הפולמוס אודות אתרוגי קורפו

גדל · מאנטאג מאי 27, 2019 9:39 pm

dovidal האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג סעפטעמבער 28, 2023 2:02 pm

גדל האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג סעפטעמבער 28, 2023 12:51 pm

dovidal האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג סעפטעמבער 28, 2023 12:09 pm

גדל האט געשריבן: ↑ מיטוואך סעפטעמבער 27, 2023 11:41 am

dovidal האט געשריבן: ↑ מיטוואך סעפטעמבער 27, 2023 11:18 am

אתרוג קרפוי תשפ"ד

סאיז כשר ?

ראה מה שכותב הגה"ק בעל מנחת אלעזר זצ"ל

נישט דעס האב איך גמיינט צו פרעגן אלץ מורכב איך פרעג לגבי די אוסקיק ?

הם כשרים !

סקווריא רבי מכאט איוף דעם א ברכה ?

dovidal · מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

מתוך ספר התעוורות תשובה

dovidal · מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

מכתב הרב יוסף אבלס אב"ד שאללא, למען אתרוגי ארץ ישראל, אל הרב פישל סופר מבודפסט. תש"ב [1942].

מכתב בכת"י עם חתימה וחותמת רשמית של הרב יוסף אבלס אב"ד שאללא [Nagy Sallo] אל הרב פישל סופר מבודפסט.
המכתב מלא ברגש ותוכחה למען אתרוגי ארץ ישראל בלבד ולא מהיוונים הרשעים

dovidal · מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

פולמוס אתרוגי קורפו: מכתב רבי יעקב ליפשיץ מזכיר רבי יצחק אלחנן ספקטור לרבי יוסף זכריה שטרן

מכתב היסטורי-רבני פולמוסי, חשוב ומעניין, לתולדות אחד הפולמוסים הנודעים, עם הצצה למאחורי הקלעים במאבקי גדולי ישראל בעניני הדת. נכתב על ידי רבי יעקב ליפשיץ - מזכירו האישי ואיש אמונו של מנהיג הדור הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. המכתב נשלח אל הגאון רבי יוסף זכריה שטרן אב"ד שאוויל. קובנא, תרל"ה [1875].

הרקע למכתב: בשנת תרל"ה העלו סוחרי האתרוגים בקורפו את מחירי האתרוגים ואף עשו 'קרטל' ביניהם שלא להוזיל מחירים, כיוון שעצם שאלת כשרותם של האתרוגים הייתה נתונה במחלוקת, החליט הגאון רבי יצחק אלחנן לאסור באותה שנה לבני העיר קובנא את קניית האתרוגים וביקש ששאר רבני הערים יצטרפו אליו וגם הם ינהגו כך.

באותה שנה הזדמן הגאון רבי יוסף זכריה שטרן לקובנה ושוחח בעניין עם רבי יצחק אלחנן. במכתבו שלפנינו פונה רבי יעקב ליפשיץ לרבי יוסף זכריה בתמיהה מדוע לא הוציא עד עתה קול קורא בעניין והוא נחבא אל הכלים וכך נותר רבי יצחק אלחנן לבדו במערכה. הרב ליפשיץ דורש במפגיע מאב"ד שאוויל שישלח מכתב בענין, "הלבוננה" [היינו לעיתון הלבנון]. כן מתפלא הרב ליפשיץ מדוע הרה"ג מבוסק [רבי מרדכי אלישברג] וחותנו מראז'ינאיי [רבי מרדכי גימפל יפה חותנו של הגריז"ש משאוויל] לא הוציאו מכתבים גם הם בנידון.

הרב ליפשיץ מקנא במכתב לכבודו של מנהיג הדור "האדמו"ר" רבי יצחק אלחנן והוא מתבטא במכתב בחריפות בלתי מצויה כלפי אב"ד שאוויל "היאומן כי יסופר אשר איש כי ירעב יפקש מזולתו להרים בעדו כף ומזלג להגיעם לתוך פיו, כאשר יעשה הפעם הדר"ג בהדומה לו"?!

כשנה לאחר מכן הדפיס רבי צבי הירש בנו של רבי יצחק אלחנן בהוראת אביו את הקונטרס 'תוכחת מגולה' נגד רבני ווילנא שהתירו את אתרוגי קורפו. אודות פולמוס אתרוגי קורפו בשנת תרל"ה והרקע להבנת המכתב, ראה מה שכתב כותב המכתב דנן בספרו זכרון יעקב ח"ב עמ' 174-175 (מצורף צילום).

