פייערמאן האט געשריבן: ראה במנחת שלמה כאן.
שו"ת מנחת שלמה? אפשר לינק או העתק?
בצודה למפרע וברכת גמח"ט
די אחראים: אחראי , גבאי ביהמד
מיללער האט געשריבן:פייערמאן האט געשריבן:
---
אמן, וכן למר.
איך זעה אז זיי צייכענען איין צו זעהן דברי רבינו לק' בדף ע"ג ע"א על הר"ן ד"ה דלמא, איז שייך יענע שטיקל אויך צוצוברענגען?
א גרויסן יישר כח
מיללער האט געשריבן: כתבו התוס' גיטין לה: בד"ה ליחוש, בביאור דברי הירושלמי בנדרים דמדמי הפלוגתא בטעם ההלכה במודר הנאה מחבירו שאין מתירין אלא בפניו אי מפני החשד או מפני הבושה, בפלוגתת ריב"ב (ר"י בן בבא בבלי יומא פו: ור"י בן בתירא בירושלמי שם) ור"ע אי צריך לפרט החטא בעת שיתודה או לא
ופירשו בתוס' דאי הטעם מפני שיתבייש בודאי צריך לפרט את חטאיו כדי שיתבייש מחטאיו, אבל אם הטעם בנדר הוא מפני החשד היינו שלא יחשדוהו שעבור על נדרו, הכא בוידוי לא יפרט את חטאיו "שלא יחשדוהו בשאר עבירות".
מלבד מה שקשה דלא דמי האי חשד להאי חשד...
yahoo האט געשריבן: דף פה. בר"ן ד"ה רבא אמר בא"ד וא"ת האיך יטלו הכהנים על כרחו למה לא נחיש דלמא מיתשיל ומתהני מדידי'
אויב גייט ער זיך שואל זיין אויף זיין נדר איז דאך שוין במילא נישט דא קיין איסור פאר די כהנים הנאה צו האבן פון אים?
(איך האף אז נאכדעם וואס כ'וועל דאס פארשטיין וועל איך אויך פארשטיין די סוף פונעם ר"ן פון ואני מסתפק)
yahoo האט געשריבן: דף פג. בר"ן ד"ה אלא מאי
די ר"ן צום סוף דארט זאגט אז אזויווי ביי נטמא אחר מלאת דארף מען ברענגען די קרבנות דטהרה די זעלבע זאך יעצט ווען די מאן האט מפיר געווען איר נזירות זאל זי ברענגען די קרבנות דטהרה
איך פארשטיי נישט פונקטליך די צוזאמשטעל, ביי נטמא אחר מלאת רעדט מען דאך אז מ'האט גענדיגט די נזירות בטהרה און נאכדעם איז מען געווארן טמא, אבער דא איז זי דאך קודם געווארן טמא און נאר נאכדעם האט די מאן מפיר געווען, ס'איז אזויווי מ'איז געווארן טמא נאך פאר מלאת וואס מ'דארף יא ברענגען די קרבנות דטומאה.
מיללער האט געשריבן:yahoo האט געשריבן: דף פה. בר"ן ד"ה רבא אמר בא"ד וא"ת האיך יטלו הכהנים על כרחו למה לא נחיש דלמא מיתשיל ומתהני מדידי'
אויב גייט ער זיך שואל זיין אויף זיין נדר איז דאך שוין במילא נישט דא קיין איסור פאר די כהנים הנאה צו האבן פון אים?
(איך האף אז נאכדעם וואס כ'וועל דאס פארשטיין וועל איך אויך פארשטיין די סוף פונעם ר"ן פון ואני מסתפק)
יעדער פרעגט די קשיא אויפן ר"ן, עי' ברש"ש ופורת יוסף על האתר, ובנו"ב מהדו"ת יור"ד סי' קמ"ט - די גראדע תירוץ איז די לשון הרשב"א זעלבסט וואס שמועסט בעסער אויס די קשיא, די חשש איז שישאל רק על מקצת הכהנים און עס וועט ווערן ווי די סיפא פון די משנה ודו"ק
מונאוויטש האט געשריבן: דף צ: מתני': בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה, האומרת טמאה אני לך... חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה, אלא האומרת טמאה אני לך תביא ראיה לדבריה.
דער ר"ן (ד"ה ואיכא למידק) טוט אויף אז דערפאר איז אן אשת כהן שאומרת טמאה אני לך מותרת לבעלה, משום דאפקעינהו רבנן לקדושי מעיקרא ונמצא שבשעה שנאנסה איז זי נאך געווען א פנויה. לפי זה מוז מען לכאורה זאגן אז אויב דער כהן וויל בלייבן וואוינען מיט זיין פרוי וועט ער מוזן געבן א פרישע קידושין.
מונאוויטש האט געשריבן: דף צ: מתני': בראשונה היו אומרים שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה, האומרת טמאה אני לך... חזרו לומר שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה, אלא האומרת טמאה אני לך תביא ראיה לדבריה.
דער ר"ן (ד"ה ואיכא למידק) טוט אויף אז דערפאר איז אן אשת כהן שאומרת טמאה אני לך מותרת לבעלה, משום דאפקעינהו רבנן לקדושי מעיקרא ונמצא שבשעה שנאנסה איז זי נאך געווען א פנויה. לפי זה מוז מען לכאורה זאגן אז אויב דער כהן וויל בלייבן וואוינען מיט זיין פרוי וועט ער מוזן געבן א פרישע קידושין.