צויישן די היימישע פסיכלאגן בדרך התורה הצרופה, איז באקאנט ביים יהדות החרדית א איד מיטן נאמען ר' יעקב גרינוואלד מאנסי, ת"ח חשוב, און א מומחה בתורת הנפש. וואס לכאורה איז ער פון די ערשטע וואס האט זיך באצויגן צו די פראבלעמען פון א. ס. די. וכדומה וכהה ביים היימישן ציבור, און איז וועלט באקאנט מיט זיין חיבור 'עצות והדרכות לבעל קהילות יעקב' וואס איז מעט הכמות ורב האיכות, איבער פארשידענע נפשיות'דיגע פראבלעמען וואס טרעפט אן יראי ה', וואס דער ספר איז נתקבל געווארן בכל תפוצות ישראל מיט עצות ישרות. און מגידי שיעור [וואס האבן געוויסט וואס גייט פאר] פלעגן דאס אנצייגן פאר די בחורים אין די ישיבות וואס האבן זיך געמוטשעט. היינט איז מקום מושבו אין ירושלים עיה"ק, לעצטענס ארויסגעגעבן נאך א ספר אויף חינוך.
[בהערת אגב:דער קהילות יעקב האט זיך באצויגן צו נאך אזלכע סארט ענינים מה שלא מצינו הרבה כמותו שהתייחסו בהרחבה, פארלאנגט א שמועס בפני עצמו].
עכ"פ, הרב גרינוואלד הנ"ל האט זוכה געווען צו האבן א לאנגע שמועס מיטן רבי'ן זי"ע א נאכט פארן סטראק ל"ע, בענין מכת הדראגס וואס איז פארשפרייט בי די אומות העולם.
ער האט איבערגזאגט פארן רבי'ן זי"ע אז די דעת הגויים איז אז מען דארף מחנך זיין דורכן מסביר זיין באריכות וביאור די שעדליכקייט פון דעם ענין , און וואזוי דאס ווירקט אויפן מח וכדומה.
די רבי האט געזאגט אז דער מהלך איז נישט ריכטיג, ווייל הסברים אין ביאורים מאכט אן התעוררות צו די זאך, די עצה דערצו אז מען זאל זאגן אז דאס איז אסור, און פערטיג . [די רבי האט זיך באצויגן צו די גאס, נאר ער האט אנגעצייכענט אז מי יודע וואס דער גלות אמעריקא וועט נאך ברענגן פאר היימישע].
און הרב גרינוואלד שרייבט, אז שפעטער אז דאס איז נישט קיין מהלך, נאר כדברי מרן זי"ע אז זאגן אז דאס איז אסור אן קיין אריכות.
דער שמועס לכאורה געהערט בכלל נישט צום על הצדיקים אפטיילונג
אבער אויף אזויפיל, דער נקודה וואס דו האסט געוואלט ארויסברענגען פון הרה"ק מסאטמאר זי"ע כבר קדמו הגמרא פסחים דף ג' ע"ב מלמעלה, לעולם ילמוד אדם (עם תלמידים) בלשון קצרה
עס איז גאר אינטערסאנט צו ציטירן רשימות פון א אסיפת מלמדים בשנת תשכ"ד וואס איז אפגעשריבן געווארן בשעתו דורך הרה"ח מו"ה וואלף הכהן כ"ץ הי"ו, און דאס איז געדרוקט געווארן ככתבו וכלשונו אין דעם קונטרס אסיפת מלמדים וואס איז ארויסגעגעבן געווארן דורך די סאטמארע ת"ת אין וויליאמסבורג מיט עטליכע יאר צוריק, עס פארמאגט אין זיך גאר אינטערסאנטע ענינים, דער רבי זי"ע האט אנגעהויבן מיט דברי תורה און דערנאך האט זיך עס פארצויגן בדרך שאלות ותשובות. איך האף אז דער עולם וועט הנאה האבן דערפון.
