dovidal האט געשריבן:
הרבנית של הגה"צ בעל אשרי למשה זצ"ל בחלקת בית דוד עלמאנט ניו יארק
יארצייט היום 17טע יארצייט כ"ד אייר זכתה לראות ולקבל ברכה מהחפץ חיים זי"ע כשהגיע לעיירה בולגורייא להדפיס ספריו אצל המדפיס רבי נטע קראנינבערג אשר גר בבית אחד עם הוריה ה"ה הראש הקהל הרב החסיד רבי יחיאל גרשון גוטוויין ז"ל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
ביי די חתונה פון ש"ב הר"ר יחיאל גרשון גוטויין הי"ו אנכעפענדיג זיין פעטער דער בעל אשרי למשה זצ"ל הגה"צ ישראל משה לויפער זצ"ל נעבן אים הרה"ח פישל גוטווין ז"ל אבי החתן - לידו אבי הכלה הר"ר מענדל ווייס ז"ל לידו גיסו הגה"צ רבי שמעלקא טויבענפעלד זצ"ל טאנצנדיג מיטן חתן איז הגה"צ הרב ראזענבלום זצ"ל ראש ישיבת שערי יושר
dovidal האט געשריבן:
ביי די חתונה פון ש"ב הר"ר יחיאל גרשון גוטויין הי"ו אנכעפענדיג זיין פעטער דער בעל אשרי למשה זצ"ל הגה"צ ישראל משה לויפער זצ"ל נעבן אים הרה"ח פישל גוטווין ז"ל אבי החתן - לידו אבי הכלה הר"ר מענדל ווייס ז"ל גיסו של הגה"צ רבי שמעלקא זצ"ל טאנצנדיג מיטן חתן איז הגה"צ הרב ראזענבלום זצ"ל ראש ישיבת שערי יושר
שיין בילד!
ווער איז דער בעל הדרת פנים וואס זיצט פון הונטערוויילעכטס מיטן לאנגען גרויען בארד?
dovidal האט געשריבן:
ביי די חתונה פון ש"ב הר"ר יחיאל גרשון גוטויין הי"ו אנכעפענדיג זיין פעטער דער בעל אשרי למשה זצ"ל הגה"צ ישראל משה לויפער זצ"ל נעבן אים הרה"ח פישל גוטווין ז"ל אבי החתן - לידו אבי הכלה הר"ר מענדל ווייס ז"ל גיסו של הגה"צ רבי שמעלקא זצ"ל טאנצנדיג מיטן חתן איז הגה"צ הרב ראזענבלום זצ"ל ראש ישיבת שערי יושר
שיין בילד!
ווער איז דער בעל הדרת פנים וואס זיצט פון הונטערוויילעכטס מיטן לאנגען גרויען בארד?
יש אומרים הרב מבאדאישל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
לא ישן בסוכה כמנהג בית דזיקוב מצינו כמה אדמורי"ם, צדיקים מגזע תרשישים, וקהילות הקודש שנהגו על פי דרכי החסידות המסורות להם שנהגו שלא לישן בסוכה, וכמו בשלשלת הזהב של בית דזיקוב, וכמ"ש הרה"ח ר' אהרן האלבערשטאם שליט"א בספרו "נזר הקודש – מנהגי בית ראפשיץ" ש"בדזיקוב ושענדישוב לא היו ישנים [בסוכה]". [ומחסיד שמוצאו מבית דזיקוב שמעתי שפעם קרה שאחד מחסידי האדמו"ר מדזיקוב נטה להתנמנם בסוכה, וטפחו הרב על ראשו באמרו "שלאפן טוט מען אין בעט נישט אין סוכה"].
גם הרה"ג ר' יהושע כ"ץ ז"ל רב דק"ק מאקאווע ועוד ק"ק [שהי' זהיר טפי במצוות סוכה] העיד ש"בבחרותו בעת נסע להסתופף על הימים הנוראים בצל רבו כ"ק אדמו"ר מרן מורנו הרב ר' אהרן זי"ע בעיר בעלז", ו"החסידים והתושבים דשם לא נהגו לישן בסוכה". הרב כ"ץ לא שינה את מנהגו "אף כי היו אנשים שם בהאכסניא ,,,,, עליו על חסידותו בזה".
dovidal האט געשריבן:
לא ישן בסוכה כמנהג בית דזיקוב מצינו כמה אדמורי"ם, צדיקים מגזע תרשישים, וקהילות הקודש שנהגו על פי דרכי החסידות המסורות לנו מהבעש"ט ותלמידיו זי"ע שנהגו שלא לישן בסוכה, וכמו בשלשלת הזהב של בית דזיקוב, וכמ"ש הרה"ח ר' אהרן האלבערשטאם שליט"א בספרו "נזר הקודש – מנהגי בית ראפשיץ" ש"בדזיקוב ושענדישוב לא היו ישנים [בסוכה]". [ומחסיד שמוצאו מבית דזיקוב שמעתי שפעם קרה שאחד מחסידי האדמו"ר מדזיקוב נטה להתנמנם בסוכה, וטפחו הרב על ראשו באמרו "שלאפן טוט מען אין בעט נישט אין סוכה"].
