אליעזר לאנדאהאט געשריבן:↑מאנטאג אפריל 25, 2022 7:28 pm
Mezofzef האט געשריבן:
Mezofzef האט געשריבן:
כמדומה לי אז עס איז נישט אויסגעהאלטן צו נעמען א ד.נ.א. טעסט וויבאלד אונז פסק'ענען דאך אז משפּחה כיון שנטמעה נטמעה. שמעתי פעם אז די רבנות לאזט נישט העריטעזש. קאם דורכפירן די טעסטן משום האט טעמא.
עס איז זייער גרינג צו האבן א חשש. צוויי "ברודער" נעמען די טעסט. איינער קומט ארויף אלע באקאנטע קרובים פון די טאטע און מאמע, און די אנדערע קומט נאר ארויף פון די מאמע.
אליעזר לאנדאהאט געשריבן:↑מאנטאג אפריל 25, 2022 7:28 pm
Mezofzef האט געשריבן:
Mezofzef האט געשריבן:
כמדומה לי אז עס איז נישט אויסגעהאלטן צו נעמען א ד.נ.א. טעסט וויבאלד אונז פסק'ענען דאך אז משפּחה כיון שנטמעה נטמעה. שמעתי פעם אז די רבנות לאזט נישט העריטעזש. קאם דורכפירן די טעסטן משום האט טעמא.
עס איז זייער גרינג צו האבן א חשש. צוויי "ברודער" נעמען די טעסט. איינער קומט ארויף אלע באקאנטע קרובים פון די טאטע און מאמע, און די אנדערע קומט נאר ארויף פון די מאמע.
ב"ה מיינס האט געוויזן אז איך בין א כשר קינד...
אלס קינד האט מיר מיין טאטע געזאגט אז מען האט מיר אויפגעטוישט אין שפיטאל מיט א צווייטענ'ס קינד... כ'האב געטשעקט דנ"א און ס'האט געוויזן איך בין זיינ'ס א כשר קינד..., בערך 50.1% פון מיין טאטע ע"ה און בערך 49.9% פון מיין מאמע ע"ה
אליעזר לאנדאהאט געשריבן:↑מאנטאג אפריל 25, 2022 7:28 pm
Mezofzef האט געשריבן:
Mezofzef האט געשריבן:
כמדומה לי אז עס איז נישט אויסגעהאלטן צו נעמען א ד.נ.א. טעסט וויבאלד אונז פסק'ענען דאך אז משפּחה כיון שנטמעה נטמעה. שמעתי פעם אז די רבנות לאזט נישט העריטעזש. קאם דורכפירן די טעסטן משום האט טעמא.
עס איז זייער גרינג צו האבן א חשש. צוויי "ברודער" נעמען די טעסט. איינער קומט ארויף אלע באקאנטע קרובים פון די טאטע און מאמע, און די אנדערע קומט נאר ארויף פון די מאמע.
ב"ה מיינס האט געוויזן אז איך בין א כשר קינד...
די מעשה מיט רבנות איבער העריטעזש מאכט נישט קיין סענס, לכאורה איז די סיבה די מדינה וויל נישט אז די 1000'זענטער געגאנבעטע קינדער זאלן אפיר קומען אדער אז ס'זאל נתגלה ווערן קלונם די שווערע טויזענטער ממזרים אין די קיבוצים... מיר האט פארציילט א אידינע פון א"י, וואס טוט אסאך אין דנ"א יחוס, מיט ווייטוג אז אירע עלטערן פון קיבוץ ווילן איר בשום אין אופן געבן זייערע דנ"א צו זיך בודק זיין אויף העריטעזש...
אליעזר לאנדאהאט געשריבן:↑מאנטאג אפריל 25, 2022 7:28 pm
Mezofzef האט געשריבן:
Mezofzef האט געשריבן:
כמדומה לי אז עס איז נישט אויסגעהאלטן צו נעמען א ד.נ.א. טעסט וויבאלד אונז פסק'ענען דאך אז משפּחה כיון שנטמעה נטמעה. שמעתי פעם אז די רבנות לאזט נישט העריטעזש. קאם דורכפירן די טעסטן משום האט טעמא.
עס איז זייער גרינג צו האבן א חשש. צוויי "ברודער" נעמען די טעסט. איינער קומט ארויף אלע באקאנטע קרובים פון די טאטע און מאמע, און די אנדערע קומט נאר ארויף פון די מאמע.
