די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד
ניקעל האט געשריבן: מיט וויפעל זאכען איז אנדירש שמע ישראל און ברוך שם פון גאנץ קרי''ש?
מהא דנאמר וירא אליו ולא נאמר שום נבואה, שלכן דרשו חז"ל (סוטה יד ע"א) שהוא לבקר את החולה, מזה ראיה גדולה שחוב ביקור חולים הוא אף באופן דליכא ב' הטעמים, לא לשמוש ולא לתפלה, מ"מ מחוייבין לבקר, כי אצל ביקור השי״ת לא שייך שום טעם, שבידו לרפאותו אף בלא השראת שכינה מיוחדת לזה באהלו של אברהם. ונראה להסביר משום דאף דאיכא טעמים להמצוה, הויא חיוב המצוה לעשותו כמו בלא טעם, דהטעמים הם ביאורים לחיוב המצוה, אבל המצוה צריך לעשותה בלא שום טעם רק לשם שמים שציוה המצוה, ולכן לא יכול לפטור עצמו מביקור חולים בזה שאין החולה צריך לשמושו, ויכול להתפלל בעצמו. ואולי זה היה הטעם שלא הלכו רבנן לבקר את החולה (נדרים מ ע״א), שלפי החשבון היה שם מי שישמשנו, והתפללו עבורו אף בלא הליכתם, ור״ע ג״כ לא הלך לבקרו בשביל הצורך, שג״כ חשב דליכא צורך, אלא מפני שהדין הוא לבקר בכל אופן, ונזדמן שהיה צורך לשמשו, דאל״כ איך נמנעו רבנן מלבקרו,
אם אין לו אשה או שהוא יולדת בשבת ראשונה שיש נוהגים
שהבעל עצמו מדליק ידליק הוא ויברך ברכת הדלקה ויקדש מיד וברכת שהחיינו של הקידוש
עולה לו
קאוד: וועל אויס אלע
HAVDALAH ON MOTZA’EI SHABBOS: Even women who recite Kiddush together on the Leil HaSeder should not recite the Havdalah portion of Yaknehaz on Motza’ei Shabbos and should instead answer “Amen” to the brachos over the Ner and Havdalah
קיקיון האט געשריבן: זוגתי שתחי' האט שוין אפגעקאכט א גרויסען חלק תבשולי יום טוב און מיר געבעטען קויפען אלומיניום טעפּ זי זאל קענען איבערגיסען
די תבשולי יום טוב און אויסוואשען די טעפּ און אוועקלייגען כדי האבען ווייניגער ארבייט מוצאי יום טוב
זי טענהט אז דאס הייסט נישט הכנה לחול ווייל אזוי וועט זי זיין ראויגער יום טוב
איך האב געפרעגט א מו"ץ האט ער געזאגט אז הכנה בחוה"מ איז נור אסור ביי מלאכה גמורה
און כעין די סברה פון זוגתי שחי' זאגט דער שש"כ
כתב בספר שמירת שבת כהלכתה (פי"ט), שמותר להסיר מהשלחן את כלי
הסעודה לאחר סעודה שלישית, כדי שהחדר יראה נקי ומסודר. הואיל
ואין זה לצורך מוצאי שבת, אלא יש רצון שכבר בשבת החדר יראה נקי
ומסודר. וכן הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל,בספר שלחן שלמה (שכג)
כתב, שמי שקשה לו לסבול חוסר נקיון, או שמצויים בביתו נמלים
הנמשכים לשיירי מאכל, או שחושש שמא יבאו אליו אורחים וימצאו
שביתו אינו מסודר, מותר לו לשטוף את כלי הסעודה בשבת, הואיל ואין
זה לצורך מוצ"ש, אלא לצורך השבת עצמה
טייבעלע האט געשריבן: מען זעהט טאקע אז עס איז געווען ענינים אין די עטרה, עס איז געווען א ענין וויפיהל שורות די וואס גייען נישט קיין געפלאכטענע, און דערנאך האב איך געהערט פון עלטערע אידען וואס האבען נאך גוט געקענט די דור הקודם אז עס איז געווען א ענין אין די מספר פון די קעסטעלאך, און די וואס זענען געגאנגען מיט די ריקען עטרה האבען געהאט א מספר וויפיהל אלע קעסטעלאך זאלען זיין צוזאמען, זיי האבען געהאט א סכום וויפיהל משבצות קומט אויף א יעדען שורה און די ס"ה איז אויסגעקומען א געוויסען נומער, כ'געדענק נישט די חשבון, כ'וועל אי"ה פראבירען נאכאמאל נאכפרעגען די מספרים אז כ'וועל עס דערגיין האף איך בעז"ה צו עס שרייבען.
קיקיון האט געשריבן: דעם עש"ק איז מיר אויסגעקימען מקיים זיין א מצוה דרבנן וואס איך האב שוין ניט געטוען (בפועל ניט מיט "כגופו") א באנטש יארען
הדלקת נר שבת
איז דאס טאקע אזא מילתא דלא דשכיחי אז עס ניט דא א מענערישער הנני מוכן ומזומן?
farshlufen האט געשריבן: הנני מוכן איז דען א פסוק? אז עס איז נישט פארהאן זאגט מען אן אייגענס.
קיקיון האט געשריבן: וואס וואלט איר געזאגט
לשם יחוד קדשא בריך הוא, הריני מוכן ומזומן לקיים מצוות הדלקת נר שבת, כמו שתיקנו לנו רבותינו זכרונם לברכה. ?
אדער כמו שכתוב בתורה זכור ושמור. ושנתפרשו על ידי הנביאים כבוד ועונג שנאמר וקראת לשבת עונג ולקדוש ה' מכובד:
נעכטן האט געשריבן: אויב מ'קומט אן צו מוסף און מ'האט נאך נישט געדאווענט שחרית זאל מען קודם דאווענען מיט מנין מוסף?
