על הספר קדושת ציון - באבוב

זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm

די ווילסט צוקומען צו א אויספיר? ווילסט ביטע מסביר זיין דיין ציל? (כ'קלער צו ס'איז פשוט אשאד דיין צייט...).

msp · מיטוואך אקטאבער 09, 2013 7:54 am

עס טוט אים וויי דער סילוף
מיר טוט דאס אויך וויי
מה נאמר ומה נדבר

יוראפ · דינסטאג אקטאבער 18, 2011 12:16 pm

משא"כ יעצט?

ישלהוסיף · מיטוואך אקטאבער 09, 2013 11:58 am

אין קדושת ציון פ' נח (עמוד לד), אויפן פסוק יפת אלקים ליפת.
אויסגעארבעט פיין,
אבער אריין געשמוגעלט א דרך פקודיך כאילו דאס איז יצא מפיו הקדוש...
בשנת תשכ"ב האט מען נאך נישט געוויסט פון דעם דרך פקודיך עס איז ערשט נתגלה געווארען סמוך לשנת תשכ"ו...

ישלהוסיף · מיטוואך אקטאבער 09, 2013 12:11 pm

אין קדושת ציון אויפן פסוק מה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו' (דף מג).
ביים ד"ה והנה ידוע, האבען זיי אויך געזעהן צוצולייגען "והנה ידוע מספרים הקדושים וכן הביא וכו'", וואס אין דער שערי ציון בשנת תשכ"ב האט מען נישט געוויסט פון די ספרים הקדושים.
אין ווייטער אין יענעם פאראגראף האט מען ווייטער אריין געשמוגעלט א "כמו שהובא בדברינו לעיל מספה"ק בני ישככר", באציענדיק זיך צום ערשטע 'תורה' אין קדושת ציון אויף חנוכה, (צו יענעם 'תורה' גייט מען אויך צוקומען במשך הימים).
אין בכלל האט מען דארט אריין געזעצט א ניעע פאראגראף, דברי המתחיל: אך נקדים עוד (עמוד מד,א)

*

דער צווייטע תורה אין דעם עטעטשמענט איז אויך אויף חנוכה (עמוד מו,א) - נו אז מ'האט אויסגעארבעט דעם ערבי נחל, מיטן פרי מגדים וכו' וכו', פיין. אבער ביי ד"ה אמנם נוכל האבען די מוציאים לאור ווידער אריין געשמוגעלט נאך א ספר, דאס מאהל פון דער 'בכור שור.

ישלהוסיף · מיטוואך אקטאבער 30, 2013 10:48 am

חלק שני פון דער ספר קדושת ציון וואס איז אויף מועדים, נ"ך, ש"ס, תפלה, ליקוטים אזוי אויך דעם ספר 'עטרת שלמה', איז געדרוקט געווארען צום ערשטן מאהל בשנת תשל"ו.
דער צווייטע מהדורא איז געדרוקט געווארען בשנת תשנ"ד.

בדרך כלל איז נישט דא א סאך שינויים, די עטליכע הוספות וגרעות זעה דער קומענדיגע תגובה.

אבער א אינטרעסאנט זאך, אין דער ערשטע מהדורא איז דא א טייטש אויף משלי (פסוק ט"ז) אויפן פסוק כל פעל ד' למענהו וגו', דארט איז דער 'תורה' געבויט אויף א 'אוהב ישראל', ביים צווייטע מהדורא האט מען אינגאנצען ארויסגענומען דעם 'אוהב ישראל'.
זעהט אויס די מו"ל פונם צווייטען מהדורא האבן דערוויסט אז דער באבוב'ער רב הי"ד האט בכלל נישט דערמאנט דעם 'אוהב ישראל', ווייל אויב יא פארוואס האבן זיי דאס ארויס גענומען?
איז די קשיא פארוואס האבען די מו"ל פון שנת תשל"ו דאס יא אריין געלייגט?
דער אינטרעסאנקייט פון דעם איז נאך מער, אז אין די מפתחות הספרים פון דער תשל"ו, ווערט אויך נישט דערמאנט דעם 'אוהב ישראל', לבי אומר לי, אז ווען מ'האט דאס בשעתו געדרוקט בשנת תשל"ו, האבען זיי אויך געוויסט אז שלא יצא מפיו, אין מיט דעם אלעם האבען זיי דאס אריין געדרוקט.

