דהיינו?
וְאַתָּה ..... בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ יְהוָה וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד.
לימוד קבלה ברבים וביחד לכל מאן דהוא
דיונים ועיונים בדבר ה' זו הלכה
די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד
תפארת שלמה
[סוף טור א'].
ונפשי יודעת מאד ידיעה ברורה שאין ביצת הנמלה כנגד הגלגל העליון צעירה כאשר חכמתי קטנה ודעתי קצרה (הקדמת הרמב"ן לפירושו עה"ת)
- מגדל מלא טוב
- שר העשר
- תגובות: 22
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יאנואר 02, 2013 2:22 pm
צורך החכמה הזאת רב הוא. תחילה אומר לך שאנו חייבים לדעת אותה, כי מצוה היא עלינו, שכן כתוב, "וידעת היום והשבות אל לבבך כי ה' הוא האלקים" וכו', הרי שחייבים אנחנו לידע בידיעה, ולא באמונה בלבד, אלא בדברים המתישבים על הלב, כמו שנאמר בפירוש "והשבות אל לבבך", ומה הוא זה ש"ם לנו לדעת - "כי ה' הוא האלקים בשמים ממעל" וכו'. אם כן, שני דברים צריכים אנו לדעת, שהאדון היחיד הוא המשגיח ומנהג הכל, בין בעליונים בין בתחתונים; והשני - שאין אחר ח"ו, והיינו לדעת אמיתת יחודו ית"ש. שני הדברים האלה שצריכים אנו לדעת, אמור לי אתה מאין נדעם ? ואיזו חכמה תודיעם לנו ? והרי אנו צריכים לדעת שהקב"ה הוא המנהג הכל, ולדעת זאת בידיעה ברורה בדברים.המתישבים על הלב:
מחכמת פשט התורה לא נוכל להבין את זאת, כי על מה סובב פשט התורה ? רק על המצוות, על אופן עשייתם וכל משפטיהם, או על סיפור המעשים שהיו, אשר מוזכרים בה. והרי אלו הם שני החלקים בפשט התורה:
מחלק הראשון לא נלמד זה ודאי, כי עשיית המצוות ומשפטיהם אינו מודיע מן הקב"ה ושלימותו כלל. אף אם המצוות היו מצוות מאדם שאנו חפצים או צריכים לעובדו, או להבין דבריו - היינו לומדים כך. אם כן, מכאן אין הידיעה הזאת יוצאת, שהרי אינם אלא מעשה, ולא ידיעות:
אם תאמר, שבהתבונן על הסיפורים ההם יצא לך זה - הרי אם כן צריך לעיון אחר על הסיפורים עצמם, שיפרש איך שאמעשים ההם נעשו על פי ההשגחה העליונה בחכמה עמוקה. הרי זה לימוד בפני עצמו, ואינו לימוד סיפורי התורה. ואפילו כשתרצה להוציא מן הסיפורים הנפלאים עצמם - שכיון שנעשו פלאים האלה צריך שודאי יהיה הב"ה משגיח ופועל - זה אינו נקרא אלא שתקיים בדעתך שצריך שיהיה כך, אך אין זה רוצה לומר שאתה יודע בחכמה וידיעה שהוא כך, ושעמדת על כל ההנהגה של העולם והבנת דרכיה, לראות ולהבין בדעתך השפלה את הנהגת האדון היחיד ב"ה בחכמתו הגדולה כמו שהיא באמת:
