א גרויסע דאנק נאכאמאל רבי לוי יצחק און אן עקסטרע דאנק פאר מערכת להתענג פארן עס מאכן שיין איך וואלט געוואלט וויסן ווער האט מחבר געווען די על חטא, די אנשי כנסת הגדולה, אדער שפעטער?
אשמנו: אנו אשמים, התחייבנו בעונש. אכלנו לא כראוי – לא הקפדנו מספיק בענייני כשרות, תולעים, תרו"מ, נט"י, אכלנו בלי לברך או ברכנו ללא כוונה, אכילת תאווה; אכזריות – התנהגנו בחוסר התחשבות; אהבת ישראל; צעב"ח. בגדנו: הפרנו את התחייבותינו לקיום התורה והמצוות. גמלנו רעה תחת טובה, ב"א למקום, וב"א לחבירו. לא בטחנו בה'; ביטלנו תורה - לעצמנו ולאחרים; ביטלנו מצוות; ביטלנו תפילה בזמנה; בירכנו לא כראוי – ברכות מיותרות, לבטלה, ללא-כוונה. בזינו הורים ואחים גדולים, בזינו ת"ח, בזינו מצוות. גזלנו: לא הקפדנו בענייני ממון, כגון שואל שלא מדעת, שעות עבודה, שימוש ברכוש אחרים והציבור שלא כדין, וכד'; גנבנו דעת; גאוה; נמנענו מגמ"ח; גילינו סודות אחרים. גזלנו את ה' – לא הקפדנו בדיני ברכות. דברנו דופי: דיבורים פגומים - דברי כפירה, בטלה, בתפילה ובביהכ"נ, לשוה"ר, ניבול פה, חנופה, קללות, תוך פגיעה באחרים, דיבורים אסורים בשבת ויו"ט, עם נשים, דיבורים לא מכובדים על ת"ח וספרים. העוינו: פנינו לדרכים לא טובות; הכשלנו אחרים באיסורים, הטעינו אחרים בהלכה; הרהרנו הרהורים רעים [ולא צנועים וכד'], הוצאנו שם רע, הלבנו פנים, הסתכלנו בנשים, התכבדנו בקלון חברנו. והרשענו: גרמנו לעצמנו ולאחרים להרשיע [גניבה, הרמת יד]. ויתרנו על כבוד התורה, ועל תוכחות. זדנו: עברנו עברנו עבירות במזיד; התנהגנו ברוע לב. זלזלנו בכבוד שבת ויו"ט, זלזלנו בהורים ומורים. חמסנו: התנהגנו בדרך לא הגונה. חיללנו שבת ויו"ט. חיללנו את השם. חשדנו בכשרים, חמדנו ממון ומותרות. חנופה. טפלנו שקר: חשדנו באחרים, לא לימדנו זכות. התנהגנו בטפשות שגרמה לחטאים, טעינו טעויות בהלכה והנהגה. יעצנו רע: יעצנו עצות רעות לחברנו. לא הקפדנו בדיני יחוד. ישבנו במושב לצים. כזבנו: שקרנו, גם בלי תועלת; מבטיח ולא מקיים; אכזבנו את הקב"ה. כעסנו. כינינו אנשים בשמות. כבשנו שכר שכיר. לצנו: ליצנות ובזלזול, גם על מצוות ועושי מצוות; לא היה עלינו מורא שמים, לא זכרנו את החורבן. לבשנו שעטנז. מרדנו: עברנו עבירות בכוונה ובזלזול, בגלל חוסר אמונה. מותרות. מתכבד בקלון חברו. ניאצנו: הכעסנו את ה'. נדרנו נדרים ושבועות. נקמנו ונטרנו. סררנו: סרנו מעבודת ה'; ניצלנו פרצות בהלכה בניגוד לכוונת ה'. סתרנו דברי הורים ומורים. עוינו: קלקנו את דרך הישר, עברנו עבירות במזיד. פשענו: עברנו עבירות בזלזול (לעיתים חמור ממזיד!), בחוסר זהירות לא מוצדק. פרישה מהציבור. צררנו: פגענו בחברינו. צניעות. קישינו עורף: לא שמנו לבנו