הרב החכם הכולל רבי יעקב ליפשיץ [תקצ"ח-תרפ"א], יד ימינו, עוזרו האישי ואיש אמונו של גדול הדור הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור אב"ד קובנא. כונה 'זקן עסקני הציבור' והיה עסקן גדול בשליחות הגרי"א, פובלציסט והיסטוריוגרף. לחם בעוז נגד המשכילים והציונים והיה מנהיגה של ההתארגנות החרדית האנטי ציונית (שכונתה בפי מתנגדיה 'הלשכה השחורה'). פרסם מאמרים רבים בעיתונות התקופה. חיבר ספרים רבים, ביניהם סדרת ספריו הנודעת 'זכרון יעקב'.
הוא היה קנאי גדול ומתנגד חריף לציונות, הרבה יותר מרבי יצחק אלחנן שמתוקף מעמדו נאלץ להתפשר מולם לא אחת. מסופר כי רבי יצחק אלחנן ספקטור אמר פעם בהלצה, שההבדל בינו לבין מזכירו רבי יעקב ליפשיץ, הוא ההבדל שבין בעלת הבית ובין החתול בנוגע לשנאתם לעכברים. אמנם, שניהם שונאים תכלית שנאה את העכברים, אלא שבעוד שבעלת הבית מרוב שנאתה להם היא חפצה שלא יראו ולא ימצאו כלל בבית, הנה להיפך החתול רוצה שימצאו, כדי שיהיה ביכולתו לבלוע אותם חיים...

dovidal · מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

כרוז "מענה על הסערה" פולמוס אתרוגי האי קורפו - ירושלם תרנ"ב | 1892
כרוז "מענה על הסערה" מכתב מרבי מרדכי אליעזר וועבר מאדא-הונגריה זצ"ל, מימי שבתו בירושלים, בו כתב בנימוק רב נגד החרם שהוטל על אתרוגי האי קורפו-יוון - ירושלם תרנ"ב. בספריה הלאומית ובר אילן נמצא באוסף נדירים. 1 עמוד. מידות: 20X33 ס"מ. קרעים בתחתית ללא חסרון בטקסט.

פולמוס אתרוגי קורפו הייתה פרשה שהתעוררה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והסעירה את יהדות אירופה במחצית השנייה של המאה. בבסיס הפולמוס עמדה שאלה הלכתית בדבר כשרותם לברכה של אתרוגי האי היווני קורפו, ושל אתרוגי פארגה, אייה ופרבזה, שנסובה סביב בירור עובדתי: האם היו אתרוגים אלו שנקראו בשם הכללי "אתרוגי קורפו", אתרוגים מורכבים אם לאו. אך במהלכו הועלו גם שיקולים מטא-הלכתיים כמו שבירת הקרטל של פרדסני קורפו ויבואני האתרוגים; עידוד פרדסני המושבות בארץ ישראל על ידי איסור אתרוגי קורפו והעדפת האתרוגים המיובאים מארץ ישראל לאירופה; והטלת סנקציות על הפרדסנים היווניים בשל הפרעות שנערכו ביהודי קורפו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-19.

