א אידעלע האט געשריבן:
איך וועל שרייבן אין אידיש, איך האף קיינער וועט נישט ברוגז זיין.
קויתך לשוא, כי זארעכפעפער אכן ברוגז! למה? כי ממש בדיוק על זה מיוחד האשכול הזה. מבין אני שקשה הי' לך לכתוב דבריך בלשון הקודש, יען כי אינך רגיל ובקי בהן, ועל כן בא לך הדברים בקושי, אבל הרי בדיוק לזה המטרה הוקם האשכול, לכתוב בלשון הקודש, אפי' באביש, והחברים יעזרו לך ויגידו לך היכן טעותך ואיך לתקן לשונך.
אגב, נא לתת מראה מקומות, היכן מצינו שאבל תשמש במקום אמת.
זרח; וכן בגמ' מס נדה (דף ג:) איתא, תיבת אבל, ופי' רש"י כן הדבר.
ובחדא מחתא אבקש ממך שתמחול לי, לא עלה על דעתי להרגיז אותך, ובפרט על זקן שכמוך (זקן-זה קנה חכמה) [כפי שרואים מתוך הרבה התגובות שכתבת), כי לא ידעתי שהאשכול הזה מיוסד ללמוד איך לכתוב בלשון הקודש, חשבתי שהוא רק אשכול של פי' המלות של לשון הקודש, ואתך הסליחה
חשבת באמת שאכן כן הי'? עה... חס וחלילה... כתבתיה רק בדרך צחות... אמת שמעדיף אני שבאשכול הזה תהי' הכתיבה בלשון הקודש, אבל זה לא מתקנה רק מרצון..., כמובן.
ראש הקהל היקר, מהערות קטנטנות כאלה, ורק משבת לשבת, זה בוודאי לא יועיל, הנך מזומן להכנס בתוך הדין ודברים ולהגיב במקומות שהנך טוען שצריכים חיזוק, ובזה יועילו דבריך, ויכנסו בלב הקוראים והכותבים.
ומה שהבאת משרה אמינו, לא הבנתי כוונתך בזה. האם זה לראי' או לסתירה? האם אינך מודה למה שכתבתי, שפירושו היא כמו שאומרים ביידיש, אבער אין אמת'ן גערעדט? אגב, מה הפירוש לתיבת "ברם" לדעתך. (אה... צריכים לפתוח אשכול מיוחד "לפי' המלות ארמי"...)
*** גרויזאמער: אני ברוגז? חס וחלילה! אדרבה, שמח אני לקראת תגובתך וכמותך ירבו בקרעטשמע, הלא לזה המטרה פתחתי אשכול הלשון הקודש, ובאם יבוא א' ומעיר אותי אדרבה אז אני יודע מעמדתי בכתיבה שעדיין צריך תיקון גדול. אגב, סתם לבוא ולומר כתיבתך צריך תיקון, לא זו הדרך. אדרבה יטריח מע"כ לבוא ולסמן לי דוגמאות, כי בלא זה איני יודע, מה, ואיפה לתקן (וכמו שכבר העיר על זה חברינו, ר' איך הער).
ולהוי ידוע לך שדבריך לפלא הי' בעיני. כי רוב שנותי כתיבתי הי' אך ורק בלשון הקודש, כדרכם של ישראל מאז כאשר א' כותב מכתב אגרת וכדומה לחבירו, ומעולם לא שמעתי מאף א' שיעיר לי על זה. אדרבה, כתיבתי ביידיש, לפני שדפקתי על דלתי הקרעטשמע, הי' בדרגא גרוע מאוד יותר מכתיבתי בלה"ק.
והרשה לי לחלוק ולחלק על דבריך, כלומר, אחלק סדר כתיבת הלש"ק בשלשה חלקים, ואולי אז תבין הנפקותא ביני ובינך ומה שהביא אותך לבוא למסקנה זו.