והרי המצוה היא "וידעת היום והשבות אל לבבך" - ידיעה וישוב הלב, רוצה לומר - לדעת בדרך חכמה ממש שהדבר הוא כך, שכל מה שיש בעולם בא לגלות את הנהגת הבורא ית"ש, ושהכל יפה ומתוקן; ולא בדרך אמונה בלבד, אלא בדרך ידיעה, שתבין ותשכיל שכך הוא, וזה טוב ויפה ודאי. וזאת לא תוכל להוציא מן הסיפורים כלל. ועוד, מן הסיפורים תלמד שבאותם הפעמים הקב"ה פעל כך בעולמו. אך לא מפני זה תבין שבכל הנהגת הטבע הוא המנהג. אדרבא, יכול הכופר לומר ח"ו - הניסים הם מן הב"ה, אך הדברים הטבעיים אינם ממנו, אלא מניח הדברים ללכת במקרה הטבעי, ואין השגחתו פועלת בם:
ואם תאמר, להוציא ידיעת חכמה זאת מן חכמת הטבע, כמו שחשבו אחרים לקרוא אל הטבעיות, "מעשה בראשית" - אינו כן ודאי שהרי גם כופרי ההשגחה יתבוננו על הטבע. אדרבה, הם האומרים, עולם כמנהגו נוהג והולך:
ואם מכל אלה לא תוציא ידיעה זאת, עדיין מוטל עליך לקיים מצוה זו, וצריך שתמצא דרך לקיימה. ואין זה כי אם בחכמת האמת הזאת, כי היא המגלה ומודיעה ענין זה האמיתי של ההשגחה וכל התלוי בזה, והיא תודיע יחודו ית"ש בכל הצדדין שאפשר לחשוב, כי כל ענינה הוא רק זה - להודיע היחוד העליון ב"ה כראוי, ולהודיע שכל מה שהיה ושהווה ושיהיה - הכל מושגח מאתו בהשגחה פרטית, ולפרש דרכי ההנהגה הזאת, ולפרש על פיהם את כל המעשים, פירוש - הבריות שבעולם וכל המעשים אשר נעשו בהם מן היום הראשון עד הסוף שבהם:
שנית - אפילו לא היינו מצווים על זה, היינו צריכים ללכת אחריה כדי להשקיט רעיוננו, ולהיות אורחנו ברור לעינים, להיות ניצולים מן היצה"ר ומן המבוכה הרעה שלו. הנה מה שמשים היצה"ר לנגד עינינו תמיד הוא להראות שהעולם הולך תוהו ובוהו ובמקרה, כאילו לית דין ולית דיין. וכבר אסף שלמה המלך ע"ה כל הדברים הסובבים את בני האדם בספר קהלת, שהתחיל שם, "הבל הבלים", ושראה כל עניני העוה"ז וכל הטעיות של בני האדם שהולכים חוץ מן הדרך הישרה הרבה, והכל לפי שאין יודעים האמת על בוריה. הנה לפי הנראה לעינים - כל המרבה להשתדל בסחורה הוא המעשיר, ואשר לו הכסף הוא המכובד. וכבר נראים לאלפים ולרבבות עבדים רוכבים על סוסים ושרים הולכים כעבדים אחריהם, ותופשי התורה שפלים ונבזים, ואומות העולם עומדים בשלוותם, וישראל דחופים וסחופים באורך הגלות, אין איש שם על לב, והם בדיוטא התחתונה, ואין מתעורר לתשובה, והתורה נשתכחה מישראל:
אמת, שעל כל זה נאמר "וצדיק באמונתו יחיה". אך אם תמצא חכמה אחת שתבאר כל אלה הדברים בביאור מספיק, מברר הכל על נכון, ומראה שכל זה מיד ה' לטובה, ומראה איך הוא כך, בלימוד ברור ומתוקן - המעט יהיה תועלתה ? הלא נרדוף אחריה בכל מיני רדיפות:
