דיונים ועיונים בפרשת קרח

סטיטשינער · דינסטאג יוני 23, 2020 4:49 pm

מאנסי געבוירענער האט געשריבן:

farshlufen האט געשריבן:

כאניש וואס צו טון האט געשריבן: סשטטייט נאר אז קרח וועט זיין א כהן,
כהן גדול איז א טעות

זהר חי - קאמארנא

לפי ידיעתי האט שוין די אר"י הקדוש אזוי געזאגט.

אדרבה...

סטיטשינער · דינסטאג יוני 23, 2020 4:58 pm

: קרח.png (77.07 KiB) געזען 1157 מאל

סטאוו יא פיטא · דינסטאג יוני 23, 2020 5:45 pm

סטיטשינער האט געשריבן:

סטאוו יא פיטא האט געשריבן:

סטיטשינער האט געשריבן: אויב איך געדענק גוט, דאכטצעך אז אין חידושי תורה פון הרה''ק מסאטמאר איז דא א טעות אין די נושא.

מיר דאכצעך אז צי זאגן אויף תורה פון א צדיק 'טעות' איז נישט גענוג א בלויזע דאכצעך.. ס'ברויך זיין 100% זיכער!

אין די ספר איז דא א טעות הדפוס, נישט אז ער האט עס געזאגט.
איך בין זיכער אז אריין זאגן פאר א צווייטע איד איז נישט גענוג א בלויזע דאכצעך.. ס'ברויך זיין 100% זיכער!

אוי וויי, כ'האב כלל נישט געשפירט אז איך זאג דיך אריין.. איך צי צוריק

מאנסי געבוירענער · דינסטאג יוני 23, 2020 5:46 pm

סטיטשינער האט געשריבן:
קרח.png

ס'ארא ספר איז דאס??

צייט שטיפער · דינסטאג יוני 23, 2020 6:14 pm

מדרש פליאה: מה ענין צענזור אצל קרח, ומשום זה מקבלים הודעה

סטיטשינער · דינסטאג יוני 23, 2020 6:28 pm

צייט שטיפער האט געשריבן: מדרש פליאה: מה ענין צענזור אצל קרח, ומשום זה מקבלים הודעה

די שמועס האט זיך אנגעהויבען דארט.

סטיטשינער · דינסטאג יוני 23, 2020 6:30 pm

מאנסי געבוירענער האט געשריבן:

סטיטשינער האט געשריבן:
קרח.png

ס'ארא ספר איז דאס??

געדריקט אין קובץ אור ליהודא.

זאג א גוטס · פרייטאג יוני 26, 2020 1:38 pm

כמו שיש כהן גדול בעם ישראל, כך היה צריך להיות לוי גדול, ומינוי זה היה מיועד עבור קרח, ובגלל המחלוקת הפסיד לישראל את הדבר הזה (אמרי אמת בשם הזוהר).
אזוי געדענק איך אויך פון אלץ בשם אנדערע ספה"ק

זאג א גוטס · פרייטאג יוני 26, 2020 1:42 pm

זייער אינטערעסאנטע בחינות אין ספרי חסידות איבער קרח'ס מדרגות און וואס די עומק המחלוקת איז געווען.

אין ספר ליקוטי יהודא (נכד חי' הרי"ם) האב איך געזען אז קרח האט געפרעגט וויאזוי קען אהרן הכהן אויפהייבן די לויים און מיט דעם ווערט מען דערהויבן? מ'דארף אליין ארבעטן פון אויף דער ערד. אבער די אמת איז אז מ'דארף ביידע, סיי א רבי וואס זאל אויפהייבן, און סיי מ'דארף אליין ארבעטן, עיי"ש ותמצא נחת.

נו וואדע · דינסטאג יולי 30, 2013 2:31 pm

געדענק איך האבעך געהערט אלס בחור'ל פון הצדיק ר' אלחנן יוסף הערצמאן זצ"ל

האט ער נאכגעזאגט פון איינע פון די קארלינע רביים זי"ע (כ'געדענק ניש וועכע) רש"י זאגט קרח שפיקח הי' מה ראה לשטות זה , האט ער געטייטשט

קרח, וואסארא פיקח האט ער דען געקאנט זיין אז ער האט איינגעזעהן אין אזא שטות..........................

