Re: קריג צווישן רוסלאנד און אוקריינע - שמועסן און קאמענטארן
וואלד האט געשריבן:טוה א טובה האט געשריבן:וואלד האט געשריבן:טוה א טובה האט געשריבן:וואלד האט געשריבן: אקעי. אויסגעהערט.
איך בין מבטל מיין דעת פאר די דעת פון דעם גאון וצדיק שליט"א.
אדמו"ר מתורת חכם רעדט בעיקר בנוגע קבלה ענינים וועגן מלחמת גוג ומגוג.
ממילא?
קומט עס נישט אריין אין רב רייזמאנ'ס שיעור.
אפשר קענסטו אהערברענגען די קונטרס?
וז"ל:
דיבר מורינו בטיש דליל פורים קטן בארוכה ממש"כ בספר התמונה, ומביאו הרה"ק ממונקאטש בחמשה מאמרות (החדשות), שכשיש זמן מלחמה בעולם הוא זמן מסוגל יותר לביאת משיח צדקנו, ואז הוא הזמן שיש להתחזק בו ביותר בתפילות ותחנונים על ביאת משיח צדקנו, ומביא שם בשם ספר הזכרון להחת"ס שאין להתפלל בזמן זה שלא יהיו כלל מלחמות, היות שאי' בחז"ל שבשביעית מלחמות, (שהם אתחלתא דגאולה, ורמז רמזו ש'שביעת' בגימ' תשפ"ב), אלא יש להתפלל אל הקב"ה שמשיח צדקנו יבא מתוך חסדים גדולים דייקא, כמבואר באור לשמים (תחי' פר' ויקהל) בשם רבו הק' החוזה מלובלין זי"ע עה"פ' ובהקהל את העם תתקעו ולא תריעו' [זל"ק שם, ובהקהיל את העם תתקעו ולא תריעו (במדבר י' ז'). שמעתי מכאדמו"ר מוהרי"י זצללה"ה פי' הפסוק, כי צריך האדם להתפלל שתהיה הגאולה מתוך הרחבה. וזה פירוש הפסוק, ובהקהיל את העם, דהיינו מי שמתפלל על הגאולה, תתקעו, יתפלל שיהיה הגאולה במדת חסד. כי תקיעה שברים תרועה מרומזים על אברהם יצחק ויעקב (זוה"ק פנחס דף רל ע"ב), ותקיעה רומז אל אברהם – שורש החסדים, ולא תריעו, שהוא בחינת יעקב, הגם שהוא רחמים, מכל מקום מעורב עם הדין. אבל הגאולה צריכה להיות בחסדים מגולים בלי שום תערובות דין כלל. עכל"ק] .
וכן כותב הרה"ק מקאמארנא זי"ע (היכל הברכה פר' חיי שרה דף קמא ע "ב ד"ה ובאמת כל הפרשה עיי"ש דבריו הנעימים), שאברהם אבינו השביע את אליעזר עבדו נאמן ביתו, שלא יביא את הגאולה בדרך של דין ח"ו, אלא בדרך של חסדים גמורים בלבד, ועלינו לבקש ולפרש בתפילתינו שהש"י יביא את הגאולה באופן של חסדים מגולים לכל יהודי בכל מקום שהוא, ואין בזה סתירה לדברי החת"ס הנ"ל, היות שאין מבקשים להדיא על הפסקת המלחמה, וכבר אמר החידושי הרי"מ זי"ע שיש הרבה דרכים לפניו ית', האיך לצאת ידי ענין מלחמת גוג ומגוג, וכן מובא מהבעש"ט הק' (בעש"ט עה"ת פר' ויחי) שמשיח צדקנו יבא בלא מלחמות כלל, ומרבי' ז"ל אי' שמשיח צדקנו יכבוש את כל העולם ללא יריית נפץ אחת, וכן אי' מהגר"א (בספר הליקוטים דף מ' ע"פ הגרי"א חבר) שמשיח בן דוד מתפלל שלא תבא הגאולה מתוך דינים אלא מתוך רחמים וחסדים בלבד, וע"כ על כל אחד להוסיף בתפילות ובהתבודדות ובאמירת פרקי תהילים [ובפרט מן הראוי להזכיר כאן את תקנת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מליובאוויטש זי"ע שתיקן בזמן המלחמה שבכל מנין שחרית יוסיפו באמירת פרקי תהלים במנין (לפי סדר חלוקת התהלים לימות החודש), ויאמר אחריו קדיש, וכמובא במטה משה שאין דבר המבטל דינם וקטרוגים כמו הקדיש שאחר אמירת תהילים בציבור, ואמר אדמו"ר הריי"צ שבתור אהבת ישראל יש לפרסם ענין זה בכל בתי הכנסיות מכל החוגים והעדות, שאין דבר זה שייך לחסידים דוקא, ובזה ינצלו מכל חבלי משיח, (כמובא כ"ז במכתבים שנדפסו בסוף תהלים אהלי יוסף יצחק)] שהש"י ישמור ויציל את אחב"י בכל מקום שהם, וישמרם ויצילם מכל צרה וצוקה בשמירה עליונה, ושתבוא הגאולה ע"י משיח צדקנו מתוך רחמים וחסדים גדולים ומגולים דייקא בב"א.