זבחי צדק האט געשריבן: ג' בשלח איז א סגולה צו זאגן פרשת המן, כדי צו האבן פרנסה ג' בשלח, אזוי ווי אין פסוק שטייט ולקטו דבר יום ביומו
ד' בשלח, דארף מען נאכאמאל זאגן כדי צו האבן פרנסה מיטוואך
ה' בשלח, נאכאמאל זאגן, כדי צו האבן פרנסה דאנערשטיג
ו' בשלח דארף מען זאגן דריי מאל, איינמאל צו האבן פרנסה אויף ערב שבת, און נאך צוויי מאל מיט תרגום אלס די וועכענטליכע מעביר סדרה זיין חיוב
ז' בשלח, דארף מען לכאורה נישט זאגן, ווייל שבת איז נישט געפאלן קיין מן
משפטים סקעדזושל:
איז די זעלבע ווי בשלח, מיטן אויסנאם פון פרייטיג איז גענוג נאר איינמאל
וכן הלאה
ג' בשלח - סגולה לומר פרשת המן
ליקוטים וטעמים על ענינים שונים
די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד
- אויפריכטיג
- שר שלשת אלפים
- תגובות: 3446
- זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג דעצעמבער 16, 2008 8:10 pm
- לאקאציע:ביים געפילטערטן קאמפיוטער
- עפל קאמפאוט
- שר חמש מאות
- תגובות: 747
- זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג מארטש 17, 2009 12:24 pm
איך האב א חבר וואס איז א ריז אין חידושים, האב איך געבעטן מיר צו געבן עפעס פאר ג' בשלח, האט ער מיר דאס אריינגעשיקט. זייטס מיר נישט חושד, דאס איז נישט אייגענס, ער האט מיר געגעבן רשות דאס צו שרייבן דא.
א. גימל בשלח גימטריא תכ"ג, ומובא בספר אגרא דכלה (פ' בראשית על הפסוק ויקרא אלקים לרקיע שמים וז"ל סופי תיבות בגימטריא תכ"ג כמנין מצנני"ם ל"ו גיהנ"ם, רמז להיות הגיהנם נברא ביום זה [פסחים נד.], שנאמר ערוך מאתמול תפתה [ישעיה ל לג], ורמז מי שקורא קריאת שמע (המרומז בר"ת) ומדקדק בה, מצננים לו את הגיהנם כמו שאמרז"ל.
והלא ידוע מה שארז"ל כי אברהם אבינו בחר שעבוד כנגד גיהנום, ועי' תורה אור פ' נח, כי שעבוד הפרנסה הוא ג"כ כנגד גיהנום עיי"ש. ועל כן מי שאומר פרשת המן ומאמין שרק ה' אחד הוא הנותן לו כח לעשות חיל, עי"ז מעורר אמונת היחוד שהוא ענין קריאת שמע, שמצננים לו גיהנום, וניטל מעליו עול שעבוד הפרנסה שהוא ענין הגיהנום בזה העולם, ומסוגל לזה ביותר הוא ביום גימ"ל בשל"ח שעולה כמנין זה מצנני"ם ל"ו גיהנ"ם.
ב. ג' בשל"ח עולה גש"ם לרמז שבא גשמים בעולם ביום זה, ונשפע שפע רב ופרנסה.
ג. יו"ם גימ"ל בשל"ח עולה כמנין פ"ת, לרמז שנשפע פת לאכול ופרנסה בריווח.
ד. גימ"ל בשל"ח עם האותיות עולה השם תל"א כמספר השם [דיקרנוס"א] הנרשם באבינו מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה כנודע, והוא שם חת"ך עה"א שהוא שם הפרנסה.
א. גימל בשלח גימטריא תכ"ג, ומובא בספר אגרא דכלה (פ' בראשית על הפסוק ויקרא אלקים לרקיע שמים וז"ל סופי תיבות בגימטריא תכ"ג כמנין מצנני"ם ל"ו גיהנ"ם, רמז להיות הגיהנם נברא ביום זה [פסחים נד.], שנאמר ערוך מאתמול תפתה [ישעיה ל לג], ורמז מי שקורא קריאת שמע (המרומז בר"ת) ומדקדק בה, מצננים לו את הגיהנם כמו שאמרז"ל.