ואקדים לך הקדמה קצרה. כמו ביידיש יש שני סוגי כתיבה; א] סוג הכתיבה שכתיבתה היא כדרך המדברים. ועפ"ר רוב, דוברי היידיש שלא למדו כללי הכתיבה כתיבתם היא כדרך המדברים; ב] סוג הכתיבה הנקרא (בלשונך...) שריפטשטעלער, אשר כו"ע מודים ששונים המה זה מזה והנכון הוא כסוג הב', בדיוק כן הוא בלשון הקודש ג"כ. רוב הכותבים בלה"ק לא למדו שפה זו כל צרכם, וכתיבתם הוא רק מהרגילות הבאה מתוך פסוקי המקרא או מסדרי התפילות, ובדרך כלל, כשכל הכתיבה נובע רק ממקורות אלו, הכתיבה היא כדרך המדברים. ובזה אבוא לחלק לך הדברים:
בדרך כלל אופן כתיבת הלה"ק, באותן המפלגות שאינם לומדים שפה העברית, נחלקת לשלשה חלקים; א] סוג הכתיבה כדרך המדברים, (ורוב "היימישע" כותבים, המייצגים את עצמם כבקיאים ומומחים בכתיבה זו, במחילת כבודם, כתיבתם היא "גועל נפש", יען שהיא מסוג הנ"ל...); ב] סוג הכתיבה כדרך הכותבים, אשר שונה היא לגמרי מאותה הכתיבה אשר אתה רגיל בהן; ג] סוג הכתיבה בדרך מליצה וחרוזים, אשר עפ"י רוב כותבי הקדמות ומנסחי נוסחאות משתמשים בדרך זו.
כוונתי ומטרתי כאן ללמד לעצמי, "הכתיבה כדרך הכותבים, ולא כדרך המדברים". ואולי כאן תבוא הנפקותא, יען כי מטרתי לכתוב כדרך הכותבים, וסוג זה מוזר היא בעיניך, על כן באת לידי מסקנה שכתיבתי עדיין צריך שיפור...
זארעכ, יש לי הרבה מה להגיב, ובפרט שעשית אריכות נפלאה, ודוקא נהניתי הן מסגנון הכתיבה בהתגובה האחרונה שלך, והן מעצם החומר, שהסברת היטב היטב. כוונתי דוקא היה שסגנון הכתיבה שלך עד התגובה האחרונה היה באופן הדיבור, והיה נראה לי שעשית כן בזדון כדי להחיות הדיון. אבל עכשיו אחר ההסברה שלך יכולים לפתוח דיון על נושא זה עצמו, על סגנון הכתיבה במחנינו.
שבתא טבא.
איינגעשריבענע באנוצער וועלכע האבן באדאנקט די תגובה: קרעמער|צום זאך|צייטליך|גרויזאמער|וויכטיג מאכער|אויפריכטיג|מאשקע|bloomberg4mayor|arender
נושא זה מאד נושא חן בעיני, בהיותי נמנה בין מנקטי קולמסא ורשמי רשוותא בדור הזה, ובידעי ומכירי קאמינא שאיני יודע מעט מזעיר מלשון הקודש, ועכ"ז הנני עוסק בהעתקות דרשות וכדומה משפת אידיש ללשון הקודש. על כן ידידיי היקרים, אנא חושו נא ובואו לעזרתי שהיא עזרת הכלל, ללמדני שפה ברורה ונעימה, ודרך ישרה בכתיבת לשון הקודש.
זארעכ כתב: אז אני יודע "מעמדתי" בכתיבה שעדיין צריך תיקון גדול.