ושלישית - העבודה אשר אנחנו עובדים להקב"ה. אמת, שכבר נראה שלא לבקש טעם על המצוות, אבל לעשותם כמאמרם בעינים סתומות. אך תראה שאי אפשר לשכלי אנשים לעשות דקדוקיהן של מצוות, שנראים דברים שאינם חשובים כל כך. וכבר אמרו רז"ל "דברים שעומדים ברומו של עולם ובני האדם מזלזלים בהם". וכי כבר לא פקרו המינים די והותר על דבר חז"ל, אם נגע גוי ביין נעשה סתם יינם; האוכל שלש סעודות בשבת ניצול וכו'; והאומר תהלה לדוד בכל יום מובטח וכו'; הלולב צריך לנענעו דוקא לו' קצוות העולם, ובאותו הדרך שלמדונו חז"ל, והרי התורה לא אמרה אלא "ולקחתם לכם ביום הראשון", וכאלה אין מספר. ודאי הוא שלכל הדברים נתנו חכמים טעמים, אך לבות בני האדם הרוצים להתחכם אינם עומדים על זה, וחכמת האמת היא המבררת כל אלה הדברים, ומראה העבודה מה היא, וכל דקדוקיה עד היכן מגיעים, ואיך כל הדבר הקטון כאן למטה בארץ הולך ומרחיב למעלה ומרעיש כל העולמות. אז ישים האדם אליו לבו, ובודאי זו כל תועלת החכמה הזאת:
מחכמת פשט התורה לא נוכל להבין את זאת, כי על מה סובב פשט התורה ? רק על המצוות, על אופן עשייתם וכל משפטיהם, או על סיפור המעשים שהיו, אשר מוזכרים בה. והרי אלו הם שני החלקים בפשט התורה:
מחלק הראשון לא נלמד זה ודאי, כי עשיית המצוות ומשפטיהם אינו מודיע מן הקב"ה ושלימותו כלל. אף אם המצוות היו מצוות מאדם שאנו חפצים או צריכים לעובדו, או להבין דבריו - היינו לומדים כך. אם כן, מכאן אין הידיעה הזאת יוצאת, שהרי אינם אלא מעשה, ולא ידיעות:
אם תאמר, שבהתבונן על הסיפורים ההם יצא לך זה - הרי אם כן צריך לעיון אחר על הסיפורים עצמם, שיפרש איך שאמעשים ההם נעשו על פי ההשגחה העליונה בחכמה עמוקה. הרי זה לימוד בפני עצמו, ואינו לימוד סיפורי התורה. ואפילו כשתרצה להוציא מן הסיפורים הנפלאים עצמם - שכיון שנעשו פלאים האלה צריך שודאי יהיה הב"ה משגיח ופועל - זה אינו נקרא אלא שתקיים בדעתך שצריך שיהיה כך, אך אין זה רוצה לומר שאתה יודע בחכמה וידיעה שהוא כך, ושעמדת על כל ההנהגה של העולם והבנת דרכיה, לראות ולהבין בדעתך השפלה את הנהגת האדון היחיד ב"ה בחכמתו הגדולה כמו שהיא באמת:
והרי המצוה היא "וידעת היום והשבות אל לבבך" - ידיעה וישוב הלב, רוצה לומר - לדעת בדרך חכמה ממש שהדבר הוא כך, שכל מה שיש בעולם בא לגלות את הנהגת הבורא ית"ש, ושהכל יפה ומתוקן; ולא בדרך אמונה בלבד, אלא בדרך ידיעה, שתבין ותשכיל שכך הוא, וזה טוב ויפה ודאי. וזאת לא תוכל להוציא מן הסיפורים כלל. ועוד, מן הסיפורים תלמד שבאותם הפעמים הקב"ה פעל כך בעולמו. אך לא מפני זה תבין שבכל הנהגת הטבע הוא המנהג. אדרבא, יכול הכופר לומר ח"ו - הניסים הם מן הב"ה, אך הדברים הטבעיים אינם ממנו, אלא מניח הדברים ללכת במקרה הטבעי, ואין השגחתו פועלת בם:
ואם תאמר, להוציא ידיעת חכמה זאת מן חכמת הטבע, כמו שחשבו אחרים לקרוא אל הטבעיות, "מעשה בראשית" - אינו כן ודאי שהרי גם כופרי ההשגחה יתבוננו על הטבע. אדרבה, הם האומרים, עולם כמנהגו נוהג והולך:
