מיללער האט געשריבן: כמה פעמים מצינו דיון בענין אי בעילה בבהמה נחשב כבעילה לאדם?
נ"ד. הטיח בבהמה
נ"ד: המערה בבהמה.
נט: נבעלה לבהמה. ולהלן שכשרה לכהונה.
די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד
נאטרוליסט האט געשריבן:מיללער האט געשריבן: כמה פעמים מצינו דיון בענין אי בעילה בבהמה נחשב כבעילה לאדם?
נ"ד. הטיח בבהמה
נ"ד: המערה בבהמה.
נט: נבעלה לבהמה. ולהלן שכשרה לכהונה.
היסטאריקער האט געשריבן: כמה שיטות יש בדין גרים לכהונה?
היסטאריקער האט געשריבן: כמה שיטות יש בדין גרים לכהונה?
נאטרוליסט האט געשריבן:היסטאריקער האט געשריבן: כמה שיטות יש בדין גרים לכהונה?
לאביי מאכיל. הואיל שמאכיל בלא ידעה.
לרבא מאכיל, הואיל ומאכילה לעבדיו הכנענים.
לרבי יהודה אינו מאכיל, אי בקדשתיה קימא או שבת גר כבת חלל זכר - וקהל גירים איקרי קהל.
לרבי יוסיי מאכיל, לאו בקדשתיה קימא, גר שנשא גיורת בתו כשרות לכהונה - וקהל גירים לא איקרי קהל.
לראב"י מאכיל, שכשרות איתוספי' בה לינשא לכהונה, ולא איקרי קהל.
מיללער האט געשריבן:נאטרוליסט האט געשריבן:היסטאריקער האט געשריבן: כמה שיטות יש בדין גרים לכהונה?
לרבי יהודה אינו מאכיל, אי בקדשתיה קימא או שבת גר כבת חלל זכר - וקהל גירים איקרי קהל.
לרבי יוסיי מאכיל, לאו בקדשתיה קימא, גר שנשא גיורת בתו כשרות לכהונה - וקהל גירים לא איקרי קהל.
לראב"י מאכיל, שכשרות איתוספי' בה לינשא לכהונה, ולא איקרי קהל.
איר מיינט בדין גרים לתרומה, לכאורה היתה השאלה בדין היתר נישואי גיורת לכהונה
מחלקות אביי ורבא הוא בפצוע דכא עם בת ישראל, מה לזה עם גירות?
ישמחו האט געשריבן: וויפיל מאל טרעפן מיר דאס לשון:
אמר רב עמרם הא מילתא אמר לן רב ששת ואנהרינהו לעיינין ממתניתין?
מיללער האט געשריבן:היסטאריקער האט געשריבן: כמה שיטות יש בדין גרים לכהונה?
יש בזה ד' שיטות, המקיל שבכולן הוא רשב"י שגיורת פחותה מבת ג' שנים וי"א מותרת לכהונה, ומלבד זה נחלקו רבי יהודה, רבי יוסי וראב"י בקידושין הובא בפירקין נז. אי צריך אביו ואמו מישראל, או סגי אם אחד מהם מישראל או סגי אם הורתה ולידתה בקדושה
מיללער האט געשריבן:קושר כתרים האט געשריבן:
ב' הערות
1. לגבי אי ילפי' לר"ע איש איש גם לערל שפסול לפרה לכאורה זה מחלוקת רב יוסף ורבא, ולר' יוסף פטור גם מראיה מזה הכ' ולרבא פטור רק משום דמאוס