אידישע וועלט פארומס

mendy76 האט געשריבן:

ווער זאגט אז היינט איז דאנערשטאג...???????????

חידוש נפלא האט געשריבן:

איך!!!

האסט נייעס האט געשריבן:

קענסט עס שרייבן ביי די 6 ווערטער אשכול…

זילבענע לייכטער האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 15, 2023 10:25 pm

ווי גיימיר פראווענען ליל שישי?

זילבענע לייכטער האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 15, 2023 10:25 pm

ווי גיימיר פראווענען ליל שישי?

ר' אבנר האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 15, 2023 10:30 pm

זילבענע לייכטער האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 15, 2023 10:25 pm

ווי גיימיר פראווענען ליל שישי?

viewtopic.php?t=1032&start=8825

זילבענע לייכטער האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 15, 2023 10:25 pm

ווי גיימיר פראווענען ליל שישי?

זילבענע לייכטער האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 15, 2023 11:27 pm

ר' אבנר האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 15, 2023 10:30 pm

זילבענע לייכטער האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 15, 2023 10:25 pm

ווי גיימיר פראווענען ליל שישי?

viewtopic.php?t=1032&start=8825

ווען איך גיי אהין שיקט מען מיר אהער

ווייטעמין וואסער האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 15, 2023 11:50 pm

זילבענע לייכטער האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 15, 2023 10:25 pm

ווי גיימיר פראווענען ליל שישי?

יעדער ביי זיך אין...?

טייבעלע האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 29, 2023 5:34 pm

א גוטן דאנערשטאג!

העלאוקיטי האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג יוני 29, 2023 10:17 pm

שוין דאנערשטאג נאכט

טייבעלע האט געשריבן: ↑ פרייטאג יולי 31, 2015 10:47 am

קברנה סובניון האט געשריבן:

טייבעלע האט געשריבן:

ד-'א'-נ-ער-'ש'-טא"ג.

ד' מלשון דלה ועני', ודרחז"ל אין עני אלא בדעה, וגם אמחז"ל דקדוקי עניות מעברת את האדם על דעתו ודעת קונו.

וע"כ האדם נמצא בסתר המדרגה, העורב אורב לו בחוץ והנחש בפנים,

מאי תקנתי' השמעיני את קולך, ואין תפלתו של אדם נשמעת אלא א"כ משים עצמו כבשר, דאס הייסט מיט א ווייכקייט, ענוה שפלות, ודרחז"ל לא יעמוד אדם וכו אלא במקום נמוך ויתפלל שאין גבהות לפני המקום, ועוד אמחז"ל אל תעש תפלתך קבע אלא רחמים ותחנונים לפני המקום, ובתק"ז שבשפלנו זכר לנו, ורזא דמלה שבשפלותו של אדם זכור יזכרנו לטובה, און דאס איז דאך א סברא בפשטות, אז מען איז מתפלל ווייזט דאס אז מען גדענקט און מען איז קלאר ביי זיך אז הכל שלו ובידו לעשות, אנערקענט מען גדולת יתב"ש ויתעלה לנצח און אזוי אנערקענט מען און מען שטייט מיט א גרויסן קלארקייט בשפלות עצמו, וכתיב אשכון ואת דכא, ודרחז"ל אני את דכא, שהקב"ה יורד ממעונו ממרום ושוכן על הדכא.

והיינו א' אלופו של עולם שוכן על הדכא, אל"ף היינו פלא עליון, פלאי פלאות נעשים לו, ממקום קדוש יהלכון, ונשפע בל"ב נתיבות חכמה הנשפעים מפלא עליון, והיינו 'א', כדאיתא 'א' י' מלמעלה וי' מלמטה, ושני ווי"ן באמצע, והיינו ל"ב נתיבות חכמה.

וחכמה ובינה הן תרין ריעין דלא מתפרשין כמבואר, ושם התשובה והטהרה והקדושה, נ' שערי קדושה, מ"י מטהר אתכם, מ"י ירפא לך.

