שלא לטעות עם טורבין שבבעהמען - ששם הי' רב ר' אברהם שמואל בן ר' יצחק בכרך מבומסלא, הוא נולד בשנת של"ה בעיר בומסלא שבמדינת בעהמען, למד תורה אצל הגאון המהר"ל מפראג, ואצל חתנו של הנ"ל ר' יצחק כ"ץ, רבו הזאת נתן לו [בזווג שני] את בתו החשובה מרת חוה המפורסמת בחכימותה ובחסידותה, מקודשם הי' דרשן בפראג, ואחר כך היה אב"ד בקהלת טורבין, ואח"כ בקעלין, ובפוהרליץ, ומשנת שס"ח נתקבל לאב"ד בווירמייזא, לאחר הגירוש בווירמייזא בשנת ש"ע הלך בגולה ונעשה חולה ונפטר ביום כ"ז אייר שנת שע"ה בעיר גראנסהיים בהיותו בן ארבעים שנה, ומנו"כ בעיר אלשבאך, בספר נפשות צדיקים (פפד"ם תרט"ו מספר עשרים) נמצא נוסח מצבתו, בנו ר' משה שמשון אביו של הגאון המפורסם ר' יאיר חיים בכרך בעל החות יאיר.
א. ר' שמעון וואלף בן ר' דוד טעבלה אויערבאך חתן המהרש"ל, היה אב"ד בטורבין ואח"כ בלומבלא, ואחר כך בלובלין, ואח"כ בפרעמיסלא, ובשנת שפ"ה נתקבל לרב בפוזנא עד שנת שפ"ט, ואח"כ בווין ואח"כ בפראג ושם נפטר ביום י"ז חשון שנת שצ"ב, חתנו ר' אליעזר ליפמאן היילפרין.
ב. ר' מנחם מאניש בנו של הגאון ר' יצחק חיות אב"ד לבוב, קראקא, ופראג, מח"ס אפי רברבי, שיח יצחק, פני יצחק, ר' מאניש בנו היה אב"ד בטורבין, ואח"כ בשידלוב, ואח"כ בשנת שע"ז נתקבל לרב בווילנא ונפטר שם ביום ח' אייר שנת שצ"ז, בניו, ר' יעקב, ר' שמשון, חתנו הר"ר יוסף הורוויץ.
ג. ר' יצחק בן ר' אור שרגא פייבל מקראקא, היה אב"ד בטורבין, חותם ביום כ"ג אלול שנת ת"ל ביריד יעראסלאוו בועד ארבע ארצות, ובי"א תשרי שנת תל"ב חותם ביריד יעראסלאוו על ספר נחמות ציון שנדפס בפראנקפורט דמיין, ועל ספר דברי שמואל מסכים בועד פינטשוב בשנת תל"ג, והספר נדפס באמשטרדם בשנת תל"ח.
ד. ר' מאיר בן ר' יוסף יאסקא כ"ץ, אב"ד טורבין, חותם בועד בלובלין ביום ה' אייר שנת תל"ח, ושם בד' סיון, וביום כ"ו אלול שנת תמ"ז חותם בועד יעראסלאוו.
ה. ר' זכרי מענדל אב"ד בביהכ"נ הגבוה בקראקא מקום אביו, ואח"כ נתקבל לרב בטורבין ואח"כ בבעלז, בעל מחבר ספר המפורסם באר היטב על שו"ע יו"ד וחו"מ, בנו של הגאון המפורסם ר' ארי' ליב אב"ד קראקא הנקרא "דער הויכיר רבי ר' ליב", חותם ביום כ"ז אלול שנת תמ"ח בועד יעראסלאוו, וכן חותם בועד יעראסלאוו בי"ז תשרי שנת תמ"ט, ביום ב' אב שנת תמ"ט חותם בועד בהסכמה להמחבר ספר ספר צפנת פענח החדש שנדפס בשנת תנ"ד, חותם שם ר' זכרי' מענדל בזה"ל, "ונאם זכרי' מענדל בא"א המאור הגדול מהור"ר אריה ליב זצ"ל החונה בק"ק טורבין ולע"ע בק"ק בעלז" שאז נתקבל לרב בבעלז.
ו. ר' משה ב"ר צבי הירש סג"ל חותם ביריד יערסלב ביום ט תשרי תנ"ח, על ספר כבוד חכמים שנדפס בוויניציאה שנת ת"ס, ובט' ניסן שנת תע"א מסכים על ספר מכתב אליהו שנדפס בהמבורג בשנת תע"ה.
ז. ר' עזריאל ב"ר בנימן מסכים ביום כ"א תמוז שנת תפ"ב, על ספר זרע ישראל שנדפס בווילהמרשדורף שנת ת"ץ.
ח. ר' נתן נטעהסכמתו בשנת תק"א על ספר ויקהל משה שנדפס בזאלקווא באותו שנה, ובשנת תקכ"ג על ספר אסיפת יהודה.
ט. ר' אלעזר הלוי לאנדא בנו של הרב הגאון ר' יוסף הלוי לאנדא אב"ד קלויז אפטא, ואח"כ אב"ד במעזריטש, פרנס ומנהיג של גליל קראקא, ב"ר יחזקאל הלוי לאנדא בנו של המפורסם ר' הירש וויטשעס אבי משפחת לאנדא, ר' אלעזר הי' חתן הגאון ר' יעקב יצחק הויכגילערנטער אב"ד זאמאשטש, היה לו בן שממנו נולד נכדו ר' אלי' לאנדא אב"ד טורבין, חתניו ר' יצחק הויכגעלערענטער אב"ד זאמאשטש מחבר ספר זכרון יצחק בן המשנת חכמים, ור' אברהם יעקב גילערטער אב"ד טישעוויץ ב"ר משה אב"ד טאמעשאוו בן הגאון ר' צבי הירש בושקא מח"ס תפארת צבי, נודע בהסכמתו היקרה על ספר שבחי הבעש"ט דפוס לאשצוב.