ואם מכל אלה לא תוציא ידיעה זאת, עדיין מוטל עליך לקיים מצוה זו, וצריך שתמצא דרך לקיימה. ואין זה כי אם בחכמת האמת הזאת, כי היא המגלה ומודיעה ענין זה האמיתי של ההשגחה וכל התלוי בזה, והיא תודיע יחודו ית"ש בכל הצדדין שאפשר לחשוב, כי כל ענינה הוא רק זה - להודיע היחוד העליון ב"ה כראוי, ולהודיע שכל מה שהיה ושהווה ושיהיה - הכל מושגח מאתו בהשגחה פרטית, ולפרש דרכי ההנהגה הזאת, ולפרש על פיהם את כל המעשים, פירוש - הבריות שבעולם וכל המעשים אשר נעשו בהם מן היום הראשון עד הסוף שבהם:
שנית - אפילו לא היינו מצווים על זה, היינו צריכים ללכת אחריה כדי להשקיט רעיוננו, ולהיות אורחנו ברור לעינים, להיות ניצולים מן היצה"ר ומן המבוכה הרעה שלו. הנה מה שמשים היצה"ר לנגד עינינו תמיד הוא להראות שהעולם הולך תוהו ובוהו ובמקרה, כאילו לית דין ולית דיין. וכבר אסף שלמה המלך ע"ה כל הדברים הסובבים את בני האדם בספר קהלת, שהתחיל שם, "הבל הבלים", ושראה כל עניני העוה"ז וכל הטעיות של בני האדם שהולכים חוץ מן הדרך הישרה הרבה, והכל לפי שאין יודעים האמת על בוריה. הנה לפי הנראה לעינים - כל המרבה להשתדל בסחורה הוא המעשיר, ואשר לו הכסף הוא המכובד. וכבר נראים לאלפים ולרבבות עבדים רוכבים על סוסים ושרים הולכים כעבדים אחריהם, ותופשי התורה שפלים ונבזים, ואומות העולם עומדים בשלוותם, וישראל דחופים וסחופים באורך הגלות, אין איש שם על לב, והם בדיוטא התחתונה, ואין מתעורר לתשובה, והתורה נשתכחה מישראל:
אמת, שעל כל זה נאמר "וצדיק באמונתו יחיה". אך אם תמצא חכמה אחת שתבאר כל אלה הדברים בביאור מספיק, מברר הכל על נכון, ומראה שכל זה מיד ה' לטובה, ומראה איך הוא כך, בלימוד ברור ומתוקן - המעט יהיה תועלתה ? הלא נרדוף אחריה בכל מיני רדיפות:
ושלישית - העבודה אשר אנחנו עובדים להקב"ה. אמת, שכבר נראה שלא לבקש טעם על המצוות, אבל לעשותם כמאמרם בעינים סתומות. אך תראה שאי אפשר לשכלי אנשים לעשות דקדוקיהן של מצוות, שנראים דברים שאינם חשובים כל כך. וכבר אמרו רז"ל "דברים שעומדים ברומו של עולם ובני האדם מזלזלים בהם". וכי כבר לא פקרו המינים די והותר על דבר חז"ל, אם נגע גוי ביין נעשה סתם יינם; האוכל שלש סעודות בשבת ניצול וכו'; והאומר תהלה לדוד בכל יום מובטח וכו'; הלולב צריך לנענעו דוקא לו' קצוות העולם, ובאותו הדרך שלמדונו חז"ל, והרי התורה לא אמרה אלא "ולקחתם לכם ביום הראשון", וכאלה אין מספר. ודאי הוא שלכל הדברים נתנו חכמים טעמים, אך לבות בני האדם הרוצים להתחכם אינם עומדים על זה, וחכמת האמת היא המבררת כל אלה הדברים, ומראה העבודה מה היא, וכל דקדוקיה עד היכן מגיעים, ואיך כל הדבר הקטון כאן למטה בארץ הולך ומרחיב למעלה ומרעיש כל העולמות. אז ישים האדם אליו לבו, ובודאי זו כל תועלת החכמה הזאת:
וְאַתָּה ..... בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ יְהוָה וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד.
