איתא במדרש (הובא בילקוט ריש משלי) והחכמה מאין תמצא מלמד שהיה שלמה מחפש ואומר היכן היא החכמה מצויה ר' אליעזר אומר בראש ר' יהושע אומר בלב וכו' נמצאת אומר שדוד תפשׂ כדברי רבי אליעזר ושלמה כדברי רבי יהושע
עכ"פ מ'רעדט דא אין שפראך וויזוי עס קומט צו זאגן, און דאס איז פארשטייט זיך ע"פ הלשון המצויה בכל כתבי הקודש ביד נביאיך בסוד עבדיךאון דער שואל מעג מעקן דבריו נאכ'ן זעהן די מקור הלשון
איתא במדרש (הובא בילקוט ריש משלי) והחכמה מאין תמצא מלמד שהיה שלמה מחפש ואומר היכן היא החכמה מצויה ר' אליעזר אומר בראש ר' יהושע אומר בלב וכו' נמצאת אומר שדוד תפשׂ כדברי רבי אליעזר ושלמה כדברי רבי יהושע
עכ"פ מ'רעדט דא אין שפראך וויזוי עס קומט צו זאגן, און דאס איז פארשטייט זיך ע"פ הלשון המצויה בכל כתבי הקודש ביד נביאיך בסוד עבדיךאון דער שואל מעג מעקן דבריו נאכ'ן זעהן די מקור הלשון
הבאת קטע קצרה וחסר כל הענין הנרחב, וכל הענין שם פלא והפלא וסתומה. ובודאי דוד ידע המקראות מחכם לב וכו' ואין בזה פלוגתא בפירוש הקרא כפשוטו.
איתא במדרש (הובא בילקוט ריש משלי) והחכמה מאין תמצא מלמד שהיה שלמה מחפש ואומר היכן היא החכמה מצויה ר' אליעזר אומר בראש ר' יהושע אומר בלב וכו' נמצאת אומר שדוד תפשׂ כדברי רבי אליעזר ושלמה כדברי רבי יהושע
עכ"פ מ'רעדט דא אין שפראך וויזוי עס קומט צו זאגן, און דאס איז פארשטייט זיך ע"פ הלשון המצויה בכל כתבי הקודש ביד נביאיך בסוד עבדיךאון דער שואל מעג מעקן דבריו נאכ'ן זעהן די מקור הלשון
געמעקט.
חכמה שטייט טאקע אז ס'האט מיט די לב, ''וכל אשה חכמת לב'' ''חכם לב יקח מצוות' און נאך.
מייין שאלה איז געווען איבער שימת לב אדער שימת ראש.
@loyodea איך האב נאר געברענגט ראשי פרקים פונעם מדרש מיט די 'אינטרעסאנטע' חלק: א מחלוקת דוד ושלמה ור"א ור"י, און צו באמערקן אז מ'רעדט פון חכמה בראש ובלב.
ד"א זש"ה והחכמה מאין תמצא מלמד שהיה שלמה מחפש ואומר היכן היא החכמה מצויה ר' אליעזר אומר בראש ר' יהושע אומר בלב ואתיא כדעתיה דר' יהושע דאמר החכמה היא בלב דכתיב נתתה שמחה בלבי, ואין שמחה אלא חכמה שנאמר חכם בני ושמח לבי, למ"ד אל תקרי למ"ד אלא לב שהלב הוא מבין דעת שנאמר חכם לב יקח מצות חוזר באותיות, ואף דוד פרש עליה לב טהור ברא לי א'לקים מפני מה נתנה חכמה בלב לפי שכל האברים תלוים בלב, אמר שלמה אני לא אעשה כמו שעשה אבא, אבא פתח חכמתו בראש אותיות וסיים באמצע כל הנשמה תהלל י' אבל אני איני עושה כן אני פותח באמצע אותיות ומסיים בסוף אותיות, פותח באמצע אותיות במקום שיש חכמה, והיכן חכמה נתונה בלב שנתונה באמצע האדם, נמצאת אומר שדוד תפס כדברי ר' אליעזר ושלמה תפס כדברי ר' יהושע, ולא עוד אלא שהלב נתון ביד הקב"ה שנאמר פלגי מים לב מלך ביד ה', וכיון שראה שלמה שהחכמה נתונה בלב משם התחיל שנאמר משלי שלמה
Mezofzefהאט געשריבן:↑מיטוואך יולי 24, 2024 1:39 am
התורה חסההאט געשריבן:↑דינסטאג יולי 23, 2024 7:28 pm
ווי אזוי זאגט מען א "הויקער" אין לשון הקודש?
גיבן
ווי זעסטו דאס?
אזוי איז עס אין היינטיגע לשון הקודש עיברית. אבער דער מקור איז פון דער גיבן/גִבֵּן וואס שטייט אין די תורה ביי די מומים, און איין פשט דערינען (ווי דער גמרא אין בכורות מג: איז מפרש פשט אין דער משנה) איז"ששדרתו עקומה".
Mezofzefהאט געשריבן:↑מיטוואך יולי 24, 2024 1:39 am
התורה חסההאט געשריבן:↑דינסטאג יולי 23, 2024 7:28 pm
ווי אזוי זאגט מען א "הויקער" אין לשון הקודש?
גיבן
ווי זעסטו דאס?
אזוי איז עס אין היינטיגע לשון הקודש עיברית. אבער דער מקור איז פון דער גיבן/גִבֵּן וואס שטייט אין די תורה ביי די מומים, און איין פשט דערינען (ווי דער גמרא אין בכורות מג: איז מפרש פשט אין דער משנה) איז"ששדרתו עקומה".
פון חדר האב איך געדענקט אז 'גבן' מיינט לאנגע אויגן ברעמען, פון די משנה האב איך נישט געוואוסט.
Mezofzefהאט געשריבן:↑מיטוואך יולי 24, 2024 1:39 am
התורה חסההאט געשריבן:↑דינסטאג יולי 23, 2024 7:28 pm
ווי אזוי זאגט מען א "הויקער" אין לשון הקודש?
גיבן
ווי זעסטו דאס?
אזוי איז עס אין היינטיגע לשון הקודש עיברית. אבער דער מקור איז פון דער גיבן/גִבֵּן וואס שטייט אין די תורה ביי די מומים, און איין פשט דערינען (ווי דער גמרא אין בכורות מג: איז מפרש פשט אין דער משנה) איז"ששדרתו עקומה".
פון חדר האב איך געדענקט אז 'גבן' מיינט לאנגע אויגן ברעמען, פון די משנה האב איך נישט געוואוסט.
אין ערגעץ רעדט מען נישט פון א קעמל'ס הויקער?
עס איז א מחלוקת בש"ס וואס דאס מיינט. אונזערע רביס האבן געטיישט ווי אזוי רש"י אויפן פלאץ טייטשט, במילא געדענקסטו אז דאס גבן האט מיט די אויגן.
מידת הסבלנות איז גאר א גוטער מידה. אבער נאר פאר די קאר וואס פארט אינטער מיר, און נישט פאר די קאר וואס פארט פאר מיר.