ב"ה, אור ליום ג' חנוכה תשכ"ד ברוקלין יצ"ו אסיפת המלמדים דישיבה תורה ויראה ברוקלין, בראשות כ"ק אדמו"ר קוה"ק שליט"א, כ"ק אדמו"ר שליט"א פתח האסיפה מתוך דברי תורה: כתיב בפרשת השבוע (פ' מקץ) וליוסף יולד שני בנים בטרם תבוא שנת הרעב וגו' ויקרא יוסף את שם הבכור מנשה כי נשני אלקים את כל עמלי ואת כל בית אבי, ואת שם השני קרא אפרים כי הפרני אלקים בארץ עניי. וקשה לכאורה למה קרא שם הראשון מנשה לרמז כי שכח הכל מה שראה אצל אבותיו, אדרבה זה צריך אדם יותר לידע, ורק בנו השני קרא אפרים כי הפרני אלקים בארץ עניי, רואין מזה יוסף שכח הכל בתחילה ואחר כך בבנו השני כשנולד אמר הפרני שהוא לשון התחזקות, וכמו שמפרשים לשון הפרני כי אז התחזק את עצמו ונזכר מה שנשכח ממנו, ואדרבה אצל יעקב אבינו ע"ה מצינו ההיפך ויבא יעקב שלם עיר שכם (בראשית לג יח), שלם בגופו שלם בממונו ושלם בתורתו (רש"י שם), שלא נשכח ממנו כלום, וכן העיר גם כן המדרש (ב"ר פע"ט ס"ה), וצריך ביאור למה נשכח מיוסף. וי"ל דהנה יעקב אבינו ע"ה כשבא אצל לבן אחר שבע שנים נולד לו בנים תיכף, וממילא לחנכם צריך לידע את הדרך אשר ילמדם ואשר ינהגם ואיך שיחנכם, ממילא על כן היה זוכר את התורה, אבל יוסף כשבא למצרים היה בן שבע עשרה שנה, והיה שם שלש עשרה שנה שלא נשא אשה, ואחר כך נולד לו השני בנים כשהיה כבר בן שלשים, אם כן לא היה צריך לידע את התורה בשביל החינוך, דבשביל לחנך את המצריים אדרבה יותר טוב שאין מלמדים אותם את דרך ישראל סבא, רק כשנולדו לו הבנים אז נתחזק בתורה כדי שידע איך לחנכם בדרך שקיבל מאביו דרך ישראל סבא. וזה שקרא שם בנו הראשון מנשה, כי בתחילה נשני אלקים מכל עמלי, ואחר כך שנולד לו בנים, אז אני כבר צריך לידע איך לחנך אותם כדי לחנכם בדרך התורה, אז קרא אותו כי הפרני אלקים בארץ עניי. והנה האבות הקדושים היו מושפעים מן השמים אל כל דבר ודבר איך לעשות, כמו שאיתא (ב"ר פס"א ס"א) אצל אברהם אבינו ע"ה ששני כליותיו נובעות לו חכמה, וביעקב אבינו ע"ה כתיב (בראשית כה כז) ויעקב איש תם יושב אהלים, ופירש"י ז"ל מי שאינו יודע לרמות נקרא תם. ולכאורה הלא מצינו שרימא את עשו, וגם ללבן אמר (בבא בתרא קכג.), וכמו שכתוב (תהלים יח כז) ועם עקש תתפתל, הגם שמפרשים (עיין דברי יחזקאל פ' תולדות) שהוא איש תם, שהוא היה שולט על הרמאות בעת שנצרכה לו, אבל מכל מקום איך אמר שמי שאינו יודע לרמות נקרא תם, כיון שסוף כל סוף ידע לרמות רק שלא השתמש בו רק בעת הצורך. ולפי האמור מובן, כיון שהיה לו סייעתא דשמיא על כל דבר ודבר, ומה שהיה צריך לו לעבדות ה' הודיעו לו מן השמים, ולשאר דברים באמת לא היה יודע כלום, אם כן לא קשה, כי באמת היה איש תם שאינו יכול לרמות, רק בעת הצורך לעבדות ה' הודיעו לו מן השמים איך להתנהג. * הנה זה היה אצל האבות הקדושים, שהיה להם סייעתא דשמיא איך לחנך את הבנים, אבל אנחנו שגם כן נמצאים בארץ עניי צריכים להתאמץ בחינוך הבנים, כי הנה המלמדים הם גם כן המחנכים, והם צריכים לחנך הבנים. וכמו למשל בענין החטאים הידועים, שהילדים נתפסים ברשת היצה"ר עוד טרם שבאים לכלל דעת לידע חומר הענין, ממילא צריכים להודיע להם באיזה אופן, כדי שישגיחו על עצמם ושיזהרו מזה. (ועיין מזה בספה"ק דברי יואל פ' ויחי דף תרא:, ופ' שמות דף עו.). וכמו כן ללמוד להם דינים הנצרכים להם, כי הרבה איסורים אין להם שום השגה שהם איסורי דאורייתא