והיינו נ- נו"ן מלשון דג, דגים שבים, י"ם העליון, מען איז אינטער די מוטערס פארטוך, יושב בסתר עליון דא אימא.

ער, ולבי ער, ווען מען האט די אלע אורות איז עס בבחינת ולבי ער בגעגועים וכיסופים בהשתוקקות עצומה אליו ית"ש ויתעלה.

און אז מען איז געקיפט און געבינדן צום בוכ"ע בחכמה ובבינה ובהשכל, דאנסמאל שלעפן זיך מיט די מדות, זיי די מדות ווערן גפלעפט צו די מוחין.

והיינו 'ש', כידוע דיש ש' עם ג' ראשים ויש ש עם ד' ראשים והם נגד ז' מדות כמבואר, ונמצאים על התפילין שבראש נגד הנשמה שבמוחי לשעבד אליו יתברך שמו באהבה, תפילין היינו דבדות דכהמוחין בדבוקות המדות נגררים אחריהן.

ובזה נעשה ונמשך היחוד השלם להיות נגלה לעין, ונגלה כבוד ד' ואו כל בשר יחדיו כי פי ד' דבר.

והיינו טא"ג עולה כמנין אח"ד, והי' ד' אח"ד ושמו אחד במהרה בקרוב בעידן דידן, אמן.

טייבעלע האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג נאוועמבער 02, 2023 11:39 am

א גוטן דאנערשטאג אייך אלע.

טייבעלע האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג נאוועמבער 02, 2023 5:36 pm

שב"ק פרשת נח זענען מיר גזעסען אין ביהמ"ד ביי סעודה שלישית, דער אלטער רב איז נישט געוועהן דאהי, אוועק געפארן פאר א וויילע, האט מען אונז גבעטן צו זאגן עפעס א ד"ת.

פתח בפסוק: ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו, איתא בזוה"ק ומובא כן באברבנאל בשם המפרשים, דכיון שחטאו הבני אדם נשתנו צורותיהם ולא הי' להם הצלם אשר ממנו עולה פחד על בריאי העולם, ואדרבה הפחד הי' על הבני אדם משאר הבריות, ועתה כשיצאו מן התיבה בירך אותם ד'
על זה שיחזור לקדמותו כתחילת הבריאה.

בתחילת הפרשה כתיב: אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח, פרש"י יש מרבותינו דורשים אותו לשבח, כ"ש שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים אותו לגנאי, לפי דורו היה צדיק ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום, וא"ל דרש"י הק' אומר לנו באיזה דרך הגיע נח למדריגתו, יש מרבותינו דורשים לשבח, דהיינו
שנח הסתכל בשבח הבריאה והיינו גדלות הבורא, ואלו הי' בדור צדיקים הי' צדיק יותר, כי איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק, וקנאת סופרים תרבה חכמה, ויש שדורשים אותו לגנאי,
דהיינו שהסתכל בשפלות עצמו, ואלו הי' בדורו של אברהם כ"ש שלא הי' נחשב לכלום, כי הי' מסתכל תמיד על הצדיקים כמה גדולים הם נגדו.

