יציב פתגם האט געשריבן: סגולה נפלאה היום - כ"ד ניסן: לומר קדיש ולתת פרוטה לעני לטובת נשמת מרת שאשא מינדל בת ר' חיים יהודה, כן נהג הגרש"ז אויערבאך זצ"ל מידי שנה ביום זה | בפנים הסיפור המלא
אשה זו לא היתה בת משפחתו, ולגאון זי"ע לא צמחה כל טובת הנאה מאמירת הקדיש עליה. שאשא מינדל היתה נכדת הגה"ק המפורסם רבי שלמה קלוגר זי"ע, אשר התייתמה מאביה (לו היתה בת יחידה) וגדלה על ברכי סבה הגר"ש קלוגר, וזו הלכה לעולמה שנים רבות טרם זרח אורו של הגרש"ז אויערבאך בזה העולם.
בתוךשארישראל האט געשריבן:אלד וויליאמסבורג האט געשריבן:אלד וויליאמסבורג האט געשריבן: הגאון ר' שלמה קלוגר זצ"ל האט געדריקט פיל חיבורים און איינס דערפין איז די ספר נדרי זריזין.
אין די שער פון דעם ספר שטייט: הנני מדפיסו לזכרון ולצורך נשמת נכדי היקרה החכמניות רכה בשנים מרת שאשא מינדל בתבני מוהר״ר חיים יהודא נ״י שנפטרה בש״ק שמיני ב' כ"ד ניסןשנת תדי"ר לפ"ק
אין די הקדמה בעהט ר' שלמה קלוגר די וואס לערנען דעם ספר אז מען זאל לערנען לעילוי נשמתה און זאגן קדיש פאר איר.
היינט כ"ד ניסן געפאלט איר יארצייט, לרגל זה אעתיק את כל לשונו הק' של ר' שלמה קלוגר זצ"ל
הגאון ר' שלמה קלוגר זצ"ל בהקדמה לספר נדרי זריזין האט געשריבן: אמר המחבר המקונן, אני הגבר רעה עני בשבט עברתו, אותי נהג וילך חשך, ולא אור, (איכה, ג', א' ב') נכדי היקרה מרת שאשא מינדלז"ל, בת בני המופלג מוה' חיים יהודה, נלקחה לאשה אל איש מן ק"ק ראדוויץ, שם בעלה ר' יעקב הערצבערג,שם חמיה ר' יחיאל איציק הערצבערג, אמרתי ידי כבדה מאד על אנחתי אשיחה וירוח לי ואלכה שדה בוכים, אבכה עמי כל מרי נפש, על אשר הקרני, כי נכדי היקרה החכמה נתגדלה בביתי מיום הולדה, הרבה הפרתקאות דעדו עלי ממנה, ומכולם הצילני ה', וכעת הקרני ע"י אנשים רעים מסערד אשר עליהם סמכתי ראשי ורובי ולא דקדקתי עוד יותר, קראתי למאהבי המה רמוני, גם איש שלומי אשר בטחתי בו הגדיל עלי עקב, ועשיתי המה שדוך אשר איננו הגון, בעל נכדי היקרה ומשפחתו הם אנשים רעים מאד, שבועות אחדים אחר הנשואין כאשר בעל נכדי היקרה ומשפחתו ראו, כי אין נכדי היקרה בוחרת בדרכיהם ועושה כמעשיהם התחילו לדחוק אותה לחץ אחר לחץ, עד שכרבע שנה אחר נשואין נחלתה בחולי הריאה, וממני העלימו עד אחר כמה שבועות, מן השמים הודיעו לי ע"י איש פלוני אלמוני, ותיכף שלחתי אחרי' את בני , והרביתי כמה הוצאות ובאה לביתי וכבר היתה רובה למיתה, ולא מצאו הרופאים עוד מנוח ותרופה למכתה, ונפטרה אחר ג"ש תנצב"ה, נפשה תנוח בגן עדן, אוי לי על שברי כי נתקיים בי יגיעי לריק וילדתי לבהלה, כי הרביתי עלי' לפי ערכי הרבה הוצאות על השידוך ונשואין, ומהכל נעשה הבל, ישלם ה' להרשעים הללו, ולהנוגעים בזה אשר המה היו בעוכרי, אשר הכירו הבית הזה ומשפחתו והעלימו ממני, ושלם ה' פעלם, וכרוע מעלליהם תן להם, אלהים אל דמי להם, שפטה משפטי, ואל דמעתי אל חחרש, קומה ה' וריב ריבי, ויאמר אדם אך יש אלהים שופטים בארץ, ואם כי הכל בידי שמים אך ידוע דמגלגלין חוב ע"י חייב, והתורה אמרה מות יומת הרוצח, ואם כי מי זה אמר ותהי ה' לא ציוה, אף על פי כן חייב העשה על ידו, כן ינקום ה' נקמתי ונקמת זרעי במהרה:
איינער קען מסביר זיין די סתירה דא????
איז זי געווען א יתומה אדער האט איר טאטע געלעבט???
ביי מיר איז דער טאטע פון איר טאטע מער א בר סמכא כמובן, און ער שרייבט קלאר אז ער לעבט, ווייס איך נישט פון ווי נעמט זיך דאס אנדערע גירסא.