לתוכחה מפנימיותנו ומאחרים, ונמנענו מתשובה. קללנו. קראנו ספרים לא חיוביים. קנאנו. התנגנו בקמצנות. לא נזהרנו מספיק באיסור קירבה לנידה. רשענו: עברנו עבירות במזיד; מריבה ומחלוקת. רבנו. רדפנו אחרי מותרות ושררה. שיחתנו: עברנו עבירות חמורות המשחיתות את הנפש. שמחנו בצערם של אחרים. שנאנו יהודים. שכחנו הבטחות. תיעבנו: עשינו מעשים שה' מתעב, כאכילת נארישקייט וכד'. התפללנו תפילות שלא כראוי. תעינו: וידוי כללי על שסטינו מהדרך הטובה ומההשקפות הנכונות. תעתענו: עשינו מעשי תעתועים, התנהגנו בצורה לא רצינית; נשארנו בחטא ולא חזרנו בתשובה; החטאנו אחרים. סרנו.... מה נאמר... אתה יודע רזי עולם... - ומקבל מאתנו את החרטה בשלמותה [על העבר]; אתה חופש... - ומקבל מאתנו את עזיבת-החטא במלואה; אין דבר... – ואתה מקבל מאתנו את התחייבותנו לעתיד ג"כ בשלמותה. ובכן יהי רצון... שתסלח... ותמחל... ותכפר... על חטא שחטאנו לפניך: באונס - הקלות לא מוצדקות בגלל הרגשת אונס מוגזמת; אי עשיית מאמץ להימלט מהאונס (כמו איחור לתפילה וכד'). וברצון- דרגות שונות של הסכמה וחוסר התנגדות לחטאים. באימוץ הלב - עקשנות הנובעת מגאוה. אכזריות - מניעת עזרה בשעת הצורך, נתינת צדקה שלא בלב שלם. בבלי דעת - טעויות שגורמות לחטאים, טעויות שנובעות מאי-למידה. בביטוי שפתיים - הבטחות שאינם מתקיימות, פגיעות בחברו. דיבור לא מכובד לה'. בגלוי - רצון להתכבד. חילול השם. ובסתר - ההרגשה שאין השגחה, יראה מאדם ולא מה'. בגילוי עריות - ראיה שגורמת להרהורים וכל אביזרייהו. קירבה לנידה. בדיבור פה - כל הדיבורים האסורים: שקר, ריב, לה"ר, ניבול פה, דיבורים בתפילה ובביהכ"נ, בזיונות לתורה ולת"ח ולקב"ה. בדעת - 'חכמה יתירה' שמביאה לחטאים. ובמרמה - שקר עצמי ש'זה בסדר'; אונאת ממון, שקרים. בהרהור הלב - מחשבות רעות שגורמות לחטאים, הרהורים רעים, גאוה וקנאה. הרהור אחר מדותיו של הקב"ה. בהונאת רע - ניצול ידידות, בממון ובשאר דברים. אונאת דברים. בוידוי פה - קבלות לא רציניות של הנהגות. מודה ולא עוזב. בוועידת זנות - פגישות ושיחות שיש בהן דברי תאוה וחטא. בזדון - יודע ומורד להכעיס, בלי הרבה יצה"ר. ובשגגה - זלזול שגורם לשכחה וטעות. בזלזול הורים ומורים - פחות מדי חשיבות לענין. בחוזק יד - כפיית דעתנו על אחרים; הרגשת 'כוחי ועוצם ידי'. בחלול השם - חוסר זהירות לענין זה. בטפשות פה - התנהגות טפשית שמביאה לחטא. דיבורים בטלים ולא מכובדים. בטומאת שפתיים - ניבול פה, דברים מגונים, דיבור בסגנון זול. ביצר הרע - גרימה ליצה"ר וחוסר מאמץ להתגבר עליו. כניסה לנסיונות מיותרים. ביודעים - בושה מהאחרים שגורמת לחטא. ובלא יודעים - בגלל חוסר סיוע מהחברה. ועל כולם... בכפת שוחד - שפיטת המעשים