והלא ידוע מה שארז"ל כי אברהם אבינו בחר שעבוד כנגד גיהנום, ועי' תורה אור פ' נח, כי שעבוד הפרנסה הוא ג"כ כנגד גיהנום עיי"ש. ועל כן מי שאומר פרשת המן ומאמין שרק ה' אחד הוא הנותן לו כח לעשות חיל, עי"ז מעורר אמונת היחוד שהוא ענין קריאת שמע, שמצננים לו גיהנום, וניטל מעליו עול שעבוד הפרנסה שהוא ענין הגיהנום בזה העולם, ומסוגל לזה ביותר הוא ביום גימ"ל בשל"ח שעולה כמנין זה מצנני"ם ל"ו גיהנ"ם.
ב. ג' בשל"ח עולה גש"ם לרמז שבא גשמים בעולם ביום זה, ונשפע שפע רב ופרנסה.
ג. יו"ם גימ"ל בשל"ח עולה כמנין פ"ת, לרמז שנשפע פת לאכול ופרנסה בריווח.
ד. גימ"ל בשל"ח עם האותיות עולה השם תל"א כמספר השם [דיקרנוס"א] הנרשם באבינו מלכנו כתבנו בספר פרנסה וכלכלה כנודע, והוא שם חת"ך עה"א שהוא שם הפרנסה.
- אילו זכינו
- שר חמש מאות
- תגובות: 617
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך דעצעמבער 12, 2018 2:43 pm
- nmi
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5123
- זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג יוני 02, 2016 4:25 pm
- לאקאציע:אויפן קאוטש
אילו זכינו האט געשריבן: אויב מ'האט געזאגט פרשת המן שמו"ת ג' בשלח דארף מען עס נאכאמאל מעביר סדרה זיין? אדער קנה א' עולה לכאן ולכאן?
ס'איז נישט לחידודא נאר למעשה...
אויב איינער קען ביטע אויסקלארן
כ'האב עס געפרעגט אמאל איינעם האט ער מיר געענטפערט אז אויב מ'האט פארדעם מעביר סדרה געווען ביז דארט דארף מען נישט נאכאמאל.
https://www.nmi.com/
שטיצט א גוי
- נו גוט נו שוין
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 12242
- זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אוגוסט 07, 2018 12:33 pm
yid האט געשריבן: see
פארוואס אן די קרעדיט פארן ביהמ"ד
דער צעטל האט א קעפל אויך
און זיי זענען ליידער גערעכט, יעדע'ס יאר ג' בשלח, קומט צו הויפענעס מיט שֵמוֹת
כשמ"ו כן הוא
סיין זיך אויף מיט די לינק צו Webull stocks platform, און איך און די וועלן פארדינען free stocks נאכן deposit $100 די ערשטע 30 טעג פון אויפסיינען https://act.webull.com/nt/1tSOfvYQhs4K/
גם אני נקי עם נטפרי
סיין זיך אויף מיט די לינק צו Webull stocks platform, און איך און די וועלן פארדינען free stocks נאכן deposit $100 די ערשטע 30 טעג פון אויפסיינען https://act.webull.com/nt/1tSOfvYQhs4K/
גם אני נקי עם נטפרי
Re: ג' בשלח - סגולה לומר פרשת המן
גערעכט..
Re: ג' בשלח - סגולה לומר פרשת המן
הרב וועקשטיין
- אטעטשמענטס
-
- ספר מגדל נאה - מתוקן - סגולת פרשת המן .pdf
- (470.77 KiB) געווארן דאונלאודעד 119 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: ג' בשלח - סגולה לומר פרשת המן
די ליטווישע האבן דאס אויך שוין
- אטעטשמענטס
-
- SHTAR.jpg (267.38 KiB) געזען 2126 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 36777
- זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע:אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
Re: ג' בשלח - סגולה לומר פרשת המן
לאו דוקא פאר היינט, גוט פאר א גאנץ יאר.