ישלהוסיף · מיטוואך אקטאבער 30, 2013 11:36 am

אין דער מהדורא חדשה 'עם תיקונים והספות' שנת תשנ"ד, איז צוגעקומען פינעף נייע 'תורות', וואס איז נישט געדרוקט געווארען אין דער תשל"ו.
ואלו הם:
חנוכה (דף מו) ד"ה עוד בנוסח הנ"ל
תפלה (דף פב) ד"ה בברכת המזון הרחמן הוא יפרנסנו
נ"ך מיכה (דף מו) עה"פ (מיכה ז) כימי צאתך וגו'
תהלים (דף צב) עה"פ (פד) גם צפור מצאה בית
משלי ב' (דף קו) עה"פ למען תלך בדרך טובים

איין 'תורה' האט מען ארויס גענומען,
תהלים (דף צא, דפוס תשל"ו) עה"פ סור מרע ועשה טוב

אויף עמוד יא, שבת, ד"ה בנוסח רבון כל עולמים, אין דער ערשטע מהדורא איז געשטאנען צום סוף פאראגראף בסוגריים (הובא בספה"ק מאור ושמש), ביים צווייטען מהדורא האבען זיי דאס ארויס גענומען.
אויף עמוד נב, פורים, ד"ה בפיוט הנ"ל, האט מען מוסיף געוועהן בסוגריים '(ועיין בספה"ק דרש משה וכו')', אין דער ערשטע מהדורא איז דאס נישט דא

דער ערשטע מהדורא איז געוועהן סאך מער אויף געבראכנע פאראגראפען, ביים צווייטע מהדורא האט מען צאםגעשמאלצען די פאראגראפען.

אין דער קדושת ציון חלק שני (תשל"ו) איז דא א אפטיילונג פון "השמטות על התורה", ווי עס איז צוגעקומען 47 'חידושים על התורה', וואס איז נישט געוועהן געדרוקט בשנת תשכ"ז, אין און דער מהדורא פון תשנ"ד האט מען דאס ארויס גענומען אין געלייגט יעדע 'תורה' דארט ווי עס באלאנגט.

(דאס איז אלס לגבי דער 'קדושת ציון' נישט דער 'עטרת שלמה')

ישלהוסיף · מיטוואך אקטאבער 30, 2013 11:59 am

איידער מיר גייען ווייטער, דארף מען מאכען א שטיקל הקדמה.

רוב חידו"ת פון דער ספר 'קדושת ציון' קומט פון די כתבים פון הב' בצלאל דוד גרינפעלד הי"ד (א ברודער פון האחים החשובים ר' משה חנוך, ור' חיים בער שליט"א).
אזוי אויך פון די כתבים פון ר' אברהם'לע הירשפרונג, וואס החסיד ר' משה יהושע צאנגער האט באקומען פון דער ווייצען'ער רב זצ"ל.
אין דעם תגובה גייט מען נישט פארגלייכען די ארגינעלע כתב יד צו דער געדרוקטע תורות, אבער עכ"פ מ'קען אנעמען אז דאס זענען קראנט אין אויטענטיש.

דער אנדערע טייל קומען פון געקליבענע כתב ידות שנשארו לפליטה,

אין א אנדערע טייל וואס דער תורה האט זיך געשאפען, דורך א מעשה, ווי למשל איינער איז געקומען זיך אויסרעדען, א בחור צו יונגערמאן, אדער ביי סיי וועלעכע מאורע, דא וועל איך מאכען א רשימה פון די תורות וואס זענען נתחדש געווארען צוליב סיי וועלעכע עובדא.

