צושויער האט געשריבן: איז עמיצער באקאנט?
איז ערגעץ וואו באשריבן די פרשה צווישן ר' שלמה קלוגר און בית טויבש מיאס איבער די מכירת חמץ.?
סוף ספר נאות דשא שי"ל ע"י ר' אברהם בנימין קלוגר איז דא שתי תשובות מאביו הגאון, איינס וואס ער האט געשריבן צום ישועות יעקב קיין לעמבערג אלט זייענדיג צוואנציג יאר, און דער ישוע"י האט עס געדרוקט בשם דייני ק"ק ראווא, איז ער מגלה אז נישט דייני ראווע האבן עס געשריבן נאר ער ר' שלמה, ווי אויך שרייבט ער אז ער האט געענטפערט דעמאלט פארן לעמבערגער רב, האט אבער ער עס נישט אריינגעדרוקט, על כן דרוקט ער עס דא והבוחר יבחר.
די צווייטע תשובה איז וועגן א פרשה וואס האט געפלאקערט אין יאס וועגן די נוסח מכירת חמץ. צווישן די צוויי יאסע רבנים הג"ר יוסף לאנדא אב"ד יאס בעל ברכת יוסף והג"ר אהרן משה טויבש אב"ד יאס בעל תועפת ראם וקרני ראם.
הגאון ר' יוסף לאנדא בן הגאון ר' מנחם מענדל מבאהסלב בן ר' צבי הירש בן מהצדיק ר' מנחם מענדל מבאר מתלמידי הבעל שם טוב זי"ע, איז געווארן רב אין יאס בהשתדלות הרה"ק מריזין בשנת תקצ"ד, און בשנת תר"ב האט ער געבעטן קהל זאל צונעמען נאך א רב, יאס איז געווען א גרויסע שטאט און די טירדות העיר איז געווען אסאך, און ווען ר' אהרן משה האט באקומען שריפטליך פון ר' יוסף אז אלץ איז מיט זיין הסכמה איז ער געקומען קיין יאס, אזוי ארום איז געווען צוויי רבנים אין יאס אויפאמאל בשלום, לאנג האט עס נישט אנגעהאלטן און בשנת תר"ג האט אויסגעבראכן א מלחמה צווישן זיי, וועגן די תקנה וואס ר' יוסף האט געמאכט בענין מכירת חמץ מ'זאל נישט פארקויפן יעדער עקסטער זיין חמץ פארן גוי, נאר מ'זאל אלעס פארקויפן פאר איין איד, און ער זאל עס פארקויפן פארן גוי, ער האט אזוי איינגעטיילט די שטאט אז יעדע געגנט זאל האבן איין איד וואס זאל אפקויפן די חמץ. און ער האט מפרסם געווען א קונטרס דערויף בשם "סיג לתורה" וואס דארט ערקלערט ער און רופט אויס דאס תקנה, האט אבער ר' אהרן משה עס געהאלטן פאר א מכשול און געשריבן דערקעגן אין א בלעטל בשם "מודעה רבה" איז אנטשטאנען א ריזיגע מחלוקה, און די גדולי הדור זענען געווארן אריינגעמישט, ר' שלמה קלוגר און ר' ישעי' שור דער שפעטערדיגער יאסער רב האבן געהאלטן מיט ר' יוסף לאנדא.ר' שלמה קלוגר שרייבט זייער פארווייטאגט דערוועגן כדלהלן. אזוי איז געפלויגן קונטרסים אהין און צוריק פון ביידע לאגערן, האט ר' יוסף צוריק געשריבן א קונטרס "משמרת לסייג" און "ביטול מודעא" , האט אויף דעם ר' אהרן משה צוריק געשריבן א קונטרס "הריסת משמרת" .