ממש וגודל החטא, ונקח לדוגמא [איסור] לשון הרע, כי בטח ישנם הרבה ילדים שאינם יודעים חומר האיסור לשון הרע, (עיין דברי יואל פ' בהעלותך דף שלב:). - הגם כי בזמן הזה הוא קשה מאד לקיים וליזהר מזה, כי בכל דברים שאדם רוצה ליזהר צריך לפרוש מצ"ט שערי היתר שלא יפול ח"ו באחד משערי איסור, ויש גם כן שערי היתר, אבל אצל לשון הרע אין זה רק איסור חמור מאד או מצוה גדולה מאד, כי על הרשעים מצוה לדבר, אדרבה הוא עבירה גדולה אם מחפים עליהם, ועל שומרי תורה ומצות איסור חמור מאד, ממילא צריך גדר גדול מאד לעשות, וזה קשה מאד בכגון דא להגדיר, כי על הרשעים מצוה גדולה מאד לדבר וכמעט שאין מצוה כזה, ועל שומרי תורה ומצות הוא פשע מאד וחמור מאד, (ועיין בדברי יואל פ' מצורע דף שפד:, ופ' נשא דף קמה., קהלת דף שלה. באריכות). - אבל זה רק לדוגמא, אבל ישנו כמה דברים שצריכים להזהיר אותם. * על השאלה כמה זמן להקדיש ולדבר עם הילדים בעניני החינוך ? השיב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שלכאורה אין צורך על זה להגביל זמן בכלל, שענין זה לא חל בעת הלימוד, רק בעת הפרקים, וענין החינוך הוא שיהיה בדעתו ואיך הוא כל הליכותיו ותנועותיו. - וכמו שהסברתי כבר (באריכות בספה"ק ויואל משה מאמר לשון הקודש סי' מ"ב וסי' מ"ג) בענין הבנות שישנו מחלוקת בין הראשונים אם מותר ללמד עם הבנות הדינים והאיסורים השייכים להן, שיש אומרים שמותר ויש אומרים שאסור, אבל בזה הכל מודים שהן צריכות לידע דברים האסורים והמ"ע שאין הזמן גרמא, ואם כן ליש אומרים שאסור ללמוד עמהן גם את זה מאיפה ידעו מה שאסורין לעשות, וכמו שהיה גם כן מקדמת דנא שלא למדו עמהם ההלכות, אלא שזה היה החינוך שלהן כי בעת בואו אמרו להן האמהות איך לעשות ולהתנהג בכזה, וזה אתן צריכין לעשות או אתן אסור לעשות. וכמו שאמרו ז"ל (סוכה נו:) שותא דינוקא או דאבוה או דאימיה. – וכמו כן כאן אם המלמד משגיח על הילד בתמידות על כל דבריו ועניניו, אזי מרגילו שיעשה רק דברים טובים ושלא לעשות דברים האסורים, כמו שאמר שלמה (משלי כב ו) חנוך לנער על פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה, שזה ענין חינוך שמרגילו לעשות דברים טובים ושלא לעשות דברים האסורים, [ומביאו לידי] הרגל שמרגילו לעשות דברים טובים, ובכל הזדמנות מודיע זה לכל הכתה איך שזה עשה דבר שלא כהוגן, ומסביר להם את כל הענין מפני מה ולמה אסור לעשות כן. אבל מכל מקום צריך גם כן להגביל איזה זמן על זה. והדינים שילמדו עמהם הוא רק דרך החיים. * ועל השאלה איך לפעול אצלם שישנו את מדותן הרע לטובה? השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א שהוא כמו שישאלו איך לכבוש את היצר הרע, שגם צדיקים אמיתיים בוכין על זה, וגם לעתיד לבא יבכו על זה (סוכה נב.), אבל מכל מקום פועלים בנפשם לכבוש אותו, כיון שעושין בזה. - כמו כן בזה אם עוסקים בה, עושים הרבה לטובה, ולא עליך המלאכה לגמור (אבות פ"ב מט"ז). * ועל השאלה בענין הנידון שהילדים רואים סתירות בביתם ממה שמלמדים אותם בהישיבה, כמו למשל שאסור לדבר בשעת התפלה וקריאת התורה, ורואים שאביהם כן מדברים? (קודם השיב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בדרך צחות, מה אפשר לעשות, אי אפשר להדריך גם את האבות, ועוד שאז יאמרו האבות שצריכים גם כן להדריך המלמדים.) אחר כך השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א, שאפשר