פ' בראשית עה"פ הלוא אם תיטיב שאת (עמוד ל)
פ' ויצא עה"פ ויאמר לבן ליעקב מה עשית (עמוד נח)
פ' וישלח עה"פ עם לבן גרתי, ולא למדתי ממעשיו הרעים (עמוד סג, ד"ה עוד)
פ' ויחי עה"פ וירא ישראל וכו' ויאמר מי אלה (עמוד עט)
פ' בשלח עה"פ דבר אל בני ישראל (עמוד קד)
פ' בשלח עה"פ וכל המחלה וגו' לא אשים עליך (עמוד קח)
פ' אמר עה"פ ולקחתם לכם ביום הראשון (עמוד קסט)
פ' קרח על המסורה ג' ובקשתם (עמוד קצא)
שמואל ב' עה"פ ותצא מיכל בת שאול (עמוד פג
משלי עה"פ אם רעב שונאיך האכילהו לחם (עמוד קו)
משלי עה"פ למען תלך בדרך טובים וגו' (עמוד קו)

פארשטייט זיך די תורות איז געווארען איבערגארבעט צו ווערן ראוי לדפוס.

ישלהוסיף · מיטוואך אקטאבער 30, 2013 2:07 pm

דא איז א רשימה פון די חידו"ת אין ספר קדושת ציון, וואס קומט פון דער ווייצען'ער רב'ס כתבים:

פ' בשלח עה"פ כתוב זאת זכרון בספר (עמוד קט)
פ' תצוה עה"פ שפה יהיה לו לפיו (עמוד קמו)
פ' מצורע עה"פ ובא אשר לו הבית (עמוד קסב)
שבת קודש, סועדים בו לברך שלש פעמים (דף טו)
תהלים לח עה"פ ודורשי רעתי דברו הוות ומרמות כל היום יהגו (עמוד צא)

ס'דא נאך, ס'וועט נאך קומען.

(דאס איז לגבי דער 'קדושת ציון' נישט דער 'עטרת שלמה')

ישלהוסיף · מיטוואך אקטאבער 30, 2013 2:27 pm

א רשימה פון חידו"ת וואס קומט מפי השמועה:

פ' בראשית עה"פ הלוא אם תיטיב שאת (עמוד ל') - ר' יהושע זאב (וואלף) זאפערן
פ' ויצא לפר המסורה ויגל את האבן, ויגל כבודי (עמוד נז) - ספר עץ חיים ליקוט עה"ת, פ' ויצא אות ב'
פ' וישלח עה"פ כי במקלי עברתי את הירדן (עמוד סג) - ר' יהושע וואלף זאפערן
פ' בשלח עה"פ דבר אל בני ישראל ויסעו (עמוד קד) - ר' חיים קופפערמאן
פ' בשלח עה"פ ראו כי ד' נתן לכם השבת (עמוד קיט) - ר' חיים קופפערמאן
פ' משפטים עה"פ ורק שבתו יתן ורפא (עמוד קכג) - רבי אברהם יהושע העשיל באראן מקאמינקא-ירושלים
פ' תרומה עה"פ וחברת את חמש היריעות לבד (עמוד קמב) - ר' יהושע זאב זאפערן, אין ליקוטי כרם שלמה איז דאס געדרוקם בשם ספר קדושת ציון.
פ' חקת עה"פ על כן יאמרו המושלים (עמוד קצו) - רבי אברהם ענגלארג אב"ד דאברא וקרית באבוב, ור' נתן דוד זילבערשטיין
שבת, מי שעשה נסים (עמוד קכג) - רבי אברהם ענגלארג אב"ד דאברא וקרית באבוב
ליום כיפור, לליל יום הכיפורים (עמוד לז) - ר' אהרן עקשטיין
חנוכה ד"ה כתוב בספרים הקדושים דבשמונת וכו' (עמוד מו) - רבי אברהם ענגלארד אב"ד דאברא וקרית באבוב
פסח והיא שעמדה לאבותינו ולנו (עמוד סד) - ר' אהרן שלמה ראזען שו"ב
ניטל - במנהג שאין לומדים (עמוד קל) - ר' חיים קופפערמאן