- מגדל מלא טוב
- שר העשר
- תגובות: 22
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יאנואר 02, 2013 2:22 pm
- מגדל מלא טוב
- שר העשר
- תגובות: 22
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יאנואר 02, 2013 2:22 pm
א) בריש מלים, מצאתי לי צורך גדול לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת בינינו לבין חכמת הקבלה, מעת חורבן הבית ואילך, עד דורנו זה, שהכבידה עלינו במדה חמורה מאד, ומעוררת פחד שלא תשתכח ח"ו מישראל.והנה כשאני מתחיל לדבר על לב מי שהוא, אודות העסק בלימוד הזה, הנה היא שאלתו הראשונה, למה לי לדעת כמה מלאכים בשמים, וכיצד נקראים בשמותיהם, האם לא אוכל לקיים כל התורה כולה בפרטיה ודקדוקיה בלי ידיעות הללו.שנית ישאל, הלא כבר קבעו חכמים, שצריכים מתחילה למלאות כריסו בש"ס ובפוסקים. ומי הוא שיוכל לרמות את עצמו שכבר גמר כל התורה הנגלית, ורק תורת הנסתר חסרה לו.שלישית, הוא מפחד שלא יחמיץ ח"ו מחמת העסק הזה. כי כבר קרו מקרים שנטו מדרך התורה בסבת העסק בקבלה. וא"כ הצרה הזאת למה לי. ומי פתי יכניס את עצמו בסכנה על לא דבר.רביעית, אפילו החובבים את הלימוד הזה, אינם מתירים אותה אלא לקדושים משרתי אל, ולא כל הרוצה ליטול את השם יבא ויטול.חמישית, והוא העיקר, כי קיימא לן בכל ספק, אשר פוק חזי מאי עמא דבר, ועיני הרואות, שבני תורה שבדורי כולם המה עמי בדעה אחת, ושומטים ידיהם מלימוד הנסתר, וגם מיעצים לשואליהם, שבלי שום פקפוק מוטב ללמוד דף גמרא במקום העסק הזה.
וְאַתָּה ..... בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ יְהוָה וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד.
- מגדל מלא טוב
- שר העשר
- תגובות: 22
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יאנואר 02, 2013 2:22 pm
נתבאר למעלה הסבה כי תורת עוה"ב איננה כפשטה רק עד שם עוסקים ברזי התורה וסודותיה וזה שלא בחר בה ולא טרח בעוה"ז מע"ש לא יאכל בשבת ועליהם נאמר הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו וגו' וכנגד כת המתעסקים ברזי התורה ובחכמות הזוהר אשר הם נקראים אדם כנזכר בספר התקונין ד"א אפרוחים אילין מארי משנה בנים אילין מארי קבלה עליהם נאמר ראיתי והנה האדם ולא אמר אדם אלא האדם ירצה כי גם שהוא עוסק בחכמה הזאת ולכן נקרא אדם עם כ"ז איננו האדם המיוחד הראוי להתעסק בה כי אין להם שרשים והקדמות להבין דבריו וכמו שבארנו לעיל באומרו בנים סכלים המה ולא נבונים אבל האדם המיוחד איננו בעוה"ז ואנחנו בזאת החכמה מגששים כעורים קיר כי חכמי האמת סעו המה למנוחות עזבו אותנו לאנחות וכאשר אין האדם הנזכר נמצא ללמד החכמה הנה אז גם עופות השמים אלו התלמידים אשר נגע ה' בלבם החפצים לעוף השמים בלי כנפיים ואומרים מי יתן לנו אבר כיונה נעופה ונשכונה באהלי החכמה הזאת והרי נתבארו כל הכתות אשר בעם בני ישראל אשר כלם כאחד נמנעו מלהחזיק בחכמה הזאת כל אחד כפי סבתו ופנייתו עד שנתקיים בנו בעו"ה אין מנהל לה מכל בנים ילדה וכו' פי' כי עם היותם בנים מרי קבלה עכ"ז נתייאשו מלהתעסק בחכמה הזאת ואין ספק כי דברים אלו בנבואה נאמרו על דורות אלו