אני משער שהתכוונת לומר משהו כזה: אז אני יודע 'מעמדי' [בעברית, 'עמדה שלי' א 'את המצב שלי']
ושהבאתי משרה אמנו, התכוונתי לומר שהוא מלשון אמת ולא אבל, [לדבריך זה נקרא לסתור, ולדברי לבנות]
ובכן, מסכים עם גרויזאמער שהתגובה אחרונה שלך הייתה הרבה יותר מתאים למה שהוא 'הזארעח שלנו', כתבן הנפלא ביידיש ! ועל הבדל בין הסוגים, שים לב שאם אתה משתמש בלשה"ק כסוג הראשון שהוא כדרך המדברים, יהיה זה קשה מדי ועל כרחך צריך להגיע לכעין עברית מאחר והלשון-הקודש לא עשוי לדבור, לפחות אצלנו, רק אצל העבריתאים.
אחרי הפסקה קצרה, אפנה עטי מעסקי הקרעטשמע ואשוב אל הנושא (נו, שוועמל, מצא חן בעינך הניסוח?...)
כפי הנראה לי מהתגובות של גרויזאמער ושוועמל, עדיין לא ביארתי כל צרכי, אנסה לבאר שנית דברי. מה שכתבתי שרוב המדברים בלה"ק, במחנה דוברי היידיש, אינם בקיאים בטיב השפה, אתן לכם דוגמא קטנה ומזה שפוטו? על הכלל כולו. האתם בקיאים עם אותם אברכי משי שאינם מדברים עם התפילין רק בלשון הקודש? וודאי, פוגעים... אנו בהם יום ויום. נו, האיך נראה בעיניכם הלשה"ק שלהם? מה השאלה?, דוברים המה כדרך המדברים; אינם יודעים מה מדברים והשומעים אינם מבינים דבריהם. אמת? למשל: נו, זארעכ, קראתי לך אתמול בלילה על הטע... נו... לע... נו... פאן... ולא הגביהו. הנחתי, נו... מעסעדש, ואמאי לא החזר אתה הקאל? נו... לא שמעת המעסעדזעס עכשיו?
זהו קצת תמונה מדוברי לשה"ק, שכל ידיעתם נובע אך ורק ממעט לימוד מקרא וסידרי התפלות ותהלים. וכאשר באו אנשים מסוג זה לכתוב ולחרוט דבריהם על הנייר, כתיבתם יהי' בדיוק כמו דיבורהם..., וכמובן לצחוק בעיני הקוראים. לא כן היא אצל אנשים יודעי ומכירי השפה, כלומר, אנשים שעיינו קצת בסגנון הלשון או שהתרגלו ידם בכתיבת הלשון, ללמדה ולדייק קצת בה, לעולם לא יעלה בדיבורם שטויות כזו. לא כך?
ואחר ביאור כוונתי, לא הבנתי כוונת שוועמל, מ"ש: "ועל הבדל בין הסוגים, שים לב שאם אתה משתמש בלשה"ק כסוג הראשון שהוא כדרך המדברים, יהיה זה קשה מדי ועל כרחך צריך להגיע לכעין עברית מאחר והלשון-הקודש לא עשוי לדבור, לפחות אצלנו, רק אצל העבריתאים". ע"כ. שוועמל, הלא בלאו הכי, ובלי להשתמש בשפת העברית, ג"כ שייך להבדיל ולהפריד בין הלש"ק שהיא כדרך המדברים ובין אותה שהיא כהוגן ונכתב כהלכתה, וכמ"ש. לא כן?
*** קרעמער: אם אינך בקי כל צרכה בטיב הלשון, אז איך קבלת על עצמך לעסוק בשדה זו וכ"ש ולקחת ממון על זה?
אגב, כתיבתך מתאים יותר לסוג הג' שכתבתי, אשר לדעתי זוהו אינו הדרך הנכון כשבאים לכתוב אגרת או איזה דבר אחר. אמת, אודה, שלרקם ולארוג מליצות ופתגמים בתוך מכתב או מאמר יש לה חינה מיוחדת, אבל כמדומה לי שמכתב מלא מליצות אינו הכתיבה הנכונה. הנכון הוא כשכותבים ברור ובהיר מה שרוצים לומר, וכמובן בכתיבה הראוי. צודק?