עם שוחד היצה"ר; נתינת שוחד דברים. בכחש - שקרים, ובכזב - הבטחה שלא עמ"נ לקיים, לה' ולאדם. בלשון הרע - על כל חלקיו, בפירוש וברמז. בלצון - ליצנות ולעג על ת"ח, על חז"ל, על קודשי ישראל, על חברים; אטימות מתוכחה. במשא ובמתן - הקלה בספיקות בעניני ממון. שואל שלא מדעת, עצה לא טובה. במאכל ובמשתה - מאכלות אסורים למיניהן, אכילה בתאוה, ריבוי אכילה. שכחה וחוסר כוונה בברכות. בנשך ובמרבית – ריבית ואבק ריבית. אכזריות, קמצנות. בנטיית גרון - גאוה כלפי חברים, וגאוה פנימית. בשיקור עין - התחברות לרשעים. הסתכלויות אסורות. הבטה בעין רעה. בשיח שפתותינו - שיחה בטלה ואסורה, ובמיוחד בתפילה ובביהמ"ד. תפילה וברכות בלי כוונה. בעיניים רמות - גאוה שגורמת לחטאים. בעזות מצח - שבגללה לא מפסיקים לחטוא. עזות לת"ח ולגדולים ממנו. עקשנות! ועל כולם... בפריקת עול - עצלות, ניצול אחרים, זילזול בקדשים ובמצוות. בפלילות - עקמומיות, נוכלות עצמית. הימנעות מלדון אחרים לכף זכות. בצדיית רע - ניצול יחסי חברות לרעה, גרימת עבירות לאחרים. בצרות עין - קמצנות, קנאה. הימנעות מלעשות טובה לחברים. בקלות ראש - חוסר התרכזות, אי-שימת לב, עם תפילין, במצוות, בביהמ"ד, בלימוד תורה. עם נשים. בקשיות עורף - עקשנות, אי שמיעת תוכחה. בריצת רגליים להרע - זריזות לרעה. ברכילות - שגורמת לנזקים והרס לאומרה ולאחרים; וגם קבלת רכילות. בשבועת שווא - זילזול בקב"ה ובשמו. בשנאת חינם - שנאה בלב ובמעשה, שגורמת לחטאים רבים. קנאה. בתשומת יד - השתתפות עם הרשעים. החזקת ממון שלא כדין. בתמהון לבב - אטימות לב, טיפשות. זילזול בחכמים. אי הימנעות מעצבות. זלזול במצוות בעקבות טרדות או עייפות. ועל כולם... ועל חטאים שאנו חייבם עליהם: עולה - הרהור עבירה, ביטול מ"ע, לאו שאב"מ, לא הניתק לעשה. חטאת - כרת בשוגג. קרבן עולה ויורד - שבועות ועוד. אשם ודאי - גזילה ועוד. ותלוי - ספק עבירה בשוגג. מכת מרדות - עבר על עשה במזיד. איסורים דרבנן. מלקות ארבעים - לאו שיש בו מעשה. מיתה בידי שמים - הוצז"ל ועוד. כרת – חמץ ועוד. ערירי-
האט איר שוין גערופן אייערע עלטערן היינט?כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך...פאר מער זעהדא
לוי יצחק, איך האב נישט קיין ווערטער זיך צו באדאנקען פאר די געווואלדיגע ארבייט וואס די האסט אריינגעלייגט. די האסט אריינגעברענגט א חיות אין די וידיום, מ'זאגט אזוי פיל מאל צומאל קען עס ווערען בארינג, מ'האט דאך שוין געזאגט די זעלבע, אבער קוקנדיג אין דיין אויסגאבע איז יעדעס מאל געווען חידושים. אשריכם ישראל לפני מי אתם מטהרין!
זייער נייגעריג ווער עס האט מחבר געווען די ווידוי פון על חטא און וויפיל יאר זאגט מען דאס שוין ווייסט איינער?
