמו"ר מטשערנוביל־ אשדוד שליט"א:
אביו של רבי צבי, הרה"ח ר' יהושע גוטוויין ע"ה מבני ברק,[ בן הרב החסיד רבי אברהם בן רבי יחיאל גרשון ז"ל ] היה איש חסד במלוא המובן, הוא נהג לחלק מצרכים לנזקקי בני ברק ואף הקים בית הכנסת אורחים שבו ישנו ואכלו נזקקים. ר' יהושע נהג להתפלל בבית מדרשו של הרה"ק מטשערנוביל זצ"ל בבני ברק ומשם הכירו כ"ק האדמו"ר מטשערנוביל שליט"א. פעם, כאשר סיפר האדמו"ר מטשערנוביל שליט"א לר' יהושע כי הוא מתכונן לנסוע לאנטוורפן, ביקש ר' יהושע שימסור דרישת שלום ממנו לרה"ק רבי יענקל'ה מפשוורסק זצ"ל. כאשר קיבל הרה"ק מפשוורסק את דרישת השלום נענה ואמר: אספר לך ספור אמיתי שאלמלא הכרתי את כל הנוגעים בדבר הייתי אומר שהוא דמיון. . ספורו של הרה"ק מפשוורסק זצ"ל וכך סיפר הרה"ק מפשוורסק זצ"ל: הכרתי את סבו ואביו של ר' יהושע ברוסיה, שם הקימו בית הכנסת אורחים וניהלו אותו במסירות נפש ממש. לצורך מימון פעולותיהם נשלח ר' יהושע לשוק ביום חמישי ושם היה אוסף כסף עבור הנזקקים. בכל שבוע היה ניגש לר' יהושע יהודי לא מוכר ובעל הדרת פנים ומוסר לו שקית מלאה בכסף שהספיק למימון מעשי החסד. שבוע אחד החליטו אלה ששמעו על כך להתחבא בשוק כדי לראות מן המחבוא את היהודי האמור, גם אני – הרה"ק רבי יענק'לה – וגם חותני הרה"ק רבי איצק'ל מפשוורסק זצ"ל היינו מעורבים בחיפושים אחריו, אך הוא לא הופיע אלא רק לאחר שהמחפשים הלכו לדרכם. באנו למסקנה כי האיש הוא אליהו הנביא... [ הוספה גם הרבנית לויפער דודתו של רבי יושע הלכה פעם עמו בשוק לפגוש את האיש !! אליהו הנביא - והיה ביום השוק ואחד מהמוכרים בגדים הכריז בקול "בגדים למכירה" והרבנית לויפער הלכה לראות הבגדים ופתאום כהרף עין צעק רבי יושע מומע פייגה ער איז דא !! וכשרצתה לראותו נעלם אבל ביד רבי יושע היה פעקל מיט געלט !! וסיפרה שנטלו הכסף והניחו תחת הקישען לסגולה וחלפו הכסף לשמירה ] גם כאשר עברה משפחת גוטוויין לפראג והמשיכה שם במעשי החסד האמורים – המשיך גם היהודי בעל הדרת הפנים לבוא מידי שבוע ולמסור את הכסף. ויהי לפלא.
לאחר שנים, כשעברה המשפחה לארץ הקודש והמשיכה גם שם במעשי החסד – המשיך היהודי להופיע ובזכותו הקים ר' יהושע את מפעל החסד שלו.
