הרב הקדוש הצדיק נסתר רבי משה יעקב ראביקאוו זצוק"ל בן ר' יוסף ז"ל,תלמיד הבעל לשם זיע"א,באוואסט אלס דער שוסטער פון יפו ,געהאט פיר קינדער וואס האבן ליידער נישט חתונה געהאט ,נסתלק כ"ב תשרי,שמחת תורה תשכ"ז, ומנו"כ בבית החיים שומרי שבת בני ברק .
המקובל הקדוש רבי יוסך וואלטוך זצוק"ל בן ר' שמחה בונם ז"ל, מתלמידי הסנדלר הקדוש, נסתלק כ לחודש 'אייר תשמ"ג,ומנו"כ בהר הזיתים .
המקובל הקדוש רבי אברהם יחיאל פיש זצוק"ל בן ר'יוסף חיים ז"ל תלמיד פון דעם שוסטער ,נסתלק י"ג לחודש אלול תשנ"ח,ומנו"כ בעיר הקודש צפת .
המקובל הקדוש הבחור רבי יוסף שלמה דיין זצוק"ל בן ר' ניסים ז"ל, וואס רבו הרב הקדוש רבי מרדכי שרעבי זיע"א האט מעיד געווען אויף אים,אז ער איז פון די ל"ו צדיקים נסתרים שבדור,נסתלק ביי די איין און זעכציג יאר, ט' לחודש תמוז תשמ"ה, ומנו"כ בהר המנוחות.
אלענפאלס, וואו ס'זאל נישט זיין ,קינדער האט בן עזאי נישט געהאט,ווי ס'שטייט אין גמרא (יבמות ס"ג ב') וזה לשונו אות באות ,בן עזאי אומר כל מי שאין עוסק בפריה ורביה: כאילו שופך דמים וממעט הדמות, שנאמר: ואתם פרו ורבו. אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין נאה דורש, ואתה נאה דורש ואין נאה מקיים!אמר להן בן עזאי: ומה אעשה, שנפשי חשקה בתורה,אפשר לעולם שיתקיים על ידי אחרים.
האב איך געזעהן ערגעץ א'שיינע פשט אויף די גמרא בדרך מליצה, אז ווען מ'האט געפרעגט בן עזאי פארוואס ער טוהט נישט אין פריה ורביה,האט ער גענטפערט, "ומה אעשה, שנפשי חשקה בתורה". דאס מיינט אזוי,אז היות אז ס'איז נפשי חשקה בתורה,און ממילא טויג איך נישט צו קיין ביזנעס מיט משא ומתן ,אויב אזוי,פארוואסזשע זאל איך ברענגען קינדער אויף די וועלט,און זיי זאלן ליידן פון הונגער און נויט.
א חסיד האט געשריבן:
אגב מארגען יוד כסלו איז די יאהרצייט פון רבי מנחם נחום פון הויסיאטין דער ברודער פון רבי משהניו באיאנער. הי'ד
אז ס'איז די יארצייט זיינע,וועל איך בדרך אגב אראפברענגען,אז רבי מנחם מוניע זצ"ל מיט זיין ברודער הרה"ק רבי משה'ניו באיאנער,זענען געווען קינדער פון הרה"ק רבי שלום יוסף בן הרה"ק רבי מרדכי פייבוש זיע"א פון האסיאטן (יונגסטע קינד פונעם הייליגען ריזשינער זיע"א) וואס רבי שלום יוסף זצוק"ל איז יונג אוועק בחייו פונעם טאטען.
האט זיך הרה"ק רבי מנחם נחום פון באיאן טשאערנוויטץ ,איידים פון הרה"ק רבי מרדכי פייבוש פון האסיאטין זיך אנגערופן צם שוואגער זיינער הרה"ק רבי ישראל'ניו פון האסיאטין ,לאמיר זיך צו טיילען מיט די ירושה פון אונזערע שוואגער (רבי שלום יוסף זצ"ל) איין זון וועל איך נעמען פאר א'איידים (ה"ה הרה"ק רבי משה'ינו פון באיאן הי"ד) און איין זון זאלט איר נעמען (ה"ה הרה"ק רבי מנחם מוניע )וכך הוה.
הרה"ק רבי אשר אלימלך בן הרה"ק רבי ירחמיאל משה פון קאזניץ (ברודער פון הרה"ק רבי אהרלע זיע"א,) וואס ליידער די גאנצע משפחה זיינע איז אומגעקומען אויף קידוש ה' , הי"ד. נסתלק ב' לחודש אלול תרצ"ו אין פאריז ווי ער איז זיך געפארן היילען,ונטמן בקברי אבותיו אין קאזניץ.
א'). רבי אשר פון סטאלין הי"ד. ב')רבי אהרן הי"ד פון סטאלין ווארשא ,דערמארדערט געווארן דורך א'נאצי ימ"ש בשעת ער האט פראבירט צו ראטעווען א'שוואנגער'דיגע פרוי וואס די נאצי האט פראבירט צושלאגן,ביום י"א לחודש אב תש"ב. ג').הרה"ק רבי משה'לע פון סטאלין אומגעקומען אויף קידוש ה' , צוזאמען מיט זיין זון הרה"ק רבי נחום שלמה הי"ד פון קאזניץ, ביום כ"ט אלול תש"ב,אין געטא סטאלין,הי"ד. ד').הרה"ק רבי אברהם אלימלך,אומגעקומען מיט זיין גאנצע משפחה י"ד לחודש חשון תש"ג, הי"ד. ה').הרה"ק רבי יעקב חיים זצוק"ל (געווען קינדערלאז),נסתלק ו' לחודש אייר תש"ו,ומנו"כ בדעטרויט ארה"ב, יהי זכרו ברוך.
הצדיק הנסתר מיפו • הרב הצדיק אברהם יוסף בנימין ברכות זצוק”ל
נמנה על החבורה הקדושה מתל אביב של הסנדלר ורבי יוסף וולטוך זיע”א, וזכה לחיבה יצירה מאת רבי עמרם בלויא זצוק”ל שקרבו מאד והחזיק אותו כבן משפחתו ממש • היות שהמנוח לא השאיר אחריו זש”ק מתבקשים מוקיריו ומעריציו ללמוד ולהדליק נר וללמוד משניות ותהילים לעילוי נשמתו הטהורה של רבי אברהם יוסף בנימין ב”ר זכריה נ”ע
אהרן יונג | 17:35 | ח׳ בטבת תשע״ה photovisi-download המוני מעריציו ומוקיריו ליוו למנוחת עולמים בצהרי יום ראשון לסדר “ויגוע ויאסף אל עמיו” ו’ טבת תשע”ה את האי גברא רבא ויקירא, הולך תמים שרבים נושעו מברכותיו.
הרב ברכות נולד ביום ח’ שבט תרפ”ח לאביו הגאון ר’ זכריה ברכות זצ”ל מח”ס “זה מצאתי”, שעלה מליטא והיה מרבניה של העיר יפו.
עם הגיעו של ר’ זכריה ליפו נמנה בים גדולי הרבנים ותלמידי חכמים בישיבת “אור זורח” שם הרביץ תורה ויראה, בית מדרש זה היה המרכז של ה”פרושים” ביפו ובו התפללו מסלתה ומשמנה של יפו הקדומה ובראשם רבה של יפו הגאון רבי נפתלי הערץ הלוי זצוק”ל (שמרן רבי אלחנן וואסערמאן זצוק”ל התכתב עמו בהלכה) והיה עובר שם גם לפני התיבה במוספין של ימים נוראים אך קולו היה חלוש מאד מחמת מחלת הריאה שקיננה בו.
ר’ זכריה היה חתן ר’ אליהו ברוך פרלמן זצ”ל נכד של רבי אברהם יפה זצוק”ל וזכה לארכות ימים מופלגת.
סיפרו על ר’ זכריה שבכניסת תשעה באב היה מתיישב על מדרגות ביהכנ”ס לאמירת איכה ודומה כמי שמתו מוטל לפניו. בוכה בדמעות שליש וכך ישב עד מוצאי התענית בבכיה.
שנות ילדותו בין סמטאות יפו שהיה בין צדיקים נסתרים ומקובלים, שם נקשר נפשו, מהם שאב מלוא חפניים יראת שמים ויראת חטא. נמנה על החבורה הקדושה מתל אביב של הסנדלר ורבי יוסף וולטוך זיע”א.
בנעוריו עלה ירושלימה והתדבק במורינו רבי עמרם בלויא זצוק”ל שחיבבו וקרבו מאד והחזיק אותו כבן משפחתו ממש, וגם אחר הסתלקותו המשיך את ביקוריו אצל בניו וחתניו ואף אצל נכדיו שהם היו משפחה עבורו. זכה לקרבה יתירה אצל חכם מנחם מנשה זצוק”ל בעל “אהבת חיים”, תמיד כשהיה ר’ יוסף מגיע היה מסתגר עמו.
הרב ברכות לעת זקנותו - עותק (2)ממעט בדיבורו היה, וכל שאלה שאינה נוגעת לעניני עבודת ה’ לא נענתה, מפיו היו נשמעים אמרות טהורות ובטייים של יראת שמים צרופה אותם דלה והשקה, וכך כשהוא הוצר את פיו זכה שכל ברכה שיחל עשתה רושם. שמירת העיניים שלו היה מופלגת מאד משנות נעוריו, אפילו עם היספחו של יפו לתל אביב, ובכל מקום הגיעו שמר את עיניו.
הרה”ח ר’ ברוך וועג הי”ו מירושלים, שזכה לארח את הרב ברכות בחגים, מספר כי תמיד היה שגור בפיו “אם היה לאחד ספינה מלאה וטבעה בים, אז יצער עמו כל חייו? לא! הוא חייב להמשיך לחיות את חייו” באמרו זאת רמז על מצבו שאביו זכה לשני שולחנות ועם גדולתו בתורה היה נגיד בעמיו, ובסוף ימיו לא נשאר כלום מכספו. כל ימיו התגורר בבית נוטה לנפול בשכונת שבזי ביפו החדשה, והיה שמח בחלקו. עד שבשנתיים האחרונות העבירו אותו תלמידיו לבני ברק
בלוויה דומעת שיצאה מביתו ברחוב הרב דנגור 26 בני ברק, כאשר המוני בית ישראל מלווים אותו למנוחות עולמים והובא למנוחות בהר המנוחות סמוך ונראה לציון של מרן החיד”א זיע”א.
היות שהמנוח לא השאיר אחריו זש”ק מתבקשים מוקיריו ומעריציו ללמוד ולהדליק נר וללמוד משניות ותהילים לעילוי נשמתו הטהורה של רבי אברהם יוסף בנימין ב”ר זכריה נ”ע.
_pdf
<< חזרה למבזקים
מרכז לספרים עתיקים וכתבי יד -קונים ומוכרים[email protected] זוכט איר א זעלטען ספר ? דאן פארבינט אייך מיט אונז
הילולא דצדיקיא האט געשריבן:
רבי משה ב"ר שם מזאלישיץ כ"ה ניסן
שמעתי פון ר' שם רוקח שליט"א פון בארא פארק אן אייניקל פון הרה"ק ר' שם קלינגבערג מזאלושיץ הי"ד זי"ע, אז זיין פעטער ר' משה ב"ר שם מזאלושיץ זצ"ל איז נפטר געווארן אין זיין טאטע'ן ר' שם'ס יארצייט כ"ח ניסן (נישט כ"ה)
ר' ראובן חיים קליין הי"ד אב"ד סנינא חתנו של הרה"ק ר' ישעי' מקערעסטיר זי"ע
את זה מצאתי בסייט תולדות ושרשים - עצי משפחה (בתגובה)
Reb Chaim HaQoton10 בפברואר 2012 בשעה 10:45 הרה"ג ראובן חיים קליין זצ"ל הי"ד חתנו של ר' ישעי'הלה היה אב"ד בק"ק סנינא ולא סוגינא כמו שכתבת. הוא חיבר ספר חשוב על יו"ד "מטה ראובן". הוא נהרג במלחמת העולם השני' בלא זרע קודש.
הוא היה בנו של ר' צבי דב קליין ז"ל (המכונה "הדוד ר' הערש בער") מוותיקי העיר מונקטש (ושם היה ראש הקהילה) וממקורבי כ"ק האדמו"ר ממונקטש זצוק"ל. חתנו של ר' צבי דב וגיסו של ר' ראובן חיים היה הרה"ג חיים שריבר זצ"ל דומ"צ במונקטש. ר' צבי דב קליין היה הבן של הרה"ג ראובן חיים קליין זצ"ל אבדק"ק דאויידקאף ובעל מחבר הספר שנות חיים על רבינו ירוחם שהיה מתלמידי החתם סופר ומהר"ם א"ש. שניהם, ר' צבי דב ואביו הרב ראובן חיים נפטרו ביום כ"ב טבת.
(גם אני נמנה מצאצאי הרה"ג ראובן חיים קליין זצ"ל אבדק"ק דאויידקאף).
רבי חיים בן עטר- האוחה"ק [ראה בזה בספר נר מערבי עמ' מ"ה] רבי מרדכי לייב ווינקלר אב"ד מאד - הלבושי מרדכי רבי אברהם ישעי' קרליץ - החזו"א רבי אהרן רוקח אדמו"ר מבעלז רבי יואל טייעלבוים אב"ד ואדמו"ר מסאטמאר רבי ישראל שפירא אדמו"ר מבלאזוב רבי לוי יצחק גרינוואלד אב"ד צעלים - מגדלות מרקחים
רבי משה יהודה (לייב) כ"ץ מסערדאהעלי - מח"ס ויגד משה רבי יהודה סג"ל ראזנער אב"ד סעקלעהיד רבי אליעזר דוד גרינוואלד אב"ד סאטמאר - מח"ס קרן לדוד רבי יהודה גרינוואלד אב"ד סאטמאר - מח"ס זכרון יהודה רבי חנא האלבערשטאם - אדמו"ר מקאלשיץ רבי משה פרידמאן - אדמו"ר מביאן- קראקא רבי צדוק הכהן מלובלין - מח"ס פרי צדיק ועוד
העי! דו, זיי נישט אזוי פארזעצט, עפעס א לחלוחיות גוטסקייט איז אראפגערונען צו דיר אויך, אז דו וועסט עס איינזען וועסטו אנהייבן שפירן אז אך טוב וחסד ירדפוני.