סוף פרשה אין יאס איז געווען אז נאך אפאר יאר בשנת תר"ו האבן זיך די צוויי רבני יאס משדך געווען אין א אפיציעלע שלום אויסגעארבעט דורך די יאסע קהלה, הבחור החשוב בן י"ג ר' מתתי' לאנדא מו"ל ספר אביו תולדות יוסף בן ר' יוסף איז געווארן א איידעם ביי ר' אהרן משה, (ר' מתתי' שרייבט בהלינק הנ"ל אז מ'האט דעמאלט אנגעפרעגט דעם ריזינער ווייל די כלה איז געווען שמה כשם חמותה הינדא, האט ער געענטפערט אז זיי רופט מען הרבנית נישט מיטן נאמען} זינט דאן איז מקויים געווארן את והב בסופה און אין יעדע נושא האבן די צוויי גאונים צוזאמען זיך דורכגערעדט, ווי מ'זעט אין די תשובות ספרים פון ביידע די צווייזייטיגע אהבה פון די מחותנים אין די שאלות ותשובות. און ווען ר' אהרן משה איז אוועק בי"א תמוז תרי"ב האט ר' יוסף זייער געוויינט אויף אים, זאגנדיג אז אים קומט די מערסטע צו וויינען ווייל פאר אים איז ער די מערסטע געשטארבן, ווייל מיט דעם האט ער פארלוירן מיט וועם דורכצורעדן שאלות בעניני הלכה. ר' יוסף נפטר כ"ד חשון תרי"ד.
איך וועל מעתיק זיין דברי קדשו פונעם גאון ר' שלמה קלוגר, און דאס ריתחא דאורייתא וואס קאכט זיך.
להלכות פסח סי' תמ"ח, אעתיק כאן מ"ש בתשובה לק"ק יאס להרה"ג מו"ה יוסף נ"י אב"ד דשם.
הנה על דברי ריבות בשערי ק"ק יאס, אשר נצמח בין הרבנים הגדולים דשם, ונשאלתי מהרה"ג מו"ה יוסף אב"ד דשם לחוות דעי גם אני ורואה אני שהוא מחלוקת לשם שמים בדבר מכירת חמץ בפסח אשר נתקן מאז להיות כולם מוכרים לישראל אחד באופן המועיל וישראל הקונה מוכר הכל לנכרי ומוסר לו כל שטרי מכירות שלו, וזה נתקן על פי הרב הגאון הנ"ל, ו הרב הגאון מו"ה משה טויביס אב"ד דשם ערער על הדבר ואסרו, וכל אחד הדפיס עלה לתרופה לחוות דעתוונשלח אלי דברי שניהם.
תשובה
הנה אם כי את הרה"ג מו"ה יוסף נ"י איננו מכירו מעולם, והרה"ג מו"ה משה טאביש מכירו אני היטב כי רב גוברי' והוא כרע כאח לי מימי הנעורים, אף על פי כן לא אשא פני איש, והאמת הוא כאב ואם לי, והוא אהוב מהכל, ואומר אני אחר המחילה מכבוד הרה"ג מו"ה משה נ"י לא צדקו דבריו בזהוהוא מנהג כשר וישר וכן נוהגין בכמה מקומות במדינת רוסיא, וגם במדינתנו כבר נהגו כן בכמה עיירות וזה ערך ששה שנים הנהגתי גם אני כן פה ק"ק.
ומה שמקהה בזה הגאון הנ"ל אקהייתא, הנה מלבד אשר יש להשיב על דבריו על פי הדין כמ"ש בעזה"י לקמן, הנה מלבד זה אני אומר שלא שקל הגאון הנ"ל הפסד מצוה כנגד שכרה כי הרב הגאון הנ"ל לא הי' בקהלה רבה ועצומה עד הנה ולא באה לפניו מכשול אשר נמשך מן כותבי שטרי מכירות בפסח כי אם לעצמו, וזה חדשות לו שבא לק"ק יאס ורואה החסרונות במנהג הזה כפי דעתו, ולו הי' רואה בקהלות גדולות אשר אי אפשר להיות מעצור לרוח כל אחד ואחד ולהשגיח עליו דרך פרט, ומכח זה נמשכו כמה מכשולות בשטרי מכירות אשר עצמו מספר וכאשר עיני ראו ולא זר פה ק"ק אם כי תהלה לקל פה ק"ק רובן אנשי בני תורה ואנשיו אנשי מדות ואעפי"כ נמשך כמה תקלות עד שעמדתי ותקנתי כן. אם היה כל זה למראה עיני הרב הנ"ל היה מודה ועוזב דעתווהי' מודה כי הרע ראוי לבחור במיעוטו אף אם היה בדרך זה עקולי ופשורי ראוי להשגיח אחר הרוב ולעזוב את הטפל, כל זה אני אומר לפי דעת הרב הגאון הנ"ל, ולו יהיבנא שיש בזה עקילי ופשורי, אך באמת מנהג זה יפה הוא ואין בו חשש ופקפוק כלל ואומר אני שמנהג זה יש לו סמך ורמז בש"ס דילן וליכא מידי דלא רמיזא באורייתא, כי הנה גרסינו בש"ס פ"ק דפסחים דף יג ואף רבי סובר להא דאר"נ דאמר רבין בר רב אדא מעשה באדם אחד שהפקיד דוסקיא מליאה חמץ אצל יוחנן חקוקאה ונקבוה עכברים וכו'.