או א"ל בדרך אחר, דאיתא ישרא"ל נוטריקון יש שישים אותיות לתורה, דהיינו דיש לכל אחד ואחד מבני ישראל אות בתורה אשר מאיר נשמתו, וכל אות שבתורה הקדושה הם כמה
אלפים ורבבות אורות כדאיתא בזוה"ק, וכל התוה"ק כולן שמותיו של הקדוש ברוך, וכן דבורי תפילה הם מלא אורות ושמות קדושים אשר מאירים מכל אות ואות, ועד היכן הדברים
מגיעים כתוב מהבעש"ט הקדוש דבעת התפילה כשאדם מוציא התיבות בכוונה נשמתו יוצאת ממנו והקב"ה ברוב רחמיו מחיה אותו בכל עת מחדש, והיינו מרוב קדושת האורות של האותיות ותיבות התפילה, וכן בלימוד התורה בכוונה רצויה, כי הכל באמת הם אורות גדולים ממנו יתב"ש ויתע' וא"א לאחוז בהם כי אש אוכלה הוא, אלא הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו
כי חפץ חסד הוא, הוריד לנו מדריגה אחר מדריגה האורות האלו בצורות אותיות עד שאפשר לצמצם ולכתוב אותם בצורות המסורות לנו, אבל הם באמת בלתי נתפסים כלל, הם כולו
אורות, ועוד למעלה מזה עשה לנו הבוב"ה חסד שיהי' לנו חפץ ללמוד ולהתפלל, שהכניס האותיות והתיבות בצירופים כאלו היוצא מהם בקשת וצרכיו של כל אחד ואחד, והם מכיון
שרצה בנו ולזכות אותנו זיכוך אחר זיכוך להתדבק בו ית"ש, אבל למעשה עבודתינו התמימה אינם אלא לקחת האותיות והתיבות ולהעלותם על קערה זהב ולומר להקב"ה הנה שלך
לפניך, והיינו מה שאמר הבעשה"ק צהר תעשה לתיבה, שיהא מנהיר התיבה, ואל אמה תכלנה מלמעלה, פירוש שנותן מזון להשכינה ממדרגות שלמעלה.

ע"כ כמה וכמה צריך להזהר לא להתעסק בשעת תורה ותפילה בדברים אחרים, וכ"ש לגשם יותר, ד' יצילנו משגיאות, ועבודה גדולה ורבה היא ללמוד ולהתפלל, וכ"ש כשעונין אמן
לדעת על מה ועל מה, וכוונת האמן הראויה לברכה ששמע, ובפרט בחזרת הש"ץ ללא להיות עסוק בלימוד בשעת התפילה, כי אי אפשר לכוון הברכה כדבעי ולענות האמן הראויה
לברכה זו, זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד, שניהם קדושים, ואם אינם רוצים אלא לעשות רצון קונו, אז אינו צריך בשעת תפילה לעיין בספרים, כי רצון קונו הוא עתה לשמוע קול
התפילה, ומבלבל מסכת ברכות עם מסכת בבא קמא, וכן מבלבל למעלה באורות, וע"כ אין הזכרון עומד לו בשעת צרכו לזכור בטוב מה שלמד, וסגולה בדוקה ומנוסה לזכור הלימוד
להיות ולשמור לא לבלבל שניהם יחד, אפילו בין תפילת הלחש וחזרה, אבל בקריאת התורה רק בין גברא לגברא מותר לעיין בינו לבין עצמו.

והנה איתא בספה"ק זאת זכרון מהרה"ק הרבי מלובלין זצוק"ל עה"פ יהי חסדך ה׳ עלינו כאשר יחלנו לך, דהנה פרשנו ע״פ שובו אלי כו' וכתיב השיבנו ה' אליך ונשובה, והאיך יתקיימו
שני הפסוקים כי הם רוח הקודש אך קשה באמת הלא הקב״ה חפץ חסד הוא יחזור הוא בעצמו אוחנו בתשובה כמו שאנו אומרים השיבנו והתירוץ דכתיב אשה כי תזריע וילדה זכר, כן
גם כאן אם יבא תחילה מאתנו יהיה טוב יותר וגאולה שלימה בפרהסיא ברחמים גדולים, ע"כ אמר יתברך שובו אלי כו', ואנחנו מבקשים השיבנו ה׳ אליך בהצנע להיות ונשובה כי אתה
הכל יכול שתהיה מלמעלה ותהיה נקרא מלמטה, למשל יתן סיוע להמסייעים לבאים לטהר, וכן לצדיקים של כל דור לפעול נסים ונפלאות וכיוצא כדי שיתקרבו ב"י להבורא ברוך הוא,
וזה השיבנו ה׳ כו' ונשובה וזה יהיה חסדך ה׳ עלינו כאשר יחלנו לך, פי' כאלו יחלנו לך קודם היה בא בטוב כמ״ש אשה כי תזריע כן מה שיבא ממך חסד יהיה כאשר יחלנו לך ודו"ק,
עכדה"ק, נמצא שהבורא ברוך הוא חפץ חסד הוא, וע"כ מביא לנו התעוררות בהצנע בכדי שיהי' נקרא עלינו בחי' שובו אלי, והיינו הסתרת האור מלא חסד ורחמים.