חמרא טבא · מאנטאג יוני 29, 2020 6:42 pm

סטאוו יא פיטא האט געשריבן:

סטיטשינער האט געשריבן: אויב איך געדענק גוט, דאכטצעך אז אין חידושי תורה פון הרה''ק מסאטמאר איז דא א טעות אין די נושא.

מיר דאכצעך אז צי זאגן אויף תורה פון א צדיק 'טעות' איז נישט גענוג א בלויזע דאכצעך.. ס'ברויך זיין 100% זיכער!

געדרוקט אין די בעק פון די נייע מהדורה פון חידושי תורה תשט״ז

: CF41A8FB-2C55-4B72-AA73-23586C73FE5A.jpeg (192.1 KiB) געזען 1085 מאל

: B226C81E-E2FD-4A0D-97BB-FB021921A1DC.jpeg (158.6 KiB) געזען 1085 מאל

סטאוו יא פיטא · מאנטאג יוני 29, 2020 7:16 pm

הייסט עס דער מקור איז א קאמארנער נישט קיין אריז"ל

farshlufen · דינסטאג יוני 30, 2020 9:27 am

סטאוו יא פיטא האט געשריבן: הייסט עס דער מקור איז א קאמארנער נישט קיין אריז"ל

וואס ווייס איך? אריז"ל קען איך נישט, אבער דער הייליגער קאמערנער האט א מהלך מיט דעם איבערן טעות פון קרח, וזה לשונו הק'.
היכל הברכה
פאסט אויף, ער זאגט אז ער "וואלט" ווען געוועזן כהן גדול, לולא טעותו

: Capture.JPG (58.74 KiB) געזען 1066 מאל

על פי פשטות · זונטאג יולי 02, 2023 12:47 am

זייער שיינע זאכן, לאמיר אויך מהנה זיין אנדערע, ארויף!

ירוחם יעקב · זונטאג יולי 07, 2024 7:40 am

א. למה בתרומה ומעשר לא תלה הכתוב את ההפרשה בביאתם לארץ משא"כ חלה ?

ב. למה הקדים הכתוב את דיני חלה ששייכים לעיסה לדיני תרו"מ ששייכים לכתחילה לשלב הלקיטה "מן הגורן, מן היקב" המוקדם יותר ?

ג. למה רק המעשר נחשב שכר ללויים חלף עבודתם ולא התרומה ? כאילו הכהן לא זכאי לשכר... ?! הכהן עובד פי עשר מהלוי ומה שמגיע לו הוא רק למשחה - לגדולה... ?!

ד. למה בסוף פ' התרומות כפל עוד הפעם הכתוב את הדיבור אל אהרן "ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל וגו'"

ה. כל פטר רחם לכל בשר - בפשטות לכל בשר הכוונה באדם ובבהמה הטהורה והטמאה, למה טרח הכתוב לפרט אח"כ ?

סטיטשינער · זונטאג יולי 07, 2024 8:41 am

ביאור נפלא על שאלה ג'