להסביר להם שההורים טרודים על המחי' ועל הכלכלה, וזה שמביאם לדבר בעניני עסקים או בשביל זה קורא בעיתונים, שזה צריך לפרנסתם. או אפשר להסבירם שכל אדם יש לו נסיונות כאלה שאינו יכול לשלוט על מדותיו. וזה לא ישפיע עליו [על הילד] לרעה שיעשה גם כן גם הוא כשיגדיל, כי בטבע אין הילדים נוטים לאיזה מדה רעה רק אם הוא גם כן בטבעתו מוכה בזה, אבל מי שאינו מוכה בזה הטבע אז לא מושך לו דבר הזה, ואם כי יסבירו לו כי הוא מדה רעה, בודאי ירחיק מזה אם אין לו שום נטיה לזה, (כמו שהחוש מעיד לזה שרואים הרבה ילדים משנים מטבעיות ההורים ולא לומדים מאבותם, כי הם בטבעם במדה זו משונים קצת), ואם הוא מבין שזה לא טוב לעשות, אם כן ממילא נתרחק מזה. ובכלל אם מחנכים אותו בזה בקטנותו לעשות בטוב, אז אין לחשוש לכשיגדיל ישתנה טבעותו בזה לרעה, שיעשה כן גם הוא כשיגדיל, שזה ענינו כמו שאמרו חז"ל וכן הוא גם כן ברמב"ם (בפיה"מ סנהדרין ריש פרק חלק) שהילד כשמתחילין ללמדו אומרים לו שיתנו לו אגוזים, וכשגדל אומרים לו שיקנו לו בגדים וכו', אומרים לו שיעשה רב או רבי, עד שבא לכלל דעת ולומד לשמה, ואז מבין שמה שאמרו לו מקודם היה מוכרח להיות כן, שבאופן אחר לא היו יכולין לפעול אצלו מקודם שילמוד. - וכמו כן איתא בחובת הלבבות (שער היחוד פ"י) על הקושיא בעניני הגשמה שהקשה הראב"ד שהכתובים מורים על כך, ותירץ שבאופן אחר בלי להסבירו הדבר שיכול להבין לקרב אל השכל לא היה יכול ליכנס באזניו, כיון שהוא דבר זר מאד אצלו, רק אחר כך כשבא לכלל השגה אזי מבין שהכל הוא אין, וזה היה הדרך שיבוא לכלל דעת. - והוא בחינת מתוך שלא לשמה בא לשמה (פסחים נ:, עי' רמב"ם פ"י ה"ה). - כמו כן כשיגדיל ויבין אמיתת הענין ממה שראה מפי ספרים וסופרים, אזי ידע כבר שאסור לעשות כן, ומה שאמרו [לו] מקודם [באופן אחר], היה מוכרח לדבר כן. - אבל מכל מקום צריכים לדבר אליהם באופן כזה שידונו את הוריהם לכף זכות. * ועל השאלה שישנם ילדים גדולים חלושים, ומחברים אותם לילדים קטנים מהם, האם זה נכון? השיב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שזה "זייער אן ערנסט ענין", החוות דעת בצוואה כתב שלא ללמוד אף בבנין אחד ילדים גדולים עם קטנים, שלא ישמעו [קטנים] מהגדולים. הגם שזה אינו כלל, כי לפעמים הקטנים יודעים עוד יותר מהגדולים, אבל בכל אופן הוא "זייער אן ערנסט ענין", וצריכים למנוע מזה עד כמה שאפשר, אבל כללא אי אפשר לומר בזה, וכל ענין צריכים לדון בפני עצמו. * ועל השאלה שזה דבר קשה מאד לפעול אצלם להדריכם בדרך ישרה? השיב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שלכאורה ישנו ג' סוגים נשמות, יש נשמות שאף שנולדו אצל רשעים, מכל מקום בוער בקרבם הניצוץ הקדוש ומושכו לטוב, ואת זה אינם צריכים ללמוד, כי זה טוב מעצמו וישנם גם כן שנולדו בתכונה רעה, כמו שאיתא בדברי חז"ל (יומא פב:) בעובדא ההוא שלחשו לאזנה של מעוברת שהיום הוא יום הכיפורים ואסור לאכול ולא הועיל, ואמרו על זה זורו רשעם מרחם (תהלים נח ד). ולזה אין מועיל כלום, אבל רובא דרובא מועיל עוד הגם, כי בזה גם כן לא הכל שוים כי זה גם כן תלוי במהות נפשו, אבל מכל מקום לזה [מועיל] הרבה במאה אחוז ולזה קצת במיעוט רק ששים או שבעים אחוז, אבל המציאות הוא שמועיל לכל קצת, אם הוא לא בבחינה כזו שבתולדה הוא רע, רק בבחינה אמצעי. ועל השאלה איך להביאם