זארעכפעפער האט געשריבן:
קרעמער: אם אינך בקי כל צרכה בטיב הלשון, אז איך קבלת על עצמך לעסוק בשדה זו וכ"ש ולקחת ממון על זה?
אגב, כתיבתך מתאים יותר לסוג הג' שכתבתי, אשר לדעתי זוהו אינו הדרך הנכון כשבאים לכתוב אגרת או איזה דבר אחר. אמת, אודה, שלרקם ולארוג מליצות ופתגמים בתוך מכתב או מאמר יש לה חינה מיוחדת, אבל כמדומה לי שמכתב מלא מליצות אינו הכתיבה הנכונה. הנכון הוא כשכותבים ברור ובהיר מה שרוצים לומר, וכמובן בכתיבה הראוי. צודק?
ר' זרח;
אף אמנם שאינני בקי כל צרכי בטיב הלשון, כמו שהודיתי בעצמי בתגובתי הקודמת בנושא זה, הנני עוסק בשדה זה, ולא מפאת בחירתי. זה חמש שנים ויותר שהבעלי בתים שלי אצים עלי להעתיק דרשותיהם וכדומה מלשון המדוברת בינינו לשון הנקראת קודש אצלינו (שאין לה אפילו נגיעה כלשהו עם הלשון הקודש האמיתית). וכלל זה נקוט בידך, אם העולם מבקשים ממך איזה תפקיד, ועוד הם מרוצים לשלם לך בעד זה, אף שלבך יודע שבאמיתו של דבר אינך מתאים לעסק זה, תקבל עליך המשרה והתשלומין. כי כשם שאין מקבלין אלא כפי התשלומין (יו געט וואט יו פעי פאר בלעז) כך אין בני אדם רגילין לשלם אלא כאשר מתרצין ממה שקיבלו.
ואם המה מרוצין, ואף מטרידין אותי להמשיך במלאכה זו, אינני צריך לעדות אחרת שרשאי אני לעסוק בשדה זה!
ומה שכתבת בדרך אגב, שכתיבתי מלאה חרוזים ומליצות ואין זה הדרך הנכון בכתיבת אגרת וכדומה. האמת הוא כמו שכבר אמרו ז"ל שלשה רובן קשה ומיעוטן יפה, ואלו הן שאור מלח וסרבנות (ברכות ל"ד ע"א), ובאבות דרבי נתן פרק ל"ז (מצאתיה עכשיוו בעת החיפוש בתקליטור תורני) שנינו ח' דברים רובן קשה ומיעוטן יפה. יין מלאכה שינה ועושר ודרך ארץ ומים חמין (ותשמיש) והקזת הדם ע"ש. כך הוא הענין במליצות, שרובן קשה (אל תאמר זאת לחכמי הספרד..) ומיעוטן יפה יפה כדי שתהא הקריאה נעימה ומוטעמת.
ואם תעיין בספרי חסידות (שבודאי הנך לומד בהם, אבל כדאי לראות דרך כתיבתם) תראה שרובן נכתבו בדרך זה, מטעימין דבריהם בלשונות חז"ל המתאימין להמדובר למחצה לשליש ולרביע, ולדוגמא, ראה בספריו של הייטב לב זי"ע וצאצאיו אחריו.
כנראה מדבריך שמסכים אתה לדבריי לההנחות שהנחתי בנדון דוברי וכותבי הלשון הקודש במחנינו... ואצמצם את דבריי במלה אחת: הבה להביט על הלשון קודש (שלנו) כמו שאנו מביטים על האידיש שדוברים אחבנ"י יוצאי ספרד...