ס'דא נאך, והמשך יבא

(דאס איז לגבי דער 'קדושת ציון' נישט דער 'עטרת שלמה' וואס מ'גייט שרייבען ביי א אנדערע געלעגנהייט)

ישלהוסיף · מיטוואך אקטאבער 30, 2013 2:36 pm

חידו"ת וואס קומט פון ספר 'ויהי בנסוע' וואס איז געדרוקט געווארען בשנת תשי"ט, נישט קיין נפק"מ ווער עס איז דער פאקטישע מקור:

פ' לך עה"פ למען ייטב לי בעבריך (עמוד לו) - דף לו פון דער 'ויהי בנסוע'
פ' מקץ עה"פ וימים אנחנו (עמוד עג) - דף צט
פ' ויחי עה"פ וירא ישראל את בני יוסף ויאמר מי אלה (עמוד עט) - דף קיד
פ' בשלח עה"פ ואתה הרם את מטך (עמוד קד) - דף לא
פ' מצורע עה"פ ובא אשר לו הבית (עמוד קסב) - דף לד
שבת זמירות תערוך לפני שלחן (עמוד כח) - דף יא

(דאס איז נאר לגבי דער 'קדושת ציון' נישט דער 'עטרת שלמה')

פאמיליעמירעלס · מיטוואך אקטאבער 30, 2013 3:09 pm

טאטע זיסער וואס ווילט איר.

שנאפס · מיטוואך אקטאבער 30, 2013 4:59 pm

למעלה משבעים האט געשריבן: די ווילסט צוקומען צו א אויספיר? ווילסט ביטע מסביר זיין דיין ציל? (כ'קלער צו ס'איז פשוט אשאד דיין צייט...).

ישלהוסיף · דינסטאג מאי 06, 2014 1:36 pm

רבי מאיר נתן האלבערשטאם האט חתונה געהאט מיט הרבנית ביילא בת רבי אליעזר דזיקובער.
פון דעם זסיווג איז געבוירען געווארען:
1) הרבנית יהודית אשת בזיווג ראשון פון הרב נפתלי ממעליץ בן רבי יהודה בן רבי יעקב ממעליץ בן רבי נפתלי מראפשיץ
2) רבי שלמה האלבערשטאם דער ערשטער באבובער רב.

נישט דא איז דער פלאץ אריין צו קריכן אין יענע מעליצ'ער פרשה, אבער דאס איז א דבר פשוט אז זי איז געוועהן דער ערשטע קינד און מהרש מבאבוב דער צווייטע קינד.

ממילא איז עס מיר געוועהן אינטרעסאנט ווען איך האב אנגעשטויסען אין דעם עובדא, פון הגדה של פסח - שבח פסח (עמוד סא, דפוס תשס"ט). דער מעשה דארט איז יתכן א שיינע מעשה, אבער דאס איז זיכער א שקר וויבאלד דער באבוב'ער רב האט נישט געדארפט מאכען א סיום ער פסח, היות ער איז נישט געוועהן קיין בכור. -
א מקור אדער מראי מקום צו דעם עובדא האבען זיי אויך נישט צוגעצייכענט. האב איך אריין געקוקט אין דעם "בית צדיקים - באבוב" הגדה, דארט איז עס אויך געדרוקט דעם זעלבן עובדא (מדור למען תספר עומד רלא), דארט איז שוין יא דא א מקור "קובץ קול תודה, ניסן תשמ"א", נו דעם קובץ האב איך נישט וויס איך נישט וואס דארט שטייט.