- אטעטשמענטס
-
- תפילות לפרנסה מבעל מעבר יבק.pdf
- (112.44 KiB) געווארן דאונלאודעד 101 מאל
דאע"ג דכבר למד הרבה פעמים כל התורה והמצות, מ"מ כשיגיע המועד חייב לשאול ולדרוש בהלכות כל מועד ומועד בזמנו [ב"ח]
Re: ג' בשלח - סגולה לומר פרשת המן
לזיכוי הרבים העבירו לכל מכריכם!
שעות אחרונות לשליחת שמות:
https://forms.gle/oGU48VW5Rrr1agBa9
להורדת פרשת המן עם תפילה לפרנסה:
https://drive.google.com/file/d/1EdrpfX ... sp=sharing
שעות אחרונות לשליחת שמות:
https://forms.gle/oGU48VW5Rrr1agBa9
להורדת פרשת המן עם תפילה לפרנסה:
https://drive.google.com/file/d/1EdrpfX ... sp=sharing
- אטעטשמענטס
-
- MNJJ.jpg (288.57 KiB) געזען 2010 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- אייגנארטיג
- שר האלף
- תגובות: 1202
- זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 20, 2020 12:28 pm
Re: ג' בשלח - סגולה לומר פרשת המן
קען מיר עמיצער זאגן צו ער געדענקט הערן פון דעם פרשת המן - ג' בשלח פאר תשנ"ה?
פארוואס האבן די רימאניווער אידן נישט געוואוסט דערפון?
פארוואס אלע חסידות'ער וואס זענען זיך מתייחס מיט צאנז תלמיד ראפשיץ תלמיד רימונוב, ווייסן נישט קיין מקור?
(יא דער ראפשיצער רב איז אויך געוועהן א תלמיד [חבר] אין לובלין אבער רבו העיקר איז געוועהן הרה"ק הרבי ר' מענדלי זצ"ל ואכמ"ל)
פארוואס האבן די רימאניווער אידן נישט געוואוסט דערפון?
פארוואס אלע חסידות'ער וואס זענען זיך מתייחס מיט צאנז תלמיד ראפשיץ תלמיד רימונוב, ווייסן נישט קיין מקור?
(יא דער ראפשיצער רב איז אויך געוועהן א תלמיד [חבר] אין לובלין אבער רבו העיקר איז געוועהן הרה"ק הרבי ר' מענדלי זצ"ל ואכמ"ל)
Re: ג' בשלח - סגולה לומר פרשת המן
אייגנארטיג האט געשריבן: קען מיר עמיצער זאגן צו ער געדענקט הערן פון דעם פרשת המן פאר תשנ"ה?
פארוואס האבן די רימאניווער אידן נישט געוואוסט דערפון?
פארוואס אלע חסידות'ער וואס זענען זיך מתייחס מיט צאנז תלמיד ראפשיץ תלמיד רימונוב, ווייסן נישט קיין מקור?
(יא דער ראפשיצער רב איז אויך געוועהן א תלמיד [חבר] אין לובלין אבער רבו העיקר איז געוועהן הרה"ק הרבי ר' מענדלי זצ"ל ואכמ"ל)
תש"ם שוין זיכער !!!!
אין איר מיינט ג בשלח ? נישט סתם פרשת המן
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- אייגנארטיג
- שר האלף
- תגובות: 1202
- זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג אקטאבער 20, 2020 12:28 pm
Re: ג' בשלח - סגולה לומר פרשת המן
dovidal האט געשריבן:אייגנארטיג האט געשריבן: קען מיר עמיצער זאגן צו ער געדענקט הערן פון דעם פרשת המן פאר תשנ"ה?
פארוואס האבן די רימאניווער אידן נישט געוואוסט דערפון?