המחלוקת ההלכתית חילקה את רבני אירופה לשלושה מחנות עיקריים: המתירים, האוסרים זמנית בשל מכלול השיקולים, והאוסרים לחלוטין. נכתבו קונטרסי פולמוס על ידי רבנים ידועי שם, ונשלחו שאלות ותשובות בנושא זה בין גדולי הפוסקים באירופה. העיתונות העברית והיהודית באירופה ובארץ ישראל ליוו את הפולמוס בזמן אמת, ועורכי העיתונים טרחו לבקר זה את זה על אופן סיקור הפרשה. מטבע הנושאים עליהם נסב הפולמוס, הוא עורר סביבו עניין רב, וגלש לעיתים לפסים אישיים. במאמר מערכת של יחיאל ברי"ל, עורך עיתון "הלבנון", בגיליון ערב חג הסוכות תרל"ה של העיתון, ברי"ל תיאר במאמרו את מנהגם של יהודי רוסיה ופולין להוציא הון רב לרכישת אתרוגיהם וסקר בקצרה את ההיסטוריה של הוצאות מופרזות לרכישת אתרוגים, למן רבן גמליאל הזקן ששילם אלף זוז בעד אתרוג בהיותו בספינה ועד הגביר יעקב טודסקו שבעת המצור על פריז ב-1870 הכריז שישלם אלף פרנק למי שיסתכן ויצא מן העיר להשיג לו אתרוג. מחירים מופרזים אלו נגזרו מעתות מצוקה והיצע אפסי, בעת מצור או על ספינה, אך הם שערורייתיים כאשר סוחרי האתרוגים היווניים מנסים להפוך אותם לנורמה. טענתו של ברי"ל הייתה חברתית בעיקרה - אין למנהיגים היהודים להכיל מצב שבו רק לעשירים המופלגים ישנה אפשרות לרכוש אתרוגים, והמון העם נאלץ להתדפק על דלתי העשירים כדי לזכות לברך על אתרוגיהם. הוא הראה כתקדים, את המאבק הנחוש של רבני המרכזים היהודיים בווילנה ובוורשה נגד קרטל הדגים לשבת, שנים ספורות קודם לכן. אז, אסרו הרבנים על רכישת דגים ואף על אכילתם עד לירידת המחירים ושברו את הקרטל, בכך איפשרו לעניים להמשיך ולהנות מדגים לשבת. אין כל סיבה איפוא לכך שהרבנים לא יטילו את כובד משקלם ההלכתי גם בתחום האתרוגים, תחום שעיקרו בצורכי שמים. בהמשך המאמר הוא בוחן גם את הצד ההלכתי של כשרות אתרוגי קורפו, לדבריו אין לאתרוגים אלו יתרון כשרותי על פני אתרוגים אחרים, ואדרבה - כשרותם מפוקפקת מאד. לכן, הוא חוזר וטוען, אין הצדקה להפקעת השערים, וחובה על הרבנים לקרוא לחרם צרכנים שיהיה מגובה גם בטיעונים ההלכתיים אודות כשרות האתרוגים ויאסור את השימוש באתרוגי קורפו עד להוזלת מחירם והשוואת השער לשערי פירות הדר אחרים.

בעקבות החרם, פרסם הרב מאדא, הרב מרדכי אליעזר ובר כרוז תחת הכותרת "מענה על הסערה", ובו כתב שלא זו בלבד שישנו קושי בהשגת אתרוגים כשרים בארץ ישראל ועניי ירושלים מתקשים לעמוד במחירם של האתרוגים, אלא שבעצם החרם טמונה איוולת, שכן פרנסתם של יהודי האי מבוססת על המסחר באתרוגים, וכאילו לא די להם בעלילות שכניהם היוונים, באים עתה יהודי אירופה וכורתים גם את הענף הכלכלי שלהם. המנשר התפרסם באירופה ועורר סערה, בעיקר כלפי הכותב. רוב ככל רבני אירופה הצטרפו לחרם על אתרוגי קורפו.

Gevald Geshrigen · זונטאג אפריל 07, 2024 3:31 pm

האסט עס שוין געברענגט איינמאל (חזרה שאט נישט)
קוק אויפן דריטע בלאט

dovidal · מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

פרי עץ הדר – לבוב, תר"ו – פולמוס אתרוגי קורפו – וריאנט נדיר
ספר פרי עץ הדר, תשובות רבנים אודות פולמוס אתרוגי קורפו. לבוב (למברג), דפוס Schnayder, [תר"ו] 1846.
בפתח הספר מופיעה תשובתו של הגאון רבי שלמה קלוגר מאותה שנה של הדפסת הספר. בהמשך, תשובות הגאונים המהר"ץ חיות, רבי אלעזר הורוויץ, רבי יהודה ביבאס, רבי שמחה נתן עלינבערג ועוד.

וריאנט ייחודי, שייתכן וקדם לווריאנט הידוע והרשום. בדפים הראשונים אין אותיות של מספור דפים, אלא מספרי עמודים. לפנינו לו דף. במפעל הביבליוגרפיה ובספריה הלאומית ישנם לז, [1] דף. בדף לו/2 מסתיים הספר בעיטור פרחים. בעותקים המוכרים נדפס כאן במקום העיטור "לוח הטעות", ונוספו שני דפים עם תשובה נוספת מרבי שלמה קלוגר מסיוון תר"ו, וכן השלמת השמטה מהספר. באותו מכתב של ר"ש קלוגר (שאינו בעותק שלפנינו), נכתב כי זן האתרוגים המומלץ [הפארגר], "בשנה זו רובן ככולן הפארגר המה ביד הרב החריף הגביר מוה' זיסקונד מינץ נ"י". במפעל הביבליוגרפיה נרשם רבי זיסקינד מינץ כמי שהדפיס את אוסף התשובות.
הגהה בכתב-יד בדף לב/1.