להתמדה ולאהבת התורה? השיב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שזה גם כן בכלל החינוך. * ועל השאלה שהאבות קובלים על הילדים שהם עזי פנים? שאל כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א אם הכוונה שהם עז"פ להוריהם?, - כי לפעמים כמו שיש בחור אחד בישיבתינו בחור טוב ויר"ש, ויש לו מלחמות עם הוריו שהם רוצים שילמדו וגם יקרא ספרים חיצונים, והוא דוקא אינו רוצה רק בלימודי קודש, [ומי יודע אם יוכל לעמוד בה], וההורים קובלים עליו שאינו מציית להם, בטח שהוא יודע מהמצוה של כבד את אביך ואת אמך, אבל אינו יכול לשמוע להם, ואם ישמע להם אזי מי יודע שלא יצא לתרבות רעות וישא עוד ערלית רח"ל, ואז כבר יתחרטו על זה, אבל מקודם יש לו מלחמות עמהם ואינו רוצה לצייתם. או לפעמים קובלים שילד אחד אמר לאיש מגולח שהוא גוי, ובודאי מלמדים אותו לדבר כן. - הנה זה כבר ענין קשה, מאחר שמלמדים אותו שאיש יהודי צריך לגדל הפאות והזקן, ואי אפשר לומר לו שאפשר שזה יש לו מעלות אחרות ואפשר להיות בלי פיאות וזקן, כיון שזה מסבך אותו, ממילא שבא לידי החלטה מעצמו שמי שהוא מגולח הוא גוי. - ובכלל החינוך שלנו הוא קצת "ווילד" ומוזר בעיני העולם, והוא [הילד] עומד במלחמה עם העולם כיון שאינו מתנהג כמותם, וזה מביא לידי קצת עזות. והדבר הזה הוא גם כן אצל גדולים בעניני הציונית, כמו ששאלו אותי גם כן, הגם שישנם הרבה שבושים לשאול ממני דבר הזה, אבל ישנו גם כן הרבה שאינם בושים, ושאלו אותי הלא כל העולם אומר ההיפך מזה, ואף שישנו כמה אלפים שמבינים שאם האמת הוא כך, מה איכפת להו מה שהעולם סוברים. (ועיין התחזקות בענין זה בספה"ק דברי יואל פ' וישלח דף קלט:, ופ' שמות דף קלא.). וכמו שאני רגיל לפרש (עיין דברי יואל פ' וירא דף תמב:) מאמרם ז"ל (שבת קה:) כך הוא דרכו של היצה"ר היום אומר לו עשה כך, ולמחר אומר לו עשה כך, עד שאומר לו לך ועבוד עבודה זרה. שצריך להבין מהו הדבר שאומר לו עשה כך. ואמרתי שבתחילה מפתה אותו היצה"ר לאיזה דבר, וכיון שעבר ושנה נעשה לו כהיתר (יומא פו:), אז בשניה הוא מפתה אותו שזה הדבר גם כן היתר כמו הראשון שכבר היתר אצלו, עד שאומר לו לך עבוד עבודה זרה, אבל התינח בשניה אבל בעבירה הראשונה איך מפתה אותו עשה כך, כי מקודם לא עשה דבר עבירה שנעשה לו כהיתר, רק התירוץ שאומר לו לך והסתכל באיש אחר שעושה דבר זה בהיתר ואתה גם תעשה כך, ואם כן ממילא תפסו בזה והוא עושה ונעשה לו כהיתר, וכבר הולך השלשלת עד ח"ו שעובד עבודה זרה. אם כן ממילא הפיתוי הראשון הוא שיסתכל באנשים אחרים שעושים כך, וזה מביאו לידי כל האיסורים.- וכיון שעל כל פנים אי אפשר לחשוב במה שאחרים עושים, ממילא זה מוליד אצלו קצת נטיה לעזות!. והשואלים השיבו שכוונתם שגם בבית המדרש הם עזי פנים? השיב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שדבר זה הוא מוסבר, להיות שדוחקים את עצמם לשלחנות ותפלה, ובאם לא ידחק את עצמו לא ישמע ולא יראה כלום, ובזה יש גם מחשבה טובה - כי אם לא היתה כוונתו לטובה, היה יכול לילך למקומות אחרים לא טובים ח"ו, - ואם יחזיק את עצמו בדרך ארץ לפני כל מי שהוא גדול ממנו, אזי יצא מזה שלא יכנס אפילו לבית המדרש, כיון שתיכף בפותח פתח הבית המדרש פגע כבר באיש הגדול ממנו, אלא שצריך לדעת באיזה אופן ובפני מי לקום, ולזה צריכים להיות כבר לבר דעת, אבל בשביל זה לבד אי אפשר להחליטו