ספר דברי דוד לבעל טורי זהב - דברים פרק ה פסוק טו וזכרת כי עבד היית, על מנת כן פדאך שתהיה לו עבד ותשמור מצותיו. צריך טעם למה תלה יציאת מצרים בלהיות עבד להקב"ה מאי שנא משאר מצות. ונראה דה"ק בוא וראה שלא כמדת הקב"ה מדת ב"ו דאילו ב"ו הפודה עבד מן רבו ודאי עושה כדי שיהיה לו עבד וישתעבד בו, אבל הקב"ה פדה ישראל ממצרים שעבדו שם עבודת פרך ועשה אותם לעבד בלי עשיית מלאכה אלא אדרבה לשבות ממלאכה ביום השבת ובזה יהיו לו עבדים.ובזה מתורץ מה שאנו אומרים בכל יו"ט זכר ליציאת מצרים כגוןר"ה יו"כשבועות, ומה זכר ליציאת מצרים בהם, ולפי מה שכתבתי ניחא דבמה שנצטוינו לשבות בהם מכל מלאכה אנו עבדים שלו, ובזה נזכר החסד של יציאת מצרים שהיו שם עבדים ע"י מלאכה כבידה. וז"ש רש"י שתהיה לו עבד ותשמור מצותיו, כלומר שע"י שמירת המצות שלא נעשה מלאכה נהיה לו עבדים ונקבל שכר, וזהו חסד עליון ב"ה:
בשבלי הלקט סימן רפ"ו כתב הטעם שבקידוש של ראש השנה ובתפילת שמונה עשרה של ראש השנה ויום הכיפורים אומרים זכר ליציאת מצרים דהטעם בראש השנה הוא מפני שאמרינן ראש השנה י"א ריש ע"א בראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים.
וביום כיפור הטעם משום שבשילוח עבדים ביובל כתוב אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים ויקרא כ"ה נ"ה ובהנעקה לעבדים כתוב וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים דברים ט"ו ט"ו ועבדים יוצאים ביום הכיפורים.