פארוואס אלע חסידות'ער וואס זענען זיך מתייחס מיט צאנז תלמיד ראפשיץ תלמיד רימונוב, ווייסן נישט קיין מקור?
(יא דער ראפשיצער רב איז אויך געוועהן א תלמיד [חבר] אין לובלין אבער רבו העיקר איז געוועהן הרה"ק הרבי ר' מענדלי זצ"ל ואכמ"ל)
תש"ם שוין זיכער !!!!
אין איר מיינט ג בשלח ? נישט סתם פרשת המן
נכון, ג' בשלח, איך וועל פאררעכטן, און כ'געדענק עס נישט זען פאר סוף שנות התש"נ
Re: ג' בשלח - סגולה לומר פרשת המן
לחם אבירים : והוא פירוש על פרשת המן : מבוסס על פי תורת ... רבי מנחם מענדל מרימנוב / י"ל ע"י ... אברהם בלא"א ר' דוד אריה רייך ...ריך, אברהם ; מנחם מנדל בן יוסף, מרימנוב, 1745-1815 ; תשס"ה
ברוקלין, ניו יארק : א. רייך
פרשת המן - סגולה לפרנסה לומר בכל יום את פרשת המן. סגולה מיוחדת לאמרו ביום שלישי בשבוע פרשת בשלח.
ברוקלין, ניו יארק : א. רייך
פרשת המן - סגולה לפרנסה לומר בכל יום את פרשת המן. סגולה מיוחדת לאמרו ביום שלישי בשבוע פרשת בשלח.
- אטעטשמענטס
-
- LECHEMA.jpg (99.25 KiB) געזען 1973 מאל
-
- LECHEMA2.jpg (82.95 KiB) געזען 1973 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
Re: ג' בשלח - סגולה לומר פרשת המן
האדמו"ר רבי יאשיהו פינטו, ראש אבות בתי הדין במרוקו, שיגר אגרת לקהילתו - 'שובה ישראל'
בראשית דבריו כותב האדמו"ר הרב פינטו כי "ימים אלו, הם ימים של כוח גדול של פרנסה. וזה הזמן, שהקב"ה הוריד לבני ישראל את המן. והמן, מסמן את הברכה והשפע של עם ישראל. אך עלינו לדעת מהיכן מגיע השפע של המן".
"אנשים רבים בימים אלו, יודעים את הסגולה של לימוד פרשת המן, ולומדים בדבקות את הפרשה של המן. אבל מהיכן באה הברכה של המן, להוריד פרנסה לכלל עם ישראל?", שאל.
הרב פינטו מסביר: "הנה מובא בפסוק (דברים ח, ג) "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם".
"והנה קשה, היה צריך להיות כתוב, כי לא על הלחם מן הארץ יחיה האדם, רק על לחם מן השמים יחיה האדם, כמו שהמן ירד, לחם מן השמיים".
"ומהו הכוונה באומרו "כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם״ והנה על פי דברי רבנו ה"חתם סופר" זצוק"ל, מובנים הדברים. שהמן נשתלשל על ידי ההגדה והלימוד של הקב"ה ולכן דקדק הכתוב ואומר "כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם", כי על ידי שהקב"ה הוציא מפיו התורה, מאות הדיבור, יורדים כל השפעות טובות וברכות". ולכן קראו הכתוב (במדבר יא, ז) "וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא" ודרשו חז"ל (יומא עה.) מלשון הגדה, שמגיד להם לישראל וכו'".
ראש אבות בתי הדין במרוקו המשיך באגרתו וכתב כי "והנה יוצא מדברי מאורם של ישראל, שכל הכוח של הפרנסה של המן יורד ויורד מהלימוד של התורה, שהקב"ה לומד בשמיים, מושפע מזה כוח המן וכוח הפרנסה של האדם, מכוח לימודו של הקב"ה".
"ולכן", מסביר הרב פינטו, "כאשר אנו לומדים תורה בדבקות, רבותינו הקדושים חידשו במסורת, מדור לדור בקבלה ובחזרה, שהקב"ה לומד עם האדם את תורתו. וכאשר אנו לומדים את פרשת המן בימים אלו, הקב"ה בשמיים לומד איתנו את פרשת המן, ומושפע על ידי לימוד הקב"ה שפע של פרנסה לאדם ולעולם".