◄ ווייז ספוילער

קרח רצה להחזיר העבודה לבכורות כמו קודם המשכן
במחלוקת קרח עם מרע"ה הקהיל עליהם ר"ן איש, כמו שכתוב ואנשים מבני
ישראל חמשים ומאתים איש נשיאי עדה קרואי עדה אנשי שם, וברמב"ן עה"ת
פירש שאלו היו בכורות, ועד הקמת המשכן היתה העבודה לבכורות, וקרח
שחלק על הכהונה רצה להחזיר העבודה כולה לבכורים כמו שהי' מקדם, וחשב
דעי"ז ישמעו לו כל העם, שיראו שהוא דורש כבודם שאין מן הראוי שהעבודה
יהי' רק ליחידים, אלא שיהי' לכולם חלק בו.
והנה אחר המבחן שהקטירו קטורת ויצאה אש מן השמים ותאכל את החמשים
ומאתים איש מקריבי הקטורת ונתקבל רק קטורת של אהרן, אז הוכח בבירור
דהקב"ה בחר באהרן שהוא יכהן ולא שאר ישראל, ומה שהתלוננו ישראל
אח"כ ואמרו אתם המתם את עם ה', ביאר הרמב"ן דאף שראו שהעבודה הוא
לאהרן, מ"מ רצו שיהיו הבכורות משרתי המשכן במקום הלוים ולא ירצו
בחילופין שעשו, והיו חפצים שיהי' לכל השבטים חלק בעבודת בית ה', ולכן טענו
דלא הי' למשה לצוותם להקטיר קטורת שהיא עבודת כהונה, דיתכן שהם היו
ראויים לעבודת לויה ולא לעבודת כהונה, וזה הי' תלונתם דעכ"פ עבודת הלויה
יהי' לבכורות, ולמה החליפם משה. וכשנעשה האות של פריחת המטה של
אהרן שהי' המטה של שבט לוי, אז הודיעם הקב"ה דמאתו היתה לבחור את
שבט לוי להיות משרתי המשכן, עכ"ד.
ונמצא דב' תלונות היו, מקודם על עבודת הכהונה, ושוב הי' טענה על עבודת
לויה, דעכ"פ בזה יהי' לכולם חלק בו ויעבדו אותה הבכורות. ולכאו' צ"ב דאחר
שראו מופת ברור על הכהונה ומאת ה' היא, א"כ למה עלה בלבם עוד להתלונן
על עבודת לויה.
כהנים הם שלוחי דרחמנא משא"כ לוים שלוחי דידן
ואפשר לבאר דהנה אמרו )קידושין כג:( הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו, דאי
ס"ד שלוחי דידן נינהו, מי איכא מידי דאנן לא מצינו עבדינן ואינהו מצי עבדי.
ובס' תפארת יהונתן להג"ר יונתן אייבשיץ ביאר דזה הי' טענת קרח על משה,
שהי' סבור דבאמת כל ישראל ראויים לעבודה, כמו שנאמר במתן תורה ואתם
תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, ולכן אמר כי כל העדה כולם קדושים, וא"כ
כולם ראויים הם לכהונה, וממילא אף דנצרך לבחור אנשים מיוחדים שיעבדו
עבודה במשכן, אכן כיון דכולם ראויים, הרי מה"ט הם שלוחי דידן, דגם אנן
מצינן למעבד. וא"כ ישראל הם הבוחרים מי יהי' שלוחם, וממילא יהי' שייך
לבכורות של כל השבטים. אכן באמת אינו כן, דבחטא העגל אבדו מעלה זו,