אחרי ככלות הכל, אחר כל המשא ומתן מר' שלמה לר' יוסף מיאס הלוך ושוב כמה פעמים, מסיים ר' שלמה קלוגר את דבריו בכאב וכותב .
אמר הכותב ה' יודע כי בעת כתבי התשובה לק"ק יאס בנדון התווכחות בין הרבנים הגדולים דשם לא היה כוונתי לקנתר לשום אדם רק לאהבת האמת ולהצדיק את הצדיק הרב מו"ה יוסף נ"יולקיים מנהגן של ישראל אשר נהגו בקהלות גדולות באין פוצה פה ומצפצף ו סברתי כי על ידי כן תשקוט אש המחלוקת, והרב מו"ה משה נ"י יקבל האמת ממי שאמרו, ועוד נוסף לזה בבא מכתב מהרב מו"ה משה אלי כתבתי לו דברי שלום ומוסר להשקיט הריב אך כעת אני רואה כי רוצה רק למחלוקת ולקנתר ולהקניטני שלח אלי את ה"הריסת למשמרת" אשר הדפיס והפסיד לי הרבה דמי הבי דואר ולא כתב לי שום מכתב רק נשלח הקונטרס לבד וראיתי כי כוונתו רק לקנתרני, ובאמת הניירות הללו אין להם דמים כי אין ראויין רק לצור על פי צלוחית, והנה להשיב על דבריו אינו כדאי כי אין קץ לדברי רוח ומי יוכיח ומי ישית ידו בין שנינו, לכן אשים מחסום לפי רק אדפיס מכתבו אלי משם יראו כי אין כוונתו רק להרבות כבוד עצמו ולמעט כבוד שמים כי זולת זה מה לו שהשבתי לשם אם אמת דברתי ואם לא בלאו הכי הם בטלים ומה לו להקפיד על דברי תורה, אין זה רק שחושש לכבודו לזה הנני מדפיס לשונו אלי והאגרת אשר השבתיו ובזה ימצא האיש אשר מבקש ה' ותורתו והאמת ימצא בזה תשובה לכל דבריו ולא אשית ידי על הקונטרס הריסת המשמרת
רק על מ"ש הרב מו"ה יוסף בשמי שיש רמז בש"ס להך תקנתא ו כתב הרב מו"ה משה שאם הי' רמז בש"ס הו"ל למידע גם הוא, הנה דימה בנפשו כי נגלה לפניו כל תעלומות ורמזי הש"ס גם אני מודה לו שנהירין לי' שבילי הש"ס כשבילי דנהרדעא ודי, אף אני איני מתפאר בזה כי גם אבותי לא הגיע למדרגה זו ואולי ירושה הוא לו מאבותיו, אך מי יתן ידעתי רמזי הש"ס מה שנעלמו ממנו הייתי יודע יותר ממנו, ובאמת אני כתבתי רק דרך רמז בעלמא מדברי הש"ס התמוהין וגם זולת זה הך תקנתא אינו צריך סעד לתומכו אך זה חובה עלי לבאר מה שראיתי בו שעדיין מחזיק בהבל זה שכתב דהב"ח וש"ך נעלמה מהם דברי התוספות בב"א דף נד ואני כתבתי להרב מו"ה יוסף שזה טעות והרכיב דעות נפרדות וכו' ושתיקתו הי' יפה לו מדבורו לומר בזה על המאורות הגדולים שנעלמה מהם דברי התוס'. גם מה שכתב שלא שמע מנהג זה מעולם כבר הושב על ידי מחותני הנגיד מפה שהוא בעצמו סיפר לי שקיים המנהג בק"ק טרנפאללמכור החמץ להב"ד וערער על מה שרצו למכור להרב דשם.