"ויותר בשבת שירה, אשר הכוח בה הוא כוח גדול ביותר. וכאשר האדם לומד תורה בקדושה בשבת, גורם שיושפע שפע וירד לעולם השפע בדמות של פרנסה גדולה, איש על פי כוחו ועל פי הבנתו".
"ואפשר לדקדק ביותר בלימוד ספר דברים, שהמן ירד מכוחו של משה רבנו ע"ה. ולכן נאמר בתורה הקדושה (שמות טז, כב) ״וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַה' מָחָר" וגו'".
"בכוחו של משה, דבר ה' ומכוח הלימוד של שבת, השפע והברכה של הפרנסה גדול ביותר לימות השבוע. וכל הברכה של הפרנסה, באה מלימודו של הקב"ה ביום חול, וביותר בשבת. וראיה שבשבת ירד הלחם משנה, מכוח לימוד התורה של הקב"ה", הוסיף.
"והנה הכוח של המן, גרם לבני ישראל שידעו כל אדם מה מעלתו בתורה. וזה שנאמר "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן" כדברי רבותינו, שהמן היה יורד על פי מעלתו של האדם. מי שהיה לומד תורה בדבקות, המן היה יורד בפתח ביתו, משובח ומובחר בטעם אלוקי. ומי שלא למד תורה בדבקות, היה המן יורד רחוק מביתו, והיה צריך להתבזות, ללכת מחוץ למחנה ולחפש את המן. וכשהיה מוצא אותו, היה טעם רגיל לא משובח, כי המן היה יורד על פי מעלת וגדולת האדם בתורה ובעבודה, ואז האדם היה מתבייש לצאת לחפש את המן, והיה נשאר בביתו רעב. וזה וַיְעַנְּךָ שגרם לאנשים לעשות תשובה, כך שהמן ירד משובח ובפתח ביתו של האדם. וכאשר היה יורד רחוק, היה לאדם בזיון מאשתו ומהסובבים אותו".
"ולכן, גם במדבר לא הייתה את הקללה של אדם הראשון (בראשית ג, יט) "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" כי כולם עמלו בתורה, ומי שמקבל עליו עול תורה, מעבירים ממנו עול דרך ארץ. וכולם עמלו בתורה, שגם הקב"ה ילמד את תורתם וירד מן, כל אדם על פי עמלו בתורה".
הרב פינטו המשיך לבאר את הדברים: "וזה סוד ברכת המן, שלומדים וקוראים את פרשת המן בקדושה, ולא כמסיח לפי תומו. שהקב"ה יקרא איתו, ויוריד לנו שפע של ברכה והצלחה ופרנסה וישועה".
"ועל פי היסוד הגדול הזה, כאשר תלמידי חכמים עמלים בתורה בקדושה גדולה, הקב"ה עמל איתם. ומהעמל הזה יורד שפע של פרנסה לעולם, ובשבת יותר".
"ועל ידי ספר דברים, שמשה הוא הוריד את המן, הברכה כפולה ומכופלת, וברכת ה' כפולה ומכופלת ושפע מכל העולמות יורדים לעולם, בטוב טעם ובבריאות ובברכת ה' על פי הלימוד, על פי טיב הלימוד ועל פי הדבקות".
"אם כן, לימוד פרשת המן צריך להיות בדבקות, ולהגיע לדרגה שהקב"ה ילמד איתך, ואז הפרנסה והשפע גדולים מהקב"ה. לכן עלינו לדבוק בתורה בתמימות, כי אם אין תמימות, הקב"ה לא לומד עם בעל תככים וחוסר יושר, ויצא שכרו בהפסדו. פרשת המן נלמד אותה בדבקות, ולצייר את הניסים שהיו לבני ישראל בצאת ישראל ממצרים, והמן שירד בזכות משה, ואז השפע יורד עם לימוד הקב"ה מן השמיים".