י. ר' נח שמואל ליפשיץ בן הרב ר' יהודא ליב ליפשיץ אבד"ק בלאשקע ובאפאטשנע ושם מנ"כ, ר' נח שמואל נולד בשנת תק"ם, ובשנת תקנ"ח בהיותו בן י"ח שנה נתקבל לאבד"ק טורבין, ואח"כ הי' אב"ד בעיר בעזין, ושם נפטר ביום כ"ט טבת שנת תקצ"ב והובא לקבורה בעיר שעפס, הי' מגדולי תלמידיו של החוזה מלובלין זצ"ל, ספרו דברי שמואל על מס' שבת נדפס בלאדזש שנת תרפ"ז, גם הוציא לאור ספר המכריע מהראשון התוס' רי"ד עם פירוש זר זהב ומנחת יהודה, בנו ר' ישראל צבי ליפשיץ מקאזמיר ומנ"כ בעיר וויערשוב.
יא. ר' שאול הלוי וואהל נולד לאביו הרה"ג ר' נפתלי הירץ הלוי וואהל אבד"ק טארניגראד, שהי' בן הרה"ג ר' שמואל הלוי אב"ד סקאהל, בן הרה"ג ר' ישראל הלוי אב"ד טארניגראד, ר' שאול נתקבל לאב"ד בק"ק טורבין, ובסוף ימיו [כבר בשנת תקפ"ב כמבואר בספר זכרון יצחק שנדפס באותו שנה], עבר לדור לעיר זאמאשטש במקום שני בניו שדרו שם בניו והם, הא' ר' ישראל איסר חתן הרב ר' יצחק הויכגעלערענטער אב"ד זאמאשטש מח"ס זכרון יצחק, והב' הרב הגאון ר' משה [יושע העשיל] הלוי וואהל, נולד לאביו ר' שאול בשנת תקנ"ז, היה מגדולי תלמידי הגאון הישועות יעקב בלעמבערג, נתקבל לאב"ד בזאמאשטש אחרי פטירת מחותנו ר' יצחק הנ"ל בשנת תקפ"ז, וראיתי בספר טהור רעיונים שנדפס בווארשא בשנת תרנ"ו נמצא הסכמה מר' משה בזאמאשטש בשנת תקצ"ז, חותם שם "הק' משה הלוי וואהל בהרב האבד"ק טורבין" בשנת תרי"א מסכים על ספר בית משה, בשנת תרכ"ז מסכים על ספר שמן המור, בשנת תרכ"ח מסכים על ספר לקוטי מהרי"א, ר' משה נפטר בזאמושטש ביום י"ג ניסן שנת תרל"ג בן ע"ו שנה, ר' שאול נפטר בזאמושטש ביום ג' אב שנת תקצ"א.
יב. ר' ארי' יודא ליביש איגרא, נשא את מרת בריינדל בתו של ר' צבי הירש מאנדלסבורג, אמה של מרת בריינדל היתה האשה החשובה מרת שרה חוה בתו היחידה של גאון הדור רבי ר' משולם איגרא ורק ממנה נשאר לר' משולם זרע של קיימא, ר' ארי' ליביש היה מקודם רב בעיר גריצא, ואחר כך נתקבל לרב בעיר טורבין, ובסוף ימיו נתקבל לרב בעיר זאלישטשיק, הסתופף בצל הרב הקדוש הדברי חיים מצאנז, השאיר אחריו בן גאון גדול צדיק וקדוש, הוא הרב הצדיק ר' אברהם יוסף איגרא אדמו"ר מזוואלין וקשאנוב חתנו של הרה"ק ר' מרדכי'לע נאדבורנער, אף הוא היה נוסע להדברי חיים, וכשהדפיס בשנת תרל"ג אחר פטירת אביו את הספר של זקינו הג"ר משולם בשם "איגרא רמה" קיבל הסכמה חשובה מהרה"ק מצאנז, וידוע המעשה שהדברי חיים שאל אותו פעם אחת שיספר לו מזקינו דבר וענה הנכד שבשעת תפלת שמו"ע הכה עצמו בראשו שיוכל לכוין בתפלתו ולא יהרהר בתורה מרוב עוצם דבקותו בהתורה.
יג. ר' אלי' הלוי לאנדא אב"ד טורבין נכדו של הגאון המפורסם ר' אלעזר הלוי לאנדא אב"ד טורבין, שימש כרב בטורבין משך ארבעים שנה משנת תר"ל עד תר"ע, בנו ר' יוסף צבי מאסטראווצע מחבר ספר אמרי יוסף על רות נדפס בווארשא שנת תרמ"ח, וספר ברכת יוסף עה"ת נדפס בווארשא תרנ"ט.
יד. ר' יעקב ליב ווייסבראט ביום ה' שופטים שנת תרמ"ו מסכים על ספר אלה המצות שנדפס בווארשא תרמ"ז.
טו. ר' מרדכי מאיר (ווייסברויט), בשנת תרצ"ח מסכים מטורבין על ספר ובחרת בחיים שנדפס בטארנאפאל באותו שנה.