והנה בהתבוננתי בדבריו ראיתי לו שהביא מחדושיו בנדה דף מו והביא ספקו של המשנה למלך אם מהני שאלה של קטן המופלא, ועל זה בנה עיקר יסודו, והנה ענין זה כתב אלי בנו הרב מו"ה שמעלקי אשר הוא כעת אבדק"ק דבראטין זה חמשה עשר שנה כתב לי פלפול זה בשמו, וכתבתי לו אז שעיקר יסודו הוא יסוד רעוע וטעה בכוונת המשל"מ דמעולם לא על דעת המשל"מ להסתפק אם על נדר של הקטן אם מהני לו שאלה דזה הוי ממה נפשך אם הוי איש לנדר הוי איש לשאלה ואם אינו איש לשאלה אינו לנדר רק ספקו הוי על נדר אביו שהדירו אביו אם מהני שאל' שלו אם נחשב בר דעת לענין שאלה, והוכחתי שם בכמה הוכחות אין רצוני להאריך בזה כי נדפס כבר בספרי מי נדה בדף כ"ה עב, שם הוכחתי זה וממקומו הוא מוכרע דלא ציין זה בדין מופלא הסמוך לאיש רק בדין אב שהדיר את בנו וכו', כל מעיין יראה שכן כוונת המשל"מ והוא עדיין מחזיק בטעות זה והדפיס זה.
והנה בגוף התקנה בטוח אני בו יתברך שהוא תקנה גדולה ואם אנשי ק"ק יאס ישמעו או יחדלו לאו רובא דעלמא נינהו ובשאר מקומות בטוח אני בעזה"י שיהי' קולי נשמע ודברינו לא ישיבו ריקם כי דברים היוצאין מן הלב נכנסין ללב וקנצי למילין, הנה ידידיי כמדומה לי שאתם יושבים על מי מנוחות ולזה בוער לכם היצר לקנאת איש מרעהו, לא כן אנחנו כי אני עמוס התלאה והטרדא עד שכמעט חיי אינם חיים ! לזה עידי וסהדי בשחק שאין כוונתי לקנאה ושנאה רק לצד האמת והיתכן אשר מדבר קטן כזה לעשות ממנו מחלוקת וערעור כל כך ? לא נשמע כזאת מעולם! והעושה שלום במרומיו יעשה שלום ביניהם ובין כל חכמי ישראל כנפש שלמה הקטן יכונה קלוגר
מודעת זאת, אמר הכותב רואה אני את הנולד כי בעת צאת דברי לאור ודאי יעמוד איזה מקנתר לכתוב דברי קנתורין עלי ועל דברי, לכן הודעתי תחלה כי את הכל ראיתי בימי הבלי אך גוי נתתי למכים לחיי למורטים "בני' של תורה אנחנו ועלי' אנו נמסרין" ולא אחיש ולא אשיב על דבריהם, גליתי זה תחלה וסוף דבר הכל נשמע את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם דברי שלמה קלוגר
אמר הכותב אם אמנם כתבתי בתשובה הזו לקיים מנהג זה למכור הכל לאחד, זה כתבתי רק לפי שעה לקיים דברי הרב הגדול מו"ה יוסף ז"ל שהי' רב גוברי' והי' משגיח שיהי' הכל כדין אבל בזמן הזה ראיתי כי רבו המתפרצים מאוד בזה ונותנים עיניהם רק בשכרם ורובן אינם עושין כדין כלל ורבו בזה המכשולות ונכשלו ומכשילין אחרים באיסור חמץ שעבר עליו הפסח לכך אני מזהיר לכל מי שנגע יראת ה' בלבו לבלתי תת חמץ שלו לאלו הקונים חמץ רק כל אחד יכתוב שטר מכירה לעצמוומי שאינו בר אוריין יהיה מראה שטר מכירה שלו לצורבא מרבנן לראות אם נכתב כדין וזכות רבים יעמוד להם לציית כן שלא יכשלו ולא יכשילו אחרים ואני את נפשי הצלתי, כי אני מפרסם גודל המכשלה כי רב הוא, והשומע לי ישכון בטח ושאנן ותבא עליו ברכת טוב
כנפש המעתיר שלמה קלוגר