לדבריו, כך צריך לקרוא את פרשת המן: "ודברים אלו צריכים להיות נר לרגלינו, ביום שקוראים את פרשת המן, לא להיות כמצוות אנשים מלומדה, אלא בדבקות גדולה, כי הנה כמה אנשים לומדים פרשת המן, והפרנסה קשה. אך אם לומדים בדבקות, הקב"ה לומד עימנו, והשפע הזה מושפע מכל העולמות".
לסיום כתב הרב פינטו: "ועלינו לחזק ולהוסיף, שבכל שבת כוח ספר דברים בדבקות, מוריד שפע מן השמיים של פרנסה ושל לימוד עם פמליה של מעלה, ושפע מושפע מכל העולמות".
בראשית דבריו כותב האדמו"ר הרב פינטו כי "ימים אלו, הם ימים של כוח גדול של פרנסה. וזה הזמן, שהקב"ה הוריד לבני ישראל את המן. והמן, מסמן את הברכה והשפע של עם ישראל. אך עלינו לדעת מהיכן מגיע השפע של המן".
"אנשים רבים בימים אלו, יודעים את הסגולה של לימוד פרשת המן, ולומדים בדבקות את הפרשה של המן. אבל מהיכן באה הברכה של המן, להוריד פרנסה לכלל עם ישראל?", שאל.
הרב פינטו מסביר: "הנה מובא בפסוק (דברים ח, ג) "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ וְלֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן הוֹדִעֲךָ כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם".
"והנה קשה, היה צריך להיות כתוב, כי לא על הלחם מן הארץ יחיה האדם, רק על לחם מן השמים יחיה האדם, כמו שהמן ירד, לחם מן השמיים".
"ומהו הכוונה באומרו "כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם״ והנה על פי דברי רבנו ה"חתם סופר" זצוק"ל, מובנים הדברים. שהמן נשתלשל על ידי ההגדה והלימוד של הקב"ה ולכן דקדק הכתוב ואומר "כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם", כי על ידי שהקב"ה הוציא מפיו התורה, מאות הדיבור, יורדים כל השפעות טובות וברכות". ולכן קראו הכתוב (במדבר יא, ז) "וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא" ודרשו חז"ל (יומא עה.) מלשון הגדה, שמגיד להם לישראל וכו'".
ראש אבות בתי הדין במרוקו המשיך באגרתו וכתב כי "והנה יוצא מדברי מאורם של ישראל, שכל הכוח של הפרנסה של המן יורד ויורד מהלימוד של התורה, שהקב"ה לומד בשמיים, מושפע מזה כוח המן וכוח הפרנסה של האדם, מכוח לימודו של הקב"ה".
"ולכן", מסביר הרב פינטו, "כאשר אנו לומדים תורה בדבקות, רבותינו הקדושים חידשו במסורת, מדור לדור בקבלה ובחזרה, שהקב"ה לומד עם האדם את תורתו. וכאשר אנו לומדים את פרשת המן בימים אלו, הקב"ה בשמיים לומד איתנו את פרשת המן, ומושפע על ידי לימוד הקב"ה שפע של פרנסה לאדם ולעולם".
"ויותר בשבת שירה, אשר הכוח בה הוא כוח גדול ביותר. וכאשר האדם לומד תורה בקדושה בשבת, גורם שיושפע שפע וירד לעולם השפע בדמות של פרנסה גדולה, איש על פי כוחו ועל פי הבנתו".
"ואפשר לדקדק ביותר בלימוד ספר דברים, שהמן ירד מכוחו של משה רבנו ע"ה. ולכן נאמר בתורה הקדושה (שמות טז, כב) ״וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה שְׁנֵי הָעֹמֶר לָאֶחָד וַיָּבֹאוּ כָּל נְשִׂיאֵי הָעֵדָה וַיַּגִּידוּ לְמֹשֶׁה. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם הוּא אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' שַׁבָּתוֹן שַׁבַּת קֹדֶשׁ לַה' מָחָר" וגו'".