בתור עזות פנים. - אבל בודאי שצריך ללמדם להיות בעל דרך ארץ, ועיקר הוא המדות. * ועל השאלה לקבוע השיעורים כמה צריך ללמוד, למשל בכתות הגבוהות שבשביל הגמרא צריך להזניח חומש- רש"י? השיב כ"ק מרן שליט"א שבודאי צריך ללמוד חומש- רש"י, כל התורה כולה וגם תנ"ך להעביר אותו, כי זהו תורה שבכתב, - וגם החיוב להעביר הפרשה עם הציבור הוא עם פירש"י, כי אנו אין מבינים התרגום, וממילא עיקר הפירוש לנו הוא רש"י, - וישנו גם כמה בעלי בתים וגם בעלי הוראות שאינם יודעים חומש - רש"י. ועל הערות המלמדים שההורים אינם בוחנים הילדים רק גמרא? אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א הוא משני טעמים, ראשית כל, הם בעצמם אינם יכולים, וגם לא יוכל לשאול מאיש אחד, כיון שגם הוא לא יכול, אבל בגמרא יש לו קצת ידיעה, אפילו אם אין לו, אז יש לו ידיד שיודע קצת, אבל חומש - רש"י אינם יודעים, והשנית, הוא "גאות" שבנו לומד כבר גמרא. ועל הערות המלמדים שאין להם זמן מספיק על זה? השיב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שצריכים לנהוג שלא יתחילו ללמוד גמרא עד שעברו כל התורה כולה וידעו אותה, רק אז יתחילו ללמוד גמרא. או שבכתה שמתחילים ללמוד גמרא, ילמדו רק קצת גמרא, והעיקר הלימוד יהיה חומש ורש"י. * ועל השאלה איך להתנהג עם הילדים בעניני התפלה, כי חלק גדול אינו מתפלל אפילו בבית המדרש?. [בזמן ההוא באו לת"ת אחר תפלת שחרית וארוחת הבוקר, והיו צריכים להתפלל ולאכול מקודם]. השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א שלא מיבעיא עד תשע שנים שלא הגיעו לחינוך, יכולים לאכול מקודם בבתיהם ולהתפלל בהחדר תחת השגחת המלמד, אלא אפילו עד הבר מצוה יכולים גם כן לאכול מקודם, כי גם מעיקר הדין חלוש יכול לאכול מקודם התפלה, ובודאי שזה יותר נכון משלא להתפלל כלל. ועל הערות המלמדים שהאבות נותנים פיתקא שהם מקבלים אחריות שמתפללים בבתיהם? השיב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בדרך צחות, ש"אחריות" טעות סופר הוא (עי' כתובות דף נא.), הלא הם כבר אצל עבודתם בשעה שהם מתפללים, ואיך מקבלים אחריות. ועל הערות אחד מהמנהלים שהאבות לא יסכימו שבניהם יאכלו מקודם התפלה? השיב כ"ק מרן אדמו"ר שליט"א שיאמרו בשמו שנתן הפקידה כן, ומי שלא ירצה לציית יכול לילך למקום אחר. ועל הערות המלמדים שגם בחורי הבר מצוה אינם מתפללים? השיב כ"ק אדמו"ר שליט"א שגם הם יתפללו בהחדר, ושיביאו עמהם ארוחת הבוקר, ויתנו להם בבית התבשיל חלק מהישיבה. *
דער ענטפער טוישט זיך, אבער די פראגע בלייבט די זעלבע, וויפיל אזייגער איז?
פישל האט געשריבן:
עס איז גאר אינטערסאנט צו ציטירן רשימות פון א אסיפת מלמדים בשנת תשכ"ד וואס איז אפגעשריבן געווארן בשעתו דורך הרה"ח מו"ה וואלף הכהן כ"ץ הי"ו, און דאס איז געדרוקט געווארן ככתבו וכלשונו אין דעם קונטרס אסיפת מלמדים וואס איז ארויסגעגעבן געווארן דורך די סאטמארע ת"ת אין וויליאמסבורג מיט עטליכע יאר צוריק, עס פארמאגט אין זיך גאר אינטערסאנטע ענינים, דער רבי זי"ע האט אנגעהויבן מיט דברי תורה און דערנאך האט זיך עס פארצויגן בדרך שאלות ותשובות. איך האף אז דער עולם וועט הנאה האבן דערפון.
ווי איך פארשטיי איז עס נישט געדרוקט אין די חידו"ת לדינער'ס (יו"ל ע"י מוסדות קרית יואל) וואס דארט צום סוף איז געדרוקט אייניגע שמועס'ן ביי די אסיפות מלמדים, איא?