האחרונים שלא כסברת חכמי דורותינו אלה החושבים בדעתם כי כבר השיגו מה שצריך להם ושמחים בחלקם והנה הכתוב מעיד וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע בלשון שלילה אוי לאזניים שכך שומעות ואוי לעינים שכך רואות עדותו יתברך עלינו ואין לנו לב לדעת לחזור ולהתעסק בחכמה הזאת להחזיק יתברך כמ"ש ואביט ואין עוזר ואשתומם ואין סומך והוא בהיותינו עסוקים בחכמה הזאת כי ע"י תתקרב הגאולה וכביכול ישועתה לשכינת עוזו היינו ממהרים להצמיחה כמ"ש ותושע לי זרועי לי ממש כיבכול וכנ"ל במאמר שהתחלנו בהקדמתינו זאת כי הכל תלוי בעסק החכמה הזאת ומניעתינו ולהתעסק בה היא גורמת איחור ועכוב בנין בית מקדשנו ותפארתינו המכונה ונקרא הדר הכרמל כמש"ה ראשך עליך ככרמל וזמש"ה ראיתי והנה הכרמל מדבר כי לסבות הנ"ל היה הכרמל מדבר שם בעו"ה כנ"ל כי כל דור שלא נבנה ב"ה בימיו הרי הוא כאלו נחרב בימיו וכל עריו הם ערי יהודה נתצו גם הם וכל הרעה הזאת היא מפני ה' מפני חרון אפו פי' מפני החכמה הזאת אשר עסקה להורות כי לכ התורה שמותיו של הקב"ה וז"ש מפני ה' היא החכמה שאין מתעסק בה וגם ומפני חרון אפו פי' כי אין לו להקב"ה קורת רוח בעולמו אלא כאשר עוסקים בחכמה זו וכמ"ש בתלמוד בכל אותם המעשים של ריב"ז ושל ר"א בן ערך ור"י הכהן כשהיו דורשים במעשה מרכבה ירדה אש שכינתו ית סבבה כל האילנות משא"כ בהיותם עוסקים בפשטים:
וְאַתָּה ..... בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ יְהוָה וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד.
- מגדל מלא טוב
- שר העשר
- תגובות: 22
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יאנואר 02, 2013 2:22 pm
.יא) [ו] תורה מציון. כי מציון תצא תורה היינו התגלות סודות התורה שעקר מקורה הוא בציון ובירושלים ורבנו (הגר"א)כותב הרבה שהגאולה תלויה בלימוד תורת הקבלה וע"י זה תתגלה קימעא קימעא תורת משיח צדקנו והיא תורת ארץ ישראל. סוד וזהב הארץ ההיא טוב . מתוך ספר קול התור מתלמידי הגרא
וְאַתָּה ..... בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ יְהוָה וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד.
- מגדל מלא טוב
- שר העשר
- תגובות: 22
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יאנואר 02, 2013 2:22 pm
דער עיקר וואס איך ברענג עס איז די גר"א, כידוע אז די גר"א זאגט אין אבן שלמה אז דער גאנצע ענין פון התקרבות הגאולה איז דורך לערנעו לימוד הקבלה, און אויך צו ווייזעו אז אלע קרייזען האט מען אזוי געהאלטעו, ליידער היינט איז יעדער קלוגער
וְאַתָּה ..... בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ יְהוָה וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד.
- farshlufen
- שר שלשים אלף
- תגובות: 36423
- זיך איינגעשריבן אום:פרייטאג נאוועמבער 16, 2007 8:26 am
- לאקאציע:אויף די פאליצעס אין ספרים שאנק
- שמעלקא טויב
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5399
- זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
- לאקאציע:אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!
