שערי תשובה (על שו"ע) בסוף חלק או"ח מאחיו הגאון ר' אפרים זלמן מרגליות זצ"ל, לפרש הא דאנו אומרים "והאר עינינו בתורתך" דהיינו שהתורה הקדושה תאיר את עינינו, ושנראה איך היצר הרע מסמא את עינינו עכ"ד.
לויט דעם האב איך געטראכט צו זאגן בדרך דרוש די גמרא ”בראתי יצר הרע בראתי תורה תבלין”, ווייל דורכן מתפלל זיין צום אייבערשטן אז די תורה זאל אונז מאכן זען ווי דער יצר הרע פארפירט אונז, וועלן אונז זיך בעסער היטן די אויגן, ממילא וועט אונז דער תורה שוין זיין א תבלין און נישט קיין טרוקענע זאך.
דער שינאווער רב שרייבט: אז די עיקר איז, אפילו ווען איינער איז דורכגעפאלן חלילה,זאל ער נישט מחליט זיין אז ער באלאנגט שוין לצד הרע חלילה. ניין, איך בין א חשוב'ער יונגערמאן, וואס קען נישט אלעמאל ביישטיין א שווערע נסיון חלילה. אבער מ'גייט זיך צוריקכאפן! דאס מיינט אבער נישט אז זמן קר"ש איז שוין נישט מיין זאך. כ'גיי ווייטער סטראגלען יא צו וועלן זיין אן אויסגעהאלטענער איד!
דברי יחזקאל פר' נצבים: כי המצוה הזאת לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא וגו' כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו (ל, יא יג). י"ל דהנה כלל גדול הוא בעבודת השי"ת שלא יתייאש האדם א"ע אפילו כשעומד במדרגה פחותה ותחתונה ר"ל, לא יתייאש א"ע מתשובה ולא יחשוב שאין לו תקנה ח"ו כי אין לך דבר שעומד בפני התשוב. ועיקר הוא שלא יחליט להצד זה לעומת זה,כמ"ש (ב"ק סח:) גזל ולא נתייאשו הבעלים שניהם אין יכולים להקדישו זה לפי שאינו שלו זה לפי שאינו ברשותו. הכי נמיאפילו אם הסטרא אחרא גזלה ממנו הניצוצות קדושות שנפלו בקליפה רח"ל ע"י חטאיו, אפילו הכי אין לה מקום לקנותן אם לא נתייאשו הבעלים עדיין מהםלפי שאינו שלה.