כדי א נושא זאל בלייבן אינטערעסאנט איז די שליסל א פוינט פאר א פוינט - עגרימענט אדער דיסעגריעמענט, פארשידענע מיינונגען געבן צו לעבן צו א נושא און ברענגט די שרייבער און ליינער הנאה צו האבן.און דאס פארקערטע איז מיט רעטאריק
נחרד בלבי הרעיון, כותברבי חיים זייציק זצ"ל, שאנחנו מתוודים שגדול חטאנו בכך שנעדר מאיתנו כוח המאמץ וההחלטה לדחות מעצמנו את השפעת היצר הרע. אין לנו כוח להחליט על מלחמה ביצר. מבורכים אלו היודעים להיאבק בו כמו שאמרמרן הסבא מנובהרדוק זצ"ל: "מתהפכים ונאבקים, אבל העיקר הוא לאן הקליעה האחרונה" "אבער אוואו איז דער לעצטער פאל". (גנזי חיים ע' של"ה)
על חטא שחטאנו בביטוי שפתיים
יצאתי מהתפילה בבית הכנסת סיפר הגאוןרבי יעקב ניימן זצ"ל, ואמרתי ליהודי לידי: היום אלול, צריכים לעשות תשובה והוא אמר לי: אני כבר ב"ה בן ששים ושלש שנה אין לי על מה לעשות תשובה, לא חטאתי כלום (למרות שצאצאיו רחוקים מבית הכנסת), אמרתי לו אני הייתי במסיבה אתמול ונכשלתי בדיבור פה שלא נתן לי מנוחה כל הלילה ורבנו נסים התוודה על עברותיו: "יכלה הזמן והם לא יכלו" ואתה אומר שאין לך עברות? אדם אדם שם לב רואה שכאן לא שמר על הפה, כמה העליב אנשים, כמה לשון הרע דיבר ורק מי שלא שם לב לא מוצא עברות אצלו. (דרכי מוסר ע' רע"ג)
על חטא שחטאנו בדעת ובמרמה
משלהמגיד מקעלם זצ"ללשני אנשים שרבו והתקוטטו, לאחר זמן השלימו ביניהם. אחד מהם לא השלים אלא למראית עין ובליבו פנימה יקדה אש השנאה וחש את עצמו פגוע. הוא חקר מי הם מזייפי מטבעות והציע להם סכום נכבד של שטרות וקנה מחברו סחורה במזומן, בשטרות המזויפים ורץ מיד לתחנת המשטרה שאסרוהו בכלא. כך בדיוק נוהג עמנו היצר הרע. למראית עין הוא משלים איתנו מוחר לנו סחורה משובחת. על פלוני מצוה לדבר לשון הרע הוא רשע גמור וחייבים לסגור את הגמרא כדי לעסוק בדבר פלוני כי זו מצוה עוברת והיצר הרע מחכך כפיו בהנאה... את מי הוא יכול לרמות, את מי שלא בקי בטיב השטרות המזויפות. כי אם הסוחר הוא חד עין ודאי לא יפול בפח. גם אנחנו מי שלא בקי בפרטי ההלכות יכול היצר הרע לרמות אותו. (תוכחת חיים) על חטא שחטאנו בדיבור פה
אחד מדברים העיקריים שיש לבני ישיבה ולאנשים בכללות, אומר מרן ראש הישיבהרבי אהרן לייב שליט"א, זה ענין הדיבור. עברות אחרות לא מצויות כל כך בקביעות כל היום אבל בדיבור שייך בין בביטול תורה בין בדברים אסורים ובטלים ולכן צריך לעשות הרבה חיזוקים בחלק הזה שכולל כמעט את כל האדם. גם כשצריכים לדבר דברים הנצרכים, לא צריכים להאריך בדיבור, מסופר על אחד מגדולי ישראל שאם היה יכול לומר איזה דבר במספר מילים, לא היה אומר אפילו מילה אחת נוספת (ימלא פי תהלתך ח"ב ע' תרנ"ג)
על חטא שחטאנו בזלזול הורים ומורים