די גאנצע זאך דא זעהט אויס אביסל "פאני", וואס ווילט איר יעצט, אז אין אלע כוללים זאל מען אהייבן שיעורים אין קבלה בעפאר מ'קען הלכות שבת?
און גראדע כ'קען אינגעלייט וואס געהערן צו א געוויסע משפיע אין ארה"ק וואס הייסט לערנען קבלה, און זיי זיצן און לערנען יעדען צופרי ליקוטי תורה פון אריז"ל ווען קיין פסוק חומש קענען זיי נישט! א אינגערמאן וואס עפענט נישט קיין גמרא כאטש פאר איין שעה א טאג זיצט צוויי שעה איבער כתבי אר"י, איז עס נישט משוגע?
און גראדע כ'קען אינגעלייט וואס געהערן צו א געוויסע משפיע אין ארה"ק וואס הייסט לערנען קבלה, און זיי זיצן און לערנען יעדען צופרי ליקוטי תורה פון אריז"ל ווען קיין פסוק חומש קענען זיי נישט! א אינגערמאן וואס עפענט נישט קיין גמרא כאטש פאר איין שעה א טאג זיצט צוויי שעה איבער כתבי אר"י, איז עס נישט משוגע?
- מגדל מלא טוב
- שר העשר
- תגובות: 22
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יאנואר 02, 2013 2:22 pm
מורי ורבותי! פון ווי נעמט איר פון מיינע ווערטער אז איך רעד פון ליידיג גייערס, וויל איך דען אז זיי זאלן לערנען קבלה, האב איך דען געברענגט די אלע מקורות אז זיי זאלן דערמאנען ריקים. אדרבה איך רעד פטן מענטשען וואס לערנען יא, זיי זענען מלא וגדיש בתורה ויר"ש אין צו זיי שרייען זיי, פארוואס לאט איר אפ די חלק התורה וואס די גאנצע גאולה ווענט זיך, פארוואס זיכט מען א וועג ארויס מיט שיינע תירוצים, אין דע טענה אז מיין טאטע האט יא אדער נישט געלערענט פארשטיי איך נישט אינגאנצען.
וְאַתָּה ..... בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ יְהוָה וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד.
- מגדל מלא טוב
- שר העשר
- תגובות: 22
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יאנואר 02, 2013 2:22 pm
ווינקל האט געשריבן: אזוי?! וואס שטייט אויפן קעפל?
אנטשולדיקט, אבער איך האב אנגעפאנגען אן אשכול אונטערן קעפעל "קבלה פאר די פערציג" אבער עס איז געווארן מחובר שפעטער, ואתכם הסליחה.
וְאַתָּה ..... בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ יְהוָה וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד.
- שמעלקא טויב
- שר חמשת אלפים
- תגובות: 5399
- זיך איינגעשריבן אום:דינסטאג מאי 04, 2010 2:41 pm
- לאקאציע:אויפ'ן באשעפער'ס וועלט'ל!
- מגדל מלא טוב
- שר העשר
- תגובות: 22
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יאנואר 02, 2013 2:22 pm
- למעלה משבעים
- שר עשרת אלפים
- תגובות: 12607
- זיך איינגעשריבן אום:זונטאג מארטש 02, 2008 10:17 pm
- לאקאציע:ערגעץ פארבלאנדזשעט אויף די גראדע וואסערן
- מגדל מלא טוב
- שר העשר
- תגובות: 22
- זיך איינגעשריבן אום:מיטוואך יאנואר 02, 2013 2:22 pm
פארדינט האט געשריבן:למעלה משבעים האט געשריבן:מגדל מלא טוב האט געשריבן: אבער מיר זענען אביסל בעסער
ווי ווייט איך ווייס לערנט מען נישט אין מיר קיין קבלה.
"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות"וְאַתָּה ..... בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ יְהוָה וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד.