ישלהוסיף · דינסטאג מאי 06, 2014 1:40 pm

דא איז דער עובדא ווי אזוי עס איז געדריקט אין "בית צדיקים - באבוב" הגדה.
מ'דערקענט אויך עטליכע שינויים, אבער דאס איז נישט וויכטיג.

היות מ'קעו נישט ארויף לייגן מער ווי 3 עטשמענטס וועט עס קומען און המשכים.

ישלהוסיף · דינסטאג מאי 06, 2014 1:51 pm

האב איך גענישטערט ווייטער, אין נאכגעקוקט אין א קונטרס בשם "דברי ימי שלמה" (ירושלים, תשע"א), דער אינהאלט פון דעם קונטרס איז א ליקוט פון עובדות וסיפורים פון ערשטן באבוב'ער רב רבי שלמה זצ"ל, "שיצאו מפה קדשם כ"ק רבותינו וכו' לבית באבוב וכו' ולהבחל"ח וכו' שליט"א ומעוד מקורות נאמנים".

דארט אויף עמוד לט ווערט אויך דערמאנט דעם מעשה און אזוי אויך איז צוגעצייכענט צו דעם צוויי מקורות:
1) קובץ אמרי קודש פרשת אמר תשס"ו
2) גליון פרי הכרם, גליון טז עמוד ג'

איז דאך גוט, דא האט איהר א קאפי פון דעם "דברי ימי שלמה" און דעם "פרי הכרם".
מ'דארף באמערקן אז די עובדא געדריקט איז א קאפי פעיסט פון דעם 'גליון פרי הכרם' נישט פון דער 'קובץ אמרי קודש'.

ישלהוסיף · דינסטאג מאי 06, 2014 1:58 pm

דא האט איהר ווי אזוי עס איז דערציילט געווארען דורך האדמו"ר מבאבוב שליט"א ביי א שיעור בספה"ק דברי חיים שבת קודש פ' אמור תשס"ו
דער קראנטקייט איז בולט, דא זעהט ווי אזוי אין וואס פאר א נפק"מ עס כאפט ווען מ'דערציילט א מעשה מיט א דייקנות.
ער לאזט טאקע אויס דער גאנצע מעשה מיטן סיום, ווייל אז מ'דערציילט מיט א פונקטליכקייט פאלט מען נישט אריין אין קיין זיופים וסילופים.
דער שבח פסח, גליון פרי הכרם, בית צדיקים האבען געזוכט א שיינע מעשה, נישט קיין נפק"מ צו עס איז אמת אדער נישט.

איטשע · מאנטאג מאי 12, 2014 6:14 am

ישלהוסיף האט געשריבן: דאס איז א דבר פשוט אז זי איז געוועהן דער ערשטע קינד און מהרש מבאבוב דער צווייטע קינד.

מאן יימר, וואס איז דיין מקור, בויסט א יסוד, און די פרעגסט.

msp · מאנטאג מאי 12, 2014 8:25 am

אין מאורי גליציה נעמט ער אזוי אהן

ישלהוסיף · מאנטאג מאי 12, 2014 11:34 am

מעשה פלא איך האב שוין געהאט מעורר געוועהן צו איינעם איבער א יאר צוריק, ווען כ'האב עס בשעתו געזעהן געדרוקט אין דעם 'שבח פסח' הגדה, ער האט מיר געזאגט אז ער וועט דאס איבערגעבן.
נאכדעם וואס איך האב עס דא אהערגעשטעלט, האב איך געוואלט איבערקוקן א צווייטע ענין וואס איז דארט געדרוקט (וואס יתכן, איך וועל עס דא ארויף שטעלן אי"ה משום סילוף אחרת), בשעת'ן אדורך גיין די בלעטער בין איך משתומם געווארען אז דער מעשה מיטן "סיום" איז גענצליך נעלם געווארען. - עפעס שטימט מיר נישט דא - האב איך באמערקט דער מעשה הזיוף פון דער "סיום" איז געוועהן געדרוקט במהדורה תשס"ט (זעה עטשמענט), במהדורה דשנת תשע"ד האבן זיין דאס ארויס גענומען.
זעהט אויס אז איך בין יא געוועהן גערעכט. זיי האבען געדארפט מאכען א באשלוס אדער צו זיין קראנט אדער א שיינע מעשה. והאמת ניצח.