ברשימותיו כותב מרןרבי אייזיק שר זצ"ל: כשהייתי בעיר מולדתי הלוסק אצל אבי ז"ל בימים האחרונים שלו כשנפטר לגן עדן ואבי ז"ל היה חולה אנוש בשבוע זה וידידי רבי אשר סנדומירסקי בא אצלי לבית אבי ומצא אותי שאני מדבר עמו בעניני גן עדן ואח"כ כשנפטר והלכתי ללוותו הלך גם ידידי. כשחזרנו מהלויה שמע ממני שאני מצטער אילו חזר עתה אבי ז"ל מהעולם העליון אלי לכאן ודאי היה סוטר אותי על פני, כשנודע לו את מצבי הגרוע ברוחניות ששם נודע לו האמת. כותב אני דברים אלה לזיכרון אצלי כדי להיות נזכר עוד שלא לבייש את אבי ולתקן מה את מעשי, והעיקר את מחשבותי ורגשותי שיהיו הורי בגן עדן טובים ושבעים רצון ממני. (לקט שיחות מוסר ח"ג ע' של"א)
על חטא שחטאנו בחילול השם
באחת משיחותיו אמר הגאוןרבי משה שוואב זצ"ל: מי שלא מתבונן יכול לחשוב שחילול ד' לא שייך אליו בכלל, אבל האמת שחילול ד' הוא דוקא עבורנו. אם בן תורה לא מתנהג כמו שמצפים ממנו זהו חילול ד'. לא מדובר על חילול ד' מאלו שפרקו מעליהם עול תורה אלא חילול ד' של צעיר כלפי מבוגר ומבוגר כלפי צעיר. הצעיר לומד מהמבוגר איך בן תורה צריך להראות והמבוגר רואה בצעיר איך בן תורה נראה. (מערכי לב ח"א)
על חטא שחטאנו ביצר הרע
המבין יתבונן שכל ענינו של היצר הוא רק להטיל אימה על האדם ובתחבולות אלו נופל האדם חלל תחת יד אויבו בכל עת ובכל רגע. עבודת האדם, אמרמרן רבי ירוחם ממיר זצ"ל, לא לפחד מהעולם ולא להימשך אחריו וזוהי מהעבודות הקשות שבאדם וזהו פתח תקווה נכבד ליום הכיפורים. עיקר עבודת האדם למשול בגוף, להכיר את הגוף ולדעת איך לישא ולתת איתו בלי היסח הדעת וזהו על חטא שחטאנו ביצר הרע שלא ידענו איך להתנהג איתו. ואם נלמד הרבה מוסר כיצד יהיה לנו עסק עם הגוף, יהיה לנו פתח להשיג מחילה וסליחה. (דעת חכמה ומוסר ח"ג ע' רנ"ו)
על חטא שחטאנו בכחש ובמרמה
מרן רבי שלמה זלמן אויערבאך זצ"להיה נוהג להתפלל תקופה ארוכה מידי מוצש"ק בכותל המערבי במנין המפורסם של הגאון רבי זרח ראובן ברוורמן זצ"ל. מנין מיוחד של בני עליה שהאריכו בעבודה שבלב. בברכת "אהבת עולם" היה עושה רבי זרח תנועה ששום אדם לא ידע את הטעם לזה. באחת ממוצאי השבתות, ר' זרח היה חולה ולא הגיע למנין ואחד מהמנין ירד לפני התיבה במקומו. כאשר הגיע ל"אהבת עולם" עשה את התנועה המיוחדת של ר' זרח. אמר רבי שלמה זלמן: אם כך, נהפך המנין להיות 'כת' עם חיקויים שאינם מן האמת... ומאז עזב את המנין הזה. (מגד גבעות עולם ח"א ע' פ"ג)
על חטא שחטאנו בלשון הרע
בליל שבת שאחרי פטירתו התגלהמרן רבי איצלה בלאזר זצ"לבחלום לרבה של ירושלים הגאוןרבי חיים ברלין זצ"ל. רבי חיים שאלו מה נעשה בדינו? רבי איצל השיב לו: שדין של מעלה חמור מאד אבל על תלמידי חכמים יש הרבה מליצי יושר, אבל מקפידים מאד על חטאי הלשון!
האט איר שוין גערופן אייערע עלטערן היינט?כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך...פאר מער זעהדא
כדי א נושא זאל בלייבן אינטערעסאנט איז די שליסל א פוינט פאר א פוינט - עגרימענט אדער דיסעגריעמענט, פארשידענע מיינונגען געבן צו לעבן צו א נושא און ברענגט די שרייבער און ליינער הנאה צו האבן.און דאס פארקערטע איז מיט רעטאריק