ומ"ש בענין החרוזים ומליצות. הלא זה הדבר אשר כתבתי ואין כאן מחלוקת ביני ובינך. והוא, שהמליצות המתובלין בתוך איגרת הם מלא טעם וחן, אבל איגרת מלא מליצות על כל גידותיו הרי הוא כתבלין בלי התבשיל... ומקודם נבוא ללמוד לבשל עצם התבשיל ואח"כ יתבלו אותו...
זארעכפעפער שלום רב, לפי המו"מ הבנתי שיש ביכולתך לקבל ביקורת ובלי להיפגע באופן אישי.
האמת היא שאין ברצוני לעודד/לחזק פורומים בלשון הקודש באתר זה, כי הרי כל מטרתנו פה היא להשתמש דווקא בלשון אידיש להרבות ולהטיב די מאמע לשון בבתי בני ישראל. פורומים, אתרים, חדרי צ'טים וכו' ב"העברעאיש" יש לרוב.
עכ"ז לא יכולתי להתאפק כאשר הבחנתי בדבריך כי אינך יודע להבדיל בין לשון זכר ללשון נקיבה ובין לשון יחיד ללשון רבים.
אין לי טענה כלפיך, כי במוסדותינו הקדושים - למעט חומש עם עברי טייטש - אין ילדי בית ישראל לומדים לא דקדוק, לא לשון הקודש, לא כתיבה נכונה באידיש, לא סדר הדורות, לא דיבור ברמה האינטלקטואלית ולא שום אומנות או הכשרה אחרת. אחרי 20 שנות לימוד בתלמוד תורה, ישיבה קטנה וישיבה גדולה, ערומים יוצאים כביום שנכנסו. וזוהי הסיבה שרובנו IGNORANT OF ANY TALENTS.
היכן הפייטנים, המחברים, הכתבים וכו' וכו' וכו'? צא ולמד: הכי ניתן להשוות בין השירים של יונתן שווארץ וליפא שמעלצער לאלה של הרב יו"ט ערליך זצ"ל?
היות, וכנודע בספרי חסידות, כי בכל מקום נמצאים ניצוצין דקדושה ואפילו בקליפות (ועי' בספר הק' צדקת הצדיק של ר' צדוק הכהן מלובלין בכמה וכמה מקומות כי דווקא ממקומות כאלה - לוט ובנותיו, יהודה ותמר, בועז ורות - נולד משיח צדקינו), אולי מגיע שבח כלשהו לראשי הציונים על...
והנה התיקונים:
מילה אשר יוכל לשמש = תוכל בלשון עתיד, יכולה בלשון הווה כשני משמעות נפרדות = כשתי משמעויות אשכול מיוחד שתשמש = שישמש דעתי ששניהם נכון = נכונים
רבים הטועים כי הדבר תלוי בלשון זכר/נקיבה. אך האמת היא, שלפי כללי הדקדוק נחלקות כל המילים בלשון רבים - הן לשון זכר והן לשון נקיבה (עי' באבן עזרא תחילת פרשת שמות) - לשתי קבוצות: המילים בקבוצה א' מסתיימות עם האותיות 'ים' ובקבוצה השניה 'ות'.
להלן כמה מילים לדוגמא:
שם (לשון זכר) = שמות, מנורה (לשון נקיבה) = מנורות, שלחן (לשון זכר) = שלחנות, בן (לשון זכר) = בנים, אשה (לשון נקיבה) = נשים, אב (לשון זכר) אבות, תהלה (לשון נקיבה) = תהילים/תהילות, מחנה (לשון זכר ונקיבה) = מחנות, שנה (לשון נקיבה) = שנים, קיר (לשון זכר) = קירות.
בנ"ך (הרבה פסוקים באיוב ופסוק אחד בדניאל) מוצאים אנחנו: מלים, במילים, מלין, במלין - הכול עם נטיית 'ים/ין'.
בספרי רז"ל (קדמונים, שו"ע ופוסקים, ספרי דקדוק, ספרי שו"ת וספרי חסידות) נמצא הביטוי "פירוש המילות" עם הנטייה 'ות'.