איטשע · מיטוואך מאי 14, 2014 8:00 am

msp האט געשריבן: אין מאורי גליציה נעמט ער אזוי אהן

דאס איז די מקור?
און אויף דעם פרעגט מען?

איין בוקאווינער · מאנטאג יוני 16, 2014 12:50 pm

יש לי תמונה של אחת מהבנות של הקדשת ציון יחד עם כמה מנכדיו
זה צולם בבוקארעסט בשנת תש"ג
אני רוצה לזהות את האנשים בתמונה
יש למי לפנות?

ישלהוסיף · דאנערשטאג יולי 10, 2014 12:45 pm

אין ספר עטרת שלמה א קונטרס וואס אינהאלט 74 חידו"ת פון פון ערשטן באבוב'ער רב, רבי שלמה האלבערשטאם זצוק"ל

17 פון זיי קומט פון ספר קדושת ציון, ואלו הם:
וישב עה"פ וישב יעקב – וישב עמוד סה פון ספר קדושת ציון
וארא עה"פ הן בני ישראל לא שמעו – וארא עמוד צד
[כי תשא עה"פ ויאמר ה' אל משה כתוב לך – קדושת ציון מהדו"ק פ' בהעלותך, במהדו"ת ליתא]
ויקרא עה"פ ויקרא אל משה – ויקרא עמוד קנב
נשא עה"פ ושמו את שמי אל בני ישראל – תהלים קיב, עמוד צה
בהעלותך עה"פ בשבתנו על סור הבשר – בחקתי עמוד קעג
קרח עה"פ ויקח קרח – קרח עמוד קצד
[פנחס עה"פ יפקוד ה"א הרוחות –פ' פנחס במהדו"ק, במהדו"ת ליתא]
ואתחנן עה"פ לך אמור להם שובו לכם – בשלח עמוד קה
ראה עה"פ כי פתוח תפתח את ידך – ראה עמוד רכד
ראה עה"פ נתון תתן לו – ראה עמוד רכה
ראה עה"פ כי יברכך ד"א בכל תביאתך – ש"ס, אבות ד א, עמוד קכה
כי תצא עה"פ ועשית מעקה לגגך – וישלח עמוד סג
ישעי' עה"פ שמרו משפט ועשו צדקה – יתרו עמוד קיב
[חבקוק ב' עה"פ בהיכל קדשו – במהדו"ת ליתא]
תהלים ע"ג עה"פ ואחשבה לדעת זאת עמל – תרומה עמוד קל
תהלים קכה עה"פ הטובה ה' לטובים ולישרים וכו' – שמיני עמוד קנט
תהלים קמו עה"פ יתום ואלמנה יעודד ודרך וכו' – עקב עמוד רכא
תהלים קמ"ח עה"פ ויעמידם לעד לעולם וכו' – יתרו עמוד קטו
אסתר ג' עה"פ ויאמר המלך להמן הכסף נתון לך – בשלח עמוד קג
אסתר ה' עה"פ מה שאלתך ומה בקשתך עד חצי – חי' שרה עמוד מה

14 פון די 17 חידו"ת האט מען שוין דערמאנט זייערע מקורות און פריעדיגע תגובות.

ישלהוסיף · דאנערשטאג יולי 10, 2014 12:47 pm

טייל מקורות פאר אנדערע חידו"ת פון ספר עטרת שלמה באבוב

ויצא על מסורה ד"ה באופן אחר – קונטרס ויהי בנסוע עמוד נד בדרשת מהר"ש השני מבאבוב זצ"ל
ויצא עה"פ ויען יעקב ויאמר – ספר בנין דוד פ' לך אות נח
וישלח עה"פ וישלח יעקב ויאמר – מהר"ש מבאבוב אודות משחק ילדים
ויגש עה"פ ולאביו שלח כזאת – קונטרס ויהי בנסוע עמוד קיז
וארא עה"פ הן בני ישראל לא – ספר בנין דוד פ' וירא אות עב
בשלח עה"פ ויאמר ה' וכו' מה תצעק אלי – שערי ציון שבט תשכ"ג שנה ד' חוברת ה'
עקב עה"פ והסיר ה' ממך כל חולי – הקדמה לספר ויגד יעקב על מועדים פאפא
שמואל ב' עה"פ נפלאתה אהבתך לי – קונטרס ויהי בנסוע עמוד נב בדרשת מהר"ש השני מבאבוב זצ"ל
תהלים עה"פ הטיבה לה' לטובים ולישרים – ר' משה יהושע צאנגער בשם הקדושת ציון
תהלים יז עה"פ גם ענוש לצדיק לא טוב – ספר חלק לעולם הבא עמ"ס אבות לרבי שאול בראך זצ"ל
תהלים ע"ג עה"פ ואחשבה לדעת – קונטרס ויהי בנסוע עמוד סי (ועי' קדושת ציון תרומה עמוד קלא)
חנוכה (עמוד קסח) – אבד"ק ווייצען זצ"ל
מסכת חולין – מתוך מכתב נדפס בספר אגרת קודש
לסיום הש"ס בשלהי עוקצין – אבד"ק ווייצען זצ"ל

המשך יבא כפי מסת הפנאי

ישלהוסיף · דאנערשטאג יולי 10, 2014 1:01 pm

אין מהדו"ת (דפוס תשנ"ד) זענען צוגעקומען עטליכע תורות וואס איז נישט געוועהן אין דער מהדו"ק (שנת תשל"ו), אזוי אויך האט מען אוועק גענומען עטליכע תורות, דא האט איהר א רשימה.

פ' שמות עה"פ ויאמר מי שמך לאיש (עמוד קמט) – מהדו"ק ליתא
פ' בשלח עה"פ ויאמרו אליהם בני ישראל (עמוד קנא) – מהדו"ק ליתא
פ' משפטים עה"פ אם כסף תלוה את עמי (עמוד קנג) – מהדו"ק ליתא
פ' בלק עה"פ לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל (עמוד קנז) – מהדו"ק ליתא
תהלים כ"ד עה"פ נקי כפים (עמוד קסד) – מהדו"ק ליתא
תהלים ק"ד עה"פ יתמו חטאים מן הארץ –(עמוד קסד) – במהדו"ק לא מציין
רות עה"פ ותאמר רות המואבי' (עמוד קסח) – מהדו"ק ליתא

פ' בהעלותך מהדו"ק מציין לקדושת ציון פ' בחקתי, במהדו"ת לא העתיק וגם לא מציין

פ' כי תשא עה"פ ויאמר ה' אל משה כתב לך (מהדו"ק עמוד קסו) - במהדו"ת ליתא
חבקוק ב' עה"פ והיה בהיכל קדשו (מהדו"ק עמוד קעג) – במהדו"ת ליתא
מסכת יומא היכי דמי בעל תשובה (עמוד קעח במהדו"ק) – במהדו"ת ליתא

המשך יבא בעזהשי"ת

אידישע וועלט פארומס

על הספר קדושת ציון - באבוב

מהר"ש מבאבוב הראשון היה בכור או לא?

תמונה של משפחת הקדשת ציון

עטרת שלמה באבוב