והיינו ג"כ החסד שעשה עמנו הבוב"ה בתורה ותפלה ומצות אשר נתן לנו כנזכר, שהוריד האותיות למטה אלינו אשר נוכל לדבר אליו, ולא עוד אלא הלביש בהם צרכינו ובקשתינו,
וצוה לנו להתפלל, ויהי' לנו בזה ג"כ מצוה אשר צוה לנו ועושים רצונו ב"ה וב"ש.

ובזה אפשר לפרש ולומר מה שפירש"י יש מרבותינו דורשים 'אותו' לשבח, כ"ש שאלו היה בדור צדיקים היה צדיק יותר, ויש שדורשים 'אותו' לגנאי, לפי דורו היה צדיק ואלו היה בדורו
של אברהם לא היה נחשב לכלום, דהיינו נח דרש 'אותו' האות שלו המאיר עליו מלמעלה, מאיזה מקום בא וכמה אורות יש בו, וכמה צריך להזהר בזה, ויש שדורשים 'אותו' לגנאי,
דהיינו עד כמה הי' צריך הבוב"ה להוריד לגשם האותיות האלו עד אשר אוכל לאחוז בהם ולהתדבק בו ית"ש, וע"כ אחז הצדיק דרכו להעלותם אליו יתב"ש, וע"ד מה שפירוש רבינו
הקדוש הרבי רבי אלימלך בספה"ק נועם אלימלך פרשת קדושים, פירוש המשנה עקביא בן מהללאל אומר הסתכל בשלשה דברים כו', דע מאין באת כו', מאין באת מטיפה סרוחה
כו', ולכאורה היה לו לתנא לקצר ולומר הסתכל דע מאין באת מטיפה סרוחה כו', ולמה לו לכפול את דבריו, אך האמת שהתנא הורה לנו את דרכי ה' כנ"ל שאנחנו חייבים להסתכל
תמיד את רוממות אל ושפלותינו, ורמז תחילה באמרו דע מאין באת, פירוש ראה והסתכל וחשוב מחצבתך שנחצבת משם ממקום גבוה מתחת כסא הכבוד וכו', אחר כך פירוש לנו
התנא שנחשוב בשפלותינו והמה מאין באת כו' ולפני מי כו' ואיך תשא פניך לעמוד לפני מלך גדול ונורא בהסתכלך בשפלותך כזה שאתה הבל וריק וצל עובר לכן יהיה תמיד נגד
עיניך ותהיה תמיד בתשובה.

ובדרך תורה ותפלה כזו יהי ומוראכם וחתכם יהיה על כל חית הארץ ועל כל עוף השמים בכל אשר תרמש האדמה ובכל דגי הים בידכם נתנו, כי בזה מזככים החומר לצורה וכל
הבריאה משועבד אליו, ויכול לצוואות להם לעשות רצונו, ועיין לקו"מ קמא רל"א ורל"ב וחוזר הכל לקדמותו כתחילת הבריאה כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה (ברכות ו') ומכיון
שעבודת הצדיק נח הי' בזה להרים האותיות הנפולות אל שורשם ע"כ קיבל ברכה זו תיכף אחר המבול ד' למבול ישב וישב ד' מלך לעולם ונזכה במהרה לישועתן ושמחתן של ישראל
ולבנין ציון ברחמים ובחסדים בביאת גוא"צ במהרה אמן.