"בכוחו של משה, דבר ה' ומכוח הלימוד של שבת, השפע והברכה של הפרנסה גדול ביותר לימות השבוע. וכל הברכה של הפרנסה, באה מלימודו של הקב"ה ביום חול, וביותר בשבת. וראיה שבשבת ירד הלחם משנה, מכוח לימוד התורה של הקב"ה", הוסיף.
"והנה הכוח של המן, גרם לבני ישראל שידעו כל אדם מה מעלתו בתורה. וזה שנאמר "וַיְעַנְּךָ וַיַּרְעִבֶךָ וַיַּאֲכִלְךָ אֶת הַמָּן" כדברי רבותינו, שהמן היה יורד על פי מעלתו של האדם. מי שהיה לומד תורה בדבקות, המן היה יורד בפתח ביתו, משובח ומובחר בטעם אלוקי. ומי שלא למד תורה בדבקות, היה המן יורד רחוק מביתו, והיה צריך להתבזות, ללכת מחוץ למחנה ולחפש את המן. וכשהיה מוצא אותו, היה טעם רגיל לא משובח, כי המן היה יורד על פי מעלת וגדולת האדם בתורה ובעבודה, ואז האדם היה מתבייש לצאת לחפש את המן, והיה נשאר בביתו רעב. וזה וַיְעַנְּךָ שגרם לאנשים לעשות תשובה, כך שהמן ירד משובח ובפתח ביתו של האדם. וכאשר היה יורד רחוק, היה לאדם בזיון מאשתו ומהסובבים אותו".
"ולכן, גם במדבר לא הייתה את הקללה של אדם הראשון (בראשית ג, יט) "בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם" כי כולם עמלו בתורה, ומי שמקבל עליו עול תורה, מעבירים ממנו עול דרך ארץ. וכולם עמלו בתורה, שגם הקב"ה ילמד את תורתם וירד מן, כל אדם על פי עמלו בתורה".
הרב פינטו המשיך לבאר את הדברים: "וזה סוד ברכת המן, שלומדים וקוראים את פרשת המן בקדושה, ולא כמסיח לפי תומו. שהקב"ה יקרא איתו, ויוריד לנו שפע של ברכה והצלחה ופרנסה וישועה".
"ועל פי היסוד הגדול הזה, כאשר תלמידי חכמים עמלים בתורה בקדושה גדולה, הקב"ה עמל איתם. ומהעמל הזה יורד שפע של פרנסה לעולם, ובשבת יותר".
"ועל ידי ספר דברים, שמשה הוא הוריד את המן, הברכה כפולה ומכופלת, וברכת ה' כפולה ומכופלת ושפע מכל העולמות יורדים לעולם, בטוב טעם ובבריאות ובברכת ה' על פי הלימוד, על פי טיב הלימוד ועל פי הדבקות".
"אם כן, לימוד פרשת המן צריך להיות בדבקות, ולהגיע לדרגה שהקב"ה ילמד איתך, ואז הפרנסה והשפע גדולים מהקב"ה. לכן עלינו לדבוק בתורה בתמימות, כי אם אין תמימות, הקב"ה לא לומד עם בעל תככים וחוסר יושר, ויצא שכרו בהפסדו. פרשת המן נלמד אותה בדבקות, ולצייר את הניסים שהיו לבני ישראל בצאת ישראל ממצרים, והמן שירד בזכות משה, ואז השפע יורד עם לימוד הקב"ה מן השמיים".
לדבריו, כך צריך לקרוא את פרשת המן: "ודברים אלו צריכים להיות נר לרגלינו, ביום שקוראים את פרשת המן, לא להיות כמצוות אנשים מלומדה, אלא בדבקות גדולה, כי הנה כמה אנשים לומדים פרשת המן, והפרנסה קשה. אך אם לומדים בדבקות, הקב"ה לומד עימנו, והשפע הזה מושפע מכל העולמות".