dovidal · מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

דברי מלואים להחוברת הוראת היתר על אתרוגי קורפו וגם בדבר האיסור על הוצאות הגמרות החדשות [מסכת כלים של ר' גרשון חנוך הנך לינר] מאת גאוני העולם המכונה בשם דעת קדושים. ווילנא תרל"ז 1876 [מוציא לאור לא ידוע]

תדפיס מתוך הכרמל : מכתב עתי לבני ישראל בעריכת שמואל יוסף פין. שנה ג חוברת ח.
"נאום יוסף במוה' רפאל ... ונאום בצלאל במוה' ישראל משה הכהן ...".-ע' 459 בסוף.
437-460 עמודים, 19 ס"מ. מצב טוב, כריכה קשה.

dovidal · מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

אביסעל פיינע אתרוג ליקער פון קארפו אתרוגים

מראה המקום · מיטוואך מאי 29, 2024 3:30 pm

גדל האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג סעפטעמבער 28, 2023 5:11 pm

dovidal האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג סעפטעמבער 28, 2023 2:02 pm

גדל האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג סעפטעמבער 28, 2023 12:51 pm

dovidal האט געשריבן: ↑ דאנערשטאג סעפטעמבער 28, 2023 12:09 pm

גדל האט געשריבן: ↑ מיטוואך סעפטעמבער 27, 2023 11:41 am

סאיז כשר ?

ראה מה שכותב הגה"ק בעל מנחת אלעזר זצ"ל

נישט דעס האב איך גמיינט צו פרעגן אלץ מורכב איך פרעג לגבי די אוסקיק ?

הם כשרים !

סקווריא רבי מכאט איוף דעם א ברכה ?

: Screenshot 2024-09-18 153755.jpg (25.8 KiB) געזען 71 מאל

dovidal · מאנטאג יולי 04, 2011 12:16 am

עותק נדיר מפולמוס אתרוגי קורפו! כתב יושר דברי אמת ומאירת עינים - דפוס יחיד לעמברג תר"ו
"מכתב כתב יושר ודברי אמת ומאירת עיניים", מכתבי הגאונים רבי שלמה קליגר מבראד ורבי שמחה נתן עלינבערג מלבוב בנושא אתרוגי האי קורפו (ראה להלן) מהדורה יחידה - לעמברג תר"ו.

אתגר ביבליוגרפי.
טופס זה הנו נדיר באופן מיוחד ויקר המציאות ממש. איננו מופיע בספריה הלאומית! ולא במפעל הביבליוגרפיה. רק באוצר הספר העברי וינוגרד-רוזנפלד מופיע וגם שם נרשם ע"פ פרידברג בית עקד ספרים.

רקע
פולמוס אתרוגי קורפו הייתה פרשה שהתעוררה במחצית הראשונה של המאה ה-19 והסעירה את יהדות אירופה במחצית השנייה של המאה. בבסיס הפולמוס עמדה שאלה הלכתית בדבר כשרותם לברכה של אתרוגי האי היווני קורפו, ושל אתרוגי פארגה, אייה ופרבזה, שנסובה סביב בירור עובדתי: האם היו אתרוגים אלו שנקראו בשם הכללי "אתרוגי קורפו", אתרוגים מורכבים אם לאו. אך במהלכו הועלו גם שיקולים מטא-הלכתיים כמו שבירת הקרטל של פרדסני קורפו ויבואני האתרוגים; עידוד פרדסני המושבות בארץ ישראל על ידי איסור אתרוגי קורפו והעדפת האתרוגים המיובאים מארץ ישראל לאירופה; והטלת סנקציות על הפרדסנים היווניים בשל הפרעות שנערכו ביהודי קורפו בראשית שנות ה-90 של המאה ה-19.

לא נאריך כאן את הקוראים יתר על המידה אך רק נסתפק בעובדה זו שבמהלך התקופה כל צד הביא ראיות וטיעונים שונים, וכשמדובר ביהודים אזי גם מקומו של בית הדפוס לא נפקד וספרים וכתבים שונים יצאו במהלך השנים, לפנינו אחד מהם בשם שניים מגדולי הדורות.

אידישע וועלט פארומס

הפולמוס אודות אתרוגי קורפו

Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו

Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו

Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו

Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו

Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו

Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו

Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו

Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו

Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו

Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו

Re: הפולמוס אודות אתרוגי קורפו