גם הרה"ג ר' יהושע כ"ץ ז"ל רב דק"ק מאקאווע ועוד ק"ק [שהי' זהיר טפי במצוות סוכה] העיד ש"בבחרותו בעת נסע להסתופף על הימים הנוראים בצל רבו כ"ק אדמו"ר מרן מורנו הרב ר' אהרן זי"ע בעיר בעלז", ו"החסידים והתושבים דשם לא נהגו לישן בסוכה". הרב כ"ץ לא שינה את מנהגו "אף כי היו אנשים שם בהאכסניא ,,,,, עליו על חסידותו בזה".
איני יודע מה לזה עם דרך הבעש"ט מרן ר"מ איסרלש כתב בהגהות שו"ע סי' תרל"ט סעי' ב' שאין ישינים בסוכה רק המדקדקין במצוות י"א משום צינה עיי"ש עוד טעם. ויתכן שבדזיקוב ושענדישוב הי' הקור חזק, ואין לעשות מזה דרך הבעש"ט.
dovidal האט געשריבן:
לא ישן בסוכה כמנהג בית דזיקוב מצינו כמה אדמורי"ם, צדיקים מגזע תרשישים, וקהילות הקודש שנהגו על פי דרכי החסידות המסורות לנו מהבעש"ט ותלמידיו זי"ע שנהגו שלא לישן בסוכה, וכמו בשלשלת הזהב של בית דזיקוב, וכמ"ש הרה"ח ר' אהרן האלבערשטאם שליט"א בספרו "נזר הקודש – מנהגי בית ראפשיץ" ש"בדזיקוב ושענדישוב לא היו ישנים [בסוכה]". [ומחסיד שמוצאו מבית דזיקוב שמעתי שפעם קרה שאחד מחסידי האדמו"ר מדזיקוב נטה להתנמנם בסוכה, וטפחו הרב על ראשו באמרו "שלאפן טוט מען אין בעט נישט אין סוכה"].
גם הרה"ג ר' יהושע כ"ץ ז"ל רב דק"ק מאקאווע ועוד ק"ק [שהי' זהיר טפי במצוות סוכה] העיד ש"בבחרותו בעת נסע להסתופף על הימים הנוראים בצל רבו כ"ק אדמו"ר מרן מורנו הרב ר' אהרן זי"ע בעיר בעלז", ו"החסידים והתושבים דשם לא נהגו לישן בסוכה". הרב כ"ץ לא שינה את מנהגו "אף כי היו אנשים שם בהאכסניא ,,,,, עליו על חסידותו בזה".
איני יודע מה לזה עם דרך הבעש"ט מרן ר"מ איסרלש כתב בהגהות שו"ע סי' תרל"ט סעי' ב' שאין ישינים בסוכה רק המדקדקין במצוות י"א משום צינה עיי"ש עוד טעם. ויתכן שבדזיקוב ושענדישוב הי' הקור חזק, ואין לעשות מזה דרך הבעש"ט.
מ' רעדט דא פון צדיקים וואס האבן זיך מוסר נפש אויף אלעס, גרויסע מדקדקים במצוות (ווי בעלזע רב ז''ל ועוד) און שלאפן אין סוכה האבן זיי נישט. והדברים ידועים
אפשא האבן זיי חושש געווען פונעם כל הפוטר מדבר ועושהו נקרא הדיוט. איי ביים עסן ווען עס רעגנט נישט, איז דארט די קשיא. איך מיין אז דארט וואו מקען טרעפן א פשוטע טעם שאינו סותר ההלכה דארף מען נישט זוכן א טעם כמוס לסתור מ"ע דאורייתא. והדברים פשוטים.
dovidal האט געשריבן:
לא ישן בסוכה כמנהג בית דזיקוב מצינו כמה אדמורי"ם, צדיקים מגזע תרשישים, וקהילות הקודש שנהגו על פי דרכי החסידות המסורות לנו מהבעש"ט ותלמידיו זי"ע שנהגו שלא לישן בסוכה, וכמו בשלשלת הזהב של בית דזיקוב, וכמ"ש הרה"ח ר' אהרן האלבערשטאם שליט"א בספרו "נזר הקודש – מנהגי בית ראפשיץ" ש"בדזיקוב ושענדישוב לא היו ישנים [בסוכה]". [ומחסיד שמוצאו מבית דזיקוב שמעתי שפעם קרה שאחד מחסידי האדמו"ר מדזיקוב נטה להתנמנם בסוכה, וטפחו הרב על ראשו באמרו "שלאפן טוט מען אין בעט נישט אין סוכה"].
גם הרה"ג ר' יהושע כ"ץ ז"ל רב דק"ק מאקאווע ועוד ק"ק [שהי' זהיר טפי במצוות סוכה] העיד ש"בבחרותו בעת נסע להסתופף על הימים הנוראים בצל רבו כ"ק אדמו"ר מרן מורנו הרב ר' אהרן זי"ע בעיר בעלז", ו"החסידים והתושבים דשם לא נהגו לישן בסוכה". הרב כ"ץ לא שינה את מנהגו "אף כי היו אנשים שם בהאכסניא ,,,,, עליו על חסידותו בזה".