לסיום כתב הרב פינטו: "ועלינו לחזק ולהוסיף, שבכל שבת כוח ספר דברים בדבקות, מוריד שפע מן השמיים של פרנסה ושל לימוד עם פמליה של מעלה, ושפע מושפע מכל העולמות".
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים [email protected]
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
- אום אני חומה
- שר האלף
- תגובות: 1159
- זיך איינגעשריבן אום:זונטאג נאוועמבער 01, 2020 10:43 pm
- לאקאציע:אין ביבליאטעק
Re: ג' בשלח - סגולה לומר פרשת המן
אייגנארטיג האט געשריבן:dovidal האט געשריבן:אייגנארטיג האט געשריבן: קען מיר עמיצער זאגן צו ער געדענקט הערן פון דעם פרשת המן פאר תשנ"ה?
פארוואס האבן די רימאניווער אידן נישט געוואוסט דערפון?
פארוואס אלע חסידות'ער וואס זענען זיך מתייחס מיט צאנז תלמיד ראפשיץ תלמיד רימונוב, ווייסן נישט קיין מקור?
(יא דער ראפשיצער רב איז אויך געוועהן א תלמיד [חבר] אין לובלין אבער רבו העיקר איז געוועהן הרה"ק הרבי ר' מענדלי זצ"ל ואכמ"ל)
תש"ם שוין זיכער !!!!
אין איר מיינט ג בשלח ? נישט סתם פרשת המן
נכון, ג' בשלח, איך וועל פאררעכטן, און כ'געדענק עס נישט זען פאר סוף שנות התש"נ
dovidal האט געשריבן: הרב וועקשטיין
אין הרב וועקשטיין'ס מאמר שטייט אויך אז די ערשטע מקור איז בשנת תשנ''ז
Re:
זיידענע בעקיטשע האט געשריבן: ארויף געברענגט לכבוד מארגן
כאפט אריין טויזענטער מצות טעגליך:
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
ווען א יוד טוהט א מלאכה אינדערוואכען און ער טראכט אז אז ער טוהט עס יעצט ווייל יעצט מעג מען נאך אבער שבת גייט ער נישט הנה עשיית המלאכה הלזו למצוה יחשב תיכף כאלו עשה מצות עשה מעשיות בפועל ממש אגרא דכלה פרשת בהר
- צייט פארטרייבונג
- שר האלף
- תגובות: 1993
- זיך איינגעשריבן אום:דאנערשטאג יוני 04, 2020 4:42 pm
- לאקאציע:אויפן זייגער
Re:
משהזוךמיר האט געשריבן:נודה לך האט געשריבן: מאכן ליצנות אויף א זאך וואס אידן פירן זיך בתמימות און עס איז דא מקורות פון וואו דאס קומט שמעקט מיט השכלה...
פאסט נישט פאר אייוועלט!
און ארויסנעמען א ספר תורה פאר א זאך וואס איז לכל היותר א סגולה - און אפי' דאס אויך נישט מיט א ס''ת - איז, אויסער וואס עס איז קעגן די הלכה, א טפשות שאין כדוגמתה.
ס'איז דא תשובה אין דברי יואל אויף ארויסנעמען א ספר תורה מעביר סדרה זיין, אז מען לערנט עס איבער איז לכאורה נישט משמע אז עס איז אזוי קעגן די הלכה צו זאגן פסוקים אין א ספר תורה
אמר רבי אלעזר בר אבינא: אם ראית מלכיות מתגרות אלו באלו צפה לרגלו של משיח (בראשית רבה מב, ד)
.
וואס זאגט דאס פאר אונז?! מען זאל זיך גרייטן, און זיכער מאכן אים נישט מעכב זיין חלילה פון קומען.
ווען משיח וועט קומען וועט ער ווייזן מיט די פינגער...
וואס זאגט דאס פאר אונז?! מען זאל זיך גרייטן, און זיכער מאכן אים נישט מעכב זיין חלילה פון קומען.
ווען משיח וועט קומען וועט ער ווייזן מיט די פינגער...