לימוד ב"של"ה" הקדוש טרם נישואיו סיפר ר' יהושע ליהודי על נישואיו הקרובים ובפגישתם הבאה הביא לו היהודי כמתנת נישואין את הספר "של"ה" הקדוש. פרץ ר' יהושע בבכי ואמר כי בעטיין של הגזירות והמלחמות הוא יודע בקושי ללמוד חומש עם פירוש רש"י וכיצד ילמד ב"של"ה"... היהודי השיב לו כי כיון שר' יהושע הוא "טוב עין" – אם יקח לו חברותא וילמד עמו ב"של"ה" על מנת לקיים – יוכל להבין ולהשכיל בתורה. וסיים הרה"ק מפשוורסק: לולא הכרתי את הנוגעים בדבר הייתי אומר שהרבה דמיון יש בספור זה. כאשר חזר כ"ק האדמו"ר מטשערנוביל שליט"א לבני ברק וסיפר לר' יהושע את הספור, אישר ר' יהושע ואמר: אכן, הכל אמת לאמיתה. לצערי – המשיך ר' יהושע – לא קיימתי את דברי היהודי ללמוד ב"של"ה", ומשום כך, כנראה, פסק לבוא ולמסור לי את הכסף... https://col.org.il/files/uploads/origin ... 422059.pdf
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
סיפר שבעת למדו בעיר קראקא הלכו העולם לבית מדרשו של הרמ"א ביום ל"ג בעומר ואם היה יום הקריאה קראו בספר תורה של הרמ"א !!!! ועיין באשכול זהז באריכת אודות הספר תורה של הרמ"א https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=25891
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
בספר תוספת שבת (סי' רסב ס"ק א) כתב שהיה גדול אחד שמחק את הנוסח של 'בצאתכם לשלום' וכתב שנראה שהדין עמו. וכן החתם סופר (על התורה, פ' ויקרא, עמ' קכג ד"ה שמאי) כתב, שאין לומר למלאכים ולכל דבר קודש 'צאתכם לשלום', כי אין להוציאם. וכן נהג הדברי חיים מצאנז. גם היעב"ץ בסידורו (הנהגת ליל שבת) תמה מדוע משלח המלאכים ופוטרם מביתו הלא טוב לו שיתעכבו בביתו והלואי ויישארו לעולם, כי אז נשמר בכל דרכינו [ואגב נציין שתלמידו של החתם סופר הגאון חזקיה פייבל פלויט זצ"ל בספר ליקוטי חבר בן חיים (ח"ג בהקדמה ד"ה בכל יום ויום) כתב שהחתם סופר לא נהג לומר כלל הפיוט 'שלום עליכם' וכמו שאנו לא אומרים 'התכבדו מכובדים' כי אין אנו מוחזקים ליראים במדרגה זו שמלאכים ילוו אותנו (וכמו שכתב בש"ע סי' ב ס"א), ואם כן גם הפיוט הזה אין לו שייכות, ע"ש. וכבר תמה על דבריו בשו"ת דברי ישראל (וועלץ, ח"א סי' ט) שהוא נגד מה שאמרו חז"ל (שבת קיט ע"ב) ששני מלאכי השרת מלוים לו לאדם וכו', והחת"ס הקפיד לקיים דברי חז"ל וכו', והביא בשם המהר"מ שיק שהיה גם תלמידו של החת"ס שהעיד שאמר הפיוט בינו לבין עצמו ורק מחמת הענווה היתירה שהיתה בו לא היה אומר בקול ובפומבי, והוסיף דשמא 'בצאתכם לשלום' אמר בשקט וכמו היעב"ץ. ויש בזה עוד אריכות בדעת החת"ס. ועי' בזה בספר אוצר פלאות התורה (בראשית עמ' ערה והלאה), ואכמ"ל]. וכ"כ הגר"ח פלאג'י (כה"ח, סי' לו סי"ד). אבל החיד"א (מחזיק ברכה, סי' רסב ס"ק ב) כתב שנהגו לומר 'בצאתכם לשלום' ודלא כמו שכתב היעב"ץ בסידורו (שם) שאין ראוי לומר 'צאתכם לשלום' אף לבשר ודם וכל שכן למלאכים, ע"ש. גם בספר פתח הדביר (ח"ג, סי' רסב ס"ק ב) כתב לומר 'בצאתכם לשלום' והסביר שהכוונה היא שהמלאכים יברכונו בשעת צאתם, ע"ש (וכ"מ מדברי מחצית השקל סי' רסב ס"ק א). וכ"כ להסביר בכה"ח (סי' רסב ס"ק טז). גם בספר מאורי אור כתב דנכון לאומרו. והסביר שם מדוע יש לאומרו. ועי' בספר אסיפת גרשון (עמ' 284) שכתב להביא דעות לכאן ולכאן בפוסקים האם לאומרו [ויש לציין שיש אומרים שהגר"א (ארחות חיים להגר"ח מוואלז'ין אות צג) היה משמיט 'ברכוני לשלום' וכו', דאין לבקש מהמלאכים בקשות שאין להם כח במאומה והכל אצלם בהכרח. ובסידור הגר"א דחה שכנראה השמועה לא נכונה דאין זה בקשה מהמלאכים אלא שאנו אומרים שהם מצווים ממלך מלכי המלכים לברך אותנו וכן יעשו כמבואר במסכת שבת (קיט:). וראיתי שבבריסק לא נהגו לאמרו. וע"ע בספר שערי רחמים (עמ' ט אות כו)]. ובספר סגולות ישראל (אות שפב) כתב, שסגולה לבטל מחלוקת ומריבה בבית שיש קבלה מאדם גדול שידלגו ב'שלום עליכם' שאומרים בליל שבת, 'בצאתכם לשלום' וכו', והוא בדוק ומנוסה, ע"ש. וע"ע בילקו"י (ח"ד עמ' רסא) ובשו"ת מבשרת ציון (להגרב"צ מוצפי, ח"א סי' לג). ולכן להלכה, אפשר לומר בליל שבת באמירת 'שלום עליכם' וכו', 'בצאתכם לשלום' וכו'. ומי שלא אומר 'בצאתכם לשלום', יש לו על מה שיסמוך. ואם יש לו מחלוקת ומריבה בבית ידלג 'בצאתכם לשלום' והוא סגולה בדוקה לבטל מחלוקת ומריבה בבית.
אטעטשמענטס
TZEISCHEM.jpg (152.6 KiB) געזען 430 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
אין אור הצפון בעלזא חשון תשפ"ד האבן זיי עטליכע בריווען פון הרב החסיד רבי יחיאל גרשון ז"ל וואס ליגט באוצרו פון מרן אדמו"ר מבעלזא שליט"א און אויך עטליכע סיפורים ממנו
אטעטשמענטס
ALIM3.jpg (109.62 KiB) געזען 384 מאל
ALIM2.jpg (142.57 KiB) געזען 384 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
בערב שבת חנוכה התפלל מנחה קודם הדלקת הנרות וכן מנהג סקווירא וראיתי בעלים לתרופה ר"פ שכן היה המנהג אצל הדברי חיים מצאנז זצ"ל האם המנהג עדיין כך אצל חצרות הקודש נכדי צאנז ?
אצל הרה"ק רבי ירמיאל משה מקאזשניץ היה המנהג שרק כשחל ערב חנכה בערב שבת היה מתפלל מנחה קודם אבל אם חל באמצע השבוע הדליק מקודם
אטעטשמענטס
dc12.jpg (167.48 KiB) געזען 82 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
בראש השנה ההעל"ט היה היארצייט העשירית - די צענטע יארצייט בענין מנהגו שאמר בליל ראש השנה תיכף אחר הברכה היהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה קודם אכילת תפוח עיין מנהג חב"ד שכך עושין בתחילת הסעודה של לילה זה, לאחר הטעימה3 מפרוסת המוציא, אוכלים תפוח מתוק בדבש – וכך נהג הרבי: המתין עד שיוגשו גם הרימונים לשולחן4, ואז נטל את התפוח בימינו5, בקליפתו. חתכו לחלקים, טבל חלק אחד (שלוש פעמים) בדבש, ורק אז בירך עליו 'בורא פרי העץ'6, ואחר הברכה קודם האכילה7 אמר: "יהי-רצון מלפניך (ללא 'ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו') שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה". מקור מהריי"ץ מליבאוויטש זצ"ל ויש אומרים שכן מנהג ראפשיץ וזה לשון מנהגי חב"ד אצל המקורות מנהג והוראה לרבים דכ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע, ע"פ ה'מעגלי-צדק' שבמג"א, דלא כנפסק בשו"ע אדה"ז סי' תקפ"ג ס"ג. הטעם נתבאר במכתבו של הרבי הנדפס בס' המנהגים (עמ' 104) "כדי שיהיה ה'יהי-רצון' סמוך לברכת הפרי, ותהיה הפתיחה דברכת העץ שייכת גם אליו... שיהיה לו מעין תוקף ברכה", עיי"ש.
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