איני יודע מה לזה עם דרך הבעש"ט מרן ר"מ איסרלש כתב בהגהות שו"ע סי' תרל"ט סעי' ב' שאין ישינים בסוכה רק המדקדקין במצוות י"א משום צינה עיי"ש עוד טעם. ויתכן שבדזיקוב ושענדישוב הי' הקור חזק, ואין לעשות מזה דרך הבעש"ט.
ס׳זעהט מיר אויס אז ר׳ דוד׳ל איז מעתיק פון חבדסקער וא״כ לא קשה מידי ווארום זיי מאכן פון יעדע מנהג זייערע א דרך הבעש״ט
ראה רמב"ם (הלכות לולב פרק ז' הלכה ז') אין מוסיפים על ערבות אך מוסיפים על הדסים "ונוי מצווה הוא". וראה גם בשו"ע או"ח סי' תרנא ובנושאי כלים.
ב'מקור חיים' (סי' תרנא): טוב להוסיף בהדס וערבה, וכן מנהג אשכנז. והב"ח פסק שאין להוסיף, וכן מנהג פולין בערבה עכ"ל. ובס' לקט יושר (עמ' 147): אינו מקפיד [בעל תרומת הדשן] אם יהיו ארבעה או חמישה בדין בהדס.
וראה עוד על כך: שו"ת 'אבני צדק', כלבו, ושבלי הלקט. למנהגים על כך ראה: 'ארחות חיים' (תרנא, ב), 'מנהגי קומרנא' (אות תצג), 'מנהגי אליק' (אות רב), 'דרכי חיים ושלום' (אות תשס"ח), מנהגי 'קול אריה' (אות צג), 'כף החיים' (קלא-קלד) ובלקוטי מהרי"ח (צח, א), 'רזא דעובדא' (עמ' צ. צב), 'ערכי יהושע' (אות רי), קדושת ישראל' (אות פא), ועיין עוד. - מנהג האדמו"רים בבאבוב, טשרנוביל וסקווירא לקחת תשעה הדסים הקשורים בשלוש אגודות. מנהג חב"ד להוסיף רק על ההדסים ('ספר המנהגים'). האדמו"ר מילוובאויטש זצ"ל היה לוקח פעמים 26,13 ו36 הדסים. - את כל הנ"ל ועוד, ראה ב'אוצר מנהגי חב"ד - אלול תשרי' עמ' רעא.
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
שמעתי מהרב זאב ג"מ שליט"א ששמע מזקינו הרב החסיד חיים יושע פשעמיש ז"ל שהרה"ק מקאלאשיץ זצ"ל לא היה ישן בסוכה ושמעתי מהר"ר שמחה גרינבערג ששמע מהרה"ק רבי יעקעלע משפעווארסק זצ"ל שחותנו הרה"ק רבי איציקל זי"ע היה מחמיר מאד בענין שינה בסוכה ואף גם בהיותו בסיביר שהקור היה חזק מאד היה ישן הסוכה וכשקם "האט דאס בעט געשוויצט" ופ"א בעת מגורו באנטווערפען לעת זקנותו כשהיה קר רצו לסגור השלאק בעת שהיה ישן בסוכה. אמר להם אין סיביר בין איך געשלאפען אין סוכה און יעצט וועל יעך נישט שלאפען ? אגב ובספר דברי חנה כתוב לאמר " רבינו נהג לישון בסוכה אך מחמת מזגו פעמים הצטנן בליל א או בליל ב ואז ישן בביתו "
dovidal האט געשריבן:
http://www.shturem.net/images/blogs/1287663189.pdf?lang=hebrew וידוע הסיפור עם החסיד המפורסם רבי שמעון לויפער ז"ל מדזיקוב אצל הרה"ק מסאטמאר זצ"ל
dovidal האט געשריבן:
http://www.shturem.net/images/blogs/1287663189.pdf?lang=hebrew וידוע הסיפור עם החסיד המפורסם רבי שמעון לויפער ז"ל מדזיקוב אצל הרה"ק מסאטמאר זצ"ל
לי לא ידוע. אולי תואיל בטובך לספר?
ש"ב הרה"ח המפורסם רבי שמעון ז"ל היה בנו של דו"ז הדיין מדזיקוב זצ"ל והיה נשוי לבת אחותו מהרה"ק מסאטמאר זי"ע והיה מהיושבים ראשונה במלכות , והיה משתתף הרבה בהטישן של הרה"ק הנ"ל והיה מתנמנם וישן בעת עריה"ש הרבה פעמים, וכשהגיע חג הסוכות אמר הרה"ק בדרך צחות "היינט וועט רבי שמעון נישט אפילו כאפן א דרימל און סוכ"ה" כמנהג דזיקוב רבי שמעון נלב"ע ביום ראשון דחג הסוכות
אטעטשמענטס
SLWIFE.JPG (129.35 KiB) געזען 2866 מאל
SLSLSL.JPG (122.63 KiB) געזען 2866 מאל
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז