מי יודע האט געשריבן:
די פלא איז נאר אז לפי זה וואלט מען די היינטיגע צייטונגען געדארפט דרוקן מיט רש"י אותיות
יש אומרים מ'זאל טאקע טייפן די צייטונגען מיט כתב יד עברי, און ס'דא וואס זאגן אז דעריבער טאר מען קיין צייטונג נישט אריין נעמען אין בית הכ. ווייל ס'האט אותיות מרובעות וואס פארמאגן א קדושה.
להנציח זכרונם של צדיקים פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דאhttp://www.yuhrzeit.com
מי יודע האט געשריבן:
די פלא איז נאר אז לפי זה וואלט מען די היינטיגע צייטונגען געדארפט דרוקן מיט רש"י אותיות
יש אומרים מ'זאל טאקע טייפן די צייטונגען מיט כתב יד עברי, און ס'דא וואס זאגן אז דעריבער טאר מען קיין צייטונג נישט אריין נעמען אין בית הכ. ווייל ס'האט אותיות מרובעות וואס פארמאגן א קדושה.
אבער איך האב הנאה, און א דאנק פאר די חיזוק פון די אנדערע חברים
איך האף אז מ'וועט באמת דריקן דעם ספר מיט רש"י אותיות (דערווייל אלע ספרים וואס איך האב א יד דערין (און ס'איז דא ב"ה אסאך) איז געדריקט געווארן מיט רש"י אותיות ב"ה כן יעזור ה' אויף ווייטער
כשמ"ו כן הוא
סיין זיך אויף מיט די לינק צו Webull stocks platform, און איך און די וועלן פארדינען free stocks נאכן deposit $100 די ערשטע 30 טעג פון אויפסיינעןhttps://act.webull.com/nt/1tSOfvYQhs4K/
אונז אידן האבן פיר שריפטן וואס מ'קען זיך באנוצן. א) כתב אשורית, געאייגנט פאר ספרי תורה, תפילין ומזוזות. ב) אותיות מרובעות וואס מ'האט געמאכט עז מ'זאל זיך נישט באנוצן מיט כתב אשורית, האט א געוויסע קדושה, געאייגנט פאר ספרים הקודמים, תלמוד, שו"ע וכדו'* ג) כתב רש"י, געאייגנט פאר געדריקטע ספרים, נישט צו נוצן די פארהייליגטע אותיות מרובעות. ד) געשריבענע אותיות, געאייגנט פאר....
איך מיין אז ס'איז שוין צייט פאר אונזער וועלטל זיך צו משתמש זיין מיט איינע פון די צוויי לעצט דערמאנטע אותיות.
*איך ווייס נישט פון ווי ס'נעמט זיך דאס וואס איז געשטאנען אין עטליכע פאריגע תגובות אז די קדושה אויך די אותיות מרובעות איז אז מ'זאל עז נישט לייגן אין מיסט, שמעתי (בשם...) אז מ'זאל עס לייגן בדרך כבוד אין מיסט.... און אז מ'זאל עס נישט לאזן וואלגערן אויף די ערד.
עין טובה האט געשריבן:
*איך ווייס נישט פון ווי ס'נעמט זיך דאס וואס איז געשטאנען אין עטליכע פאריגע תגובות אז די קדושה אויך די אותיות מרובעות איז אז מ'זאל עז נישט לייגן אין מיסט, שמעתי (בשם...) אז מ'זאל עס לייגן בדרך כבוד אין מיסט.... און אז מ'זאל עס נישט לאזן וואלגערן אויף די ערד.
י"א אזוי, אבער יש אומרים (אדמו"ר מוויזניץ מאנסי, ושמעתי מעוד) אז ס'פארמאגט א געוויסע קדושה
להנציח זכרונם של צדיקים פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דאhttp://www.yuhrzeit.com
אויב האלטסטו אויך אז מ'זאל טוישן די כתב אויפן וועלטל, געב אפ דיין שטימע דא viewtopic.php?f=21&t=25445אויב ווילסטו נישט, געב אויך אפ דיין שטימע. דאנקע שיין.
הילולא, אויף דיין פאריגע תגובה: ג"א שמעתי בשם אדמו"ר מ'וויזניץ מונסי שליט"א שהקדושה הוא שלא יהיה נראין כשחוק, ואין לאותיות מרובעות להיות בקרקע, וכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בעצמו היה קורא העיתון 'דער איד' (לפני השערורי'...) בבית הכבוד
כְּתַב רַשִׁ"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי. הוא קרוי כך משום שלראשונה נעשה בו שימוש בהדפסת פירוש רש"י לתורה.
פירוש רש"י לתורה היה הספר העברי המתוארך הראשון שהודפס, והוא יצא לאור ברג'ו די קלבריה שבאיטליה בשנת 1475. במהדורה זו השתמש המדפיס בעיצוב מיוחד של אותיות שהיה נהוג בקרב יהודי ספרד בתקופת ימי הבינים, צורת אותיותיו מעוגלת ורהוטה, המבוססות על כתב יהודי-ספרדי בסגנון מקורב לכתב האלפבית העברי הנמצא בשימוש מאז תקופת בית שני, כדי להבדיל בין הטקסט המקראי לפירוש רש"י, המודפס בצמוד לו. מאז מכונות האותיות 'כתב רש"י', אף על פי שרש"י עצמו חי באשכנז 375 שנה קודם לכן ולא הכיר את הכתב הזה שנקרא על שמו וכתב באותיות אחרות. הוא השתמש בגרסה מוקדמת של הכתב הרהוט היהודי-אשכנזי הדומה לכתב הרהוט של ימינו.