סאיז אינטערעסאנט וואס ער ברענגט ועגן די קינדער וואס מען קען זיי נישט אויסלערנען אז אן בארד און פאות איז מען נאכנישט קיין גוי, "שזה מסבך אותם", למעשה אי מפורסם א עובדא'לע להיפך אז דער רבי האט זיך געזאלט האבן געבייזערט וען ער האט געהערט ווי די קינדער רופן אן א מאדערנעם איד, א גוי.
גם אני מצטרף לדבריך. אין בוצינא קדישא (ח"א) איז געדרוקט מכת"י פון רבי'ן פון די תקופה וואס די דאקטורים האבן נישט ערלויבט דעם רבי'ן צו רעדן, און דער רבי שרייבט בלש"ק ווי פאלגענד:
"מאז שנתנה תורה לישראל כל הספרים מלאים מהדרכת המדות אבל היא מעבודות הקשות שבמקדש,אף במקום המקדש ממש, אך כל מה דאפשר צריך למיעבד. צריך להדריך התלמידים גם הלכות דרך ארץ שלא ידברו נגד אנשים זקנים מהם, גם מה שהאמת היא כןשהמה מודרכים שזרע ישראל צריך לצאת בלבוש הזה וכדומה, והמה אומרים כמ"פ שזה שהולך בלי פאות הוא גוי גמור ועוד כהנה וכהנה, וזה עושם רושם גדול על סתם בעה"ב שאומרים שמנהיגים אותם כפראים ברוב עזות, ואין זה כבוד ה',".
אגב, אין "דער בלאט" אינעם אפטיילונג לרגל היומא דהילולא קדישא האבן זיי געהאט א לענגערן מאמר בעניני מדות במשנתו של רבינו.
פישל האט געשריבן:
עס איז גאר אינטערסאנט צו ציטירן רשימות פון א אסיפת מלמדים בשנת תשכ"ד וואס איז אפגעשריבן געווארן בשעתו דורך הרה"ח מו"ה וואלף הכהן כ"ץ הי"ו, און דאס איז געדרוקט געווארן ככתבו וכלשונו אין דעם קונטרס אסיפת מלמדים וואס איז ארויסגעגעבן געווארן דורך די סאטמארע ת"ת אין וויליאמסבורג מיט עטליכע יאר צוריק, עס פארמאגט אין זיך גאר אינטערסאנטע ענינים, דער רבי זי"ע האט אנגעהויבן מיט דברי תורה און דערנאך האט זיך עס פארצויגן בדרך שאלות ותשובות. איך האף אז דער עולם וועט הנאה האבן דערפון.
ווי איך פארשטיי איז עס נישט געדרוקט אין די חידו"ת לדינער'ס (יו"ל ע"י מוסדות קרית יואל) וואס דארט צום סוף איז געדרוקט אייניגע שמועס'ן ביי די אסיפות מלמדים, איא?
דער דרשה און תוכן האסיפה וואס איך האב דא אראפגעברענגט איז נישט אריינגעדרוקט אין די חידו"ת דינערס, עס איז צום ערשטן מאל געדרוקט געווארן מיט עטליכע יאר צוריק אין דעם קונטרס אסיפת מלמדים שי"ל ע"י הנהלת ת"ת סאטמאר בוומ"ס, דער קונטרס איז נישט פארקויפט געווארן עס איז בלויז אויסגעטיילט געווארן פאר די מלמדים
דער ענטפער טוישט זיך, אבער די פראגע בלייבט די זעלבע, וויפיל אזייגער איז?
ווער ווייסט די תירוץ אויף די פשוט'ע קשיא, רבינו מסאטמאר זאגט אין עטליכע דרשות אז מען לערנט נישט ענגליש נאר לויט וויפיל די רעגירונג "פארלאנגט". איינער האט אן אהנונג וואס איז פשט דערין? זייט ווען פלעגט די רעגירונג "פארלאנגען" צו לערנען ענגליש בכלל אין די חדרים???
עפל קאמפאוט האט געשריבן:
ווער ווייסט די תירוץ אויף די פשוט'ע קשיא, רבינו מסאטמאר זאגט אין עטליכע דרשות אז מען לערנט נישט ענגליש נאר לויט וויפיל די רעגירונג "פארלאנגט". איינער האט אן אהנונג וואס איז פשט דערין? זייט ווען פלעגט די רעגירונג "פארלאנגען" צו לערנען ענגליש בכלל אין די חדרים???
עפל קאמפאוט האט געשריבן:
ווער ווייסט די תירוץ אויף די פשוט'ע קשיא, רבינו מסאטמאר זאגט אין עטליכע דרשות אז מען לערנט נישט ענגליש נאר לויט וויפיל די רעגירונג "פארלאנגט". איינער האט אן אהנונג וואס איז פשט דערין? זייט ווען פלעגט די רעגירונג "פארלאנגען" צו לערנען ענגליש בכלל אין די חדרים???
אין די הסכמה צום ספר טהרת החינוך שרייבט איינע פון די מסכימים אז מען האט איינגערעדט די גדולי ישראל אז מען דארף לערנען ענגליש.......
אז מ'האט ארויפגעברענגט דער אשכול, וועל איך דערמאנען אז הרב יעקב גרינוואלד ז"ל איז אוועק היי יאר אום אחרון של פסח (דוכט זיך, אדער אסרו חג). יהא זכרו ברוך
און מעורר צו זיין אז דער סאטמארער רבי רעדט פון א מציאות וואס איז נישט דא היינטיגע צייטען. קינדער עזות פנים'ער וואס ווילען נישט לערנען די ספרים חיצונים וואס די עלטערן ווילען, וואס דערפון קענען זיי גיין חתונה האבען מיט א שיקסע. דאס איז טאקע געווען אין יענער יארען, אבער היינט איז דאס נישט די נושא. מ'דארף די גאנצע זאך דורכליינען מיט דער בליק, וואס פארא מציאות האט ער גערעדט און וואס איז היינט.
When the eagles are silent, the parrots begin to jabber
איישישאק האט געשריבן:
אז מ'האט ארויפגעברענגט דער אשכול, וועל איך דערמאנען אז הרב יעקב גרינוואלד ז"ל איז אוועק היי יאר אום אחרון של פסח (דוכט זיך, אדער אסרו חג). יהא זכרו ברוך
און מעורר צו זיין אז דער סאטמארער רבי רעדט פון א מציאות וואס איז נישט דא היינטיגע צייטען. קינדער עזות פנים'ער וואס ווילען נישט לערנען די ספרים חיצונים וואס די עלטערן ווילען, וואס דערפון קענען זיי גיין חתונה האבען מיט א שיקסע. דאס איז טאקע געווען אין יענער יארען, אבער היינט איז דאס נישט די נושא. מ'דארף די גאנצע זאך דורכליינען מיט דער בליק, וואס פארא מציאות האט ער גערעדט און וואס איז היינט.
עפל קאמפאוט האט געשריבן:
ווער ווייסט די תירוץ אויף די פשוט'ע קשיא, רבינו מסאטמאר זאגט אין עטליכע דרשות אז מען לערנט נישט ענגליש נאר לויט וויפיל די רעגירונג "פארלאנגט". איינער האט אן אהנונג וואס איז פשט דערין? זייט ווען פלעגט די רעגירונג "פארלאנגען" צו לערנען ענגליש בכלל אין די חדרים???
אין די הסכמה צום ספר טהרת החינוך שרייבט איינע פון די מסכימים אז מען האט איינגערעדט די גדולי ישראל אז מען דארף לערנען ענגליש.......
בערך ת''ש איז געווען א קארט קעיס וועגן למודי חול, די מלאכים האבן למעשה זיך אריינגעפיפן און קיינמאל נישט געלערנט. ( איך מיין אז נאך די בר מצוה האט מען יא געלערנט פארקערט ווי ביי אינץ) איך האב געפרעגט איינער פון די פלאר ברידער וואס האט געלערנט אלץ אינגל ביי די מלאכים '' מען האט נישט געלערנט ענגליש ''
אכטונג אכטונג האט געשריבן:
ווער ווייסט פרטים איבער דעת קדשו פון רבינו הקדוש זי''ע איבער נעמען פראגראמע''ן פאר די מוסדות
אין "אוצר" אפטיילונ פון דער בלאט פ' ואתחנן (אדער דברים) אינ'ם ארטיקל וואס באשרייבט וועכנטליך די התייסדות פון קרית יואל האט ער א אינטערוויו מיט ר' משה אייזנבערג. ער פארציילט דארטן וועגן פארשידענע פראגראמען וואס די ישיבה האט גענומען בהסכמת רביה"ק, יעדע זאך האט געמוזט אריבערגיין דעם רבי'ן מיט אלע דיטעילס און האט געמוזט זיין 100% כשר און בארעכטיגט אן קיין שום דריידלעך, ער פארציילט אז אמאל האט מען אריינגעשריבן מער קינדער פון א אנדערע קליינע ת"ת פאר די מילך פראגראם צו ריטשן די נומבער צו זיין בארעכטיגט און די רבי האט עס געהייסן תיכף אפשטעלן. ועיי"ש עוד דעם רבין'ס הוראות וועגן דעם.