ב"ה מיינס האט געוויזן אז איך בין א כשר קינד...
איך האב געשריבן "אויף א משפחה" וואס אויף דעם איז דא א דין נטמעה
אמור יאמרהאט געשריבן:↑דינסטאג סעפטעמבער 12, 2023 12:37 pm
איינער קען ביטע אריינקומען מיט מראה מקומות אויף DNA בהלכה
א שנעלער זוך אויף גוגל צייכנט דאס צו (נאכנישט אדורכגעבליקט אבער איך זע ער ברענגט הרב וואזנער זצ''ל'ס פסק)
◄ ווייז ספוילער
מאת הרה"ג הרב יעקב רוז'ה שליט"א, רב יחידת זק"א תל אביב
לאחרונה היו מספר אירועים קשים שבהם נהרגו מספר אנשים יחדיו. בחלק מאירועים אלה, הגופות היו במצב, שלפי ההלכה אין תוקף לזיהוי על סמך הכרות אישית של הפנים. ולכן הזיהוי נעשה על סמך המטען התורשתי = DNA = דנ"א.
המטען הגנטי
המטען התורשתי הוא ייחודי לכל אדם, והוא מהווה כעין 'תעודת זהות' ביולוגית.
הסיכוי שלשני בני אדם יהא אותו הרכב של דנ"א הוא אחד ל-30 מיליון.
בעזרת מיפוי הדנ"א ניתן לזהות בני אדם, שכן הדנ"א מהווה 'טביעת אצבעות' ייחודית לכל אדם.
הזיהוי הגנטי יכול להיעשות אפילו מקטע קטן של רקמה כלשהי, כגון שיער, טיפת דם, שכבת זרע, או קטע של עור. הזיהוי הוא בוודאות קרובה ל-100%,
כדי להשתמש בדנ"א למטרות זיהוי של גופה, יש לקחת מהגופה טיפת דם, להפיק מחומר זה את הדנ"א של הגופה ולהשוות את הדנ"א מגופה הנבדקת לדוגמת דנ"א שידוע שמקורו באדם הנעדר.
אם אין חומר שידוע שהוא מאדם הנעדר, יש אפשרות להעזר לצורך זיהוי בדוגמאות דם מהוריו של הנעדר או מצאצאיו.
פסקי הלכה
פסק של בית הוראה בראשות הגר"ש ואזנר שליט"א: (נמצא תחת ידי)
"על דבר השאלה האם אפשר להתיר עגונה מכבלי העיגון על סמך בדיקה זו? באופן כללי יש להבדיל בנידון זה בין בדיקת דנ"א, שיש התאמה בגוף האדם מעצמו לעצמו, לבין התאמה בין גוף האדם הנעדר לבין הוריו וצאצאיו. בדיקה בגוף האדם מעצמו לעצמו הינה יותר מגדר סימן בינוני, וקרובה לסימן מובהק. אמנם אין לסמוך אך ורק על בדיקה זו, אלא אם כן יש רגלים לדבר וצדדים נוספים עפ"י הלכה. אבל בדיקת דנ"א,שבה נעשית התאמה בין גוף הנעדר היא סימן בינוני.
כל הנ"ל נכתב ע"פ דעתו של מו"ר מרן הגר"ש ואזנר שליט"א
כמו כן הדברים אושרו ע"י הגר"נ קרליץ שליט"א
על החתום : הרב משה קליין
הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א (תחומין / כרך כג):
"בדיקת DNA נראה שנחשבת כסימן מובהק, שהרי כאמור לעיל הסיכוי למציאת אדם בעלי סימני זיהוי דומים הוא אחד מתוך עשרה בליון. אלא שיש מי שטוען, שהבדיקות לא נעשו בכל האנשים שחיו מאז ימות האדם הראשון. לענ"ד אעפ"כ סומכין על זה. תדע, שהרי סומכין על טביעת עין מכח ההנחה שאין פרצופיהן של אנשים דומים זה לזה. ומנין לנו זאת? וכי נסעו בכל העולם ובדקו את כל האנשים וראו שאין שני אנשים דומים?! אלא על כרחך שסמכו על כך שרואים הרבה אנשים, ומתוכם לא נמצאו שנים דומים. אין זה אלא שכך ברא הקב"ה את בריותיו, שיהיו פרצופיהם שונים זה מזה".
כאמור באשר לבדיקת DNA נחלקו הדעות - לדעת בית דינו של הגר"ש וואזנר, כשההשוואה נעשית בין התאים שבגופה לתאים שמוכרים מהאדם בהיותו חי, זהו סימן בינוני הקרוב למובהק; כשההשוואה נעשית בין הגופה להורי הנעדר או לצאצאיו, אין זה יותר מסימן בינוני. אולם לדעת הרז"נ גולדברג, בדיקה זו היא כסימן מובהק.
סימן בינוני אין בו די כדי להתיר עגונה להינשא. אולם ניתן לצרפו לסימנים בינוניים נוספים, ואז להתיר את האשה.
במסגרת פעילותינו במכון לרפואה משפטית אנו נוהגים, כי כאשר מדובר באדם נשוי יש להחמיר כדעת בית הדין של הגר"ש ואזנר שליט"א אולם בשעה שמדובר ברווק או באשה יש להקל כדעת הרב גולדברג והחילוק פשוט.
יש הנאההאט געשריבן:↑דינסטאג סעפטעמבער 12, 2023 12:56 pm
אמור יאמרהאט געשריבן:↑דינסטאג סעפטעמבער 12, 2023 12:37 pm
איינער קען ביטע אריינקומען מיט מראה מקומות אויף DNA בהלכה
א שנעלער זוך אויף גוגל צייכנט דאס צו (נאכנישט אדורכגעבליקט אבער איך זע ער ברענגט הרב וואזנער זצ''ל'ס פסק)
◄ ווייז ספוילער
מאת הרה"ג הרב יעקב רוז'ה שליט"א, רב יחידת זק"א תל אביב
לאחרונה היו מספר אירועים קשים שבהם נהרגו מספר אנשים יחדיו. בחלק מאירועים אלה, הגופות היו במצב, שלפי ההלכה אין תוקף לזיהוי על סמך הכרות אישית של הפנים. ולכן הזיהוי נעשה על סמך המטען התורשתי = DNA = דנ"א.
המטען הגנטי
המטען התורשתי הוא ייחודי לכל אדם, והוא מהווה כעין 'תעודת זהות' ביולוגית.
הסיכוי שלשני בני אדם יהא אותו הרכב של דנ"א הוא אחד ל-30 מיליון.
בעזרת מיפוי הדנ"א ניתן לזהות בני אדם, שכן הדנ"א מהווה 'טביעת אצבעות' ייחודית לכל אדם.
הזיהוי הגנטי יכול להיעשות אפילו מקטע קטן של רקמה כלשהי, כגון שיער, טיפת דם, שכבת זרע, או קטע של עור. הזיהוי הוא בוודאות קרובה ל-100%,
כדי להשתמש בדנ"א למטרות זיהוי של גופה, יש לקחת מהגופה טיפת דם, להפיק מחומר זה את הדנ"א של הגופה ולהשוות את הדנ"א מגופה הנבדקת לדוגמת דנ"א שידוע שמקורו באדם הנעדר.
אם אין חומר שידוע שהוא מאדם הנעדר, יש אפשרות להעזר לצורך זיהוי בדוגמאות דם מהוריו של הנעדר או מצאצאיו.
פסקי הלכה
פסק של בית הוראה בראשות הגר"ש ואזנר שליט"א: (נמצא תחת ידי)
"על דבר השאלה האם אפשר להתיר עגונה מכבלי העיגון על סמך בדיקה זו? באופן כללי יש להבדיל בנידון זה בין בדיקת דנ"א, שיש התאמה בגוף האדם מעצמו לעצמו, לבין התאמה בין גוף האדם הנעדר לבין הוריו וצאצאיו. בדיקה בגוף האדם מעצמו לעצמו הינה יותר מגדר סימן בינוני, וקרובה לסימן מובהק. אמנם אין לסמוך אך ורק על בדיקה זו, אלא אם כן יש רגלים לדבר וצדדים נוספים עפ"י הלכה. אבל בדיקת דנ"א,שבה נעשית התאמה בין גוף הנעדר היא סימן בינוני.