ישנה אגדה לפיה כתב רש"י הומצא על ידי בנותיו של רש"י. אגדה זו מצטרפת לאגדות אחרות שנקשרו בהן ובהיותן נשים למדניות, בעקבות העובדה שלרש"י לא היו בנים.
בספרי יהדות רבים, המשלבים טקסט-מקור ופרשנות, מקובל, בדרך כלל, שטקסט המקור מופיע במרכז באותיות דפוס רגילות ("כתב מרובע"), והפרשנים (או "נושאי הכלים") בכתב רש"י. כך הוא ברוב דפוסי החומשים, בתלמוד, בטור, בשולחן ערוך ועוד. בעיתונות העברית של המאה ה-19 שימש כתב רש"י כגופן מקובל להערות שוליים לטקסט הראשי, בעיקר בעיתון החבצלת. דבר זה מעיד כי באותה עת שלט קהל קוראים בכתב זה, ויכול היה לקראו ללא בעיה.
כתב רש"י מקובל כיום בדפוס יותר כגופן בספרי יהדות שונים, בהיותו נחשב ככתב "חולין", לעומת הקדושה המיוחסת לכתב המרובע. רבנים מעדות המזרח כמו הרב יצחק כדורי או הרב יוסף קאפח כתבו ביד בכתב זה. כמו כן הפתקה המפורסמת "נ נח נחמ נחמן מאומן" של רבי ישראל דב אודסר כתובה חלקית בכתב זה.
עין טובה האט געשריבן:
הילולא, אויף דיין פאריגע תגובה: ג"א שמעתי בשם אדמו"ר מ'וויזניץ מונסי שליט"א שהקדושה הוא שלא יהיה נראין כשחוק, ואין לאותיות מרובעות להיות בקרקע, וכ"ק מרן אדמו"ר שליט"א בעצמו היה קורא העיתון 'דער איד' (לפני השערורי'...) בבית הכבוד
איך ציה צוריק, איך נעם נישט אחריות על מה ששמעתי בשמו וממנו ביי אים אין ביהמ"ד
להנציח זכרונם של צדיקים פאר נאך אינפערמאציע 'אויף יא"צ פון צדיקים' קוקט דאhttp://www.yuhrzeit.com
חרוזים האט געשריבן:
כמו כן הפתקה המפורסמת "נ נח נחמ נחמן מאומן" של רבי ישראל דב אודסר כתובה חלקית בכתב זה. [/size]
די חברה קענען נישט מחלק זיין בין הרב כדורי זצ"ל צו דעם בעל הפתק (אשכנזי), אבער מיט דעם האבן זיי רעכט, אז כתב רש"י האט מען געמאכט כדי נישט צו ניצן דעם פארהייליגטן אות מרובע. (אגב דאכט זיך מיר אז מ'האט שוין גענוצט כתב רש"י פאר רש"י אליין)
י.י. שפיגל באקאנט מיט זיין מוסטערהאפטיגע ספרים על תולדות הדפוס והספרים, און זיין לעצטע כרך ברענגט צוזאמען אלע ידיעות בנוגע די פונטס וכו' וכדומה, איך וואלט מציע געווען פאר אלע היציגע דורך צו טיען און נאכדעם רעדן ווייטער.
עכ"פ דאס איז זיכער אז בזמנינו היום, ספרים באותיות מרובעות גייען מער.
אוהב ספרים האט געשריבן:
י.י. שפיגל באקאנט מיט זיין מוסטערהאפטיגע ספרים על תולדות הדפוס והספרים, און זיין לעצטע כרך ברענגט צוזאמען אלע ידיעות בנוגע די פונטס וכו' וכדומה, איך וואלט מציע געווען פאר אלע היציגע דורך צו טיען און נאכדעם רעדן ווייטער.
עכ"פ דאס איז זיכער אז בזמנינו היום, ספרים באותיות מרובעות גייען מער.
דער פאראדאקס פון די "קדושה" טעאריע איז, אז למעשה האט מען זיך באנוצט מיט אותיות מרובעות פאר כל מיני נארישקייטן, אלע צייטונגען פאשקעווילן און פאמפלעטן (אמווייניגסטנס פון די לעצטע 150 יאר) זענען געדרוקט מיט אותיות מרובעות, אום די ספרים הקדושים ברובם זענען געדרוקט מיט כתב רש"י - פארוואס? זיך נישט צו באנוצן מיט די הייליגע אותיות מרובעות?
(עס איז נישט נוגע דער שמועס צי עס האט בפועל א קדושה, די נקודה איז אז די ספרים האט מען נישט געדרוקט מיט רש"י אותיות ווייל ס'איז נישט געווען גענוג הייליג צו פארנעמען אותיות מרובעות).
די רמ"א שרייבט בדרך אפשר פארוואס מען האט געמאכט כתב משיט"א, דארף מען וויסען וואס איז דאס כתב משיט"א וואס אויף דעם איז אויכעט דא א מחלוקת צו עס מיינט מה שמכונה בימינו כתב רש"י.
עכ"פ די נקודה פון די רמ"א איז אז מען נוצט א כתב וואס איז אנדערש פון אשורית, און מרובעות אדער אותיות צו"ר אדער כתב המכונה רש"י זענען נישט אשורית