בס"ד ׀ קר ח תשפ" ד ׀ 2 אהליך יעקב ׀ גליון ק"א
ולא היו עוד ראויים לכהונה, וא"כ ע"כ כהנים הם שלוחי דרחמנא, ואין הם
יכולים לבחור מי יהי' השליח לעבודה, עכ"ד.
ומעתה יובן היטב דגם אחר שמתו מקריבי הקטורת, עדיין טענו דכל זה הוא
לעבודה כהונה, משא"כ לעבודת לויה דאין קדושה בעבודה זו, אלא היא שירות
בית ה', א"כ הרי כל ישראל ראויים לזה, וא"כ לענין זה ודאי צודקים בטענתם
דשלוחי דידן הוי, וא"כ אמאי לא יהי' יד כל ישראל שוה ב זה. ]ואף דמצינו
שיטות הסוברים דזר ששורר חייב מיתה )תוס' ערכין יא.( היינו אחר שנתמנו
הלויים אסור לזר לעבוד עבודתם, דבעינן איש על עבודתו, ומ"מ אין קדושה
בעבודת הלוים[. אמנם גם בזה טעו, דבחטא העגל שמסרו הלוים נפשם לה', כמו
שכתוב מלאו ידכם לה' כי איש בבנו ובאחיו וגו', אז זכו ג"כ להיות משרתי
המשכן, ואז נתחלפו הבכורות בלוים.
ומעתה נראה דבכורות שנפסלו בחטא העגל מכהונה ובחר ה' באהרן ובניו
תחתיהם, אינו בגדר חליפין דהא הם כבר נפסלו מעבודת כהונה, אלא דבחר ה'
באהרן ובניו להיות שלוחי דרחמנא, אך בעבודת לוי' עדיין הוכשרו הבכורות
לעשות, ואפ"ה אמר ה' להחליפם בלוים, ולכן הלויים הם חליפי הבכורות ועובדים
העבודה של הבכורות, ובזה מבואר מה שאמרו )בכורות ד.( דאהרן לא היה
במנין הלויים שפדאו את הבכורות, דאהרן לא נכנס תחתיהם ודוקא הלויים הם
תמורת הבכורות. וידוע מאמר הגרי"ז מבריסק בקינה לתשעה באב אלי ציון
ועריה, בלשון הפיוט עלי זבחי תמידיה ופדיוני בכוריה, דכוונתו על הלויים שהם
נקראים פדיוני הבכורות.
ובעיקר דברינו לחלק בין עבודות הכהנים והלויים, ראיתי בחת"ס עה"ת שפירש
הפסוק לעבוד את משכן ה' היינו להיות שלוחי דרחמנא, וגם לעמוד לפני העדה
לשרתם דהוא עבודת לויה ולהיות שלוחי העדה ולעשות שירות שלהם, עיי"ש.
ומבואר מדבריו דהלויים עובדים עבודתם בתורת שלוחי דידן ולכן חלקם קרא
בתרתי.
מתנות לויה בתורת שכירות משא"כ מתנות כהונה
והנה בסוף הפרשה במתנות הכהנים והלוים מוכח ג"כ שיש חילוק באופן זכותם,
דבמתנות שנוטלים הלויים כתיב ולבני לוי הנה נתתי כל מעשר בישראל לנחלה
חלף עבודתם אשר הם עובדים את עבודת אהל מועד, והיינו דנוטלים שכר מאת
ישראל בתורת שכירות חלף עבודתם, ]וכלשון ספר החינוך ) מצוה שצ"ה(:
משרשי המצוה, לפי ששבט הלוי בחר ה' בתוך אחיו לעבודתו תמיד במקדשו,
על כן היה מחסדו עליהם לתת להם מחיתם דרך כבוד, כי כן יאות למשרתי

בס"ד ׀ קר ח תשפ" ד ׀ 3 אהליך יעקב ׀ גליון ק"א
המלך שתהיה ארוחתם מזומנת להם על ידי אחרים שיכינוה להם ולא יצטרכו
הם ליגע בדבר זולתי בעבודת המלך היקרה. ואע"פ שהם היו שנים עשר שבטים,
ולפי חלוקה שוה היה ראוי שיטלו חלק אחד משנים עשר, גם זה היתרון להם
לכבודם, כי מהיותם מבית המלך ראוי שתהיה חלקם יתרה על כולם, ויתרון גדול
הוא שיבא להם חלק העשירי נקי מכל הוצאת הקרקע. והמחיה משרתי הא'ל
בממונו ברכת השי" ת תנוח עליו בכל אשר יש לו, ע"כ[. אכן במתנות כהונה
כתיב לך נתתים למשחה וגו', והיינו דהוא מתנה מאת ה', דמה שמפרישים
ישראל לה' מזכה אותם הקב"ה לכהנים, וכעין שאמרו )ב"ק יג. ועוד( משלחן
גבוה קזכו, וזהו יסוד החילוק דכהנים הם משרתי ה', והקב"ה מזכה להם משלחן
גבוה, משא"כ לוים הם משרתי העדה, ותחת זה נתחייבו ישראל ליתן להם
לפרנסתם כעין שכירות וחלף עבודה.
ופירוש מחודש יש בתרגום יונתן עה"פ )יח, לא( ואכלתם אותו בכל מקום אתם
וביתכם, שהפסוק משתעי שם במעשר ראשון והוא ניתן ללויים, אולם בתרגום
יונתן פירש ותיכלון יתיה אתון כהניא בכל אתר, ]והיינו דאזיל בשיטת ר' אלעזר
בן עזרי' )יבמות פו:( דמעשר ראשון ניתן גם לכהנים[. ולפי דבריו דמדבר לכהנים
הרי סיפי' דקרא כי שכר הוא לכם חלף עבודתכם נאמר גם לכהנים. ואכן כל

בס"ד ׀ קר ח תשפ" ד ׀ 4 אהליך יעקב ׀ גליון ק"א
מפרשי התורה פירשוהו על הלויים, דלהם ניתן מעשר ראשון, ועיי"ש באוה"ח
שמפרש דהפסוק בא לבאר למה מתנות הלוים חולין הם, דשאני מתנות כהונה
דכתב בי' קרא אני חלקך, והם זוכים מחלק ה' וממה שמפרישים ישראל לה',
]וכעין שאמרו )ב"ק קט:( קנאו ה' ונתנו לכהנים[, ולכן המתנות הם קדושים,
]ואדרבה אמרו בזה דלא הוי ממון כהן כלל לקדש בו אשה וכדומה, אלא זוכה
בו לאכילה משלחן גבוה[, משא"כ מתנות לויה דאין במעשר זה שום קדושה,
אלא הוא ממון חול, דהוא תשלומי שכירות, וישראל פורעים ללויים שכר
עבודתם, ומה"ט אין בו קדושה, עיי"ש.
ולפי"ז לביאור התרגום יונתן מבואר כשיטת קצוה"ח, דגם בכהנים נאמר דניתן
להם חלף עבודה, ]וכן משמע קצת לשון רש"י )ערכין לד.( שכתב: ולא משלחן
גבוה ובשכר עבודה[, אך לפירוש רוב המפרשים דמדבר ללויים הרי חלוקים הם
ביסודם, דמתנות כהונה זכי להו רחמנא ממה שהוא חלק ה', וכן הוא בספרי
כאן. ]ובנצי"ב כתב דגם אילו לא הי' ניתן לכהן היו חייבים להפריש אותו לה'
ואח"כ היו מאבדים אותו[, משא"כ מתנות לויה דניתן להם מאת ישראל כשכר
עבודה, כיון שהם עושים עבודתם ומגיע להם כעין תשלומי שכירות. ולפי מה
שביארנו מבואר הדבר מאד, דלויים הם שלוחי דידן, ועושים עבודת המשכן מה
שהי' מוטל על כל ישראל, משא"כ בכהנים שלוחי דרחמנא הן.
ובאמת גם בדין עבודתם מצינו חילוק ביניהם, דגבי עבודת הלויים איכא דין מינוי
איש על עבודתו ואל משאו, וכל אחד יש לו עבודה ושירות המוטלת עליו לפי
מה שנתמנה לו, משא"כ בכהנים נאמר עבודת מתנה אתם את כהונתכם, וכמו
שכתב הרמב"ן: לא כעבודת עבדי המלכים, אלא לגדולה, וכמו למשחה, עיי"ש.
ומה"ט כיון שזכות הוא להם, כל אחד ואחד שייך לכל עבודה, שהם שלוחי
המקום. ולכן מתחלה הי' כל אחד רץ לעבודה וכל הקודם זכה, עד שבאו לידי
סכנה ואז תקנו פייסות )כמבואר בחי' רי"ז הלוי עה"ת פ' במדבר(. משא"כ עבודת
לויים שהוא עבודה ושירות של אהל מועד המוטלת על כל ישראל, אין זוכים
בהם בעצמם אלא ע"י מינוי ופקודה.

זונטאג יולי 07, 2024 9:48 am

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ זונטאג יולי 07, 2024 7:40 am

א. למה בתרומה ומעשר לא תלה הכתוב את ההפרשה בביאתם לארץ משא"כ חלה ?

ב. למה הקדים הכתוב את דיני חלה ששייכים לעיסה לדיני תרו"מ ששייכים לכתחילה לשלב הלקיטה "מן הגורן, מן היקב" המוקדם יותר ?

עי רש"י 'משונה ביאה זו מכל ביאות שבתורה שבכולן נאמר כי תבא כי תבאו לפיכך כולן למדות זו מזו וכיון שפרט לך הכתוב באחת מהן שאינה אלא לאחר ירושה וישיבה אף כולן כן אבל זו נאמר בה בבואכם משנכנסו בה ואכלו מלחמה נתחייבו בחלה'.

ובזה מיושב ג"כ קושיא ב', כיון שחיובה מוקדם מחיוב תרו"מ.

(וע"ע בספורנו שם שחיוב חלה נסתובב מחטא המרגלים).

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ זונטאג יולי 07, 2024 7:40 am

ג. למה רק המעשר נחשב שכר ללויים חלף עבודתם ולא התרומה ? כאילו הכהן לא זכאי לשכר... ?! הכהן עובד פי עשר מהלוי ומה שמגיע לו הוא רק למשחה - לגדולה... ?!

מבו' במפ' דכהני שלוחי דרחנא נינהו, ולכן שכרם משולחן גבוה.

ועל הטענה למה אין מקבלים שכר, הרי איכא למ"ד שמעשר ראשון ניתן גם לכהנים מדין תורה.

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ זונטאג יולי 07, 2024 7:40 am

ד. למה בסוף פ' התרומות כפל עוד הפעם הכתוב את הדיבור אל אהרן "ויאמר ה' אל אהרן בארצם לא תנחל וגו'"

יש ליישב ע"פ מש"כ באוהחה"ק 'וכוונת הכתוב היא שהגם שירצו ישראל לחלק לו חלק עמהם לא יאמר שלא נתכוון ה' אלא לפטור ישראל מחלק אהרן אבל אם ירצו הרי אלו משובחים על דרך אומרם ז"ל (שביעית פ"י מ"ט) המחזיר חוב בשביעית רוח חכמים נוחה הימנו, לזה אמר לא תנחל'.

וא"כ א"ש שדקדק הדיבור לאהרן דייקא.

ירוחם יעקב האט געשריבן: ↑ זונטאג יולי 07, 2024 7:40 am

ה. כל פטר רחם לכל בשר - בפשטות לכל בשר הכוונה באדם ובבהמה הטהורה והטמאה, למה טרח הכתוב לפרט אח"כ ?

כיון שדינם שונה זה מזה, וכן יש חילוק מה שמקבל הכהן מהם.

באדם ובבהמה הטמאה רק הפדיון, ובבהמה הטהורה הבכור עצמה נתנית לכהן.

קיסריה · זונטאג יולי 07, 2024 9:49 am

מיין זון היקר פרעגט מיר:
אויב מיר זאגן אז קרח וועט זיין כה״ג לעת״ל, קומט אויס אז חוטא נשכר.

ער האט חולק געווען אויף משה רבינו ואהרן הכהן, געברענגט א שרעקליכע חרון אף צרה אויך כלל ישראל - יא ער איז געווען כמעט אזוי גרויס ווי משה רבינו - אבער די תורה רופט זיי אן רשעים - און נאך זיין תיקון וועט ער האבן פארדינט פונעם געשעפט?

ירוחם יעקב · זונטאג יולי 07, 2024 10:26 am

להרב אוראייניקל הי"ו

לגבי תירוצו לשאלות א' וב' שהביא בשם רש"י משנכנסו בה ואכלו מלחמה נתחייבו בחלה, לא סגי לי דהא גופא קשיא, אכלו מלחמה - הכוונה דליקטו בשדות ומירחו וטחנו וכו' עד שעשו עיסה. העיסה לא ירדה מן השמים, וא"כ אכתי קשיא לן, גם על הלחם דאז, לפני שיחול חיוב החלה על העיסה למה לא נאמר שצריך לחול חיוב תרומה, הרי ביכורי כל אשר בארצםדייקא כתיב בה - הרי גם בביאה ראשונה במשמע ?

אולי התכוין מר דבביאתם לארץ, עדיין לא נקראת ארץ ישראל ארצםעד שנתיישבו בה?

לגבי השאילה האחרונה חשבתי ליישב דחזר ופירט הכתוב באדם ובבהמה וגו' כדי להוציא בכור העוף, דהרי כל בשר גם עופות במשמע , כמ"ש גבי נח נפש חיה בכל בשר...

זונטאג יולי 07, 2024 10:39 am

חיוב תרומות ומעשרות הוא רק אחר ירושה וישיבה, כמבואר ברש"י קידושין (מ:) 'ובתרומות ומעשרות לאחר כיבוש וחילוק דכתיב תבואת זרעך שיהא כל אחד מכיר חלקו'.

ישראל אברהם · מיטוואך יולי 10, 2024 1:01 pm

דברי רבינו אברהם בנו של הרמב"ם בספר המספיק

: קרח א.PNG (30.23 KiB) געזען 114 מאל

: קרח ב.PNG (183.57 KiB) געזען 114 מאל

: קרח ג.PNG (69.67 KiB) געזען 114 מאל

אנגעשאשקעטער · מיטוואך יולי 10, 2024 1:26 pm

בין איך שוין לאנג נייגעריג וועלעכע פון די אישי התנ”ך נעמט מען יא אן אז זיי זענען געווען באמת רשעים און וועלעכע זענען געווען העכערע זאכן

למשל אויף דתן און אבירם גייט קיינער נישט זאגן אז באמת זענען זיי געווען גרויסע צדיקים און מיר פארשטייען נישט זייער הויכע כונות וכו’ וכו’ (קאן זיין סדא וואס זאגן עס אויף זיי אויכעט אבער איך האב נאנישט געהערט)

משא”כ אויף קרח און זמרי בן סלוא איז דא הויפענעס מיט תורות אז סגאר הויכע ענינים וואס מיר פארשטייען נישט (ובפרט ווער סקוקט נאר אביסל אריין אין דברי יואל)

וואס טוט זיך מיט די נעמען פון שמואל? אחיתופל, דואג האדומי, אבימלך, אמנון, ועוד

יש הנאה · מיטוואך יולי 10, 2024 2:05 pm

אנגעשאשקעטער האט געשריבן: ↑ מיטוואך יולי 10, 2024 1:26 pm

וואס טוט זיך מיט די נעמען פון שמואל? אחיתופל, דואג האדומי, אבימלך, אמנון, ועוד

אחיתופל און דואג זענען זיכער געווען גרויסע מענטשן, ווי דער גמרא ברענגט אין חגיגה ט''ו ע''ב; ״אַיֵּה סוֹפֵר״ — שֶׁהָיוּ סוֹפְרִים כׇּל אוֹתִיּוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה. ״אַיֵּה שׁוֹקֵל״ — שֶׁהָיוּ שׁוֹקְלִים קַלִּין וַחֲמוּרִין שֶׁבַּתּוֹרָה. וְאָמַר רַבִּי אַמֵּי: תְּלָת מְאָה בַּעְיֵי בְּעוֹ דּוֹאֵג וַאֲחִיתוֹפֶל בְּמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר.

אחיתופל איז דאך געווען דער יועץ פון דוד המלך, און דוד המלך האט אים אנגערופן רבי ווייל ער האט געלערנט פון אים עטליכע הלכות, עכ''פ זיי זענען זיכער געווען גרויסע מענטשן ווי מען זעט אויך אין גמ' סנהדרין, נאר זיי האבן נעבעך געהאט א טינא בלבם - און דאס האט זיי צוגעפירט צו זיין פון די וואס מען רעכנט אויס אז זיי האבן נישט קיין חלק אין עולם הבא. (פון צדיקים זאגט מען נאך אז זיי האבן שוין געהאט אזויפיל בזיונות פון די מימרא'ס אין לו חלק לעולם הבא, אז היינט צוטאגס האבן זיי שוין יא א חלק אין עולם הבא)

אידישע וועלט פארומס

דיונים ועיונים בפרשת קרח

Re:

Re:

Re: דיונים ועיונים בפרשת קרח

Re: דיונים ועיונים בפרשת קרח

Re: דיונים ועיונים בפרשת קרח

Re: דיונים ועיונים בפרשת קרח

Re: Re:

Re: דיונים ועיונים בפרשת קרח

Re: דיונים ועיונים בפרשת קרח

Re: דיונים ועיונים בפרשת קרח

Re: דיונים ועיונים בפרשת קרח

Re: דיונים ועיונים בפרשת קרח

Re: דיונים ועיונים בפרשת קרח

Re: דיונים ועיונים בפרשת קרח

Re: דיונים ועיונים בפרשת קרח

Re: דיונים ועיונים בפרשת קרח

קרח ועדתו אנשים גדולים היו

Re: דיונים ועיונים בפרשת קרח