כל הנ"ל נכתב ע"פ דעתו של מו"ר מרן הגר"ש ואזנר שליט"א
כמו כן הדברים אושרו ע"י הגר"נ קרליץ שליט"א
על החתום : הרב משה קליין
הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א (תחומין / כרך כג):
"בדיקת DNA נראה שנחשבת כסימן מובהק, שהרי כאמור לעיל הסיכוי למציאת אדם בעלי סימני זיהוי דומים הוא אחד מתוך עשרה בליון. אלא שיש מי שטוען, שהבדיקות לא נעשו בכל האנשים שחיו מאז ימות האדם הראשון. לענ"ד אעפ"כ סומכין על זה. תדע, שהרי סומכין על טביעת עין מכח ההנחה שאין פרצופיהן של אנשים דומים זה לזה. ומנין לנו זאת? וכי נסעו בכל העולם ובדקו את כל האנשים וראו שאין שני אנשים דומים?! אלא על כרחך שסמכו על כך שרואים הרבה אנשים, ומתוכם לא נמצאו שנים דומים. אין זה אלא שכך ברא הקב"ה את בריותיו, שיהיו פרצופיהם שונים זה מזה".
כאמור באשר לבדיקת DNA נחלקו הדעות - לדעת בית דינו של הגר"ש וואזנר, כשההשוואה נעשית בין התאים שבגופה לתאים שמוכרים מהאדם בהיותו חי, זהו סימן בינוני הקרוב למובהק; כשההשוואה נעשית בין הגופה להורי הנעדר או לצאצאיו, אין זה יותר מסימן בינוני. אולם לדעת הרז"נ גולדברג, בדיקה זו היא כסימן מובהק.
סימן בינוני אין בו די כדי להתיר עגונה להינשא. אולם ניתן לצרפו לסימנים בינוניים נוספים, ואז להתיר את האשה.
במסגרת פעילותינו במכון לרפואה משפטית אנו נוהגים, כי כאשר מדובר באדם נשוי יש להחמיר כדעת בית הדין של הגר"ש ואזנר שליט"א אולם בשעה שמדובר ברווק או באשה יש להקל כדעת הרב גולדברג והחילוק פשוט.
איך וויל מעורר זיין א נקודה, פאר די וואס לויפן מאכן דנ״א טעסטן
די טעסטס גייען אריין אין א צענטארלע אינטערנאציאנאלע דעיטעביעס, והיה אם יהיה, אז א משפחה מיטגליד פארטשעפעט זיך מיט׳ן געזעץ, טוט איר גורם זיין אן איבעריגע עגמת נפש.
זיי מסביר
פשוטו כמשמעו, אז דיין זון, געשוויסטער, אפי׳ א געשוויסטער קינד, וועט רח״ל זיין אינוואלד אין א קרימינאלע סצענע, וועט מען געפונען דארט זיין דנ״א, וועלן זיי גלייך וואוסן, אז די דנ״א איז פון דיינס א נאנטע מיטגליד. מה לך ולהצרה הזאת...
מ'האט עטליכע מאל דערמאנט די.ען.עי. טעסטינג אין דיזע אשכול, אבער צוליב וואס די זאכן טוישן זיך כסדר פרעגן איך נאכאמאל.
איך וויל זיך טעסטן. איך פארשטיי אז עס איז דא עטליכע מיני טעסטס, ווי אויך עטליכע פירמעס ווי צו טעסטן. מיין שאלה איז אויף ביידע 'וואס' און 'ווי'...
וואס. איך בין נישט שטארק אינטערסירט אין DNA-y, איך וואלט געוואלט מער א כלליות'דיגע טעסט צו טרעפן קרובים פון אלע זייטן. פון די אנדערע זייט, אז איך טעסט שוין וויל איך האבן אלעס. איז דא א מעגליכקייט צו טעסטן למשל אטאסאמעל טעסט און ניצן די זעלבע סעמפל שפעטער צו טעסטן DNA-y? אדער איך מוז טעסטן יעדע עקסטער?
ווי. פשוט ווי איז די בעסטע צו טעסטן. ווער האט די גרעסטע דאטאבעיס פון אידן? און, ווי איך פארשטיי קען מען אויך אפלאודן די רעזאלטס ביי אנדערע פירמעס חוץ ביי געוויסע. איינער ווייסט עפעס מער דערוועגן?